קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תוספת דחיית קצבה לקצבת זיקנה), התשע"א–2010
[הצעת חוק פ/2808/18; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת סעיד נפאע)
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו עוברים להצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תוספת דחיית קצבה לקצבת זיקנה), של חבר הכנסת סעיד נפאע. אדוני יעלה ויבוא ויגיע לדוכן הנואמים. עשר דקות. ישיב שר הרווחה. בבקשה, אדוני.
סעיד נפאע (בל"ד):
תודה רבה.
כבוד היושב-ראש, כבוד שר העבודה והרווחה, שבינתיים עסוק, למען הגילוי הנאות, אני מבקש להודיע שהצעת החוק הזאת נולדה, למעשה, אחרי פנייה של רואה-חשבון – –
היו"ר ראובן ריבלין:
יפה.
סעיד נפאע (בל"ד):
– – מר אלי אברהם; שאגב, אני לא מכיר אותו באופן אישי, אבל קיבלתי את המכתב שלו, למדתי את המכתב וראיתי לנכון – שיש מקום להעלות את ההצעה הזאת.
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו שוקלים שההתנדבות שלך, שהיא ראויה, תיכלל בתקנון הכנסת – שיודיע כל אחד מיהו האדם שהמריץ אותו להציג את החוק. אני חושב שזה גילוי נאות. אני מברך אותך.
סעיד נפאע (בל"ד):
תודה רבה. בכל אופן, כבוד השר, מטרתה של ההצעה הזאת היא למעשה להבהיר מעשה חקיקה ולא לתקנו.
אנחנו רק אתמול קיבלנו מידי היועץ המשפטי לכנסת את עדכוני הפסיקה לחברי הכנסת, אומנם בנושא אחר, כבוד היושב-ראש – היועץ המשפטי התייחס לחוק האזרחות. כאשר החוק הזה יצא מידי המחוקק, היתה בעיה ביישומו, תוצאה של אי-בהירות בהוראות החוק. עד אשר התערב בית-המשפט, ואחרי התערבות בית-המשפט, למעשה היה צורך שהכנסת תשוב ותדון שוב באותו חוק, כדי להבהיר את הוראות החוק. לטענתי, זהו המקרה מושא הצעת חוק זו.
לפי חוק הביטוח הלאומי קיימים שני מועדים שבהם נכנסת לתוקף הזכאות לקבלת קצבת זיקנה. המועד הראשון מכונה גיל הזכאות המותנה בהכנסות, הוא הגיל שבו מבוטח זכאי לקצבת זיקנה, בתנאי שהכנסתו, לא כולל פנסיה, אינה עולה על סכום מסוים, וכללי זכאות נוספים. התניה זו מתייחסת לכל מי שיש לו הכנסה מיגיעה אישית העולה על סכומים מסוימים. המועד השני מכונה גיל זכאות שאינו מותנה בהכנסות, הוא הגיל שבו מבוטח זכאי לקבלת קצבה ללא קשר להכנסותיו ועל-פי כללי זכאות נוספים.
ב-4 בינואר 2004, כבוד היושב-ראש, התקבל בכנסת חוק גיל פרישה, התשס"ד–2004, ועל-פיו הועלה בהדרגה, כידוע, הגיל המזכה בקצבת זיקנה, מ-1 ביולי 2004. כפיצוי על הדחייה הזאת במועד התחלת הקבלה של קצבת הזיקנה, העניק המחוקק תוספת של 5% על כל שנת דחייה, כמפורט בסעיף 249(א) לחוק הביטוח הלאומי. מה הסעיף הזה אומר? הסעיף הזה אומר: "מבוטח שהגיע לגיל שבו היה זכאי לקצבת זיקנה אילולא היתה לו הכנסה העולה על ההכנסה המזכה אותו על-פי סעיף 245 לקצבה כאמור, והכנסה זו מקורה במשלח יד, תגדל הקצבה – – – ב-5% לכל שנה שבה היתה לו הכנסה כאמור".
בסעיף 249(ב), התיקון שאני מבקש להכניס: מבוטח שהיתה לו הכנסה כאמור במשך תשעה חודשים לפחות מתוך שנה פלונית, יראוהו, לעניין סעיף זה, כאילו היתה לו הכנסתו זו במשך כל השנה.
כשבאים ליישם את הוראת החוק הזאת, אדוני היושב-ראש, שממנה מסיקים כאילו מי שעבד לא תשעה חודשים אלא שמונה חודשים ו-29 ימים, אינו זכאי לחלק היחסי – אני לא אומר ל-5%. אני לא מבקש כפי שחישבו את תשעת החודשים – שנה, אלא לפחות אותו אדם שיש לו, נגיד, חצי שנה או שמונה חודשים, יקבל את החלק היחסי.
