קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק לתיקון פקודת סדרי השלטון והמשפט
(תחולת המשפט בערים, במועצות האזוריות ובמועצות המקומיות), התש"ע–2009
[הצעת חוק פ/1903/18; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי, אנחנו עוברים להמשך סדר-היום. החברים שהגישו את הצעת החוק הבאה ביקשו, משום שיושב-ראש סיעת האיחוד הלאומי קצת מתקשה בגרונו, לפצל, ואני מרשה זאת. לרשותכם עשר דקות, אתה תנצל כמה שאתה רוצה, ויתרת הזמן תועבר. ברגע שאתה רוצה לרדת, נעצור את השעון ויתרת הזמן תועבר לחבר כנסת אחר מבין המציעים – לאורי אריאל כפי שאני שמעתי. בבקשה.
דרך אגב, אני מוכרח להקדים ולומר, כאדם אשר למד על ברכי "ציון כולה שלנו" ולא ישנה את דעתו, שאין צורך בחוק. הממשלה, בכל רגע שרוצה, בתוקף סמכותה על-פי סעיף 11 לחוק סדרי שלטון ומשפט ולפי סימן 46 לדבר המלך במועצתו, יכולה להחיל את החוק הישראלי על כל שטחי המנדט לשעבר. זאת היתה סמכותו של הנציב העליון והיא הועברה לממשלת ישראל, כך שאם באמת יש רצון מאתנו להחיל את החוק, אין צורך בחוקים. אני מבין את ההצעה הפוליטית, שמסבכת את כל אותם שומרי ואוהבי ארץ-ישראל, אבל נעמוד באתגר.
כבוד חבר הכנסת יעקב כץ, הלוא הוא כצל'ה, משומרי אמוני ארץ-ישראל, יושב-ראש האיחוד הלאומי, הזמן עובר לרשותך, בבקשה.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
אדוני היושב-ראש, אני מרגיש קצת לא טוב.
היו"ר ראובן ריבלין:
אין דבר, אז אריאל יחליף אותך.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
אני רק רוצה לומר, שהחוק הזה הוגש בקדנציה הקודמת על-ידי מי שהיום משמש כראש הממשלה, והחוק הזה – חתומים עליו כמעט כל השרים שנמצאים בממשלה היום. לכן אנחנו רק לקחנו את אותו חוק. לפני כשנה, כשרציתי להביא את החוק הזה, ביקש ממני מי שביקש לדחות אותו – כבוד היושב-ראש ביקש לדחות את החוק, בטענה שבתוך שלושה חודשים החוק יוגש על-ידי הקואליציה. עברה שנה תמימה, וכשהחוק לא הוגש, החלטנו להגיש אותו. אני אבקש מאורי אריאל שיחליף אותי.
היו"ר ראובן ריבלין:
בכבוד רב. בכבוד רב, תודה רבה. בסך הכול דבריו של יושב-ראש האיחוד הלאומי ארכו 22 שניות, ולכן נותרו בידיך עשר דקות מלאות.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי השרים, ראשית תודה ליושב-ראש שאפשר את זה.
היו"ר ראובן ריבלין:
באהבה וברצון.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
הצעת החוק שמובאת לפניכם, שהיוזם שלה הוא ידידי חבר הכנסת יעקב כץ, כצל'ה, נוגעת לתיקון פקודת סדרי השלטון והמשפט. בעברית יותר קלה לחברינו, לציבור רואינו, החלת החוק היהודי על היישובים, לא על כל – – –
שר החינוך גדעון סער:
החלת החוק הישראלי.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
החלת החוק הישראלי – תודה, שר החינוך – על היישובים ועל המועצות ביהודה ושומרון. יש מי שיכול לשאול: רגע, אז למה לא על כל השטח? הערה נכונה, ואנחנו נפעל לתקן זאת בבוא העת. צודק בוודאי היושב-ראש: הממשלה יכולה להחליט, כפי שהחליטה למשל, בזמנו של ראש הממשלה מר מנחם בגין, על החלת החוק הישראלי והמינהל הישראלי ברמת-הגולן – –
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, שם זה הבדל.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
– – ובירושלים.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני רק עוצר לך, כדי שלא תהיה טעות היסטורית. לפי מפת ארץ-ישראל המנדטורית, רמת-הגולן לא היתה חלק מארץ-ישראל, ובאמת היה ויכוח, ולכן החוק, חוק פקודת סדרי שלטון ומשפט לא חל על רמת-הגולן, לא חל מבחינת המשפט הבין-לאומי. ולכן, בעצת האנשים המקורבים למנחם בגין, הוא ביקש לקיים חוק שבו תהיה החלת החוק – השתמש במלים המדויקות שכתובות בסעיף 11 לפקודת סדרי שלטון ומשפט, להראות שהוא מחיל את אותו חוק על רמת-הגולן. אבל ההבדל הוא הבדל גדול. פה בארץ-ישראל יכולים, כי לא היתה אף פעם ריבונות זרה, ולכן יכולה הממשלה להחיל זאת בלי הצורך בחוק החלת החוק הישראלי על רמת-הגולן – – –
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
תודה, תודה על התיקון והדיוק. מה שחשוב בהערתך בעיני, הוא שאכן יכולים ליזום, השרים היושבים פה ואלה שלא יושבים פה, כמו השר בני בגין והשר בוגי יעלון והשר גלעד ארדן, לא ייפקד מקומו של מיכאל איתן, ורבה היא הממשלה – – –
קריאה:
השר בגין – – –
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
אז זהו, שאני לא בטוח ואני לא רציתי לחייב אותו.
השר זאב בנימין בגין:
לא לא, שאלת אם הוא יכול.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
זהו, שאני לא בטוח שהוא יכול, אבל אני לא רוצה כרגע להתעכב על הנקודה הזאת. יש הרי בממשלה משהו כמו 40, 50 שרים, אז כולם יכולים, בסדר, בני? כולם יכולים, אבל מי יכול יותר מכולם? ראש הממשלה. אבל מה עושה ראש הממשלה, על דעתו הבלעדית, לא על דעת הממשלה? הוא מודיע שהוא בעד שתי מדינות לשני עמים באותו שטח, ואתם שותקים, ואתם נאלמים דום. הוא חוזר על זה השכם והערב. שאלתי אותו פעם: תגיד, זה כמו "שמע ישראל" שאני אומר, להבדיל? אני אומר שלוש פעמים ביום, אתה חייב כל יום להגיד את זה? אמרת כבר. לא, הוא חייב להגיד, ואתם שותקים.
ההיסטוריה במידה רבה מהתלת בנו ומביאה למצב אבסורדי, שדווקא על חבלי ארץ אבות, מרכזה ולבה של ארץ-ישראל, טרם הוחלה הריבונות הישראלית. הריבונות מוחלת על תל-אביב, על אילת – שהן ערי קודש, אבל יש גם שיטות ביהדות שלפיהן לפחות חלק ממה שהיום מדינת ישראל לא התקדש, לפי ההלכה היהודית לפחות, אבל ריבונות יש לנו שם; דווקא בשכם, חברון, בית-אל, ענתות ושילה, המקומות שבהם התגוררו אבותינו, שם הובטחה להם הארץ כולה, דווקא עליהם טרם הוחלה הריבונות המלאה של מדינת ישראל.
