קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק ההגירה לישראל, התשע"א–2010 [הצעת חוק פ/2637/18; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר אורלי לוי אבקסיס: אנחנו עוברים להצעה הבאה בסדר-היום: הצעת חוק ההגירה לישראל, התשע"א–2010, של חבר הכנסת מאיר שטרית וקבוצת חברי כנסת. בבקשה, חבר הכנסת מאיר שטרית, לרשותך עשר דקות. מאיר שטרית (קדימה): גברתי היושבת-ראש, אדוני ראש הממשלה, אדוני שר הביטחון, אני אשמח אם תקשיבו להצעת החוק הזאת, שבאה בעצם לעשות את עבודתה של הממשלה במקום הממשלה. לצערי הרב – – – דוד רותם (ישראל ביתנו): אני מציע שתחכה. אל תתחיל כשאתה באופוזיציה – תן להם לעשות את זה לבד. מאיר שטרית (קדימה): כן, ראיתי איך הם עושים את זה לבד. בינתיים הם לא עושים שום דבר לבד, המדינה מסתבכת. זה עומד בפני בג"ץ שיכול ליצור סקנדל במדינת ישראל. אני אף פעם לא יכול להבין את האטימות של הממשלה הזאת ואת חוסר הנכונות שלה לבדוק נושאים לגופו של עניין ולא לגופן של אופוזיציה וקואליציה. גברתי היושבת-ראש, אדוני שר הביטחון, כדאי להקשיב, כי יש לזה השלכות ביטחוניות. לפחות אם אתה יושב פה, אני אשמח אם תקשיב להצעת החוק, ואולי לך יהיה איזה הסבר מניח את הדעת, הגיוני, למה הממשלה מתנגדת להצעת החוק. במדינת ישראל נעדרת היום מדיניות הגירה ברורה וסדורה. המטרה של החוק שלי, המוצע, שדרך אגב חתמו עליו כל חברי סיעת קדימה, זה לקבוע מדיניות הגירה למדינת ישראל, שיש בה כדי להבטיח את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. הגירה הינה תופעה גלובלית הרווחת במדינות רבות בעולם ובפרט בישראל. בדומה למדינות מפותחות אחרות, ישראל הפכה ליעד אטרקטיבי המושך מהגרי עבודה במספרים הולכים וגדלים. רבים מהם נותרו לחיות בישראל וחלקם הוליד בה ילדים. במקרים רבים, שהותם הארעית הפכה לישיבת קבע. לפי אומדנים שונים, נכנסו לישראל בעשור האחרון בין 250,000 ל-400,000 עובדים זרים. בנוסף, בעשור האחרון קלטה ישראל למעלה מ-130,000 מהגרים משפחה במסגרת איחוד משפחות. אנחנו מדברים על למעלה מחצי מיליון אנשים זרים שנמצאים בארץ לא כחוק. אותם מהגרי משפחות שנכנסו לישראל בעקבות איחוד משפחות, רובם פלסטינים, אשר חלק מהם קיבל מעמד קבע בישראל. כאמור, הגירה מסיבית זו מתרחשת ללא מדיניות הגירה בנושא, דבר שגורם לאי-בהירות משפטית ולהחלטות אד-הוק המביאות לפגיעה באינטרסים של המדינה, ולמצער לעתים אף לפגיעה בזכויות אדם. היעדר מדיניות סדורה מקשה את השגת הפוטנציאל החברתי והכלכלי המצוי בהגירה ואת ההתמודדות עם האתגרים שהיא מציבה. החוק מציע להסדיר את מדיניות ההגירה באופן מקיף וקוהרנטי, אשר ישרת את מטרותיה של מדינת ישראל ויהלום את ערכיה כמדינה יהודית ודמוקרטית. דיני ההגירה של מדינת ישראל מוסדרים כיום בכמה חוקים מרכזיים. הראשון הינו חוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952, המסדיר את הכניסה והישיבה בישראל והדרכים להענקת אשרות ורשיונות לישיבה ולגירוש מישראל. החוק השני הוא חוק האזרחות, התשי"ב–1952, המסדיר את