קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון מס' 3) (הסדר לשוכר פרטי והוראות נוספות), התשע"א–2011 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/367).] (קריאה ראשונה) היו"ר מגלי והבה: חברי חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים בסדר-היום. אנחנו עוברים להצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון מס' 3) (הסדר לשוכר פרטי והוראות נוספות), התשע"א–2011, של חבר הכנסת כמובן זאב אלקין וקבוצת חברי הכנסת – קריאה ראשונה. יציג לנו את החוק חבר הכנסת דוד רותם, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, וכמובן, יש גם רשימת מתדיינים. דוד רותם (ישראל ביתנו): אדוני היושב בראש, חברי חברי הכנסת, תיקון מס' 3 לחוק יישום תוכנית ההתנתקות (הסדר לשוכר פרטי והוראות נוספות), זו הצעת חוק של חברי הכנסת אלקין, מיכאלי, אילטוב, אורלב, בילסקי, מוזס, רותם, כץ, גפני, קירשנבאום, מילר, עמאר, שמטוב, מטלון, נסים זאב, דוד אזולאי, יצחק וקנין, כרמל שאמה, יריב לוין, אופיר אקוניס ואנסטסיה מיכאלי; למעשה, כל סיעות הבית. הצעת חוק זו היא השנייה בסדרה של חוקים שמטרתם ליישם את מסקנות ועדת החקירה הממלכתית בנושא טיפולן של הרשויות המוסמכות במפוני גוש-קטיף וצפון השומרון. בהתאם לקביעת ועדת החקירה, משווה הצעת החוק את הפיצוי למפונים שגרו בשכירות פרטית לזה שניתן לאלו שגרו בשכירות ציבורית ומרחיבה את השיפוי בגין מס רכישה על קרקע שרכש מפונה לאחר הפינוי. כמו כן, לפי הצעת החוק תינתן הלוואה עומדת מדורגת בתנאים מסוימים לשוכרים פרטיים המבקשים לבנות את ביתם סמוך לקהילה שבה התגוררו בגוש-קטיף עובר לפינוים. הצעת החוק מקודמת בתיאום מלא עם הממשלה ועם מינהלת "תנופה" ומשרד האוצר. צוותים של מינהלת "תנופה", צוותים של משרד האוצר וועדת הכספים השקיעו עבודה רבה בעיצוב החוק ובקידומו בלוחות זמנים קצרים. אני בטוח שהנושאים המעטים שנותרו פתוחים לקראת הקריאה השנייה והשלישית יוסדרו במהירות, כך שתנופת השיקום לא תיעצר. בסופו של יום הגיע הזמן לפתור את בעיית פינוי גוש-קטיף באופן מלא. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת דוד רותם. חברי חברי הכנסת, אלה שנרשמו להתדיין על הצעת החוק בקריאה ראשונה – מי שנמצא כאן כמובן: חבר הכנסת אורי אריאל – לא נמצא כאן; חבר הכנסת יעקב כץ – לא נמצא כאן; חבר הכנסת מיכאל בן-ארי, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אייכלר, אם יהיה כאן, חבר הכנסת נסים זאב וחבר הכנסת אריה אלדד, ואני סוגר את הרשימה. אורית זוארץ (קדימה): מי אחרון הדוברים? היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת אריה אלדד. דוד רותם (ישראל ביתנו): נסים זאב, איזה מין שאלה זו מי אחרון הדוברים? היו"ר מגלי והבה: בבקשה, אדוני. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, למעלה מחמש שנים וחצי עברו מאז אותו גירוש אכזרי, אותו טיהור אתני שנעשה ליהודים, כשהחריבו את ביתם, החריבו את מפעל חייהם, הפכו אותם לפליטים בארצם. חמש שנים וחצי אחרי וכמעט שש שנים אחרי שהיה פה ראש ממשלה, שהיום ציינו עשר שנים לבחירתו לראשות הממשלה, ואמר: יש פתרון לכל מתיישב, רק הוא לא אמר מתי יהיה הפתרון הזה ואיפה הפתרון הזה נמצא. חמש שנים וחצי אחרי אנחנו מביאים לכאן