קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 17)
(סליקת עסקאות בכרטיסי חיוב), התשע"א–2011
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/566).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
אנחנו חוזרים לנושא הקודם – הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 17) (סליקת עסקאות בכרטיסי חיוב), התשע"א–2011, קריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק סגן שר האוצר, השר לשעבר, ולעתיד, חבר הכנסת יצחק כהן. בבקשה. להצעת החוק הזאת נרשם דובר אחד, חבר הכנסת בן-ארי. לאחר מכן נעבור להצבעה.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
זה צריך להיות חוק היסטורי, דרך אגב.
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להציע את הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 17) (סליקת עסקאות בכרטיסי חיוב). הצעת החוק עוסקת בשוק כרטיסי האשראי, אשר כידוע הוא שוק עצום, הגדל משנה לשנה, ומחזור העסקאות בו גבוה מ-160 מיליארד ש"ח בשנה.
הצעת החוק נולדה בעקבות המלצות של ועדה בין-משרדית לבחינת כשלי השוק במערך סליקת כרטיסי האשראי בישראל, אשר מונתה באוגוסט 2005. במהלך גיבוש הצעת החוק, החשב הכללי, בנק ישראל ומשרד המשפטים ערכו בחינה מעמיקה של השוק, שכללה פגישות עם כל הגורמים הרלוונטיים בענף, לרבות כל חברות כרטיסי האשראי, חברות הניכיון, חברות הביטוח, חברות קמעוניות ועסקים קטנים. כמו כן נערכה בדיקה של הרגולציה הממשלתית הקיימת בעולם.
מטרתה המרכזית של הצעת החוק היא להגביר את התחרות בתחום הסליקה. הצעת החוק קובעת כי מי שהנפיק 10% או יותר מכרטיסי האשראי הוא מנפיק גדול, והוא יחויב לאפשר לסולקים אחרים לסלוק עסקאות שבוצעו באמצעות כרטיסי החיוב של אותו מנפיק גדול. הצעה זו מגבירה את התחרות בשוק הסליקה ומאפשרת בעיקר לבעלי עסקים קטנים, אשר להם כוח מיקוח קטן יותר, לבחור עם איזו חברת אשראי להתקשר כדי לכבד את הכרטיסים העיקריים הקיימים היום בשוק, בניגוד למצב היום. הצעת החוק גם מאפשרת כניסה של מתחרים חדשים לשוק. למעשה, מנפיקים חדשים יוכלו להשתמש בתשתית הסליקה הקיימת של החברות ולא יצטרכו להקים אותה בעצמם.
סעיף חשוב נוסף בהצעת החוק מתייחס לשוק הניכיון ומטרתו להסיר חסמים בשוק ולאפשר הגדלת הפעילות לטובת העסקים.
הצעת החוק תעניק לעסקים הקטנים בפריפריה כוח מיקוח מול חברות כרטיסי האשראי, שיביא להורדת עמלות הסליקה של כל חברות כרטיסי האשראי. נוסף על כך, ההצעה תגביר את התחרותיות בשוק כרטיסי האשראי באופן משמעותי. פתיחת השוק לתחרות תשפר בעיקר את מעמדם של בתי-העסק הקטנים בארץ בכלל ובפריפריה בפרט, תשפר את השירות שחברות האשראי מעניקות לעסקים הקטנים, תוביל לירידה בעמלות בתי-העסק, אשר אנו מקווים שבסופו של דבר, בעזרת השם, תוביל גם לירידת מחירים לצרכן.
אני רוצה להודות לשר המשפטים, פרופסור יעקב נאמן, לחשב הכללי שוקי אורן, למפקח על הבנקים, הקודם והנוכחי, לממונה על ההגבלים העסקיים, על קידום הצעת החוק, ומבקש מכם לאשרה בקריאה ראשונה ולהעבירה לוועדת הכספים להכנה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה, גברתי.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
כפי שאמרתי, להצעת החוק יש דובר אחד. יעלה ויבוא חבר הכנסת מיכאל בן-ארי. לרשותך שלוש דקות.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני רואה את עצמי אזרח ממוצע, גם עם סוג של השכלה ממוצעת, ואני לא מבין כלום, כלום, במלים האלה שאמר עכשיו פה סגן השר יצחק כהן. לא מה זה "סליקה", מה זה "ניכיון" – אני לא מבין במלים האלה כלום.
חיים כץ (הליכוד):
מה, זה לא הגיע לשטחים?
