קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (מס' 21) (הוספת סימון בשפה הרוסית), התשע"א–2011 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/371).] (קריאה ראשונה) היו"ר גאלב מג'אדלה: נעבור להמשך סדר-היום שלנו: הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (מס' 21) (הוספת סימון בשפה הרוסית), התשע"א–2011, של חבר הכנסת רוברט טיבייב וקבוצת חברי הכנסת – קריאה ראשונה. מעניין. למה לא להוסיף גם בערבית? רוברט טיבייב (קדימה): יש. היו"ר גאלב מג'אדלה: יש בערבית? קריאה: – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: אז אתה קלעת לדעת חכמים אני רואה. חבר הכנסת טיבייב, בבקשה. רוברט טיבייב (קדימה): אדוני היושב-ראש, אתה במצב טוב, כנראה אתה לא מקבל תרופות. היו"ר גאלב מג'אדלה: אני, חס וחלילה, אני משתמש בפעילות גופנית, זה יותר טוב מתרופות. רוברט טיבייב (קדימה): זה באמת הכי טוב. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: נכון, רוברט? אנחנו עוסקים בפעילות גופנית כדי לא להגיע לתרופות. רוברט טיבייב (קדימה): אתם יחד עם החבר'ה של ישראל ביתנו. ככה אני מבין את זה. היו"ר גאלב מג'אדלה: עם ראש הסיעה. רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: המדע והספורט. בבקשה, אדוני. רוברט טיבייב (קדימה): אדוני היושב-ראש, אני באמת רוצה להודות – בשבילי הצעת החוק היתה איזשהו סימן, בדיקה איך מערכות בכנסת עובדות, ופה אני ממש רוצה להגיד תודה גם לפאינה קירשנבאום, גם לזאב אלקין, גם לאברהם מיכאלי, וכמובן לרחל אדטו, שהצטרפו להצעת החוק הזאת, הצעת חוק מאוד חשובה, והגיע הזמן שהכנסת תעשה את התיקון ותקבל את הצעת החוק. בגדול, על מה מדובר? מטרת החוק היא להקל על אותה אוכלוסייה של דוברי רוסית, שמטבע הדברים, מסיבות כאלה ואחרות, יש להם בעיה לקרוא עברית, ואפילו לדבר עברית. ויש אוכלוסייה מאוד מבוגרת שמשתמשת בתרופות, וכמו שאנחנו יודעים, תרופות זה דבר שמציל חיים. היו"ר גאלב מג'אדלה: נכון. רוברט טיבייב (קדימה): התרופה היא הדבר היחיד שיכול לעזור לחולה במחלה, וחייב להיעשות בה שימוש יומיומי ולתת לו ביטחון. איפה הבעיה? הבעיה היא שפעמים רבות קופות-החולים משנות את התרופות על-פי המלאי שלהן. אין מה לעשות, זו המערכת, ככה זה עובד, ולפעמים החולים לא מצליחים לעקוב אחרי כל השינויים האלה. האריזות משתנות, גודל התרופות משתנה, הצבע משתנה, וזה מבלבל את החולים. מאיפה נולדה באמת הצעת החוק? יום אחד אני בא לאמא שלי, ועל השולחן יש ערימה של תרופות, וחלק לא קטן מהן, דרך אגב, פג תוקפן. כמו שאנחנו מכירים, אנשים מבוגרים שומרים כל דבר ודבר. והיא מחפשת משהו, ואני אפילו לא הבנתי מה היא מחפשת. באמת על השולחן היו המון תרופות, מסוגים שונים. ניסיתי לעזור לה, ואיכשהו הצלחתי, אבל חשבתי לעצמי, איך אדם מבוגר יכול להתמודד עם הבעיה הזאת. כמו שאנחנו יודעים, אנשים כאלה הם חלק גדול במדינת ישראל, ובאמת צריך לעזור להם. החולה חייב לדעת לפחות מה הוא מקבל, למה התרופה הזאת מיועדת, מתי אסור להשתמש בה, איך היא תשפיע, וכן הלאה וכן הלאה וכן הלאה. ועוד דבר מאוד חשוב, שבאמת רציתי להגיד, גם ליושב-ראש הוועדה, חיים כץ, שלקח את הצעת החוק באמת ברצינות, ואני לצערי הרב איחרתי לישיבה הראשונה, אבל הוא העביר את זה במלוא הכוח. דליה איציק (קדימה): לא שומעים. רוברט טיבייב (קדימה): אני כמעט סיימתי כבר. כן. היו"ר גאלב