קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 111)
(הרחבת איסור הפרסום בדבר מתן שירותי זנות והחמרת הענישה), התשע"א–2011
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/366).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר מגלי והבה:
חברי חברי הכנסת אנחנו ממשיכים בהמשך סדר-היום. בהמשך סדר-יום – הצעת חוק העונשין (תיקון 111) (הרחבת איסור הפרסום בדבר מתן שירותי זנות והחמרת הענישה), התשע"א–2011, גם כן קריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת דב חנין, בבקשה. הסתכלתי ואכן אתה נמצא. בבקשה.
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לאישור בקריאה ראשונה את הצעת חוק העונשין (תיקון 111), שעניינה הרחבת איסור הפרסום בדבר מתן שירותי זנות והחמרת הענישה בגין פרסום כאמור.
הצעת החוק הזו, אדוני היושב-ראש, היא איחוד של שתי הצעות חוק פרטיות. אחת היא הצעת החוק הפרטית שאני וחברי יזמנו, והשנייה היא הצעת חוק שיזמה והובילה חברת הכנסת אורית זוארץ, ועליה חתמו רבים רבים בתמיכה.
אני פותח בדברים האלה קודם כול כדי להביע את הערכתי לחברת הכנסת זוארץ, שהיא מנוע אמיתי מאחורי החוק הזה בכל השלבים של העבודה עליו; החל בגיבושה של אותה הצעת חוק פרטית, שהיא עמדה בראשה והחתימה עליה שורה ארוכה של מצטרפים, ממש מכל סיעות הבית, וכלה בתהליך העבודה המורכב שאנחנו ניהלנו, גם מול משרדי הממשלה, וכמובן בראש ובראשונה משרד המשפטים, וגם בתהליכי הדיון והעבודה על החוק במסגרת הוועדה לקידום מעמד האשה.
אני רוצה גם לציין את חברת הכנסת ציפי חוטובלי, יושבת-ראש הוועדה, שניהלה את הדיון בנמרצות וסייעה בקידומה של הצעת החוק הזו.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
– – –
דב חנין (חד"ש):
בהחלט, בהחלט, ואני גם רוצה להביע תודה והערכה ליושב-ראש ועדת החוקה, חבר הכנסת רותם, שגילה בהחלט גמישות במקרה המסוים הספציפי הזה ואפשר להסכמות שהיו לפעול כך שהחוק יועבר לוועדה לקידום מעמד האשה. הרציונל העיקרי שמאחורי המהלך הזה היה העומס המאוד גדול שיש בוועדת החוקה, וההערכה שלנו שבוועדה למעמד האשה, כפי שאכן הוכח, אנחנו נוכל להתקדם ולהקדיש לחוק הזה את תשומת הלב הראויה כדי שאפשר יהיה להשלים אותו במהירות המרבית.
אדוני היושב-ראש, חוק העונשין הקיים איננו אוסר לחלוטין פרסום בדבר מתן שירותי זנות. אומנם סעיף 205א לחוק אוסר כל פרסום ומסירה של מידע בדבר זנות של קטין, אבל על-פי הוראות סעיף 205ג לחוק, ניתן בתנאים מסוימים לפרסם פרסום בדבר שירותי זנות של בגיר. זו היתה התפיסה כאשר חוקקו הוראות סעיפים 205א–205ג רבתי.
היום גוברת המודעות לכך שהזנות כשלעצמה היא תופעה שלילית וחמורה, תופעה שכרוכה בפגיעה קשה בנמצאות ובנמצאים בה, בכבודם, בחירותם, בגופם ובנפשם, וכרוכה גם בפגיעה קשה בחברה בכללותה. קיימת כיום הכרה בחובתה של החברה להיאבק בתופעת הזנות, לפעול לצמצומה ולסייע לשיקום הנפגעים ממנה. זו התפתחות בתפיסה החברתית ביחס לאותה תפיסה ישנה, שהתמקדה בהגנה על רגשות הציבור ובמניעה של פגיעה מחשיפה לא מכוונת של הציבור לפרסומים בדבר מתן שירותי זנות. כזו היתה התפיסה הישנה, והיום התפיסה המודרנית רואה בתופעה עצמה תופעה שלילית וחמורה.