הדרכים לרכישת אזרחות בישראל ולאיבודה. נוסף על חוקים אלה, חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג–2003, מסדיר את היתרי הכניסה והישיבה בישראל מאזורי סיכון ומדינות אויב. באשר למהגרי העבודה, חוק שירות התעסוקה, התשי"ט–1959, מסדיר היתרים ומכסות להעסקת עובדים אורחים. חוק עובדים זרים, התשנ"א–1991, קובע כעבירה פלילית העסקת עובד שלא כדין ומסדיר את התנאים הסוציאליים לעובדי חוץ. להוציא מגבלות על כניסה שמקורן בשיקולי ביטחון, חוקים אלו אינם קובעים קריטריונים ברורים לכניסת מהגרים לישראל, ובפועל רוב רובה של מדיניות ההגירה מוסדרת במאות נהלים פנימיים של משרד הפנים. שאלות יסוד בדבר כניסה לישראל, תושבות ואזרחות, ראוי שיעוגנו בחקיקה ראשית ולא באמצעות הנחיות מינהליות. בנוסף, גבולותיה של המדינה ארוכים ופרוצים למדי וניכרת תנועה של אנשים הנכנסים לישראל שלא כדין, מסתננים. חלקם מבקשים לאחר מכן מקלט בישראל. נוכח המצב המשפטי והמעשי נכון להיום. מונחת הצעת חוק זאת, שהעיקרון המנחה שלה הינו "קשה בחוץ, קל בפנים". לפי עיקרון זה, אדוני שר הביטחון, תותווה מדיניות כניסה נוקשה ובחינה קפדנית של בקשותיהם של מהגרים המתעתדים לשבת קבע בישראל, לצד מדיניות מקלה יחסית לאחר כניסה ושהייה ממושכת כחוק, לרבות אפשרות רכישת מעמד במדינה. עיקרון זה יש בו כדי לשרת את האינטרסים המדינתיים מחד גיסא, באמצעות הגבלת הכניסה לישראל, ולאפשר יחס הומני ומתחשב גם במהגר מאידך גיסא. נציין כי מטעם המשפט הבין-לאומי אין חובה על מדינה לקלוט מהגרים או לאפשר כניסת מהגרים, בחריג של פליטים, שיש חובה לא להחזירם למקום שנשקפת בו סכנה לחייהם, אולם אין חובה לקלוט אותם ולהעניק להם אזרחות. יש לציין כי בישראל צמיחה טבעית גבוהה של האוכלוסייה ואין לה צורך בתוספת של אוכלוסייה בדרך של הגירה. בנוסף, נזכיר כי מדינת ישראל הוקמה כמדינת הלאום של העם היהודי והיא מסדירה עליית יהודים ובני משפחותיהם אליה על-פי חוק השבות. רוני בר-און (קדימה): לאט, שר הביטחון לא מספיק לעקוב. מאיר שטרית (קדימה): עכשיו אני אסקור את הפרקים השונים, מה מציע החוק. הראשון, איחוד משפחות והגירה לצורכי נישואים. חוקיהן של מדינות רבות מעניקים הקלות להגירה לצורכי נישואים או להגירת משפחות. התקנות האלה נועדו לממש את זכויותיהם של התושבים שם, לא של אלה שבאים מבחוץ – להגר. במכסות ההגירה – כל מדינה קובעת לעצמה מכסות הגירה. מדינות המערב כולן יש להן חוקי הגירה, אגב, מאוד מגבילים. מדינת ישראל היא המדינה היחידה שאין בה חוקי הגירה, ולכן מה הפלא שמדינת ישראל מותקפת בעולם כולו כמדינה גזענית, שיש לה הבחנה בין יהודים ללא-יהודים, כי אצלנו עושים את הכול על בסיס פרטאץ' ועל בסיס טלאי על גבי טלאי של הממשלה, גם הממשלה הנוכחית. מי שקורא את החלטת הממשלה מסוף יולי השנה, לנסות להתמודד עם הבג"ץ שעומד בשער, הוא פשוט יכול למרוט את השערות מחוסר הקונסיסטנטיות וחוסר הקוהרנטיות של החלטות הממשלה. הצעת החוק הזאת באה להסדיר את זה. אני רוצה לומר לחברי הכנסת: הצעת החוק לא הוכנה בחטף. אנחנו