אין בהוראה הזאת כדי למנוע מימוש העניין הזה. אין בהוראה הזאת. לא מוציאים. כל מי שיקרא את זה בעברית הפשוטה ביותר יראה שאין מניעות לזה. אבל כשמי שאמון על יישום החוק בא ליישם את החוק הזה, למעשה הוא מפרש את החוק כפי שנוח לו, כנראה, כדי לחסוך קצת כסף אולי, מאותם אנשים שבאמת זכאים, ולא מעניק להם את – אני טוען, כפי שהתחלתי בדברי, שאם הצעת החוק הזו תאושר, היא למעשה באה להבהיר את החוק, ולא לתקנו, ולא נגיע לאותה דוגמה שהבאתי במעשה חקיקה אחר.
המוסד לביטוח לאומי נוהג לשלם תוספת דחייה לפי שנים שלמות, למעט למי שהיתה לו הכנסה ממשלח יד בשנה פלונית לפחות תשעה חודשים, ובמקרה כזה משולמת לו תוספת דחייה עבור שנה מלאה, כפי שאמרתי. המשמעות היא שכל מי שהיתה לו הכנסה מיגיעה אישית פחות מתשעה חודשים, גם אם זה, כפי שאמרתי, שמונה חודשים ו-29 ימים, אינו מקבל תוספת דחייה עבור חלק משנה זו, אף ששילם דמי ביטוח לאומי עבור תקופה זו. המוסד, למעשה, מתבסס, כאילו, על הוראה זו שאני מבקש לתקן.
לכן, לטעמי – אני לא יודע איפה כבוד השר – אני חושב שהפירוש הנכון הוא שהמחוקק רצה להטיב עם מי שהיתה לו הכנסה כאמור במשך תשעה חודשים לפחות בשנה פלונית, אבל אין ללמוד מכך על שלילת זכאות לקבלת תוספת דחייה עבור חלק השנה למי שהיתה לו הכנסה בתקופה של פחות מתשעה חודשים בשנה פלונית.
העיוות, כבוד השר, מקומם. אף-על-פי שהמבוטח משלם דמי ביטוח עד לגיל הזכאות, שאינו מותנה בהכנסות, הוא אינו מקבל תמורה כאמור לעיל. לכן, באמת התפלאתי כשההצעה – ועדת השרים לענייני חקיקה כנראה בכפתור אוטומטי דוחה את ההצעות. היום בבוקר היה לי איזה דיון בהצעה אחרת, בוועדת הפנים – הצעת חוק שהפכה להיות הצעה לסדר-היום. אני השתמשתי, בין היתר, באמרה של כבוד היושב-ראש באותו דיון, שאמר באופן המפורש ביותר: מעניין למה הצעה כזאת לא מאושרת.
היו"ר ראובן ריבלין:
נכון.
סעיד נפאע (בל"ד):
אני גם השתמשתי בדברי השר, שהשיב בזמנו ואמר שההצעה ראויה, ואכן, ישנה לקונה, וההצעה הזאת באה לכסות – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
מה העלות התקציבית?
סעיד נפאע (בל"ד):
האמת, אני לא יודע מה העלות התקציבית של העניין הזה.
ממלא-מקום שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
220. גם – – – מלאה 220.
היו"ר ראובן ריבלין:
זה לא דבר בעלמא. הדברים צודקים, אבל יש הרבה דברים צודקים. השאלה מתי, מה – – –
ממלא-מקום שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
שאלה טובה.
סעיד נפאע (בל"ד):
טוב, בכל אופן – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
האם מתנ"ס בטירה לא חשוב גם כן, למשל? הכול צודק, רק צריך למצוא את האיזון. 220 מיליון זה דבר שצריך, בסדר העדיפויות, לשקול אותו רצינית-רצינית.
סעיד נפאע (בל"ד):
טוב, בסדר. אני מבין את המצב. אבל בכל אופן, היות שכאמור, לטענתי – זה ברור, אחרת לא הייתי מגיש את ההצעה.
היו"ר ראובן ריבלין:
ברור.
סעיד נפאע (בל"ד):
מדובר בעניין ראוי, לפחות לדיון – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אם אתה היית שר היית חושב שזה צריך להיות בסדר העדיפויות, אולי. יסביר השר כחלון.
סעיד נפאע (בל"ד):
אני הייתי מוכן, בכל אופן, כדי שהנושא באמת לא ירד מסדר-היום והוא יידון – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
להפוך את זה להצעה לסדר-היום.
סעיד נפאע (בל"ד):
אני אהפוך את זה להצעה לסדר-היום.