מג'אדלה: בקדימה יש תרבות דיבור בשקט. יוחנן פלסנר (קדימה): נכון. מפלגה מאופקת. היו"ר גאלב מג'אדלה: נכון. מתורבתת גם. רוברט טיבייב (קדימה): תרבותית, כן? אתה משחק כדורגל עם חברי ישראל ביתנו. אנחנו משחקים כדורסל. היו"ר גאלב מג'אדלה: אפילו ההתייעצות שלהם היא בקול רם. קריאה: – – – רוברט טיבייב (קדימה): אז בסופו של דבר, אין פה מה להוסיף. אני מאוד מקווה שהצעת החוק הזאת תעבור גם קריאה שנייה ושלישית, ואנחנו נחכה לזה בבתי-מרקחת. פניה קירשנבאום (ישראל ביתנו): – – – שנייה ושלישית. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה רבה. רוברט טיבייב (קדימה): בזמן האחרון אני ממש מקבל המון המון מכתבים והמון תגובות, ואנשים מחכים לחוק הזה. תודה רבה. דליה איציק (קדימה): כל הכבוד. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה רבה. נרשמו לזכות דיבור בקריאה הראשונה – חבר הכנסת אורי אריאל, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת יעקב כץ, כצל'ה, ואחריו – חבר הכנסת בן-ארי. אורי אריאל (האיחוד הלאומי): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, גברתי השרה, החוק הזה הוא חוק ראוי. אני מברך את חברי הכנסת שמגישים אותו. אנחנו נצביע בעדו, ובזה נביא תיקון לעלייה מאוד – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: כל הסיעה שלך או רק אתה? אורי אריאל (האיחוד הלאומי): אני מקווה שכל סיעתי, כל מי שנמצא פה. יש לנו מישהו שלא נמצא, הוא במקום אחר לגמרי, ומי שנמצא יצביע בעד החוק. החוק הזה ראוי, כי יש רבים וטובים שהם דוברי השפה הזאת – לעתים רק השפה הזאת, בגלל גילם. קשה להם. ואנחנו, שמאמינים שיגיעו בערך עוד חצי מיליון, בוודאי צריכים להיערך גם לזה – יושבת פה שרת הקליטה, היא בוודאי עוסקת בזה – וכך נביא תיקון מסוים ועזרה לאנשים ונכבד אותם. אשריכם שעשיתם את החוק הזה. אני אצביע בעדו. אני רוצה במשך דקה לדבר על מה שקרה בחוות-גלעד. שם לא דיברו בכלל. אנשים שהם מדברים – זה יכול להיות בעברית, זה יכול להיות בערבית, זה יכול להיות ברוסית, זה יכול להיות באמהרית, זה יכול להיות בכל שפה, יש הרבה שפות – אז הם מדברים. אבל כשבאים שוטרים ב-04:15 – זה לילה, זה לא בוקר – בחשכה, ולא מדברים עם האזרחים אלא מרביצים ויורים, שזה בכלל חידוש שלא היה כדוגמתו מאז הגיע השר אהרונוביץ. מכובדי ידידי חבר הכנסת אילטוב, יושב-ראש סיעת ישראל ביתנו, מאז שהגיע השר המכובד, השר לביטחון פנים, יש חידושים; אני לא יכול להגיד חידושים מרעננים. היו"ר גאלב מג'אדלה: יש סדר מאז שהגיע. אורי אריאל (האיחוד הלאומי): יורים. יורים באנשים, באזרחים. זה לא היה ב"מרמרה" אתמול, זה לא היה בעזה, זה לא היה בשכם. זה היה איפה שנמצאים אזרחים ישראלים שמשרתים. היו"ר גאלב מג'אדלה: במה ירו שם? גומי, אבל לא יריות. אורי אריאל (האיחוד הלאומי): לא, לא, ירי גומי וירי של – אני לא יודע את השם של זה. לא משנה, משהו אחר. היו"ר גאלב מג'אדלה: צבעוני. משהו צבעוני. אורי אריאל (האיחוד הלאומי): אני חושב ואומר ודורש שזה ייפסק. לא יורים על אזרחים, ולא חשוב מה זה. גם לא מרביצים. יורים? זה הסגנון החדש שהבאתם, או שהשר הביא, או מי הביא את זה? היו"ר גאלב מג'אדלה: כל האזרחים אתה מתכוון, אורי? אורי אריאל (האיחוד הלאומי): אני אמרתי: אזרחים. אצלי אין "כל האזרחים". אזרחים זה אזרחים זה אזרחים. מה ההבדל? מה, אתה חושב שאם בנגב באיזה כפר בדואי