בהקשר הזה אני רוצה לומר כמה דברים. ראשית, פרסום לגבי שירותי זנות הוא חוליה משמעותית בתעשיית הזנות. פרסום כזה מעודד את הצריכה, מעודד את הביקוש לשירותים כאלה ועושה אותם לנגישים יותר לציבור, ובכך גם תורם להגדלת מספר העוסקות והעוסקים בזנות ולהחמרת הפגיעה בהם. שנית, הפרסום מחזק מסרים חברתיים שליליים ותפיסות מעוותות לגבי מין ולגבי יחסים בין המינים בחברה בכלל ומעמדן של נשים בפרט. שלישית, הפרסום משפיל ומבזה נשים, ממסחר אותן ואת גופן ומציג אותן כסוג נוסף של מוצר צריכה. רביעית, בפרסום שירותי זנות יש כדי לסייע לביצוע עבירות חמורות נוספות, ובהן סרסרות למעשי זנות, הבאת אדם לידי עיסוק בזנות וגם סחר בנשים לשם עיסוק בזנות. חמישית, הפרסום כשלעצמו, ובייחוד באמצעי פרסום מוכרים ומקובלים, לצד פרסום שירותים אחרים, נותן בעצמו לגיטימציה לצריכת שירותי זנות כאילו היה מדובר במוצר צריכה רגיל. שישית, המפרסמים מפיקים רווח כלכלי מהפרסומים האלה תוך התעלמות מההשלכות החמורות שלהם או למצער הפגנת אדישות כלפי השלכות אלה וכלפי הפגיעה בעוסקים ובעוסקות בזנות.
כפי שפתחתי ואמרתי, הצעת החוק הזאת משקפת שינוי בתפיסה החברתית ביחס לתופעת הזנות ונותנת לשינוי הזה ביטוי בנורמה המשפטית, קודם כול בקביעה הברורה שייאסר באופן מוחלט פרסום בדבר מתן שירותי זנות על-ידי קטינים ובגירים כאחד. וגם במקביל, ההצעה היא להחמיר את העונש בשל פרסום בדבר מתן שירותי זנות על-ידי בגיר.
עמיתי חברי הכנסת, אנחנו מציעים בהצעת החוק לבטל את סעיף 205ג לחוק העונשין, שבעצם מגדיר סייגים שנמצאים היום בסעיף 205ג(ב), שבעצם מתירים בתנאים מסוימים פרסום בדבר מתן שירותי זנות, זה מהלך ראשון. מהלך שני, אנחנו מחמירים בצורה ניכרת את הקנס המוטל על מי שמפרסם שירותי זנות, ובמיוחד, מטילים קנס חמור במיוחד על תאגיד שמפרסם מודעות כאלה.
המחשבה מאחורי החמרת הקנס – כמובן גם הענישה הפלילית הכללית, גם ענישת המאסר וכדומה, אבל הדגש שלי כרגע הוא על הקנס – זו התפיסה שאנחנו מדברים בסופו של דבר על תעשייה, אנחנו מדברים על מנגנון כלכלי, ואם אנחנו רוצים להיאבק בתופעת הזנות אנחנו חייבים למקד תשומת לב ומאמץ מיוחדים במאבק במנגנון הכלכלי שמייצר אותה, ברווחים שמופקים. זה צריך להיות המרכז, כי רק התמודדות עם המנגנון הכלכלי הזה תוכל לאפשר לנו בסופו של דבר את התוצאות החברתיות שאנחנו מעוניינים בהן.
אני רוצה, אדוני היושב-ראש, להביע ביטחון בכך שאנחנו נמשיך בשיתוף הפעולה הנמרץ הזה, שאותו מובילה חברת הכנסת זוארץ ושותפים בו כל האחרים, משרדי הממשלה וחברי הכנסת. ואני מקווה מאוד שנצליח, במהירות מרבית, להביא להשלמתו של החוק הזה בקריאה שנייה ושלישית כצעד שיש לו משמעות ערכית ומעשית במאבק נגד תופעה חמורה, מסוכנת, שצריך להתמודד אתה ברמה חברתית וגם ברמה חוקית. תודה רבה.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחבר הכנסת דב חנין. אני מזמין את חברת הכנסת אורית זוארץ להציג – גם כן חמש דקות. לאחר מכן יש לנו רשימת מתדיינים ולאחר מכן הצבעה. בבקשה, גברתי.