לקריאה ראשונה עוד שארית, עוד חלק מהפסיפס שמנסה לתקן במשהו את העוול הנורא, האכזרי. אני לא מדבר על הפגיעה במדינת ישראל, אני לא מדבר על האווילות המדינית של הקמת מדינת מחבלים על צווארה של ישראל, ואיש כאן בבית הזה שהיה שותף לא נותן את הדין, כי אף אחד לא שואל, אין ועדת חקירה. רק אם הכרמל נשרף צריך שמישהו ייתן את הדין, אבל אם הקימו כאן מדינת מחבלים, איש לא נותן את הדין. אני חייב לומר שאני צריך להתלבט עם ועדת האתיקה אם אני רשאי להצביע על החוק הזה. שני גיסים שלי, גיסתי מכפר-דרום וגיסי מנווה-דקלים, בתוך החוק הזה. אולי לשם הגילוי הנאות אני צריך להגיד שיש לי פה אולי נגיעה אישית, שאני רואה את האומללות שלהם במשך חמש שנים וחצי – את כפר-דרום, היישוב הפורח, הקהילה הנהדרת, שהפכו אותם לפליטים בתוך איזה מגדל, והקהילה שלהם שורדת בעור שיניהם, ורק היום, בימים אלה, הם מקבלים מפתח לקרווילות – לקרווילות, מכבסת המלים – לבתים מקרטון שנותנים להם בימים אלה בניר-עקיבא. אז אולי אני לא יכול להצביע, אבל הם כולם בני משפחתי, כל אחינו ואחיותינו שגורשו מבתיהם. ולקח כאן לממשלת ישראל ולכנסת ישראל חמש שנים וחצי של ביזיון, שהם צריכים להתדפק על הדלת, שהם צריכים לשלוח פה שתדלנים, לא כדי שייתנו להם את מה שמגיע להם – כי לעולם לעולם לא ניתן להם את מה שמגיע להם – – היו"ר מגלי והבה: תסכם, בבקשה. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): – – אלא כדי שייתנו להם איזה סוג של מינימום של חיים. קרווילות. זה החוק שאנחנו מצביעים עליו היום. ידידי היושב-ראש, מכובדי, זה מאוחר מדי, זה מעט מדי, וזה מבייש אותי להיות במעמד הזה אחרי חמש וחצי שנים. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת מיכאל בן-ארי. חבר הכנסת ישראל אייכלר. ישראל אייכלר (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הכתם הזה של ההתנתקות נוצר בהתחלה, הורתו ולידתו, בחטא, ואני אסביר לכם גם מדוע. אם היה מדובר בהסכם שלום, בתקווה שצד שני יושב מול צד ישראלי ואומר: מהיום אין "קסאמים", אין איבה, רוצים לחיות בשלום – גם אז זה ויכוח גדול מאוד, שלא עכשיו הזמן לדבר עליו. אבל לא הערבים ולא האמריקנים לא דרשו את הדבר הזה, זאת היתה יוזמה ישראלית, שאני לא אכנס, כמובן, למניעיה, וכבר אמרו פה אנשים, בשעתו: כעומק החקירה כך עומק הנסיגה. אבל מה שברור, שנעשה פה דבר אכזרי ביותר מבחינה אנושית, שגיאה עצומה ביותר מבחינה מדינית והאסון הגדול ביותר מבחינה ביטחונית. והיתה לנו תחושה – יהדות התורה, אגב, להבדיל ממה שמנסים לסלף את ההיסטוריה, יהדות התורה התנגדה לתוכנית ההתנתקות, ואני הייתי אז בכנסת והייתי בין מתנגדיה. אבל הדבר העמוק ביותר והנורא ביותר שהיה בעניין של ההתנתקות, שהיתה תחושה, ואפילו אמירה, שצריך לעקור את הדתיים האלה בגלל שהם אנשים דתיים, וכפתיח להמשך ביהודה ושומרון. אבל היה מבחינה מסוימת מאבק נגד היהדות הדתית מאחורי כל זה. ואני רוצה לומר משהו שאני לא רוצה להאמין שזה נכון, שלמרות שמדינת ישראל השכילה שהדבר יסתיים בלי שפיכות דמים וכל העם בירך על זה, היו מי שאמרו שחבל שזה הסתיים בלי שפיכות דמים, כי היתה להם כוונה לשלול את הלגיטימציה של המתנחלים בגוש-קטיף; כדי שיוכלו לשלול את הלגיטימיות שלהם. לכן זה היה – הורתה ולידתה בחטא. הבושה