או בגליל הורסים בית אפשר לירות? מאיפה זה בא? זה לא היה. זו שערורייה. אבל אני לא רוצה לדון כל כך על מה שהיה אתמול. אני מבקש גם מכם, גם מהשרה, גם מחברי האופוזיציה – בעניין הזה אין שום הבדל, אין פשוט הבדל. לא יורים באזרחים ולא משתוללים ולא מתפרעים. אם מישהו היה אומר: טוב, פעם ראשונה היתה תקלה, עד היום זה היה בסדר – מכובדי, זה לא בסדר. זה פשוט, הייתי אומר, כמעט איבוד שליטה של הדרג המיניסטריאלי האזרחי, כולל הדרג הבכיר ביותר במשטרת ישראל, ובידינו, בידי כולנו, כל אחד במקומו, לשים לזה קץ. צריך שיהיה סדר, צריך משטרה, צריך אפילו משטרה חזקה. יש לנו הרבה בעיות. לא צריך כדורי "מרמרה" ולא צריך משטרה מופרעת ומתפרעת. תודה. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה רבה. חבר הכנסת בן-ארי. כבוד חברת הכנסת קירשנבאום, אבקש ממך לא להשתמש בפלאפון. מעירים לי שרואים אותך עם פלאפון, אזרחים שולחים אס.אם.אס. רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): עכשיו? ישירות לטלפון שלך? היו"ר גאלב מג'אדלה: עכשיו, ישר לטלפון שלי: נא לעשות סדר במליאה, לא מדברים בפלאפון. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אדוני היושב-ראש, אני רוצה שוב להודות לך על הנדיבות שאפשרת לי קודם לשאול שאלה. היו"ר גאלב מג'אדלה: בבקשה. שלוש דקות עומדות לרשות אדוני. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): חברי חברי הכנסת, חברי חבר הכנסת רוברט טיבייב, היוזמה החקיקתית שלך נכונה והולמת. אנחנו מדינה קולטת עלייה, בברכה, בשמחה, בחיבוק אוהב, את ציבור עולי ברית-המועצות לשעבר, חבר המדינות, ואני חושב שהחקיקה שלך היא סוג של אמירה שהיא חיבוק. אנחנו אוהבים אתכם. אנחנו לא אונסים אתכם שבן-יום תדברו עברית. מדובר במבוגרים שקשה להם לקלוט את השפה. אני זוכר את הורי, את הקושי בעלייה ארצה, ואני חושב שהיוזמה שלך היא מבורכת ויפה. אבל אני רוצה להציע לשר לביטחון פנים הצעה ברוח הדברים של חבר הכנסת רוברט טיבייב. אתמול הייתי בחוות-גלעד וראיתי את ההתפרעויות הקשות של אנשי היס"מ והפגיעה שלהם באנשים, וגם גיליתי שם את המחסנית של הכדורים שאתה מכנה אותם כדורי צבע, ושם כתוב באנגלית – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: לא, לא, לא. לא אני מכנה אותם. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): בסדר, מי שכינה אותם. היו"ר גאלב מג'אדלה: השר. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): השר. השר מכנה אותם כדורי צבע. קודם כול, שיהיה ברור: מדובר בירי מנשק חם. ירי מנשק חם. זה צריך להיות הבסיס של הדבר. על המחסנית כתוב שהכדורים האלה, בפגיעה בצוואר או בראש, יכולים להרוג. זאת אומרת, מדובר בנשק קטלני. וכשאני הגעתי למקום – אומנם הגעתי באיחור, האירוע התחיל ב-04:30 והגעתי לשם רק ב-07:00 – ופגשתי את הנפגעים, ראיתי אותם פגועים בגבם, בשכם. לא רחוק, קצת היו מתכופפים, פגיעה בעורק בראש – היו מחסלים. אני רוצה להציב אתגר לשר לביטחון פנים. דובר המשטרה, שזה דובר שלו, וההצטקצקות של הלשון: אני אבדוק, אני אבדוק. איך יכול להיות שהיה כזה דבר והשר לביטחון פנים לא יודע? הוא לא מאשר כזאת. לא, זה לא עליית מדרגה, זה שבירת כלים. הוא לא יודע? מה, הוא ישן? הוא לא יודע כזה דבר שלקחו נשק כדי להשתמש נגד אזרחים? הדבר הזה דורש ועדת חקירה בפני עצמה. אבל הדברים, אדוני היושב-ראש, הם חמורים