כשהשם שולח את אברהם מאור-כשדים לארץ-ישראל ומצווה עליו: לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך – לאן הולך אברהם? כתוב: ויצאו ללכת ארצה כנען ויבואו ארצה כנען. ויעבור אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון-מורה. ושם, בשכם, נראה השם לאברהם והוא אומר לו, אני מצטט: לזרעך אתן את הארץ הזאת. ומייד אחר כך כתוב: ויעתק משם ההרה מקדם לבית-אל ויט אוהלה בית-אל מים והעי מקדם. בבית-אל אומר השם לאברהם: שא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם צפונה ונגבה וקדמה וימה. כי את כל הארץ אשר אתה רואה, לך אתננה ולזרעך עד עולם. וממשיך ואומר: קום התהלך בארץ לאורכה ולרוחבה כי לך אתננה.
ליצחק ניתנה ההבטחה: שכון בארץ אשר אומר אליך. גור בארץ הזאת – אני מדלג – והקימותי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך. וליעקב אבינו נאמר בבית-אל: והנה השם ניצב עליו ויאמר הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך. ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו בך כל משפחות האדמה. כששב אברהם מחרן – סליחה, כששב יעקב מבטיח לו הקדוש-ברוך-הוא בבית-אל: ואת הארץ אשר נתתי לאברהם וליצחק לך אתננה ולזרעך אחריך אתן את הארץ. כאן, בחבלי ארץ אלה הובטחה הארץ לנו, לבנינו ולאבותינו.
במשך הגלות, כ-1,900 שנה, לא פסקו היהודים מלהתפלל על שיבה לירושלים ולחבלי האבות, לארץ-ישראל. רבים ניסו גם להגיע, מעטים הצליחו, אפשר להזכיר את עליות רבי יהודה הלוי, הרמב"ם, הרמב"ן, רבנו יחיאל מפריס, רבי יהודה החסיד ותלמידיו, תלמידי הגר"א והבעל-שם-טוב ונוספים.
בעוד שש שנים, בעזרת השם, נקיים ונציין מאה שנים להצהרת בלפור, אשר פרסם מסמך מלכותי המכיר בזכותו של עם ישראל על ארצו התנ"כית; כעבור שנה וחצי אישרו אומות העולם בוועידת סן-רמו את הצהרת בלפור ואת זכותו של העם היהודי להקים בית לאומי בכל ארצו.
לדאבון לבנו נסוגו הבריטים מהבטחתם, ובשנת 1922 נלקח מאתנו בכפייה עבר הירדן המזרחי. העם היהודי, בעיקר דרך התנועה הציונית, פעל לממש את הצהרת בלפור להקמת בית לאומי בחלקים שהיה אפשר, והערבים, כדרכם עד עצם היום הזה, דחו את כל הצעות הפשרה בכוח ובאלימות, והם דרשו את כל הארץ הזאת לעצמם. בין כך ובין כך, עם סילוקם של הבריטים מהארץ על-ידי "ההגנה" והמחתרות, פרצה מלחמת השחרור, ולפי יכולת הכוח שהיה אז לעם בישראל נקבעו גבולותיה הזמניים של מדינת ישראל על פני חלקה המערבי של ארץ-ישראל המערבית, כשאפילו מרכזה של ירושלים, הר-הבית, נפל בידי הערבים.
שלא בטובתה, אחרי 19 שנים פרצה מלחמת ששת הימים, וחזרנו למחוזות אבותינו. חזרנו ליהודה ושומרון, למדבר סיני, לרמת-הגולן ולבקעת-הירדן, וכמובן להר-הבית, לירושלים.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
מה עם הכנסת?
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
מאז חיים באזורי יהודה ושומרון – לפי דעתי, חבר הכנסת זחאלקה, לדאבון לבי כמעט קיבלת התקף לב בפעם שעברה שהצעתי פה הצעת חוק. ואני באתי – מתוך דאגה אליך, ואז יצאת מהאולם, או הוציאו אותך. אני מציע שלא תחזור – או שאתה רוצה לקבוע את זה כמנהג קבוע, אז בבקשה, אתה והיושב-ראש תסתדרו, אני לא מפריע לך.
מאז חזרנו, לפני 44 שנים, חיים ביהודה ושומרון כ-350,000 יהודים, כן ירבו, והם אכן רבים ופרים וגדלים, ועוד כ-250,000 יהודים בשכונות ירושלים שסופחו, כפי שהזכרנו קודם, סך הכול, לשיטת אלה שלא מכירים בריבונותנו – –
היו"ר ראובן ריבלין:
הם לא סופחו, הוחל עליהם החוק הזה.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
– – כ-600,000 יהודים ויותר.
היו"ר ראובן ריבלין:
הוחל עליהם החוק הישראלי, לא היה צריך לספח אותם משום מקום.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
טוב. נכון עשה ראש הממשלה מר נתניהו, ואני רוצה לציין אותו ממש לשבח, שבהיותו יושב-ראש האופוזיציה חתם על חוק זה ממש, בלי שום שינוי. הוא חתום על החוק. יחד אתו חתמו 50 חברי כנסת נוספים; אני אזכיר רק את חלקם, כי הרשימה ארוכה, 50 במספר – חבר הכנסת אילטוב, חבר הכנסת השר אדלשטיין, חבר הכנסת זבולון אורלב, חבר הכנסת אזולאי, השר מיכאל איתן, חבר הכנסת יושב-ראש הקואליציה זאב אלקין, חבר הכנסת הרב אמסלם – – –
זאב אלקין (הליכוד):
אורי, אני חתום שם?
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
לא? אז זה טעות שלי, מתקנים, לא יודע למה, אבל תוכל לתקן את זה.
זאב אלקין (הליכוד):
– – –
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
לא, אני אומר: אתה תוכל לתקן את זה בעוד דקות בעצמך, או שתצביע בעד. הרי אין כמוך, אין ספק שאתה תצביע בעד, מזה אני לא דואג. השר גלעד ארדן חתום. אני מדלג עוד פעם – חבר הכנסת סגן השר ליצמן, וכן הלאה, לא אקריא את כל הרשימה. אני לא יכול לדלג על חבר הכנסת השר גדעון סער, שחתום על החוק הזה, וכמובן יושב-ראש הכנסת, ראובן ריבלין, ואחרון חביב לרשימה כרגע השר יובל שטייניץ, והשר סילבן שלום. יפה עשו גם לפני שנה רוב חברי הקואליציה, שחתמו פעם נוספת על החוק שמוצע על-ידי חברי יושב-ראש הסיעה חבר הכנסת יעקב כץ; לא אקרא את שמותיהם, חבל על הזמן.
כן אציין שסבו של ראש הממשלה הנוכחי מר נתניהו, הרב נתן מיליקובסקי-נתניהו, כותב בספרו "עם ומדינה", לפני 85 שנה, על הצורך, ועל ההכרח, ועל היכולת להפעיל את הריבונות על כל שטחי ארץ-ישראל.
אני נאלץ לקצר, ואני רוצה לבקש מהחברים להצטרף לחוק הזה. המציאות שבה מפלים – חבר הכנסת השר בגין ושאר חברי הממשלה – תושבים אזרחים של מדינת ישראל אשר החוק לא חל עליהם ב-100% – לא ראוי, לא הגון, לא דמוקרטי, לא יהודי ולא ביושר. וכפי שצוין כבר, בידיכם לשנות את המציאות הזאת, זה לא דבר אבוד. לא כתוב בפרשת השבוע שאסור לעשות את זה. להיפך, כפי שציינו. אבל אתם מחרישים עד כדי כך שנאמר לי – לא בדקתי, אני אומר את זה בזהירות, בהסתייגות – שלא נמצא עד לרגע האחרון השר שישיב על זה, כי באמת, מה ישיבו? נשמע עוד מעט, אני חושב שחבר הכנסת השר בגין עונה.