אורית זוארץ (קדימה):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כבוד השר, אני גאה שמדינת ישראל ושרי ממשלת ישראל באמת הפכו להיות שותפים לשינוי האמיתי שאנחנו מנסים לקדם, ושר המשפטים בראשם יחד עם צוות משרדו. לפעמים כשאני מגיעה לוועדות יושבים מולי גורמים ממשרדי הממשלה ומדברים על משנה סדורה שקיימת וקשה להם לסטות ימינה או שמאלה. ובמקרה הזה אנחנו מדברים על שינוי המשנה הסדורה הזו, שינוי נקודת המוצא, שינוי ההתייחסות: התייחסות לא רק לרגשות הציבור – הציבור הנאור וההגון – אלא גם לקורבנות שעומדים מאחורי המודעות האלה, בעיקר קורבנות שעומדות מאחורי המודעות האלה.
לחברי דב ושותפי לקידום הצעת החוק חשוב מאוד שנחדד את הנקודה שזה לא עיסוק; אנחנו מדברים פה על ניצול, ניצול של קורבנות. שפה מבנה מציאות, אנחנו חייבים להתייחס לסוגיה הזאת בהתאם. מנוצלות נשים בזנות והניצול הזה הוא תחלואה חברתית, שמקבלת לגיטימציה בקרב קבוצות רבות בחברה הישראלית. תופעה שהפכה להיות נורמטיבית, הבילוי במועדוני חשפנות, ומאחורי הפרגוד שם מתרחשים הרבה מאוד דברים אחרים – המודעות המפרסמות את השירותים שניתנים הן חשופות לעיני כול, ולא צריך ללכת אלא פשוט לעבור ליד ה"פיצוציות" ברחבי העיר וזה שם. אנחנו חייבים לשנות את נקודת המבט, והצעת החוק הזאת באה לשנות את נקודת המבט ולהגן לא רק על רגשות הציבור אלא גם על הקורבנות.
לשמחתי הרבה, הצעת החוק עברה בקריאה טרומית ביום המאבק באלימות כלפי נשים, ב-25 בנובמבר, והיום אנחנו מעבירים את הצעת החוק, בעזרת השם, בקריאה ראשונה.
אני רוצה לחבר את הצעת החוק לחוות הדעת שקיבלתי מ"צהר" – ואני חייבת לציין גם את הרשות לקידום מעמד האשה, גם ארגונים נוספים, שהיו שותפים לשינוי התודעתי בחברה הישראלית שהבשיל לכדי תמיכה בהצעת חוק מסוג זה. בחוות הדעת שהעבירו אלינו רבני "צהר", הם מדברים על זנות כעל אונס שקט. היא שעבוד אלים של נשים, היא מבוססת על טשטוש מובנה בין אונס לרצון. מעורבות נשים שחיות לפעמים בעליבות, חיי ניצול והשפלה מתמשכים. זו החצר האחורית של מדינת ישראל. הגיע הזמן שאנחנו, הקברניטים, המחוקקים, המנהיגים, נעביר את הזרקור לשם ונפתח את החצר האחורית ונתייחס לנשים שנמצאות שם כאל בני-אדם, כאל קורבנות שחוו חוויות קשות בחייהן.
אנחנו מדברים על עמוס הנביא, שמקשר בין תופעת הזנות לפגיעה בחלשים, לעובדה שזנות היא עיוות ערכי ופגיעה בערכי המשפחה. ושמענו על מקרים שאב לוקח את בנו לחוויה המינית הראשונה שלו במועדון חשפנות ואצל נערת ליווי. איזו תפיסה מעוותת נוצרת אצל הנער האומלל הזה אחרי שהוא מגיע למקום הזה והוא חווה את החוויות הכי אינטימיות שלו, שהוא אמור לחוות עם בת-הזוג שלו, בצורה כל כך עקומה ומעוותת – ואני אומרת: לפעמים בחסותנו, כי לא נעשה כאן די. לא נעשה כאן די כדי למגר את התופעה הזאת.
אני באמת מברכת, גם את משרדי הממשלה וגם את גורמי האכיפה, שעושים עבודה אבל עד היום ידיהם היו כבולות; הם לא יכלו להגיש כתבי-אישום כנגד המפרסמים, העבריינים, הסרסורים, השותפים, שעושים כסף על גבן של אותן אומללות מסכנות, מנוצלות. אגב, מודעה שמציעה שירותי מין בעיתון עולה יותר מכל מודעה אחרת. כלומר, המפרסמים יודעים בוודאות שמדובר פה בתעשייה שמגלגלת מיליונים, והם השותפים, הם השותפים לעבירות האלה וצריך להכות, ולהעניש אותם.
