קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – הגבלת זכות המנהל הכללי להיבחר), התשע"א–2010 [הצעת חוק פ/2667/18; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר ראובן ריבלין: חברים, אנחנו סיימנו את הנושא של שאילתות דחופות לשרים ואנחנו עוברים לחקיקה פרטית, לחקיקת חברי הכנסת. הסעיף הראשון הוא הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – הגבלת זכות המנהל הכללי להיבחר) – הנמקה מהמקום על-ידי חבר הכנסת אלכס מילר. בבקשה. חבר הכנסת זחאלקה נרשם להתנגד. אה, רוני בר-און ביקש? אני לא ידעתי שהוא ביקש. חבר הכנסת בר-און ביקש להתנגד. אם הוא לא יהיה פה, חבר הכנסת זחאלקה היה השני שביקש להתנגד ואנחנו נאפשר לו זאת. בבקשה, חבר הכנסת מילר. אלכס מילר (ישראל ביתנו): תודה. אדוני היושב-ראש, חוק הרשויות המקומיות (הגבלת הזכות להיבחר), התשכ"ד – – – היו"ר ראובן ריבלין: רק רגע, רק רגע, חבר הכנסת מילר. האם אין תשובת ממשלה? השר ארדן, אדוני משיב על הצעת החוק הזאת? כי המיועד להשיב הוא סגן ראש הממשלה ושר הפנים. אם אין תשובה אני רואה את זה כהסכמה ונאפשר את ההתנגדות. בבקשה. אלכס מילר (ישראל ביתנו): תודה. החוק קובע כי עובד רשות מקומית בעל סמכויות הקשורות בענייני מתן עבודה, סיעוד, שיכון ועוד, כמפורט בתוספת לחוק, חייב להתפטר מעבודתו שלושה חודשים לפני מועד הבחירות אם הוא מעוניין להתמודד בבחירות לראשות הרשות. הסדר זה חל גם על המנהל הכללי של הרשות המקומית. ואולם, נוכח המשמעות וההשפעה הרבה שיש לתפקיד המנהל הכללי של הרשות, הן בתחום הרשות והן מחוצה לה, תקופה זו קצרה מדי. על כן מוצעת במקומה תקופת צינון של כהונת הרשות, אחת לפחות. נראה כי תקופת צינון זו תהווה איזון ראוי בין זכותו של המנהל הכללי להיבחר לראש הרשות או לחבר מועצתה לבין החשיבות במילוי תפקיד ניהולי בכיר זה בלא נגיעות פוליטיות ובלא הצורך להיות טרוד במחשבות על בחירתו לתפקיד פוליטי ברשות. כך יישמר האיזון הדרוש לצורך שמירה על מקצועיות גבוהה בתפקיד זה. מוצע כי הצעת חוק זו תחול גם על רשויות מקומיות הנמצאות בשטחי יו"ש. תודה. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה. בבקשה, כבוד סגן ראש הממשלה ושר הפנים ישיב. ואם יש הסכמת ממשלה חבר הכנסת זחאלקה יכול להתנגד במשך – הנמקה מהמקום שלוש דקות או חמש דקות? ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אדוני היושב-ראש, אם יש הנמקה מהמקום – – – היו"ר ראובן ריבלין: לא, הנמקה מהמקום זה לא על הקווטה, כי ועדת השרים אישרה את זה. יכול השר לבוא ולומר לך דבר אחר. חבר הכנסת בר-און נכנס, אז יהיה לו. מאה אחוז. בבקשה. שר הפנים אליהו ישי: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק כפי שהוגשה היתה מאוד קיצונית – לאסור על מנכ"ל להתמודד במשך תקופה ארוכה מאוד. זה בעיני גם לא דמוקרטי. עם זאת, תקופת צינון סבירה זה דבר מתבקש. ולכן הסכימו המציעים, כמובן באישור ועדת שרים, על דעת המשרד, לפי בקשתי, שנקצר את לוחות הזמנים לשנתיים ולא מעבר לכך. החוק מוגש היום לקריאה טרומית. אני מבקש את אישור הכנסת, בכפוף כמובן להתניה הזאת של המציעים בתיאום עם המשרד, על מנת לקדם את זה, כי אם לא כן, לא נוכל לקדם את זה. לכן, אני לא אאריך. אני מבקש את אישור הכנסת. אני תומך בהצעת החוק. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה. חבר הכנסת מילר, אדוני מסכים להסתייגויות הממשלה ולהסכמתה המסויגת? אלכס מילר (ישראל ביתנו): כבוד השר, כשדיברנו, אנחנו סיכמנו שלמשרד הפנים יהיה וטו על קידום הצעת החוק אם לא נגיע להסכמות. אני מציע שהקטנת תקופת הצינון – נגיע להסכמות בדיונים בוועדה, ולא נתחייב עכשיו, מעל במת הכנסת, אם זה יהיה שנתיים, אם זה יהיה שנה וחצי או שנה. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה. אלכס מילר (ישראל ביתנו): אם מבחינתך מתאים שלמשרד הפנים יהיה וטו מבחינת קידום החוק ואנחנו נעשה את זה אך ורק בהסכמתך, אין לי שום בעיה. מבחינת הקצאת הזמן, אני לא חושב שאנחנו צריכים לעשות את זה כאן. היו"ר ראובן ריבלין: כבוד השר, אני אסביר כדי שלא תהיינה אי-הבנות. אתה בטוח הבנת אבל אני רוצה לומר לך, הצעת החוק כפי שהיא היום מובאת בפנינו, ועליה אנחנו מצביעים, היא הצעת החוק עם הצינון שהוא קבע. לכן, על זה אנחנו מצביעים. אתה בא ואומר שאתה מבקש שהוא מראש יסכים לקיצור. שר הפנים אליהו ישי: – – – היו"ר ראובן ריבלין: לא מסכים. שר הפנים אליהו ישי: אם יסכים מראש בתיאום אתי – – – היו"ר ראובן ריבלין: זה מספק אותך. אלכס מילר (ישראל ביתנו): אני מסכים מראש שאנחנו נקצר את התקופה – – – היו"ר ראובן ריבלין: השר מסכים להסכמה שהוא מסכים למה שאתה מסייג. את הווטו הוא נותן לך. וטו – תביא את הקואליציה שתצביע נגד. הואיל ויש הסכמה של הממשלה – גם הזכות לחבר הכנסת להתנגד. חבר הכנסת בר-און נרשם ראשון. בבקשה, חבר הכנסת בר-און, שלוש דקות לרשותך על מנת לנמק מדוע. רוני בר-און (קדימה): שלוש דקות? היו"ר ראובן ריבלין: כך כתוב. רוני בר-און (קדימה): זה חוק בר-און? היו"ר ראובן ריבלין: חוק בר-און. הנמקה מהמקום שלוש דקות, הנמקה רגילה חמש דקות. רוני בר-און (קדימה): אדוני היושב-ראש, אני באמת זוכר את הכלל התלמודי, מקראי – אני חושב התלמודי – שהחושד בכשרים לוקה בגופו, אבל חרף כך אני אומר שקשה לי מאוד להשתחרר מההרגשה שסביב החוק הזה יש אג'נדה פרטית, ובאיזה מקום מונח איזה מנכ"ל שלא ממש היו רוצים לראות אותו מתמודד. למה אני אומר את זה? כי אחרת אין שום היגיון לחוק. בתקופת כהונתי כשר פנים וגם כשר אוצר, אבל בעיקר בתקופת שירותי בענייני המשפטים, נתקלתי בתופעה העגומה שכולנו עדים לה. בסך הכול, הכוחות שהולכים לשלטון המקומי, גם לבחירה כראשי ערים, בסוף היום, במבחן התוצאה, מסתברים, מה לעשות, לא ככוחות המובחרים שהיינו רוצים לראות בהנהגה של השלטון המוניציפלי. זאת לדעת – גם על בסיס הניסיון המצטבר שלי, אני אומר שהחלטות שמקבלים המנהיגים בדיסציפלינה המוניציפלית משפיעות על איכות חייו של האזרח עשרת מונים מאשר בשלטון המרכזי, גם בממשלה וגם בכנסת. לכן אנחנו רוצים לראות שם את הכוחות הטובים. מה אנחנו