היו"ר ראובן ריבלין:
השר בגין נקבע להשיב.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
בסדר, נשמע, אבל אמרו לי שחלק מהשרים שפנו אליהם, הם אמרו: אני לא. לא דבר רגיל במקומותינו, דווקא שרים, כמו חברי כנסת, אוהבים לדבר – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
דרך אגב, לי לא אמרו מי לא ישיב, אמרו לי שהשר בגין ישיב. אני לא אמרתי, זאת אומרת, לי לא אמרו, כי לפעמים אומרים – – –
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
אני לא אמרתי שאמרו לך, אני אמרתי מה אני ביררתי. אבל בסדר, בסדר.
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה צודק. סליחה, הממשלה בהתחלה חשבה ששר המשפטים יענה על זה.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
אחרי זה מי שירצה ישאל את שר המשפטים, לא נעשה את זה עכשיו.
המציאות הזאת, שבעצם מפלים לרעה 350,000 אזרחים שהם אנשים שמכירים במדינת ישראל, משרתים את מדינת ישראל, מחרפים נפשם למען מדינת ישראל, היא מצב שרק אתם יכולים לסבול אותו, ועוד חלקכם, כך אני שומע, אני מקווה שלא, מתכוונים להצביע נגד.
היו"ר ראובן ריבלין:
נותרו לך עוד שתי דקות.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
אני מסיים. ראיתי את השעון, זה בסדר.
בכל אופן, אני חושב שאין אפשרות אנושית להודיע שאתם נגד הזכויות של אותם אזרחים. בכל מקרה, כתב הרב בני אלון, בזמנו, על הצעת החוק הזאת, שהוא החל בה, שהיא איננה פוגעת בעקרון הטריטוריאליות המקובל בתפיסות משפטיות מודרניות ומאפשר את החקיקה הזאת פה בכנסת ישראל; הלוואי שממשלת ישראל היתה עושה את זה בעצמה. כותב פרופסור אמנון רובינשטיין, מי שהיה שר המשפטים, בספרו "המשפט הקונסטיטוציוני": "מבחינה הגיונית היה פשוט יותר אילו החיל הממשל הצבאי את כל המשפט הישראלי על המועצות המקומיות היהודיות, במקום שיטת הטלאי-על-טלאי שנוקטת הממשלה".
כדי לבטל את אפליית האזרחים הישראלים, וכדי ליצור אחידות בחוק בשל התמורה שחלה באזור ובחוק – על כן מוגשת הצעת חוק זו. למען הצדק ההיסטורי, ההגינות, וגם ההבטחות שלכם לבוחרים – גם זה משהו, חברי הליכוד ואחרים, מצפה הציבור, וגם אנחנו, שתצביעו בעד החוק הזה בקריאה טרומית ונגיע למצב שלא מפלה את אזרחי מדינת ישראל ועושה צדק עם הארץ הזאת ועם אזרחיה. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. כמובן תהיה לך זכות. אדוני השר עדיין לא ישיב, כי יש הצעה דומה, היא הצעתו של חבר – – –
קריאה:
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
לא דומה. יפה. השר בגין ישיב. מאה אחוז. דרך אגב, כמה מחוקי ישראל הוחלו באותם מקומות, כמו החוק הפלילי וחוק התעבורה. הם הוחלו. אני מדבר בצד הפורמלי. כבוד השר בגין – בבקשה, אדוני.
השר זאב בנימין בגין:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, שר אנוכי בממשלת ישראל, ללא תיק. אני קורא בעיתונות לעתים שאני מכונה "שר ללא-כלום". אני יכול לתאר לעצמי שלו עמדתי על כך בתוקף, היה נענה ראש הממשלה לבקשתי והיה ממנה אותי לשר המשקים. לו הייתי שר המשקים בממשלת ישראל, יכולתי לומר, בהתאם למקור: את חטאי אני מזכיר היום. אכן, יש לי יד בעובדה שהצעת החוק הזאת עולה היום לדיון. ומדוע כך? מפני שנודע לי לפני שבועיים-שלושה, ממרכז סיעת האיחוד הלאומי, שהעלאתה של הצעת החוק לדיון בוועדת השרים לחקיקה מתעכבת, לדידו וגם לדידי, מעבר לסביר.
אכן, לפני כשנה החליטה הוועדה לדחות את הדיון בהצעת החוק הזאת בשלושה חודשים. בינתיים היא הגיעה, כנראה, לתחתיתה של אחת המגירות וחלפו עוד תשעה חודשים. אני אומר בדרך כלל שדברים צריכים להיעשות כהלכה גם ביחסים בין הממשלה – או ודאי ביחסים בין הממשלה לבין האופוזיציה, ולכן המלצתי בפני חברי שר המשפטים להעלות בדחיפות את הצעת החוק הזאת לדיון בוועדת השרים לחקיקה, והיא עלתה ביום ראשון.
יש לי יד מסוימת בתוצאותיה של ההצבעה בוועדת השרים לחקיקה במובן הבא: יכולים היינו, והיו רעיונות כאלה במשך שעות אחדות, להמשיך בדחייה. רשאית ועדת השרים לומר: נו, ואולי נדחה בעוד שלושה חודשים. אומר לכם את דעתי באופן כללי: אני בדרך כלל בעד עשיית דברים בפשטותם. אינני מתנגד לתחכום, אבל אינני אוהב התחכמות. אני ראיתי ברעיון הזה משום התחכמות והצעתי ללכת בדרך הפשוטה – להביא לדיון. אבל, כפי שגיליתי את אוזנו של נציג מובהק של סיעת האיחוד הלאומי, ולאו דווקא בין חברי הכנסת, הסיכוי שנאשר את הצעת החוק הזו בוועדת השרים לחקיקה הוא מזערי. ועדת השרים לחקיקה החליטה פה-אחד לדחות את הצעת החוק הזאת היום. לכן, זאת סיבה טובה מדוע, חבר הכנסת אריאל, אני עומד ומשיב היום בשם הממשלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
להתנגד, אדוני אומר, או לדחות?
השר זאב בנימין בגין:
להתנגד להצעה ולהציע לדחותה בעת הדיון בכנסת.
אוכל גם לציין – אין לי ביטחון, כמובן, בדברים שחלפו: לו התבקשתי לפני שנים אחדות להצטרף להצעת חוק דומה, לא הייתי עושה כך. על כן לא קשה לי לעמוד, מבחינה זאת, על הדוכן היום.
בצדק, חבר הכנסת אריאל העלה כאן בפני הבית, ומבחינה זאת, קבל עולם, את אותם שמות של יישובים שהם יישובינו, שהם נחלת אבותינו, וציין שמות אחדים: גם את אלון-מורה גם את בית-אל. המציאות היא, כידוע לכולנו, שאותם 330,000 – אמר חבר הכנסת אריאל 350,000 – יהודים יושבים באותו חלק של נחלת אבות, יושבים גם באלון-מורה וגם בבית-אל, והגענו למספר הזה, השבח לאל בורא עולם, גם ללא החלת המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה על אותם יישובים. הם גדלים והם ימשיכו לגדול. אעיר בסוגריים, אדוני היושב-ראש – – –
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
איך ימשיכו לגדול? למה אתה אומר דברים סתם? איך ימשיכו לגדול כשאתם מקפיאים את ההתיישבות? אין אפילו – – –
השר זאב בנימין בגין:
קשה לי לשמוע.