עובדים על הצעה זאת למעלה משנה. הצעת החוק הזאת הוכנה בתיאום ובשיתוף פעולה עם ארגון "מצילה", שכלל את פרופסור רות גביזון, פרופסור אבינרי, פרופסור רובינשטיין. הם עבדו אתנו על הצעת החוק, שבאה להסדיר את הנושא של מדיניות הגירה ומדיניות כניסה לישראל ומדיניות טיפול בפליטים. בישראל מתקיימת, נוסף על בעיית ההגירה, גם בעיה של הגירת משפחה מאזורי סיכון או איום, וחוסר השתלבות של חלק מהגירת המשפחה בחברה הישראלית הכללית – נושא הגירת משפחה מאזורי סיכון. הנושא מוסדר כיום בהוראת שעה המגבילה הגירה מאזורי סיכון או מדינות אויב, אולם תוקפה של הוראת שעה זו עומד לפוג, והיא עמדה לא מזמן בדיון בבג"ץ, הממשלה האריכה אותה עוד פעם בחצי שנה. לדעתי זה רק עניין של זמן, שאם לא תהיה חקיקה שמסדירה זאת בג"ץ יחליט במקום הממשלה וייצור פרצה ענקית לאפשרות של כניסה בלתי מבוקרת – לאיחוד משפחות. ואני מתריע בפני הממשלה, שלא תגידו, לא שמענו, לא ידענו, לא אמרנו; בלי הסדרה של חקיקה – מה שאני מציע בחוק הזה, שתיצור מגבלות: כמה אנשים יכולים להיכנס, מה התנאים לכניסה לישראל, מה התנאים הכלכליים של המבקש לקבל מקלט זמני בישראל, ומה התנאים לקבל מעמד בישראל, בשלושת הפרמטרים – של הגירה, של איחוד משפחות ושל פליטים. החוק מגדיר אחד לאחד את כל הכללים, וכאמור, על בסיס העיקרון של "קשה בחוץ, קל בפנים". החוק גם יכול לפתור בבת-אחת, על-פי החוק, את הסידור, את הפרשה של ילדי עובדים זרים. החוק קובע מהם הכללים, איזה ילד יכול להישאר בישראל ואיזה לא, ומהם התנאים להישארות ילד בישראל. וזה לא חוק מקל. מי שמכיר אותי יודע, הייתי שר הפנים, הייתי מאוד קשה בעניין של קליטה של אנשים מבחוץ, זרים למיניהם, כך שאנחנו לא מקלים ראש בעניין, אבל אנחנו יוצרים היגיון, וחוק שמקובל, כמו שמקובל במדינות אירופה ובעולם כולו, שאיש לא יכול לתקוף אותנו, איש לא יכול להאשים את מדינת ישראל בגזענות, כי זכותה של המדינה להחליט כמה פליטים וכמה מהגרים היא מקבלת, וכמה אנשי עבודה היא מקבלת. ולצערי – אני אומר בצער – מדינת ישראל לא שולטת היום בהגירה. יש מאות אלפי עובדים זרים, כמו שציינתי, שעובדים עם רשיון ובלי רשיון, יש אלפי – עשרות אלפי פליטים שמשתלבים בארץ ויוצרים בעיה ענקית בלי טיפול מסודר של המדינה. יש מאות אלפים שנכנסים באיחוד משפחות עם אשה שנייה, שלישית ורביעית. החוק שלי, למשל, גברתי היושבת-ראש, בעניין הזה קובע שאדם לא יכול לבקש מעמד זמני אם יש לו כבר אשה מנישואין קודמים, זאת אומרת, כדי למנוע ביגמיה והכנסה של אשה שנייה, שלישית ורביעית. אבל לממשלה לא אכפת. הממשלה מתנגדת באופן אוטומטי. אם הייתי שומע נימוק הגיוני מוועדת השרים לחקיקה, מדוע מתנגדים לחוק הזה, הייתי מוריד את הכובע ואומר: תשמעו, באמת. ואני רוצה לומר עוד דבר אחד, אחרון, גברתי היושבת-ראש. בהיותי שר הפנים – אני שם לב לזמן – העברתי החלטת ממשלה שקובעת ששר הפנים – הייתי אז שר הפנים – יקים ועדה ציבורית שתכין הצעה לחוק האזרחות למדינה, בתוך 30 יום, ויביא את הצעת הקמת הוועדה. ואכן, על-פי החוק, על-פי