ביותר, בגלל שהדובר של המשטרה אמר שאנשים שם זרקו אבנים, ואנשים שם אחזו דוקרנים. וכיוון שכשאני הייתי ראיתי שעל כל שני שוטרים היה צלם משטרה, אנחנו מבקשים מהמשטרה, כדי שאנחנו נאמת את דבריכם: אנא הראו לנו את התמונות של זריקות האבנים, הראו לנו את התמונות של כלי הנשק החם שמצאתם. הערתם את האנשים מהשינה ויריתם בהם. הרי זה מה שהיה. כשאני הגעתי לשם ראיתי איך מתנהגים אלי, בלי שעשיתי שום דבר. אני ראיתי איך מתנהגים אלי, ואומר לי קצין: אני לא נותן לך זכות חסינות, אני שומר על ביטחונך – והודף אותי ודוחף אותי, מישהו בשם ניצן כינר, ומתגאה בזה עוד. אני מראה לו את חוק החסינות – לא עוזר לי שום דבר. זאת היתה ההתנהגות שהיתה שם. ולצערי, השר לביטחון פנים, שואלים אותו בחיטים, הוא עונה בשעורים. אני שואל אותו למה מפשיטים בנות, הוא אומר: אנחנו לא ניתן שיהיו חסימות כבישים. אני מברך שלא יהיו חסימות כבישים, לא של אופנוענים, לא של סטודנטים, לא של מובטלים ולא של מתנחלים; שלא יהיו חסימות כבישים. אבל אי-אפשר לעצור את אלה כן ואת אלה לא. ואם כן, איך אפשר לעבור על החוק? לכן אני מציע – אני רוצה לקחת פה יוזמה – לרכוש, בגלל שהמשטרה פורעת חוק, לצערי, בינתיים, לרכוש – משפט אחרון – לתושבי המאחזים ותושבי ההתיישבות שמאוימים, לרכוש להם אפודי מגן וקסדות, עד שנדע שמפסיקים להשתמש בירי חי נגד אזרחים יהודים. תודה רבה. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה רבה. אפשר לגייס את התורם הזה – איך קוראים לו? מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אנחנו נגייס את מי שצריך. אין ברירה, צריך להגן על חיי הילדים. היו"ר גאלב מג'אדלה: מוסקוביץ? מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אין בעיה, מוסקוביץ. קרן פורד. היו"ר גאלב מג'אדלה: אז מה, הוא לא יכול לתרום לכם מגינים? מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): כן, כן, אנחנו בודקים את זה אתו. עכשיו אני קיבלתי טלפון. היו"ר גאלב מג'אדלה: אני רק רוצה שתזכור שכשיירו גם באזרחים אחרים, אתה תעמוד על הרגליים האחוריות שלך. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אתה תשמע אותי. היו"ר גאלב מג'אדלה: כן. אני לא שמעתי אותך באוקטובר 2000. כשאני הקמתי זעקה על עמונה בתור ראש ועדת הפנים, ונתתי למשטרה מה שהם לא שמעו בחיים שלהם – לא שמעתי אותך במקביל כשנרצחו 13 אזרחים באוקטובר 2000. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): במקום שיש פגיעה בזכויות אזרח, אני פה ראשון. על רוצחי שחאדה – – – היו"ר גאלב מג'אדלה: אבל אתה יודע מה אמרתי לחברים שלך? אמרתי להם: תראו מה ההבדל, אני, ראש ועדת הפנים, מקיים דיון על עמונה, ואומר למשטרה מה שצריכים לשמוע, ואני רוצה שתהיה לכם זעקה דומה כאשר חלילה זה יקרה לציבור אחר, לא רק למתנחלים. תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (מס' 21) (הוספת סימון בשפה הרוסית), התשע"א–2011. נא להצביע. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 13 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (מס' 21) (הוספת סימון בשפה הרוסית), התשע"א–2011, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. היו"ר גאלב מג'אדלה: בעד – 13, נגד ונמנעים – אין. הצעת החוק עוברת להכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. אני מבין שאין מתנגדים, אז זה מתקבל.