היו"ר ראובן ריבלין:
גם את חבר הכנסת בגין תלמד אהבת הארץ.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
– – – ההתיישבות.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה, קריאת הביניים שלך נגמרה. אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אתם – – – את ההתיישבות – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
דברים ריקים.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני קורא אותך לסדר פעם שנייה.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
– – –
השר זאב בנימין בגין:
אדוני היושב-ראש, אני מודה לך על ההגנה. אני עומד על זכותי לומר דברים על-פי הבנתי, גם אם חבר כנסת, במרי שיחו, בהתלהמות לבו, חושב עליהם אחרת. אבל זהו הסדר הרגיל.
אני מבקש לציין, אדוני היושב-ראש, שהממשלה הזאת באופן מיוחד איננה מבדילה בין אלה לאלה, איננה מבדילה במפגיע בין אותם יישובים הקרויים היישובים המצויים בגוש המערבי של היישובים, שכפי שמקובל לומר הם נמצאים בתחום הסכמה לאומית רחבה, לבין היישובים – שקשה לי אפילו לומר שהם מרוחקים יותר, כי כל המרחק בין הירדן לבין הים איננו אלא 80 קילומטר, והם מצויים על גב ההר.
ציפי חוטובלי (הליכוד):
אדוני השר, אם זאת היתה המציאות יכולנו לקנות.
היו"ר ראובן ריבלין:
חברת הכנסת חוטובלי, נא לשבת. לשבת, לשבת. אסור לקרוא קריאות ביניים בעמידה.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
זו ברברת. אתם מפלגה של ברברת.
השר זאב בנימין בגין:
הממשלה איננה מבדילה. לפיכך, גם בשנה שעברה, תוך התחשבות במצב הביטחון המיוחד של היישובים בגב ההר והיישובים בהר-חברון, זכו אלה לתוספת מיוחדת, יותר מ-100 מיליון שקלים. זה לא מקרי, וראש הממשלה חוזר ואומר בנסיבות רבות: מעמד היישובים היהודיים ביהודה ושומרון, כולם, לא ייקבע אלא בהקשר של הסדר קבע.
יש לי מחלוקת עם ראש הממשלה לגבי טיבו של הסדר הקבע, נתתי לכך ביטוי פעמים אחדות. גם אני, חבר הכנסת אריאל, אינני צריך לחזור על כך, לא שלוש פעמים ביום ולא שלוש פעמים בשבוע. אני רואה בהקמת מדינה ערבית פלסטינית ביהודה, שומרון וחבל-עזה פגיעה בזכויות יסוד של העם היהודי בארצו ופגיעה מרחיקת לכת בביטחונו הלאומי. חברים אחרים, גם בממשלה, חושבים אחרת, ובהם ראש הממשלה.
רוני בר-און (קדימה):
איפה ראש הממשלה? כבר 14:00.
השר זאב בנימין בגין:
אבל עד אז, איננו מבדילים בין אלה לאלה, ולא מקרה הוא שהיישובים האלה, גם בשנה שעברה, גם ב-2009, גם ב-2010, גדלו בשיעור ניכר, לא שונה בהרבה משיעור הגידול, ואולי עולה על שיעור הגידול בשנים קודמות.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
– – –
יואל חסון (קדימה):
אפילו אתה לא היית מאמין שאתה דווקא זה שעונה על הצעה כזאת לסדר-היום.
השר זאב בנימין בגין:
אתה טועה, לא היית בתחילת דברי.
יואל חסון (קדימה):
נכון, לא הייתי.
השר זאב בנימין בגין:
צריך לומר, אדוני היושב-ראש, בניגוד לטיוטה שהוגשה למועצת הביטחון ובניגוד להודעות ממשלת ארצות-הברית בעקבות הווטו הרצוי שהיא הטילה על ההצעה הזו – יישובים יהודיים ביהודה ושומרון הם חוקיים למהדרין.
היו"ר ראובן ריבלין:
מה זה? מה זה? יושב-ראש הקואליציה, אתה מנהל דיון עם חברת הכנסת זוארץ ממרחק.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אין אף אחד – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת בן-ארי, חבר הכנסת בן-ארי, אתה יש לך זכות – – –
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אדוני, הוא – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אני קורא אותך לסדר פעם שנייה.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אני קורא אותך לסדר פעם שלישית. תוציאו אותו מייד.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
– – –
(חבר הכנסת מיכאל בן-ארי יוצא מאולם המליאה.)
רוני בר-און (קדימה):
סליחה, מה זה – – – האלה?
היו"ר ראובן ריבלין:
אני הודעתי שעניין 40 החתימות יידון מייד לאחר סיום פרק החקיקה הפרטית. השיעור היה – שיערנו שיהיה ב-14:00. לא נתתי שום התחייבות. אני לא אפריע ביום רביעי, בגלל הצורך של שרים ושרים לשעבר לא להיות פה ביום שלישי, לשבש את הליכות הכנסת. יום רביעי הוא יום של חברי כנסת. חבר הכנסת אריאל וחבר הכנסת כץ הגישו הצעת חוק, אנחנו נסיים את הדיון בה.
רוני בר-און (קדימה):
אבל ביום שלישי הכנסת ריקה.
היו"ר ראובן ריבלין:
נכון, נכון, הכנסת ריקה, כי אתם מסכימים שביום שלישי יהיה דיון ב-40 חתימות, שיעבור ליום רביעי.
יואל חסון (קדימה):
תביא את ההסכמה של הממשלה על יום שלישי, אנחנו נהיה פה.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת חסון, הואיל ואני ואתה נמצאים פה ביום שלישי, אנחנו שנינו יודעים מי לא נמצא פה ביום שלישי. רבותי, חבל על הזמן. סדר-היום יהיה כדלקמן: תסתיים החקיקה הפרטית, יתחילו הנושאים אשר מצורפים ליום רביעי בגלל הסכמה. בבקשה, אדוני.
השר זאב בנימין בגין:
אדוני היושב-ראש, כפי שאמר רבי אלעזר בן עזריה, הריני כבן 70 שנה. שמעתי חידוש לפני שתי דקות בכנסת. אני אינני יכול לטעון שמעולם לא הולכתי שולל, אני רק יכול לומר שזו הפעם הראשונה, לפני שתי דקות, שהואשמתי בהולכת שולל. אבל יש חידושים שהזמן גרמם.
נחמן שי (קדימה):
לא מוכרחים – – –
השר זאב בנימין בגין:
גם חברי כנסת מתלהמים רשאים, כמובן, להאשים האשמות את עמיתיהם בכנסת. נזהרתי ולא אמרתי "את חבריהם בכנסת".
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
אתם אישרתם לו להיות חבר כנסת. אתם אישרתם את כהנא.
השר זאב בנימין בגין:
על כן, על-פי העובדות האלה, אין הכרח בהחלת המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה על היישובים היהודיים האלה מבחינת יכולתם לשגשג או מבחינת שגשוגם ופריחתם גם בשנים האחרונות, שאינן קלות מבחינה בין-לאומית לשום ממשלה בישראל.
אני מבקש לומר עוד דבר, לאור הדברים שהשמיע חבר הכנסת אורי אריאל באפיון של הצבעה של חברים אחדים נגד הצעת החוק הזאת. אני מבקש לא לערוך תחרות באהבת העם ובאהבת הארץ. אינני יכול כמובן להתחרות במובן זה – ואני אומר את זה ברצינות הרבה ביותר – לא בחבר הכנסת כץ ולא בחבר הכנסת אריאל.