לכן, בעינינו החמרת הענישה הוא ביטוי חד-משמעי של סלידה מהתופעה ומאבק למיגורה. בישראל כמו בישראל, שאלו אותי למה להחמיר את הענישה, למה מאסר כל כך ממושך, של שלוש שנים, על פרסום מודעה, או חמש שנים על מודעה שמציעה שירותים של קטין או קטינה. כי במדינת ישראל, לצערנו הרב, בכל תחומי החיים, מבינים רק כשהעונש חמור; רק כשיש שם סכום כספי וקנס, מבינים. אנחנו רואים את זה גם בתאונות דרכים וגם בתחומים אחרים, שאנשים מצפצפים על החוק עד הרגע שזה מגיע לכיס. במקרה הזה, אין ברירה אחרת, חייבים עונשי מאסר וחייבים קנס כספי כדי שיאכפו את החוק הזה.
אני מודה שוב לחברי וחברותי שהצטרפו להצעת החוק, ואני אשמח על תמיכתם.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחברת הכנסת אורית זוארץ. יש לנו שני מתדיינים על הצעת החוק. חבר הכנסת אורי אריאל – אינו נוכח. חבר הכנסת יעקב כץ – אינו נוכח. גם חבר הכנסת מיכאל בן-ארי אינו נוכח. חבר הכנסת נסים זאב. אחריו – חברת הכנסת שלי יחימוביץ.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, אני תומך בחוק ואני חושב שאני גם חתום על החוק.
אורית זוארץ (קדימה):
חתום על שתי ההצעות.
נסים זאב (ש"ס):
אז זהו. אני רוצה לומר שאיסור פרסום של מודעות שמציעות שירותי זנות – ואני מבין שבסוף העונש הוא שלוש שנים?
אורית זוארץ (קדימה):
במקום חצי שנה. זה כבר שינוי משמעותי.
נסים זאב (ש"ס):
במקום חצי שנה שלוש שנים. אני רוצה לברך את חברת הכנסת אורית זוארץ, שבאמת קיימה הרבה ישיבות מעמיקות. שמענו אנשים מהצד השני של המתרס, בצורה מוקצנת ביותר, שאפילו התלוננו והתרעמו מה פתאום החוק הזה בכלל בא לעולם, מה צורך יש בו. אז אני אומר שהנושא של המוסר והחינוך, ולשנות בכלל סדרי בראשית ממה שהיה מקובל עד כה ולהפוך את זה לאיסור, זה בוודאי דבר שלוקח זמן. תבורכי על כך.
אין לי אשליה שהחוק הזה, בלי ערכים ובלי מוסר, יוכל לבלום באופן רציני את ההפקרות ששוררת במדינת ישראל. אני רוצה לומר שכל התוכניות בטלוויזיה, וסרטי אהבה למיניהם, כל האלימות בבתי-הספר, האונס הקבוצתי שאנחנו שומעים כמעט כל שבוע בבית-ספר כזה או אחר – אני חושב שהגענו ממש לשאול תחתית מבחינה מוסרית. מבחינתי איסור עריות הוא הדבר הראשון שמוזכר בתורה, כולל איסור אשת איש, שזה בוודאי אחד מאיסורי עריות. אגב, זה הרבה יותר חמור מכל שירותי הזנות שמובאים פה בחוק, כי מבחינה מוסרית והחומרה של הדברים זה הרבה יותר רציני.
ולכן, אני אומר שכאשר מדברים בתוכניות כאלה ואחרות בערוצים השונים, בוודאי כאשר מדובר בטלוויזיה בכבלים, ומראים שם את כל ההפקרות ששוררת, המתירנות, אז באמת קשה מצד אחד להראות דברים שהם כל כך מושכים את בני-הנוער שלנו לאותה מתירנות ומצד אחר אנחנו רוצים לעגן בחוק משהו שיבלום אותם. יש פה תרתי דסתרי. ולכן צריך ללכת בקו שמנחה אותנו לכל אורך הדרך: חינוך טוב ועם תודעה יהודית. זה יכול הרבה יותר לעזור, בצירוף החוק, שהוא בוודאי בלם נוסף.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחבר הכנסת נסים זאב. אני מזמין את חברת הכנסת שלי יחימוביץ, אחרונת המתדיינים בהצעת החוק הזאת.