הצעתי, הקמתי ועדה ציבורית, בראשות פרופסור יעקב נאמן, שהיה אז עורך-דין חיצוני, והשותפים בוועדה הזאת – פרופסור רובינשטיין, פרופסור רות גביזון, פרופסור אבינרי, והרעיון היה להכין הצעת חוק מסודרת למדינת ישראל. לצערי, עם הקמת הממשלה הזאת, נאמן כמובן התפטר מראשות הוועדה, ולכן הוועדה הזאת התפרקה, ובאין ועדה, החלטתי לעשות במקומם את העבודה עם אותם חברי ועדה שהיו בעבר. לצערי הרב, הממשלה מתנגדת, ללא שום היגיון, וחבל ששר המשפטים לא נמצא פה, כי הוא עצמו עמד, על-פי בקשתי, בראש הוועדה כדי לטפל בחוק האזרחות, ולא הבנתי למה כראש ועדת השרים לחקיקה הוא מתנגד לחוק הגיוני כל כך, שיכול לפתור בעיות רבות בישראל. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: תודה רבה, חבר הכנסת מאיר שטרית. ביקשת נימוק הגיוני – זה הזמן ששר הפנים יענה בשם הממשלה. בבקשה, שר הפנים, מר אלי ישי. שר הפנים אליהו ישי: גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, הנושא העגום של תופעת הזרים בישראל ותופעת המסתננים בישראל הוא מהקשים בהשוואה למדינות אחרות בעולם, שמאוד מנוסות בהתמודדות עם עובדים זרים. ישראל, היות שהיא גם נמצאת, בגבול הדרומי שלה, מול מדינות שמצבן הכלכלי הוא קשה מאוד, מדינות העולם השלישי, מדינות שבהשוואה לישראל – התל"ג של ישראל גבוה בצורה בלתי רגילה בהשוואה לשלהן, והמצב הזה גורם להגירה בלתי חוקית בעשרות אלפים. כולנו יודעים מה קורה בערד, כולנו רואים מה קורה באילת. אילת, אם אפשר לומר מלה קצת חריפה וקיצונית – כמעט נכבשה. וכן – זו הדרך. אני זוכר את המהלכים האלה, שהתחילו לחלחל בקדנציה הקודמת, והיו כמה שרים בממשלה הקודמת, שהייתי חבר בה, וגם שרים בממשלה הנוכחית, שאמרו: בואו נהיה קצת יותר הומנים, בואו קצת נבין, מצבם קשה, אין להם לאן להיכנס, צריך להושיט עזרה. והתחילו לערבב את התופעה של פליטים ומסתננים כאחד. זה הרי קשקוש, לצערי הרב, זה דבר שגרם נזק אדיר למדינת ישראל, והביא לכך שגם הממשלה הקודמת לא קיבלה החלטה על בניית גדר והתמודדות ממש אינטנסיבית. אני מודה, שר הפנים לשעבר, מאיר שטרית, זה לא פופולרי. להתעסק בעובדים זרים זה לא פופולרי, מה לעשות? אני היום כאילו עם קרניים – אלי ישי נגד הזרים. זה הכי לא פופולרי להתעסק בעניין הזה. הכי לא פופולרי. אני לא מכיר שרי פנים שישבו ושמו את הנושא הזה על סדר-היום הציבורי שלהם, והתמודדו עם זה, להציל את המדינה היהודית ולשמור על הרוב היהודי במדינת ישראל, ולשמור על המפעל הציוני של מדינת ישראל. יעקב אדרי (קדימה): יישר כוח. שר הפנים אליהו ישי: לא ראיתי מי שעשה את זה. ידעתי שאני נכנס פה למאבק שאני אשלם עליו אולי מחיר ציבורי מהגבוהים ביותר. ואני מודיע פה היום: אני לא מתחרט ולא חוזר בי. אני אמשיך את המאבק הזה בכל כוחי. אני מציע לכל חברי הבית להסתובב באילת, להסתובב בערד, היום זה כבר גם באשדוד ובכל חלקי הארץ. יעקב אדרי (קדימה): יפי נפש כולם. שר הפנים אליהו ישי: וכיצד מתמודדים עם המסתננים. אבל היו הרבה כאלה שאמרו: מה פתאום? תרחמו עליהם, העם היהודי עבר מה