היו"ר ראובן ריבלין:
יעקב כץ.
השר זאב בנימין בגין:
אבל התחרות הזאת איננה בריאה, כי אני גם אינני מתחרה בפטריוטיות, למשל בחברי חבר הכנסת אורון. אז אני מציע לא להיכנס לישורת הזאת בתחרות. כל אחד ינהג על-פי הבנתו, על-פי הבנתו, גם בעניין זה, מה יהודי ומה אנושי. אני רק מציע לא להפריז ולא להגזים.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
מה היתה ההפרזה?
השר זאב בנימין בגין:
תקרא את דבריך ותבין למה אני מכוון. לפחות כך אני שמעתי אותם.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
טוב. חבל שאתה משתמש – – –
השר זאב בנימין בגין:
השאלה העומדת בפנינו היום, על-ידי הצעת החוק הזאת, היא שאלה הנתונה במובהק להחלטת הממשלה, היא נוגעת למדיניות הממשלה. מאז הקיץ של 1967 שום ממשלה לא קיבלה החלטה כזאת, אף שיכולה היתה. אביא, אדוני היושב-ראש, את הדברים במלואם ובדיוקם, כפי שרמזת עליהם, אדוני היושב-ראש, על-פי המצב החוקי הקיים, על-פי פקודת סדרי השלטון והמשפט, סעיף 11ב; אני חושב שאני זוכר אותם בעל-פה כבר 40 שנה: "המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה יחולו בכל שטח של ארץ-ישראל שהממשלה קבעה בצו". זה יכול להיות – אולי זה יפתיע כמה חברים – ברוב של שבעה נגד חמישה, ארבעה נגד שלושה. זה יהיה הצו, ויוחל.
עד היום בממשלות ישראל, על-פי הרכביהן השונים – גם כאלה שאפילו המציעים לא יכלו לפקפק ביחסן החיובי, אני לא רוצה לומר בפטריוטיות שלהן, כלפי יישוב יהודי ביהודה ושומרון, והיה פרי ליחס הזה – לא נקטו את הצעד הזה. לכן הצעת החוק הזאת היא קודם כול מיותרת. אין שום צורך בשינוי החקיקה.
אנחנו בממשלה סברנו שאין לנקוט את הצעד הזה, ועל כן הממשלה, אדוני היושב-ראש, מבקשת להסיר, להתנגד להצעת החוק הזאת. אני מודה לך על סבלנותך. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לשר בגין. זכות התשובה לחבר הכנסת אורי אריאל. חמש דקות תמימות עומדות לרשותך.
יואל חסון (קדימה):
אדוני היושב-ראש, מעניין איפה הליכוד.
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה יכול לשאול. שאלת.
יואל חסון (קדימה):
אנחנו רוצים לעזור לממשלה שהחוק הזה לא יעבור.
ציפי חוטובלי (הליכוד):
יואל, הליכוד תמך בהצעת החוק הזאת. יש כאן כמה מציעים שחתומים על הצעת החוק, גם אני ביניהם, ואני לא חושבת שזה – – –
יואל חסון (קדימה):
חוטובלי, בממשלת הליכוד מתנגדים לזה. ממשלת הליכוד מתנגדת. זה האבסורד פה.
היו"ר ראובן ריבלין:
כבוד השר בגין וחבר הכנסת הנכבד אריאל, אני מזמין אתכם ללשכתי להיפגש. עכשיו אי-אפשר לעכב את עבודת הכנסת. אני מאוד מודה לאדוני.
מוחמד ברכה (חד"ש):
הליכוד פרש מהכנסת. מה קרה?
יואל חסון (קדימה):
הליכוד ברח.
מוחמד ברכה (חד"ש):
פרש או ברח?
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
מורי ורבותי, חברי הכנסת, השרים, מה שאמר לי פה השר בני בגין, כשנפגשנו פה – – –
יואל חסון (קדימה):
אורי אריאל, תחליט אם אתה מדבר לממשלת הליכוד או למפלגת הליכוד.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת יואל חסון.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
אל תצעק באמצע. אתה רוצה לדבר אתי, אם היושב-ראש ירשה לך, בכבוד.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, לא. אני אאפשר לכם, אתם יכולים להיכנס ללשכת היושב-ראש לדבר.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
מה שאמר לי השר בגין, כשנפגשנו פה לפני עלותי, שמה שנראה לו מוגזם שאני אמרתי זה שאמרתי שזה לא יהודי ולא אנושי. ואני אומר לשר בגין, כמו שאני אומר לכל חברי הממשלה: זה לא מוסרי וזה לא יהודי וזה לא אנושי שלך, השר איתן, ולך, מרידור, ולך, יובל שטייניץ, יש יותר זכויות מאשר לי, לאשתי ולילדי. זה לא בסדר, ואתם יודעים את זה, ואתם מתנהגים שלא כראוי בתחום הזה.
עומד ראש הממשלה, מבטיח לכל עם ישראל דברים מסוימים לפני הבחירות, יחד אתו כל הליכוד, וגם מפלגות אחרות, כמו ישראל ביתנו, והדברים – רק שנייה, ברשות היושב-ראש. גם השר מרידור, אני לא יכול ככה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, אני מבקש מהשרים. אתה לא רוצה שיקראו קריאת ביניים?
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
אם היושב-ראש – אתה יכול לעלות לדבר בכלל.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, לא, איש לא יקרא קריאת ביניים, ובוודאי לא השרים. בבקשה, אדוני.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
סליחה. סליחה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, לא, רבותי. מה זה המהומה שם? כבוד ממלא-מקום יושב-ראש הכנסת. ממלא-מקום יושב-ראש הכנסת, אנא. אם סערת היצרים – – –
מוחמד ברכה (חד"ש):
הם כועסים. אנשי הליכוד ברחו והשאירו אותם להצביע במקומם.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת ברכה.
מוחמד ברכה (חד"ש):
תראה מה זה, תראה.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
חברים, אתם נבחרתם, ועל זה נבחרתם – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אני אגן. אני אגן עליך.
יואל חסון (קדימה):
זה מראה את המצב של המדינה הזאת. זה מראה את המצב של המדינה הזאת, שאין אף אחד – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת יואל חסון, תכנס מסיבת עיתונאים ותודיע להם. מה אתה כל הזמן – – –
יואל חסון (קדימה):
אני אומר את זה פה, שעם ישראל ישמע את זה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אבל אתה לא נואם פה עכשיו. אתה רוצה קריאת ביניים?
יואל חסון (קדימה):
זה בושה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה לא שומע מה אני מדבר אתך.
יואל חסון (קדימה):
אני שומע, אבל אני כואב.
היו"ר ראובן ריבלין:
אז אני מודיע לך שבפעם הבאה אני לא אומר לך, אני אודיע לך. בבקשה.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
מורי ורבותי, אתם נבחרתם על סמך מצע מסוים, על סמך הבטחות לבוחרים, ואתם, ובעיקר ראש הממשלה, כי הוא לקח לעצמו דרור להודיע הודעות מדיניות מרחיקות לכת שלא על דעת הממשלה – אני מסכים, מר בגין, זה לא החלטת ממשלה, זה החלטה של ראש הממשלה. ראשון בין שווים, נכון. ואני לא יכול להיות בטוח שזה לא מחייב גם אחרים, כי הוא – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת וקנין, באמת.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
בכל מקרה, בעניין הזה אתם אינכם עומדים בהבטחה לבוחריכם. לא רק שאתם לא עומדים, אתם מועלים.