עושים? אנחנו מסלקים אותם פעם אחת מהצורך להתמודד, פעם שנייה כשבא אחד כזה ומוכן להיות מנכ"ל של רשות מקומית, אנחנו אומרים לו: סליחה, אתה, למשך הקדנציה הנוכחית לפחות וגם הקדנציה המלאה הבאה בשלמות לא יכול להתמודד – למזער חמש שנים, שלא לומר שבע, שמונה, אם אתה מחליט לקבל את ההחלטה באמצע הכהונה שלך. מה הטענה? הטענה שכולם מוחזקים גנבים, רמאים ומפירי אמונים. אתה משרת כמנכ"ל, זאת אומרת שאתה כבר תעשה את הקמפיין שלך תוך כדי זה שאתה מחזיק בכס המנכ"ל. זה נראה לי מופרך מיסודו, משום שאותם כללים שחלים על ראש עיר מכהן וראש מועצה מכהן, שיש לו כלים ואמצעים להשפיע על ציבור הבוחרים במתנות ובפיתוח של שכונות מסוימות ובעידוד אינטרסים שמכוונים לקהל הבוחרים – הוא יעשה את זה כשהוא מחזיק בתפקיד ראש העיר. אבל על זה יש כבר נורמה כללית שנקבעה במשפטים משכבר השנים, שמי שעושה שימוש בכספי הציבור ובכוח המשרה שלו כדי לקדם את מערכת הבחירות הנצפית באופק שלו, עובר עבירות פליליות, בלי הצורך לקבוע כלל מרתיע מיוחד. אני מציע לכנסת לשקול את התוצאה ההגיונית של החוק הדרקוני הזה. מי שירצה לבוא לכהן בתפקיד ניהולי בשלטון המוניציפלי ויהיה איש ראוי שיהיה לו סיכוי לקבל את אמון התושבים – – – חיים אורון (מרצ): מהנדס העיר, יש לו יותר השפעה – – – רוני בר-און (קדימה): אלא מה? מהנדס העיר יש לו השפעה, וגזבר העיר יש לו השפעה, ומנהל מחלקת – – – חיים אורון (מרצ): החינוך. רוני בר-און (קדימה): – – – מנהל מחלקת החינוך, ומנהל מחלקת – – – היו"ר ראובן ריבלין: כמה זמן צריך מזכיר ממשלה להתפטר לפני בחירות? כמו עובד ציבור. רוני בר-און (קדימה): בוודאי. אנחנו יושבים פה, ישבו ליד שולחן הממשלה הזאת חברי כנסת ושרים יוצאים מהכלל שהיו מזכירי ממשלה. אז מה? היינו אומרים להם: רגע, תחכו גם את הקדנציה שאתם מכהנים ואחר כך עוד קדנציה שלמה תלכו לצינון? זה הרי מופרך מיסודו, הטענה הזאת. מעבר לזה, אני מציע את הכלל הקבוע שאתה, אדוני, יושב-ראש הכנסת, מוליך אותו בגאון במשך שנים רבות: אל תשנו את כללי המשחק לגבי השחקנים שנכנסו למשחק בחוקים מסוימים. היום, בעצם היום הזה, מכהנים מנכ"לים בעיריות, מצוינים, מעולים, לא שנויים במחלוקת, שמופקדים בידיהם כספים ענקיים, ואף אחד לא חושד בהם שהם עושים בזה שימוש פסול. אם אתם תקבלו היום את החוק, הם יצטרכו להיכנס לצינון לחמש שנים פלוס יתרת התקופה שבה הם מכהנים. לפחות – – – היו"ר ראובן ריבלין: בקריאה שלישית, זאת אומרת שהחוק יחול רק מהבחירות הבאות. רוני בר-און (קדימה): לפחות אם אתם עושים את הכלל הרע הזה, שלא יחול על מנכ"לי עיריות מכהנים, ותראו שהתוצאה שאתם משיגים בחוק הלא-נכון הזה היא תוצאה של לשפוך את מי האמבט עם התינוק. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה, הבהרת את עמדתך. חבר הכנסת מילר כמובן יכול עכשיו להשיב, גם כן שלוש דקות. אלכס מילר (ישראל ביתנו): תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אתה יודע, לא רציתי לדבר, מפני שאני רוצה לחסוך קצת זמן לחברי כנסת שקצת לחוצים, אבל כשאני שומע דברים – – – היו"ר ראובן ריבלין: זו חקיקה, מה זה? ההערות שלו הן הערות ענייניות. תענה. אלכס מילר (ישראל ביתנו): אני מאוד מכבד את חבר הכנסת בר-און, אבל הנושא של הצביעות מאוד בוער לי. אתה יודע, אדוני היושב-ראש; חבר הכנסת בר-און, חברי סיעתך רק לא מזמן הגישו הצעת חוק לקיצור צינון של הרמטכ"לים שמשתחררים מצה"ל. חברי סיעתך. רוני בר-און (קדימה): – – – אלכס מילר (ישראל ביתנו): חברי סיעתך. אז בסדר, אדוני היושב-ראש, עם כל הכבוד, כאשר מדובר על משהו שיהיה בקדנציה הבאה, לא ראיתי שזה נוגע לאותו רמטכ"ל שמשתחרר. כשמאשימים אותי במשהו שקשור לפרטי – גם לא שמעתי איזה מנכ"ל בעירייה שמצהיר שהוא הולך להתמודד לראשות העיר. היו"ר ראובן ריבלין: דרך אגב, החוק הזה היה אפקטיבי לגבי שאול מופז. אלכס מילר (ישראל ביתנו): אבל אני כן יודע על איזה רמטכ"ל מדובר, ואני כן יודע מי חברי הסיעה של איזו סיעה הגישו את החוק הזה. אדוני היושב-ראש, מנכ"ל עירייה, בגלל כל אותם הדברים שהיו על סדר-היום הציבורי, היום עומד בפרונט מול כל האנשים שנמצאים בעיר, אם קבלנים, אם עובדים שהוא מגייס. הוא מקבל כוח בלתי מוגבל. ראש העיר – ראש העיר לא מתערב, לא במינויים ולא בדברים כאלה. רוני בר-און (קדימה): – – – היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת בר-און, הוא משיב לך עכשיו. אלכס מילר (ישראל ביתנו): מי שעומד היום בפרונט זה מנכ"ל העירייה. הוא מקבל סמכויות חסרות תקדים. ברגע שהסמכויות האלה מנוצלות כדי להקים מטה בחירות מאותם אנשים שהוא גייס כדי להשתמש בכספים שאותם הקבלנים נותנים – – – קריאות: – – – רוני בר-און (קדימה): – – – אלכס מילר (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, אני חושב שכאשר אנחנו מסתכלים על טוהר המידות, כאשר אנחנו מסתכלים על המערכת, שהיא מערכת מקומית שיכולה להיות מנוצלת לרעה, אני כן חושב שהגבלת הזמן מבחינת אותם האנשים שרוצים להתמודד, ומקבלים סמכויות ברורות מתוקף תפקידם – הם צריכים להתייחס אך ורק לסמכות מקצועית ולא לנצל אותה כדי להיבחר, כאשר הם קיבלו את הכוח הזה בשביל לעבוד ולא לעשות מזה פוליטיקה. תודה. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה. חבר הכנסת בר-און, הבהרת את עמדתך. חבר הכנסת מילר אמר את דברו והשר אמר את דברו, ואנחנו עוברים להצבעה. חבר הכנסת מילר, לך למקומך. הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – הגבלת זכות המנהל הכללי להיבחר), התשע"א–2010, כפי שהוא הוצע היום, בקריאה טרומית – נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 40 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 15 נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – הגבלת זכות המנהל הכללי להיבחר), התשע"א–2010, לדיון מוקדם בוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: 40 בעד, 15 נגד, נמנע אחד. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה מקדמית, בקריאה טרומית, ותועבר לוועדת הפנים על מנת להכינה לקריאה ראשונה. תודה רבה.