שעבר. עם כל הכבוד, אף אחד לא יטיף לי מוסר. אני מרחם על כל אחד ואחד מהפליטים האמיתיים. אין אחד שמוגדר פליט – ורק עכשיו נציג האו"ם ציין לשבח את ההתנהלות ואת ההתנהגות של משרד הפנים מול הפליטים; אין כאלה מדינות בעולם. דווקא בהיותנו מדינה יהודית – דווקא בהיותנו מדינה יהודית אנחנו דואגים יותר מכל אחד אחר, מכל מדינה אחרת בעולם. מי שמוגדר פליט – לא היה אחד שעבר את הוועדות ומוגדר פליט, באמת, עם כל הכללים ולפי הקריטריונים, ואני לא מאשר אותו לקבל מעמד. והוא מקבל מעמד. אבל מה קרה? הפכו אותם 40,000–50,000 פליטים. עוד יבואו הנה מאות אלפים. בדרך. מאות אלפים בדרך הנה, עם כל מה שקורה בעולם. תתכוננו לזה. אז מה יהיה? מה יגידו אותם יפי נפש? אין מה לעשות, צריך להציל אותם. אין בעיה, שום בעיה אין. שייכנסו הנה מאות אלפים, ותשמעו מה העם אומר על זה – אז אנחנו נברח מהארץ? לכן אני אומר, חברים, אני יודע שקל מאוד לדבר על זה, קל מאוד לתקוף את זה, תמצאו חן בעיני התקשורת בצורה הכי מהירה שיכולה להיות בעולם, תהיו יפי נפש כי יהיה מישהו אחר שישלם את המחיר. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: אני רוצה לבקש שקט כדי שכולם יוכלו לשמוע את התשובה המנומקת שלך. בבקשה, חברים, בואו נשמור קצת על שקט. תודה. שר הפנים אליהו ישי: ואני רוצה לומר בצורה מפורשת, גם לחברי בממשלה, וגם לחברי בכנסת, ולאזרחי מדינת ישראל, אני לא מתכונן להתפשר על המאבק שלי עם תופעת הזרים בישראל ככלל, ובפרט המסתננים בדרום. נקודה. אפשר להגיד הכול, אפשר להתייפייף, אפשר לוותר פה ואפשר לוותר שם. כל פסיק קטן, כל שינוי קטן, כל תיקון חוק קטן גורם לפריצה ולסדק של הסתננות של מאות אלפים ורבבות. אז היה קל מאוד להדביק על אלי ישי את הנושא של ילדי הזרים. קל מאוד להדביק את זה עליו. מה לעשות? הכי קל. הכי קל. הייתי בסיור לפני חודשיים-שלושה בקציעות, כל הקו הדרומי, סיור מוסע. ירדתי לכלא בקציעות, פגשתי מסתננים. ביקשתי ממפקד הכלא שיראה לי את המסתננים האחרונים שהגיעו. הייתי ביום שלישי בסיור. הוא אמר לי: הנה, יש לי פה קבוצה שבאה ביום שבת. באו ביום שבת. באו ביום שבת. לארץ-ישראל. אגב, מי שלא יודע, כשהמסתננים עוברים דרך הגבול, ובאמצע הדרך, אם מישהו שם, אפילו בגבול הלא-ישראלי – היה שם איזה סיפור שסיפר לי שם אחד המפקדים, שהיה אחד שאיבד את ההכרה בדרך, בגבול המצרי. המשטרה מתקשרת לצבא, הצבא שולח מסוק להביא ולחלץ אותו. אני לא אתפלא אם מחר תהיה הצעה לסדר-היום פה, או שאילתא בכנסת, מדוע ה"שאטלים", ה"שאטלים" שהצבא עושה, מדוע אני לא עושה את זה מתוך גבול מצרים, למה אני עושה את זה בישראל. הרי מתעלפים בדרך. עוד גם זה יקרה, אל תדאג. גם זה יקרה עוד מעט. קריאות: – – – שר הפנים אליהו ישי: לא, הוא אומר לי שיש לו כבר רוב. אני רוצה להסביר כמה דברים. קריאות: – – – שר הפנים אליהו ישי: ולבסוף יגידו לי מחר, מחרתיים, שאת ה"שאטלים" – הרי איך זה עובד היום? הצבא אוסף את כל המסתננים בעשרות, במאות, לבסיס צבאי – להבדיל אלף אלפי הבדלות: בסיס קליטה ומיון. הם