עכשיו אני רוצה, השר בגין, בדרכך להגיד לך את העובדות. כי אני לא רוצה להגיד שאתה מוליך שולל, אבל אתה טועה. נכון ליום זה, יום ד' בשבוע, לא פורסם מכרז אחד של מדינת ישראל לבנייה בשום יישוב ביהודה ושומרון, ויאשש את דברי שר השיכון. מי שלא יודע את זה יקבל אצלי את כל ההסבר.
השר זאב בנימין בגין:
לא נטען שטענתי אחרת.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
לא. היה יכול להיות מובן. מי שלא בקי היה יכול להבין. על זה צעק ידידי חבר הכנסת – – –
השר זאב בנימין בגין:
המספרים שלך – – – המספרים שאתה הבאת.
היו"ר ראובן ריבלין:
השר בגין, הוא עכשיו עונה לך. אני מבקש שתאפשר לו לענות בלי הפרעות.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
על זה צעק ומחה ידידי חבר הכנסת מיכאל בן-ארי, ובצדק מחה. כי אם ראש הממשלה מנחה – לא "אם": מכיוון שראש הממשלה הנחה את שר השיכון לא להוציא מכרזים, זה לא תקלה, זה לא שגגה, זו הנחיה מדינית מפורשת שאתם מכירים אותה ואתם שותקים. ואם זה יהודי ואם זה אנושי ואם זה מוסרי, שיבושם לכם. אני לא מטיף מוסר. אבל אני יודע שאתם יודעים שזה לא הגון. הבטיח השר ברק, הבטיח ראש הממשלה למשפחת ריין, שאיבדה את בנה במלחמת לבנון, לבנות שכונה על שמו. אתם יודעים מה זה שכונה, שאומרים אצלנו שכונה? 24 יחידות דיור. האם זה בוצע, השר אדלשטיין?
שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין:
לא, לא בוצע.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
לא בוצע. אתם יודעים, אבל אתם שותקים, השר וילנאי. זה הבטחה של שר הביטחון, אישית למשפחה. מה, גם הבטחה להורים שכולים לא שווה כלום? כאפס? כאין היתה? זה התנהגות, השר בגין, לא מוסרית. ששר ביטחון מבטיח להורים שכולים, זה עולם חדש במדינת ישראל. לפחות הורים שכולים, תתייחסו אליהם, רבנן. מה הם אשמים, שהם שלחו את בנם, את סרן בניה, למלחמה והוא לא חזר? ראש הממשלה יודע – אני אומר את זה פוזיטיבית, יודע – איננו מתערב, וזה לא מוסרי. לא זה מה שאתם הבטחתם לנו.
אני חושב שהמצב של ההקפאה בירושלים – ואני אגיד לכם איך אני יודע שיש הקפאה, כי עמד פה, על הדוכן, השר אטיאס, שר הבינוי והשיכון, שאחראי למינהל מקרקעי ישראל, ואמר: נכון, אנחנו לא בונים. כן, עכשיו שחררו 144 יחידות דיור – "געזוקט", אומרים אצלנו בערבית, "א-גֶדילֶה", מה שמעיד עד כמה המצב חמור. ואתם שותקים. כרגיל, שותקים, כי ראש הממשלה אמר.
תגידו, מה אתם שם – תסלחו לי על הבוטות קצת – מריונטות שלו? יש לכם דעה, יש דיון בממשלה, יש דיון בקבינט, יש דיון בשביעייה, מה זה השקט הזה? מה זה הרפש הזה? אין מי שיקום מכם ויגיד: אדוני ראש הממשלה, אתה טועה, אין מצב שבירושלים הקפאה. תגידו, בצנעא יש הקפאה? בלוב יש הקפאה על יהודים? תגידו לי מדינה אחת שיש בה הקפאה על יהודים, כיהודים – לא נותנים להם לבנות בית, לא נותנים להם לבנות כיתות. מקום אחד בכל העולם. מי שיודע שיקום, אבל אף אחד לא קם, כי אין דבר כזה. רק אצלנו, ועוד מסבירים את זה, זה בכלל הופך להיות חצי אידיאולוגיה. זה מה שהבטחתם בבחירות? זה מה שאמרתם לנו?
יואל חסון (קדימה):
זה לא הדבר היחיד שהם הבטיחו ולא קיימו.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
אני רוצה לסיים. אני מבקש לסיים. לא רק שאתם לא בונים ביו"ש, לא רק שאתם לא בונים בירושלים, לעת האחרונה החלטתם – לא אתם כולכם, אלא יש תופעה של החמרה על עליית יהודים להר-הבית, המקום המקודש ביותר לעם ישראל, החשוב ביותר לעם ישראל, ואתם מחרישים. איפה למדנו את זה? איזה בית-מדרש זה?
הדברים האלה מביאים את הצורך בחקיקה, והדברים האלה מביאים אותנו לבקש מכם – רק לבקש – שתצביעו בעד. בכל מקרה, אני לא חושב שיש לכם מקום להצביע נגד. אני מקווה שתהיה הצבעה שמית, כל אחד יבחר את דרכו – –
היו"ר ראובן ריבלין:
יש הצבעה שמית.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
– – והשם יורה על האמת, ובעזרת השם, לא מכם תבוא הישועה – תבוא מאחרים. תודה.
יואל חסון (קדימה):
זה ראש ממשלה בלי מפלגה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת, אנחנו – – –
יואל חסון (קדימה):
זה ראש ממשלה שאין לו מפלגה מאחוריו.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת.
יואל חסון (קדימה):
זאת האמת, בגלל זה הוא לא עושה כלום – –
היו"ר ראובן ריבלין:
בזה מסתיים.
יואל חסון (קדימה):
– – כי אין לו מפלגה, והוא יודע שאין לו תמיכה.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת חסון, אני עובר להצבעה. חבר הכנסת חסון, אתה רוצה לצאת בעצמך?
יואל חסון (קדימה):
כן, מה, אני צריך להיות פה?
היו"ר ראובן ריבלין:
בבקשה, צא. צא, יפה.
רבותי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה, וההצבעה תהיה שמית, בהתאם לבקשתם של יותר מ-20 חברי כנסת שנמצאים כאן. אתם מגישים לי הצעה ל-20 חתימות כאשר אנשים לא נמצאים בארץ והם חתומים פה. אני מבקש להקפיד, מנהלי סיעת קדימה – להקפיד שהאנשים שחותמים ומבקשים הצבעה שמית יהיו נוכחים באולם. על כל פנים, יש פה יותר מ-20 שנוכחים באולם וחתמו. אדוני מזכיר הכנסת, נא לבצע הצבעה שמית. בבקשה.
סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
נינו אבסדזה – אינה נוכחת
רוחמה אברהם-בלילא – אינה משתתפת בהצבעה
רוני בר-און (קדימה):
היא לא אמרה את זה.
היו"ר ראובן ריבלין:
היא אמרה: לא משיבה. הנה היא פה, היא אמרה. היא אמרה – היא יכולה: לא משתתפת בהצבעה. בבקשה.
רוני בר-און (קדימה):
היא לא אמרה את זה – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
היא אמרה לי.
רוני בר-און (קדימה):
היא לא משתתפת?
