קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – גובה שכר המינימום), התשע"א–2010 [הצעת חוק פ/2797/18; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר אופיר אקוניס: אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – גובה שכר המינימום), התשע"א–2010, של חברת הכנסת מרינה סולודקין וקבוצת חברי הכנסת. תציג את ההצעה חברת הכנסת סולודקין. לאחר מכן – הצעת חוק דומה של חבר הכנסת מוחמד ברכה, ולזכותו יעמדו שלוש דקות. לך, גברתי, יש עשר דקות. בבקשה. מרינה סולודקין (קדימה): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הגשתי את הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – גובה שכר המינימום) יחד עם חברי היקרים חברת הכנסת שלי יחימוביץ וחבר הכנסת חיים כץ. זוהי הצעת החוק הרביעית בנושא זה שמוגשת לכנסת השמונה-עשרה. הצעות חוק קודמות הוגשו על-ידי חברי הכנסת עמיר פרץ, מאיר שטרית ומוחמד ברכה. הניסיונות להעלאת שכר המינימום כשיעור מהשכר הממוצע במשק נובעים מכמה וכמה סיבות, ביניהן, ובראש ובראשונה, העלייה במחירי הדיור – הן מחירי הדיור להשכרה והן מחירי הדיור למכירה – כמו גם היעדר מוחלט של בנייה או רכישת דיור ציבורי לשכבות החלשות בשמונה השנים האחרונות. הסיבות האחרות הן התייקרות מוצרי מזון בסיסיים, כגון לחם, ביצים, שמן, התייקרות של המים והדלק, ופערים הולכים וגדלים בחברה הישראלית בין העשירונים העליונים מצד אחד לבין השכבות החלשות ומעמד הביניים מן הצד השני. על-פי נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, השכר הממוצע במשק הישראלי עמד בחודש נובמבר 2010 על 8,340 שקלים למשרת שכיר. שכר המינימום, שנקבע היום בחוק ברמה של 47.5% מהשכר הממוצע, היה 3,961.20 ש"ח. האחוז של שכר מינימום מהשכר הממוצע זה חוק של חברי חבר הכנסת מאיר שטרית. בהצעת החוק מוצע להעלות את שכר המינימום עד ל-53% מהשכר הממוצע, דהיינו עד 4,420.20 שקלים. בסך הכול מדובר בתוספת של 458 שקלים. ברצוני להזכירכם שרק לפני שישה ימים הבטיח ראש הממשלה שלנו, מר בנימין נתניהו, להעלות את שכר המינימום בתקופה הקרובה ב-450 שקלים, כלומר ההבדל בין הצעתנו להחלטתו של ראש הממשלה עומד על 8 שקלים. לכן, ההחלטה של ועדת השרים לענייני חקיקה להתנגד להצעת חוק חשובה זו מוכיחה שהממשלה מזגזגת, מנסה לרמות את ציבור העובדים, את ההסתדרות ואת חברי הכנסת. אדרבה. בישיבת ועדת הכספים שהתקיימה שלשום והוקדשה לגל ההתייקרויות במשק ולצורך להעלות את שכר המינימום, שמעתי את דבריו של מנכ"ל משרד האוצר, מר חיים שני. דבריו שכנעו אותי שהן הממשלה והן בכירי משרד האוצר חושבים שרק הם מבינים בכלכלה, וכל השאר הם בורים, לכן ניתן גם לרמות וגם לבלבל אותם כמו ילדים קטנים. כשמר שני דיבר על העלאת שכר המינימום, הוא הציג נתונים על השכר במגזר הציבורי וטען ששכר המינימום בו מגיע ל-7,000 או 8,000 שקלים לחודש בגלל כוננויות, שעות נוספות והטבות למיניהן. כששאלתי אותו מדוע התנגד משרד האוצר להעלאת שכר לשעת עבודה למנקות, על-פי הסכם שנחתם לפני כשנתיים בין המעסיקים לאיגוד לשכות המסחר, הוא לא הצליח לתת הסבר משכנע. למה הממשלה לא רוצה להעלות את השכר של אלה שמרוויחים הכי פחות? עתה הם מדברים על עובדים שעלולים, חלילה וחס, להרוויח יותר מדי על חשבון שעות נוספות וגם על חשבון הציבור. העלאת שכר המינימום הכרחית לא רק בגלל ההתייקרויות. צעד כזה יביא להגדלת הביקוש למוצרים ושירותים שונים מצד השכבות הרחבות של העם ויתרום בוודאות לצמיחה כלכלית, להבדיל מהורדת מסים ישירים על העשירונים העליונים, שתורמת אך ורק להגדלת הפערים בחברה הישראלית, פערים שהם גבוהים כבר ממילא. למה הממשלה הנוכחית והקואליציה הנוכחית תמיד נוקטות טריקים למיניהם כדי להוריד את הלחץ הציבורי, בלי להיענות לדרישות העם? למה להגדיל את צבא הפקידים שמחשבים מס הכנסה שלילי – אגב, רבים מהזכאים להטבה הזאת אינם נהנים ממנה מפני שהם לא מודעים לזכאותם או מפני שהם לא מסוגלים למלא את שלל הטפסים כדי לקבל אותה – כשניתן להעלות את שכר המינימום? צעד זה הן יעיל יותר מבחינה כלכלית ממס הכנסה שלילי והן זול יותר למימוש. כל הטענות לגבי צמיחה גבוהה ויציבה של המשק הישראלי מתעלמות מעובדה פשוטה: מדינת ישראל לא רוצה להרחיב את בסיס הכנסותיה על חשבון הגדלת המיסוי הישיר על השכבות העשירות. דווקא בגלל זה, אין מיסוי מותרות, אין מס עיזבון – הצעת החוק שלי ושל חברתי שלי יחימוביץ נפלה בהצבעה בקריאה טרומית ב-12 בינואר 2011. ועתה, הממשלה לא יודעת כביכול איך לפצות את אזרחי ישראל על ההתייקרויות בלי לקצץ בתקציב המשרדים. ושלא יהיו ספקות – לא יקצצו במקומות שבהם חייבים לקצץ, כדוגמת שכר הבכירים במגזר הציבורי. יקצצו במקומות שבהם יותר קל לקצץ, דהיינו אספקת שירותים חיוניים לאזרחים, פרויקטים חברתיים, חינוך, בריאות ורווחה. לכן אני קוראת לכם, עמיתי חברי הכנסת, להצביע בעד הצעת החוק הזאת, למרות התנגדות הממשלה. תודה רבה. היו"ר אופיר אקוניס: תודה. אני מאוד מודה לך, חברת הכנסת סולודקין.