באים, קולטים אותם, כביכול מחיילים אותם, להבדיל, מקבלים שם את כל הפרטים, מטפלים בהם, וחוזר חלילה. נכנסים לכלא, אחרי חודש-חודשיים, חוזרים – יוצאים בחזרה לבסיסים, כל אחד לערים שלו, וחוזר חלילה, שוב פעם ושוב פעם ושוב פעם. לכן, חברים, בינתיים מי שמוביל את המאבק הזה ללא פשרות זה אני, ואני מודיע לאזרחי מדינת ישראל: אין לי כוונה להתפשר בזה. נכון שבדרך אני מאבד לכאורה פופולריות, אבל ההיסטוריה תשפוט את האמת ואת המתייפייפים בעניין הזה. לכן, אדוני, חבר הכנסת מאיר שטרית, אני מאוד מעריך את העבודה שלך כשהיית שר הפנים, אמרתי לך את זה אין-ספור פעמים. אנחנו מגישים הצעת חוק מאוד מקיפה, במסגרת הוועדה שהקמתי בקדנציה הקודמת, עם השר נאמן, שהיה היושב-ראש שלה, יחד עם אמנון רובינשטיין וגביזון ועוד. הוועדה הזאת, נרכז אותה היום לגבי תיקונים ושיפוצים, עוד ועוד, במסגרת הממשלה הנוכחית, בראשותו של היושב-ראש לשעבר, שהיום הוא שר המשפטים. נקדם את זה באופן נכון וטוב. יש הרבה דברים שאתה לא שמעת, ודיונים רבים ורעיונות נוספים שעלו, שאתה אפילו לא יודע עליהם, מטבע הדברים, כי אתה היום לא במשרד. אני לא הולך לאשר חלקים מהחוק, או הצעת חוק שהיא לא מגובשת דיה. לכן אני מבקש ממך: או שתמשוך את הצעת החוק שלך, וברגע שנביא את הצעת החוק שלנו, הכללית, שלך תצטרף, ביחד, או שאנחנו נצביע היום נגד הצעת החוק, משום שאני סבור שבתיקוני חקיקה בהגירה חייבים להיות נחושים, ברורים. ואני מאמין שבסוף מי שירצה לגלות את השכל הישר ולנהוג בהגינות, לטובת הרוב היהודי במדינת ישראל, ומי שאכפת לו מהמפעל הציוני של מדינת ישראל, יצביע בעד החוק, בסופו של דבר. החוק הזה עצמו הוא לא קל ולא פשוט כי יש שם גם כן כל מיני הקלות. יחד עם זאת, יהיה חוק ברור. גם היום, אגב, גם היום, כשאומרים "אין חוק", ואפשר להגיד "אין חוק" כמה שרוצים, החוק הוא די ברור, די מסודר. רק המדיניות, המדיניות כל פעם משתנית מול שר כזה או אחר, כי הוא מפחד מה יגידו עליו, בשונה, כנראה, ממני. לכן אני מבקש להצביע נגד הצעת החוק, אלא אם כן – – – יריב לוין (הליכוד): יש איזה – – – שר הפנים אליהו ישי: עובדים עליה, זה אמור להיות די בקרוב. מאיר שטרית (קדימה): מתי? שר הפנים אליהו ישי: אני לא יודע להגיד לך כרגע. שר המשפטים יכול לומר לך, הוא איננו פה. אני מציע למשוך את ההצעה, ואם אתה מביא אותה, אנחנו ניאלץ להצביע נגדה. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: תודה רבה לשר הפנים מר אלי ישי. אני רוצה להודיע, יש לנו אורחים ביציע: קבוצת גמלאים מהיישוב דבורייה, אנחנו מברכים אתכם. אני מקווה שמעניין לכם. שהות נעימה. אני מבינה שכבר עלית לפי הנוהל ואתה רוצה להשיב לשר. מאיר שטרית (קדימה): גברתי היושבת-ראש, אדוני שר הפנים, כפי שאתה יודע, במשרד הפנים לא הייתי בין הקלים בטיפול במהגרים ובאנשים זרים. הייתי בין הנוקשים ביותר בעניין זה, וכמי שתומך במדיניות שלך אני אומר לך, שר הפנים, שאתה עושה טעות שאתה לא מקדם את הצעת החוק הזאת. מדוע? אם אתה זוכר, אתה היית חבר בממשלה הקודמת – אמרתי