היו"ר ראובן ריבלין:
היא אמרה: לא משיבה. אני השתמשתי במלה שלה: "לא משיבה". מה אני יכול לעשות? אני – אפילו לא לגאול עולם. פשוט הוא לא שמע, אני אמרתי לו. בבקשה.
סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
עפו אגבאריה – אינו נוכח
רחל אדטו – אינה נוכחת
יולי יואל אדלשטיין – נגד
יעקב אדרי – אינו נוכח
יצחק אהרונוביץ – אינו נוכח
אורי אורבך – אינו נוכח
חיים אורון – אינו משתתף בהצבעה
זבולון אורלב – אינו נוכח
דוד אזולאי – אינו נוכח
אריאל אטיאס – אינו נוכח
דניאל אילון – נגד
רוברט אילטוב – אינו נוכח
ישראל אייכלר – אינו נוכח
דליה איציק – אינה נוכחת
מיכאל איתן – נגד
אריה אלדד – בעד
טלב אלסאנע – אינו נוכח
זאב אלקין – אינו משתתף בהצבעה
חיים אמסלם – אינו נוכח
אלי אפללו – אינו נוכח
חיים אורון (מרצ):
אדוני היושב-ראש – – –
סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
אופיר אקוניס – אינו נוכח
היו"ר ראובן ריבלין:
לא להפריע. חבר הכנסת אורון, עם כל – – –
חיים אורון (מרצ):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת אורון, יש לי הרבה הערכה אליך, אבל גם אתה לא יכול להפריע בזמן הצבעה. בבקשה.
סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
גלעד ארדן – נגד
אורי אריאל – בעד
זאב בנימין בגין – נגד
זאב בוים – אינו נוכח
אריה ביבי – אינו נוכח
זאב בילסקי – אינו נוכח
בנימין בן-אליעזר – אינו נוכח
מיכאל בן-ארי – בעד
דניאל בן-סימון – אינו נוכח
רוני בר-און – אינו נוכח
אבישי ברוורמן – אינו נוכח
מוחמד ברכה (חד"ש):
קיבלתי אישור להצביע נגד.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא הבנתי. אדוני לא משתתף בהצבעה?
מוחמד ברכה (חד"ש):
נגד.
היו"ר ראובן ריבלין:
נגד, הוא אמר.
סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
מוחמד ברכה – נגד
אהוד ברק – אינו נוכח
אילן גילאון – נגד
גילה גמליאל – אינה נוכחת
מסעוד גנאים – אינו נוכח
משה גפני – נגד
אברהם דיכטר – אינו נוכח
דני דנון – אינו נוכח
ניצן הורוביץ – אינו נוכח
יצחק הרצוג – אינו נוכח
דניאל הרשקוביץ – אינו נוכח
מגלי והבה – אינו נוכח
מתן וילנאי – נגד
עינת וילף – נגד
יצחק וקנין – אינו נוכח
נסים זאב – אינו משתתף בהצבעה
אורית זוארץ – אינה נוכחת
חנין זועבי – אינה נוכחת
ג'מאל זחאלקה – אינו נוכח
ציפי חוטובלי – אינה נוכחת
דב חנין – אינו נוכח
יואל חסון – אינו נוכח
ישראל חסון – אינו משתתף בהצבעה
שי חרמש – אינו נוכח
אחמד טיבי – אינו משתתף בהצבעה
רוברט טיבייב – אינו נוכח
שלי יחימוביץ – נגד
משה יעלון – נגד
אליהו ישי – אינו נוכח
איתן כבל – אינו נוכח
אמנון כהן – אינו נוכח
יצחק כהן – אינו נוכח
משה כחלון – נגד
חיים כץ – אינו נוכח
יעקב כץ – בעד
ישראל כץ – אינו נוכח
ציפי לבני – אינה נוכחת
לימור לבנת – נגד
אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת
יריב לוין – אינו נוכח
אביגדור ליברמן – אינו נוכח
יעקב ליצמן – אינו נוכח
עוזי לנדאו – אינו נוכח
סופה לנדבר – אינה נוכחת
גאלב מג'אדלה – אינו נוכח
מנחם אליעזר מוזס – אינו נוכח
שלמה מולה – אינו נוכח
שאול מופז – אינו נוכח
משה מטלון – אינו נוכח
אברהם מיכאלי – אינו נוכח
אנסטסיה מיכאלי – אינה נוכחת
אלכס מילר – אינו נוכח
סטס מיסז'ניקוב – אינו נוכח
אורי מקלב – נגד
יעקב מרגי – אינו נוכח
דן מרידור – נגד
משולם נהרי – אינו נוכח
אורית נוקד – נגד
לאה נס – אינה נוכחת
סעיד נפאע – אינו נוכח
בנימין נתניהו – נגד
חנא סוייד – אינו נוכח
מרינה סולודקין – אינה נוכחת
גדעון סער – נגד
גדעון עזרא – אינו נוכח
חמד עמאר – אינו נוכח
ציון פיניאן – אינו נוכח
יוסי פלד – נגד
יוחנן פלסנר – אינו נוכח
עמיר פרץ – אינו נוכח
אברהים צרצור – אינו נוכח
פניה קירשנבאום – אינה נוכחת
איוב קרא – אינו נוכח
מירי רגב – אינה נוכחת
דוד רותם – אינו נוכח
ראובן ריבלין – נגד
כרמל שאמה – אינו נוכח
יובל שטייניץ – נגד
מאיר שטרית – אינו נוכח
נחמן שי – אינו נוכח
סילבן שלום – אינו נוכח
יוליה שמאלוב-ברקוביץ – אינה נוכחת
שלום שמחון – נגד
ליה שמטוב – אינה נוכחת
עתניאל שנלר – אינו נוכח
רונית תירוש – אינה נוכחת
היו"ר ראובן ריבלין:
לקרוא בקריאה שנייה לאלה שלא השיבו – אלה שלא היו או לא השיבו. כך כתוב בחוק.
סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
נינו אבסדזה – אינה נוכחת
רוחמה אברהם-בלילא – אינה משתתפת בהצבעה
עפו אגבאריה – אינו נוכח
יעקב אדרי – נגד
יצחק אהרונוביץ – אינו נוכח
אורי אורבך – אינו נוכח
חיים אורון – נגד
זבולון אורלב – אינו נוכח
דוד אזולאי – אינו נוכח
אריאל אטיאס – אינו נוכח
ישראל אייכלר – אינו נוכח
רוברט אילטוב – אינו נוכח
דליה איציק – נגד
טלב אלסאנע – נגד
זאב אלקין – אינו נוכח
חיים אמסלם – אינו נוכח
אלי אפללו – אינו נוכח
אופיר אקוניס – אינו נוכח
זאב בוים – אינו נוכח
אריה ביבי – נגד
זאב בילסקי – אינו נוכח
בנימין בן-אליעזר – אינו נוכח
דניאל בן-סימון – אינו נוכח
רוני בר-און – נגד
אבישי ברוורמן – אינו נוכח
אהוד ברק – אינו נוכח
יואל חסון (קדימה):
איפה הם כולם?
היו"ר ראובן ריבלין:
לא לשאול.
יואל חסון (קדימה):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת יואל חסון, אתה מפריע לי בהצבעה.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
הנסיכים של הליכוד.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת בן-ארי, אתה מפריע בהצבעה.
יואל חסון (קדימה):
סמוך עליהם.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת יואל חסון, אני רואה שזה לא משפיע עליך. אתה צריך להצביע, אחרת הייתי מבקש ממך לא להפריע לי. להמשיך.
סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
גילה גמליאל – אינה נוכחת
מסעוד גנאים – אינו נוכח
אברהם דיכטר – אינו נוכח
דני דנון – אינו נוכח
רוחמה אברהם-בלילא (קדימה):
איפה הוא?
היו"ר ראובן ריבלין:
חברי הכנסת, לא להפריע לי. המזכיר צריך לשמוע.
יואל חסון (קדימה):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
זה לא מקום של לצים. אני צריך לדעת מה תוצאות ההצבעה. אתם מפריעים למזכיר הכנסת. נא להמשיך.
סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
ניצן הורוביץ – נגד
יצחק הרצוג – אינו נוכח
דניאל הרשקוביץ – אינו נוכח
יצחק וקנין – אינו נוכח
אורית זוארץ – נגד
חנין זועבי – נגד
ג'מאל זחאלקה – נגד
ציפי חוטובלי – אינה נוכחת
דב חנין – נגד
יואל חסון – נגד
ישראל חסון – אינו משתתף בהצבעה
שי חרמש – אינו נוכח
אחמד טיבי לא משתתף.
היו"ר ראובן ריבלין:
אחמד טיבי – אותו דבר, לא משתתף. אה, הוא קורא "אחמד טיבי".
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
לא, הוא אמר: אחמד טיבי לא משתתף.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא. אחמד טיבי – בסדר.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
בימי רביעי – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת אחמד טיבי, השאלה היא בעד מה אתה – בעד, נגד, נמנע, לא משתתף.
סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
אחמד טיבי – נגד
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מבקש מכם לא להתלוצץ בזמן הצבעה.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
איפה הליכוד בימי רביעי?
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת טיבי.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
בימי רביעי.
דב חנין (חד"ש):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת חנין.
יואל חסון (קדימה):
ראש הממשלה יצא – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת יואל חסון, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. חבר הכנסת יואל חסון, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. הלאה.
יואל חסון (קדימה):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אל תדאגו, לא תהיה טעות אצלי בהצבעה.
סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
רוברט טיבייב – אינו נוכח
אליהו ישי – אינו נוכח
איתן כבל – אינו נוכח
אמנון כהן – אינו נוכח
יצחק כהן – אינו נוכח
חיים כץ – אינו נוכח
ישראל כץ – אינו נוכח
ציפי לבני – נגד
אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת
יריב לוין – אינו נוכח
אביגדור ליברמן – אינו נוכח
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת יואל חסון, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה.
יואל חסון (קדימה):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת יואל חסון. חבר הכנסת יואל חסון.
סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
יעקב ליצמן – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אביגדור ליברמן לא משיב. הוא לא יכול לראות. קראת אביגדור ליברמן – אינו משיב. הוא לא נוכח גם.
סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
יעקב ליצמן – אינו נוכח
עוזי לנדאו – אינו נוכח
סופה לנדבר – אינה נוכחת
גאלב מג'אדלה – אינו נוכח
מנחם אליעזר מוזס – אינו נוכח
שלמה מולה – אינו נוכח
שאול מופז – אינו נוכח
משה מטלון – אינו נוכח
אברהם מיכאלי – אינו נוכח
אנסטסיה מיכאלי – אינה נוכחת
אלכס מילר – אינו נוכח
סטס מיסז'ניקוב – אינו נוכח
יעקב מרגי – אינו נוכח
משולם נהרי – אינו נוכח
לאה נס – אינה נוכחת
סעיד נפאע – אינו נוכח
חנא סוייד – נגד
מרינה סולודקין – נגד
גדעון עזרא – נגד
חמד עמאר – אינו נוכח
ציון פיניאן – אינו נוכח
יוחנן פלסנר – נגד
עמיר פרץ – אינו נוכח
אברהים צרצור – אינו נוכח
פניה קירשנבאום – אינה נוכחת
איוב קרא – אינו נוכח
מירי רגב – אינה נוכחת
דוד רותם – אינו נוכח
כרמל שאמה – אינו נוכח
מאיר שטרית – אינו נוכח
נחמן שי – נגד
סילבן שלום – אינו נוכח
יוליה שמאלוב-ברקוביץ – אינה נוכחת
ליה שמטוב – אינה נוכחת
עתניאל שנלר – נגד
רונית תירוש – נגד
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. רבותי, חבר הכנסת, אני עוד לא סיימתי את ההצבעה.
יואל חסון (קדימה):
הסתיימה, אפשר לדבר.
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה טועה, אתה טועה. האם נמצא מי מחברי הכנסת הנוכח באולם ולא הצביע? עפו אגבאריה.
סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
עפו אגבאריה – נגד
יואל חסון (קדימה):
אלקין, אלקין.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת יואל חסון, אתה מפריע לי. מי נמצא? חבר הכנסת אפללו.
אלי אפללו (קדימה):
נגד.
סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
אלי אפללו – נגד
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת זאב בילסקי.
זאב בילסקי (קדימה):
נגד.
סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
זאב בילסקי – נגד
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת מגלי והבה.
מגלי והבה (קדימה):
נגד.
סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
מגלי והבה – נגד
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. האם יש עוד מישהו באולם? חברת הכנסת אדטו.
רחל אדטו (קדימה):
נגד.
סגן מזכירת הכנסת נאזם בדר:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
רחל אדטו – נגד
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. האם יש מישהו באולם מחברי הכנסת – – –
יואל חסון (קדימה):
אלקין.
אורית זוארץ (קדימה):
אלקין לא הצביע.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת חסון, אני לא שואל אותך. אני שואל רק חבר כנסת שרוצה להגיב על עצמו.
יואל חסון (קדימה):
אני לא יכול להתעלם מיושב-ראש הקואליציה.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת חסון, זה לא לטובת אלה שחוזים בך כרגע ויצטרכו לבחור מי מביניכם ימשיך בקדנציה הבאה.
יואל חסון (קדימה):
זה לטובת עם ישראל.
היו"ר ראובן ריבלין:
תשמע ממני, יש לי ניסיון. אני אומר לך, זה לא מוסיף לך. עכשיו אני אומר לכם, האם יש עוד מישהו באולם שרשאי להצביע ולא הצביע? אין. נא להביא לי את תוצאות ההצבעה. תודה רבה. עכשיו אתם יכולים לדבר אחד עם השני עד שיובאו תוצאות ההצבעה.
יואל חסון (קדימה):
ראש הממשלה, תקשיב טוב לתוצאות כי בלעדינו היית מסתבך – – – אתה יכול לעשות עם היד כמה שאתה רוצה, אבל זאת האמת. החברים שלך לא היו פה ואתה צריך להודות שכיבדנו אותך – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה, תודה רבה. רבותי, להלן התוצאה: בעד – 4, נגד – 49. אני קובע שהצעת החוק לא נתקבלה.
רבותי, אני מזמין את חבר הכנסת נסים זאב להרצות. חבר הכנסת זאב, רק רגע, רק רגע. בדבריו של חבר הכנסת אורי אריאל הוזכר כאילו יושב-ראש הקואליציה חתם על ההצעה. הוא רוצה לומר כמה מלים. בבקשה. בבקשה, חבר הכנסת.
רוני בר-און (קדימה):
אתה לא נתת לי. זה בסוף הדיון, אתה לא נתת לי.
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה צודק, אתה צודק, אתה צודק. זה לא סוף הדיון. בסוף הישיבה, הוא צודק. נגמר, הוא צודק, חבל על הזמן. בסוף הדיון. שמעתי.