הגדולה ביותר לכולנו זה שכבר חמש שנים האנשים האלה לא הגיעו למקומם. זו בושה לכולנו, כי אנחנו יודעים שאם הממשלה היתה רוצה, היא היתה יכולה לעשות את זה. וזה גם מתקשר לביורוקרטיה הכללית ששולטת במדינה, גם לגבי זוגות צעירים וגם לגבי דיור לכל האוכלוסיות, שמתעכב במשרדי תכנון ובמשרדי ממשלה, והביורוקרטיה היא אם כל חטאת. אני רוצה ללמד זכות על אלה שכשלו ביישוב של האנשים האלה לאחר ההתנתקות, בזה שהם פשוט שבויים בביורוקרטיה, שבויים באנשים, פקידים, שצריכים אלף אישורים כדי לאשר לעצמם, לכסות את עצמם באלף כיסויים – אני לא רוצה להשתמש בביטוי הנפוץ למושג הזה של כיסויים. ולכן, אני מבקש מהכנסת לעשות מייד מבצע לאומי, שלא יהיה אף יהודי שגורש מגוש-קטיף שלא יהיה לו בית לפחות כפי שהיה לו, וכן לכל בית ישראל, כל הזוגות הצעירים, למצוא להם פתרון, ומייד. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת ישראל אייכלר. חבר הכנסת נסים זאב. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, מבחינתי, כל פעם שמביאים את הצעת החוק, תיקון חוק בכל מה שקשור ליישום תוכנית ההתנתקות, מבחינתי זה כמו יום הזיכרון. ועדת החקירה הממלכתית המליצה שהמדינה תיתן לשוכרים הפרטיים שהתגוררו, גם אם אינם בעלי קרקעות. אני זוכר שבתחילת הדרך היה ויכוח, כי אנשים בעצם קנו קרקעות – יש כאלה שרכשו את הקרקעות והשכירו לאחרים – ובהתחלה המדינה לא רצתה להכיר בזה. בסופו של דבר, אחרי דיונים ארוכים, אמרו שכל מי שגר שנתיים לפחות לפני ההתנתקות, יכירו בו. אבל אסור לנו אף פעם לשכוח שהיתה אשליה שההתנתקות בעצם תוביל את המשק לצמיחה כלכלית, העולם יחבק אותנו יותר, יחזק אותנו יותר, הטרור ייפסק, אנחנו נשב איש תחת גפנו. ועם מימוש ההתנתקות, התווית, ההיפך – תלווה אותנו באובדן הביטחון האישי והציבורי, ובעלויות הוצאה ממשלתית לביטחון, וההשפעה תהיה מאוד קשה על הכלכלה, על המשק, יהיה מיתון שיעמיק יותר. וראינו שבעצם עברנו מתקופת אינתיפאדה, אולי, לאינתיפאדה מסוג אחר, של שיגור טילים. אנחנו יודעים שהטרור היום בעזה הולך ומתעצם. הברחות הנשק, לצערנו הרב – אין שליטה בכל מה שקורה שם, ובעצם כל מי ששילם עד היום את המחיר זה בעצם המתיישבים שהיו באותה תקופה, שבאמת הלכו בשליחות של מדינת ישראל, של עם ישראל, ביצעו את השליחות שלהם נאמנה, הפריחו את השממה במקום, והצלקות של אותם מתיישבים עדיין – אני רוצה לומר שאולי מסתכלים על ההתנתקות בעין של – כספי, כלכלי, אולי קצת חברתי, אבל אני אומר לך, אדוני היושב-ראש: הצלקות, וחורבן של בתים שנגרם מכך, אנשים שאפילו הגיעו למצבים נפשיים קשים, אושפזו בבתי-חולים. יש עשרות רבות של אנשים, של תושבים, שכתוצאה מכך נגרם להם לחץ דם, סוכרת גבוהה, ואפילו הגיעו למצב של תמותה. אני חושב שהחורבן שהיה באותה תקופה – אנחנו עוד נשלם על זה הרבה מעבר להטבות בתיקונים כאלה ואחרים. היו"ר מגלי והבה: תודה. נסים זאב (ש"ס): אולי זה קצת – אנחנו אומרים תודה רבה ומוקירים את הפעילות שלהם במשך שנים רבות, שבמסירות נפש ומתוך סיכון חיים התיישבו למען ביטחונה של מדינת ישראל. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת נסים זאב. אני מזמין את חבר הכנסת אריה אלדד, אחרון המתדיינים, לפני ההצבעה על הצעת החוק. בבקשה, אדוני. אריה אלדד (האיחוד הלאומי): תודה. אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, בראשית דברי אני מבקש להתנצל על כך שאני מדבר אחרי חבר הכנסת נסים זאב ופוגע במסורות מקודשות כמעט בבית הזה. זבולון אורלב (הבית היהודי): אתה פוגע בתקנון. אריה אלדד (האיחוד הלאומי): כנראה גם בתקנון. דוד רותם (ישראל ביתנו): – – – אריה אלדד (האיחוד הלאומי): פוגע בצביון, פוגע בכול. בתפילת וידוי ביום כיפור אני אכה גם על החטא הזה. על כל פנים, אנחנו חמש שנים וחצי לאחר ההתנתקות, ומביאים היום להצבעה את תיקון מס' 3 לחוק ההתנתקות. הוא, כנראה, לא התיקון האחרון שיגיע לבית הזה, משום שאנחנו עדיין רחוקים מפתרון לכל מתיישב, שהובטח בזמנו על-ידי ראש הממשלה שרון. את הרווחים הביטחוניים הגדולים לישראל, שהובטחו לנו לפני ההתנתקות, ראינו כולנו, אכלנו את הפירות הבאושים שלהם, בוודאי בדרום הארץ, בוודאי במהלך "עופרת יצוקה", ובל אחטא בשפתי, כנראה נזדקק לעוד כמה עופרות יצוקות מהסוג הזה, לפני שבאמת יבואו שלום ושלווה לדרום הארץ. הירי נמשך מאותו בסיס טרור שהוקם לתפארה במהלך ההתנתקות. אבל אני רוצה להסב את תשומת לבכם עוד לשתי נקודות. במהלך ההתנתקות גורשו מבתיהם כ-8,000 מתיישבים יהודים, וההוצאות ליישובם ולשיקומם עולות כבר, לפי חישובי, למעלה מ-5 מיליארד שקלים. אני שומע שעדיין יש בינינו כאלה המשתעשעים ברעיון הקמת מדינה פלסטינית ביהודה ושומרון, וגם לדעתם של אלו המציעים חילופי שטחים, כדי להכליל גושי התיישבות בתחומיה של מדינת ישראל – למעלה מ-100,000 מתיישבים ביהודה ושומרון מתוך 327,000 המתיישבים היהודים שם נמצאים מחוץ לגושי ההתיישבות. תעשו חשבון כמה יעלה פינוי כזה, או גירוש כזה – 50 מיליארד, 60 מיליארד? דוד רותם (ישראל ביתנו): לא יעלה כי לא יהיה. אריה אלדד (האיחוד הלאומי): אני מקווה ואומר אמן אחריך, אבל אנחנו שומעים את הקולות, ואני רק מסב את תשומת לבה של הכנסת אל המספרים הצפויים הללו. אנחנו צריכים גם לזכור שמתיישבי גוש-קטיף התיישבו באזורי ספר רחוקים, בגוש-חלוצית, בחבל-לכיש. מסתבר, על-פי הפרסומים, בריאיון עם אהוד אולמרט שהתפרסם לאחרונה, או בקטעים מספרו, ששוב המתיישבים הללו, הפעם בתחומי "הקו הירוק", מהווים מכשול לאותן תוכניות הזויות של חילופי שטחים שמציעים עם מדינה פלסטינית עתידית כזו או אחרת. שוב שטחים שהוצעו על-ידי ראש הממשלה לשעבר אולמרט לפלסטינים נמצאו תפוסים על-ידי מתיישבי גוש-קטיף לשעבר, חס וחלילה שמישהו ידבר שוב על גירושם. תודה, אדוני היושב-ראש. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת אריה אלדד. חברי חברי הכנסת, אנחנו, אם כך, עוברים להצבעה על הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון מס' 3) (הסדר לשוכר פרטי והוראות נוספות), התשע"א–2011, בקריאה ראשונה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 13 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת החוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון מס' 3) (הסדר לשוכר פרטי והוראות נוספות), התשע"א–2011, לוועדת הכספים נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד – 13, אין מתנגדים ואין נמנעים. אם כך, אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה ראשונה ותעבור לוועדת הכספים להכנתה לקריאה שנייה וקריאה שלישית.