את זה קודם, פשוט לא היית באולם. אני הרי הקמתי את ועדת-נאמן, מיניתי את נאמן להיות יושב-ראש הוועדה הזאת, והיו חברים בוועדה – שר הפנים, היו חברים בוועדה – מיניתי את נאמן להיות יושב-ראש, והיו חברים בוועדה פרופסור אבינרי, פרופסור רות גביזון ופרופסור רובינשטיין. מאחר שהוא מונה לשר המשפטים, הוא התפטר. מה שעשיתי, אני כינסתי את אותם אנשים, את הפרופסורים אבינרי, רות גביזון ורובינשטיין, והכנו את הצעת החוק שהיא, אגב, אלי, כוללנית, נותנת בידי שר הפנים כלים חד-משמעיים לטפל בשלושה סקטורים, שהיום, אגב, לצערי, לא מוסדרים בחוק אלא בהוראות מינהליות: מהגרי עבודה, איחוד משפחות ופליטים. לצערי, היום הנושא לא מוסדר. מדינת ישראל מותקפת וגם אתה מותקף בעולם כולו על זה שאנחנו פועלים לא לפי חוק. שר הפנים אליהו ישי: – – – מאיר שטרית (קדימה): אנחנו מותקפים בגלל העובדה שמדינת ישראל, אין לה חוק הגירה. אגב, תבדוק, כל מדינות אירופה יש להן חוקי הגירה. החוק הזה בא להסדיר במדינת ישראל את המצב הזה. מדינה לא חייבת לקלוט אף אחד, למדינה יש זכות לקבוע כמה היא רוצה לקלוט, את מי היא רוצה לקלוט ולמה. אני רוצה לתת לך דוגמה כדי שתבין על מה מדובר. נגיד, לגבי הכניסה לישראל, מה קובע החוק? אני רוצה שתדע כדי שתבין שאין פה הקלה, הפוך, יש פה סידור של הנושא. כבוד השר – תן לי חמש דקות את האוזן של השר. חשוב לי שיקשיב, כי בכל זאת, כשהוא קורא חומר ושומע, הוא גם מבין, בדיוק. תראה, מה התנאים למשל לאיחוד משפחות והגירה? במצב הקיים היום, אתה יודע, יש בלגן, יש המון הוראות מינהליות, אכיפה מאוד פרטנית – כן באים לא באים, אדם יכול להביא לארץ אשה שנייה, שלישית ורביעית בלי שום מגבלה. ובלי חוק. כשאתה מנסה לגרש אותם, הם הולכים לבג"ץ, תוקעים אותך. מה החוק אומר? הגדולה של החוק, שגם בג"ץ צריך להתנהג לפי חוק. מה החוק אומר? החוק אומר, קודם כול, שמי שרוצה איחוד משפחות צריך להיות מוזמן על-ידי אדם בארץ; ב. הוא לא יכול להיות בכלל במעמד זמני אם הוא לא חי בארץ לפחות ארבע שנים. הוא חייב להיות במצב שהוא צריך להוכיח שארבע שנים הוא לא נזקק לשירותי רווחה. שר הפנים אליהו ישי: – – – מאיר שטרית (קדימה): ואחרי זה, אחרי שנגמר המעמד הזמני של ארבע שנים, אז הוא נכנס למעמד שיקבל את האזרחות, שלוקח חמש שנים, והוא צריך לעמוד באותם תנאים. הוא צריך להודיע שהוא מכיר בלגיטימיות של מדינת ישראל – מה שהיום בכלל אין תנאי כזה בשום מקום. מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם המערבי שהנושא הזה לא מוסדר בה. ולכן, לצערי, אלי, היא פרוצה. ציינתי קודם: יש פה 450,000 אנשים זרים שנכנסים לישראל; ונשארים בה שלא כחוק. החוק הזה נותן בידי שר הפנים כלים ממדרגה ראשונה לטפל בזה. הצעתי לך, אדוני השר: תראה, אני מוכן לדחות את ההצבעה לתקופה שתגיד, אני לא יודע כמה זמן ייקח לכם להכין חוק, אני לא רואה את הממשלה זזה בעניין. נגיד, אתה יודע מה, נלך רחוק, עד אחרי הפגרה,fair enough, שזה עוד חמישה חודשים, נכון? בזמן הזה נדחה את ההצבעה לאחר הפגרה. יקרה אחד