שלי יחימוביץ (העבודה):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מבקשת לברך את היוזמים שחתומים על שני החוקים הנפרדים הדומים האלה, חברת הכנסת אורית זוארץ וחבר הכנסת דב חנין. מדובר בחוק חשוב ומוסרי מאין כמותו. זנות היא אחת מצורות האלימות הנפוצות בעולם. אין קשר בין זנות לבין מתירנות מינית או בין זנות לבין חופש מיני. לא מדובר באורח חיים כזה או אחר, אלא פשוט בדיכוי כבוד האדם וחירותו באמצעות שימוש אלים בגופו, כאילו הגוף הזה היה חפץ, תמורת תשלום.
יש לפעמים ערבוב מושגים בתחום הזה של הזנות, ויש המזהים פוריטניות עם התנגדות לזנות. אין שום קשר. אדם יכול להיות מאוד חופשי בדעותיו ובאורח חייו, אבל לתעב את אותו ניצול עמוק ומבזה של כבוד האדם ושל גוף האדם שבא לידי ביטוי מאוד מאוד קיצוני בזנות.
יש גם כאלה שלוקחים ביטויים מעולם המסחר ואומרים שמדובר בעצם בסחורה שמישהו נותן מרצונו ואחר קונה מרצונו, ולא היא. אני לא מכירה ילדה שבצעירותה אומרת: לכשאגדל אהיה זונה. אין דבר כזה. אין כאן חופש בחירה. הידרדרות לזנות היא הידרדרות לשולי החברה, והיא נובעת בדרך כלל מעוני מרוד או מהידרדרות לסמים או מהיתקלות אסונית עם סרסור. בכל מקרה מדובר בגורל מאוד מאוד אכזר לאשה, שבו היא בעצם נאנסת שוב ושוב ושוב.
כשניתן פומבי ופרסום – אני אפילו לא רוצה להגיד שירותי זנות, כי המלה "שירותים" הופכת את האלימות הזאת לכמעט לגיטימית, לסוג של מסחר – כשניתן לעוול הנורא הזה פרסום, זו גם לגיטימציה, משל היה מדובר בפרסום לעסק כזה ואחר, כאילו מדובר בעוד עסק. ברגע שהחברה נותנת לגיטימציה לפרסום בראש חוצות של תופעה כזאת של דיכוי ואלימות וביזוי כבוד האדם, כי אז היא בעצם מנציחה את אותה תופעה, ולא מגנה אותה ולא דוחקת אותה אל שולי החברה.
לכן, החמרת הענישה בעניין הזה היא מאוד חשובה. היא גם הצהרתית, היא גם חינוכית, ויש בה צעד, אומנם קטן, כי מדובר בתופעה קשה ואפלה שימיה כימי האנושות כולה. אגב, זה בשום אופן לא הופך אותה ללגיטימית. כי לפעמים אומרים לי: מה את רוצה? עובדה, את רואה שזה קיים מאז תחילת האנושות ולא עבר מן העולם, בתור הצדקה.
אורית זוארץ (קדימה):
– – – ואיזה אינטרסים זה משרת.
שלי יחימוביץ (העבודה):
למי שאומר את זה, אני שואלת אותו: גם רצח היה מקדמת דנא. האם אנחנו מקדשים רצח? גם עבדות היתה מקדמת דנא, והנה נפטרנו ממנה רק לפני 150 שנה. גם מהתופעה הנוראה הזאת אני מקווה שיבוא יום וניפרד, והיא תהיה בלתי לגיטימית בעליל ומגונה כפי שהיא צריכה להיות, ולחוק שלכם תהיה תרומה לכך. תודה רבה.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחברת הכנסת שלי יחימוביץ. נאפשר לך להגיע למקומך. חברי חברי הכנסת, גם אלה שבצדדים ורוצים להצביע, נא לגשת למקומות שלכם.
אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 111) (הרחבת איסור הפרסום בדבר מתן שירותי זנות והחמרת הענישה), התשע"א–2011, בקריאה ראשונה. אנחנו עוברים להצבעה.
הצבעה מס' 3
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 8
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 111) (הרחבת איסור הפרסום בדבר
מתן שירותי זנות והחמרת הענישה), התשע"א–2011, לוועדה לקידום מעמד האשה נתקבלה.
היו"ר מגלי והבה:
בעד – 8, אין מתנגדים ואין נמנעים. אם כך, אני קובע שהצעת חוק העונשין, כפי שהצגתי קודם, עברה בקריאה ראשונה, והיא תועבר לוועדה לקידום מעמד האשה להכנה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.