היו"ר ראובן ריבלין:
אדוני יעלה ויתייחס, כמובן, גם לעניין זה. לחלופין, מציע חבר הכנסת סעיד נפאע, בגלל חשיבות הנושא או בגלל עלותו התקציבית, אם הממשלה תסכים, להפוך את הנושא להצעה לסדר-היום. יושב-ראש הקואליציה לא נמצא, אבל נדמה לי שהוא יסכים. אם יש צורך, השר יפעיל עליו את כוח השפעתו. כבוד יושב-ראש הקואליציה, הסכים חבר הכנסת נפאע מיוזמתו, ונדמה לי שבהסכמת השר, שהנושא החשוב שהועלה, שעלותו התקציבית היא גדולה, יהפוך, כדי שלא ירד מסדר-יומה של הכנסת, להצעה לסדר-היום. הקואליציה מסכימה, עכשיו הממשלה תאמר, ואם כך – נצביע כהצעה לסדר-היום ולא כהצעת חוק.
ממלא-מקום שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
אדוני היושב-ראש, חברי השרים, אכן, הצעתו של חבר הכנסת סעיד נפאע היא הצעה ראויה והצעה צודקת אפילו, במידה מסוימת. אני אומר "במידה מסוימת", כי לא כל הגמלאים ייהנו ממנה, אבל ייהנה ממנה חלק לא קטן מהגמלאים; אבל בעיקר, חבר הכנסת נפאע, הבריאים ובעלי ההכנסה הממוצעת, שכדאי להם לעבוד, כי מי שמשתכר שכר מינימום או יש לו קצבה – הוא יעדיף את הקצבה.
אבל זה נכון מה שאתה אומר. זאת הצעה שבמצב נורמלי ורגיל יש לה כל היתרונות, להצעה הזאת, אבל יש לה רק חיסרון אחד – –
היו"ר ראובן ריבלין:
כסף.
ממלא-מקום שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
– – כסף. זה כמו שאתה רוצה לקנות דירה: ארבעה כיווני אוויר, נוף לים, הכול בסדר, בלי שכנים; יש לה חיסרון אחד, אדוני היושב-ראש – שהיא עולה הרבה. אבל אני חושב שאפשר אולי להציל חלק מהדברים, ואני שמח שהסכמת שזה יהפוך להצעה לסדר-היום.
אני חושב שגם גילית פה אחריות וגם רצון לקדם את זה, כי אם נצליח לקדם משהו במסגרת דיונים – או בוועדת העבודה או בוועדת הכספים, אני לא יודע בדיוק לאיזו ועדה זה ילך – אבל אם באמת לקדם משהו, להעלות את הנושא לסדר-היום ולנסות להתקדם צעד אחד, לא את כל מאה הצעדים שרוצים, אבל נתחיל לפתוח משהו בעניין הזה, אני חושב שזו הדרך הנכונה.
אני, במשרד שלי, אבקש גם ממנכ"לית המוסד לביטוח לאומי לנסות לראות איך מקדמים את העניין הזה. ייקחו חלק פעיל בדיונים, יחד אתך, בשיתוף פעולה, לנסות לקדם את זה.
היו"ר ראובן ריבלין:
נדמה לי שנושא זה, אף שהוא ברווחה, הוא כל-כולו עניין תקציבי, ולכן אני מציע שנעביר את זה דווקא לדיון בוועדת הכספים. הדיון יהיה הרבה יותר יעיל. אם אדוני מסכים, עם כל המומחים ועם הביטוח הלאומי, ועדת הכספים היא הוועדה הייעודית לעניין.
ממלא-מקום שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
אדוני היושב-ראש, אני אסכים לכל מה שחבר הכנסת נפאע יסכים לו. כמובן, אשלח נציגים מטעמי, בהמלצה שלי, לעזור לכם לקדם את זה כמה שרק אפשר.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לשר. חבר הכנסת נפאע הציע והסכים. רבותי, אנחנו נצביע על הצעתו של חבר הכנסת נפאע בנושא: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תוספת דחיית קצבה לקצבת זיקנה), כהצעה לסדר-היום. הממשלה מסכימה, הקואליציה מסכימה, לכן אני מצביע.
מי בעד העברת ההצעה לסדר-היום לוועדת הכספים על מנת לדון בנושא? נא להצביע.
הצבעה מס' 5
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 33
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
33 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. חבר הכנסת נפאע, אני מבקש ממך להתקשר ליושב-ראש ועדת הכספים על מנת לתאם דיון עם כל הנוגעים בדבר: הביטוח הלאומי, וכל הנושאים של אגף התקציבים, לקיים את הישיבה בזמן – בהחלט, הדבר נוגע לכל אזרחי ישראל, ואני מודה לך על ההצעה ועל הדיון שהתקיים בעקבותיה.