מהשניים: אם הממשלה תביא את ההצעה שלה, אני אצטרף אליה. אם הממשלה לא תביא הצעה – ושר הפנים, אני אבקש בזמן הזה להיפגש אתך, להסביר לך, לעבור אתך על החוק אחת לאחת. אם תשתכנע, נתמוך בזה אחרי הפגרה; לא תשתכנע – לא נתמוך, נביא את זה להצבעה ונפיל את זה. יש סיבה להתנגד להצעה כזו, שר הפנים? אני מציע לדחות את זה עד אחרי הפגרה. אחרי הפגרה אנחנו מדברים על מאי – לא מאי, עד אחרי פגרת הקיץ, זאת אומרת, עוד הרבה חודשים. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: אני חושבת שקיבל את ההצעה חבר הכנסת שטרית, בתנאי שתהיה הצעת חוק ממשלתית לעוד חמישה חודשים. מאיר שטרית (קדימה): אבל אתה הרי יודע שבג"ץ יכול לדון מחר, אלי. עומדת בפני בג"ץ העתירה לגבי איחוד משפחות. זה יכול לפרק לכם את כל העניין, זה פשוט חבל. אלי, אני מוכן לדבר אחר, אגב: אם נעשה הצעת חוק שתעבור קריאה טרומית – בפני בג"ץ יהיה מונח חוק. אני מוכן להגיד שאני אמתין עם החוק – – – שר הפנים אליהו ישי: זה לא החוק – – – ממשלתית. מאיר שטרית (קדימה): למה לא? שר הפנים אליהו ישי: – – – במסגרת הוועדה – – – כולל שר המשפטים – – – מאיר שטרית (קדימה): אבל הוא לא עושה. שר הפנים אליהו ישי: אני לא יודע אם היו פעם דיונים, אני לא חושב שיהיה נכון, בהמשך הדיונים שלו בוועדה – – – אני מציע למשוך את החוק – – – מאיר שטרית (קדימה): אתה מספר לי? אלי, אתה מספר לי? שרת התרבות והספורט לימור לבנת: – – – שר הפנים אליהו ישי: – – – מאיר שטרית (קדימה): אני מיניתי אותו. אלי, אני מיניתי אותו לתפקיד. שר הפנים אליהו ישי: – – – למשוך את החוק – – – מאיר שטרית (קדימה): מה יש להפסיד? היום אתם בסכנה כפולה: אחת – שיבוא בג"ץ שיפסול לכם את כל העניין של חוק הכניסה לישראל, המדינה תהיה בצרה גדולה. אם אני אומר שאני מוכן להמתין אחרי הקריאה הטרומית עד להגשת חוק ממשלתי – – – היו"ר אורלי לוי אבקסיס: חבר הכנסת מאיר שטרית, נגמר הזמן. מאיר שטרית (קדימה): אני יודע. מה יש לך להפסיד? היו"ר אורלי לוי אבקסיס: אנחנו בחריגה של זמן. אבל שרים יש להם מה להפסיד. מאיר שטרית (קדימה): אלי, הצבעה נגד החוק הזה – – – היו"ר אורלי לוי אבקסיס: אני אעביר את הבקשה בצורה מאוד מאוד ברורה. אני מבקשת – – – מאיר שטרית (קדימה): אז אני מבקש – – – היו"ר אורלי לוי אבקסיס: השר אלי ישי, אתה מקבל את ההצעה או דוחה אותה? דוחה אותה, אנחנו עוברים להצבעה. מאיר שטרית (קדימה): אני מבקש להעמיד את זה להצבעה. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: אנחנו עומדים להצבעה על הצעת החוק ההגירה לישראל, התש"ע–2010, של חבר הכנסת מאיר שטרית. הצבעה מס' 9 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 17 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 41 נמנעים – אין ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק ההגירה לישראל, התש"ע–2010, נתקבלה. היו"ר אורלי לוי אבקסיס: אנחנו נעבור לתוצאות. בעד – 17, נגד – 41. אני קובעת שהצעת חוק ההגירה לישראל, התש"ע–2010, לא עברה בקריאה הטרומית.