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
כלום, לא הגיע לשטחים ולא הגיע לאזרח הממוצע. יש כמה דברים שהגיעו לשטחים: חומש עם רש"י, פרשת השבוע, כמה דפי גמרא, כמה קלאסיקות שאני יכול לדבר אתך עליהן – –
קריאה:
– – –
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
– – אבל המלים האלה – יש לי בארנק כמה כרטיסי אשראי כאלה – – –
יריב לוין (הליכוד):
הכי חשוב – – –
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אבל אל תפריעו לי, כי יש לי באמת מה להגיד – –
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
חבר הכנסת לוין – – –
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
– – על כל פרשת כרטיסי האשראי, שהפכה להיות סוג של שליחת יד – אני לא רוצה להשתמש בביטוי שווה למלה "שליחת יד" – אל הכיס של האזרח הפשוט בלי ידיעתו.
אני רוצה לספר סיפור: כמו הרבה אזרחי ישראל, יש לי בבית מנוי לאחת מחברות הסלולר, לא נגיד איזה. אני אף פעם לא פותח לראות מה אני משלם ומה אני לא משלם. יש לנו טלפון אחד פעיל, שבו משתמשת רעייתי, לא פטפטנית גדולה, בדרך כלל זה משהו מאוד דל. במקרה במקרה במקרה, הגיע הדואר, פתחתי את הדואר, אני רואה על מה אני משלם, ואני רואה רשימה ארוכה, של שישה – לא פחות – שישה מספרי טלפון שאני משלם עבורם. אני מסתכל, יש מספר אחד שאני מכיר שכבר לפני שש-שבע שנים הוא לא פעיל. עוד מספר, עד שנעשיתי חבר כנסת וכמו כולם קיבלתי מספר, כבר שנתיים לא פעיל, ועוד שני מספרים שאני בכלל לא מכיר. אני שואל את אשתי: את מכירה את המספרים האלה? היא מחככת בראשה ואומרת: כן, נכון, פעם היתה לנו עסקה שבא סוכן ואמר: אם תיקחו עוד שני מספרים לא תשלמו עליהם כלום, זה רק יהיה רשום, לא תקבלו מכשיר. שום דבר. זה יעשה לכם הקלה באני-לא-יודע-מה, ויעשה לכם משהו חינם. אמרנו: נותנים לך חינם, בא אליך הסוכן הרשמי של החברה הנדונה – בוא נשלם. העברתי את כרטיס האשראי, והנה הגיע חודש ינואר שנת 2011, והחליטו בחברת הסלולר לגבות עבור המספר הזה, שמעולם לא פעל, לא נכנסה אליו שיחה ולא יצאה ממנו שיחה, 8.5 שקלים עבור המספר. התקשרתי ואמרו לי: הודענו לך. אני פתחתי את הנייר, אני, האזרח הממוצע עם ההשכלה ממוצעת ועם הזמן הממוצע.
רבותי, הסיפור הזה של כרטיסי אשראי והוראות הקבע הפך להיות סוג של גזל של הציבור. ואם שומעים אותי פה הציבור בבית, אני אומר לכם: אל תשתמשו בכרטיסי אשראי, תעברו לשיטה של ההורים שלי – בתחילת החודש הולכים ומוציאים את מה שצריך, ועם זה משלמים. כרטיס האשראי מביא לעוני, מביא לדלות; כל שיטת התשלומים – לכמה לחלק לך? מה, אם אתה מחלק אתה לא משלם?
לכן, אני נגד ריבוי של כרטיסי אשראי ונגד כל ההקלות האלה, כי היחידים, סגן השר יצחק כהן, שמרוויחים מכך, זה כל החמדנים הללו שמרמים את הציבור. ואני אומר לציבור: אל תלכו שולל אחר ההקלה הזאת, תעברו לשיטה של אבא ואמא וסבא וסבתא – לשלם במזומן, כי זה מה שיש, ולא יגזלו אתכם עם כרטיסי האשראי. תודה רבה.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
אני מודה לך, אדוני.
חברי חברי הכנסת, אנחנו נעבור כעת להצבעה.
הצבעה מס' 8
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 19
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 17) (סליקת עסקאות בכרטיסי חיוב), התשע"א–2011, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
בעד הצביעו 19 חברי כנסת, לא היו מתנגדים ולא היו נמנעים. לפיכך, אני קובעת שהצעת החוק תועבר לשם הכנתה לקריאה שנייה לוועדת הכספים.
קריאות:
– – –
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
ועדת הכנסת תכריע בנושא.
קריאה:
מתי כרטיסי אשראי – – –