קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – הגבלת כהונתו של עובד המדינה בחוץ-לארץ), התשע"א–2010 [הצעת חוק פ/2774/18; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת מאיר שטרית) היו"ר ראובן ריבלין: אנחנו עוברים לסעיף הבא, הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – הגבלת כהונתו של עובד המדינה בחוץ-לארץ), של חבר הכנסת מאיר שטרית. אדוני כבר למעלה. מאיר שטרית (קדימה): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, הצעת החוק הזו היא הצעה שלכאורה יש לגביה שאלה: האומנם צריך הצעת חוק? שליחי משרד החוץ במדינות העולם, הנוהל הקיים היום הוא שהם נשלחים לשלוש שנים פלוס שנה, זאת אומרת ממילא לארבע שנים, וחוזרים בתום ארבע שנים, אלא אם יש סיבות מיוחדות שבגללן משרד החוץ צריך להאריך את המינוי שלהם בעוד שנה. וזה קורה לפעמים, בגלל ילדים שלומדים בבית-ספר, בגלל כל מיני – חוסר יכולת לשלוח נציג נפרד עד שיבוא החדש. ולכן יש שיקול דעת למנכ"ל משרד החוץ לפתור את הסוגיה כשיש תקלה כזאת, כאשר יש צורך בהישארות של אדם, בעיקר במדינות רחוקות, עוד זמן. מנכ"ל משרד החוץ מוסמך אכן להשאיר עוד. אם כן, למה נחוצה הצעת החוק? אדוני היושב-ראש, הצעת החוק באה כדי למנוע מצב ששליחי המדינה, לאו דווקא שליחי משרד החוץ, יישארו עשר שנים. הרי היה ה"בונדס". אני זוכר שליח "בונדס" אחד שירד מהארץ בעקבות שליחותו, גנרל יהודה לוי. מי שזוכר, הוא היה שליח "בונדס" תקופה ארוכה מאוד. אני יודע שתפקיד ב"בונדס" הוא תפקיד מאוד מפנק, אבל גם לזה צריך לשים גבול. צריך שגם שליחי מדינה, לא משנה, בכל תפקיד שהם יצאו – – – היו"ר ראובן ריבלין: צריך לציין את שליחנו ל"בונדס" – הוא נמצא תקופה ארוכה – שבאמת השיג הישגים גדולים. מאיר שטרית (קדימה): מאה אחוז. אין לי שום טענה נגד אף אחד באופן אישי. יש לי טענה למדינה. המדינה לא צריכה להרשות ששליחיה יהיו יותר מארבע שנים בחוץ-לארץ. כי נדמה לי שכשאדם מתנתק מישראל לשמונה ועשר שנים, הוא הופך להיות לא רלוונטי בייצוג המדינה. וגם אין שום סיבה שיישארו. אני לא מבין, חסרים אנשים להחליף את השליחים הללו? וזה לא הרבה שליחים. יש שליחים, אגב, אני זוכר בעבר שליחים של משרדים אחרים, לא של משרד החוץ, של משרדי האוצר, של משרד התיירות, שהיו חריגות מאוד ארוכות בזמן השליחות. נדמה לי שהנוהל שקיים במשרד החוץ צריך להתקיים בכל שליחי המדינה. זה לא ראוי ולא תקין ששליחי המדינה נשארים תקופות ארוכות ובעצם מתנתקים מהווי החיים בישראל, הם וילדיהם, ויוצרים מצב שהם כבר אינם יכולים באמת לייצג את המדינה, כי הם לא חיים בה. נדמה לי שהדבר הזה רק תקין. זה לא קונטרוברסלי, זה לא תקיפה נגד הממשלה או נגד אף אחד. לדעתי זה רק נוהל תקין. הלוואי שלא היינו מזדקקים להצעת חוק, אבל לצערי הרב, מאחר שמסתבר שיש פרצות, לא אחת ולא שתיים ולא שנה ולא שנתיים, אולי הצעת החוק הזאת תהיה בידי הממשלה כלי אכן לקיים את הנוהל שממילא קיים במשרד החוץ. זו הצעתי, ואודה לחברי הכנסת אם יתמכו בה. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה. יש תקופת צינון? מאיר שטרית (קדימה): כן. הנוהל, אדוני, קובע שכששליח משרד החוץ חוזר, הוא צריך להישאר בארץ תקופה של שנתיים. שוב, אלא אם יש סיבה יוצאת מן הכלל שבגללה הוא צריך לעזוב. אבל אני לא מציע פה שום תקופת צינון, אני לא מציע לשנות כלום. אני קובע שאדם שגמר שליחות ארבע שנים, יחזור לישראל ויחיה פה אתנו. אם הוא יעזוב וילך למקום עבודה פרטי, שיעשה מה שהוא רוצה. זה כבר עניינו. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה. שר המשפטים ישיב בשם ראש הממשלה. שר המשפטים יעקב נאמן: אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בהצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (הגבלת כהונתו של עובד המדינה בחוץ-לארץ) של חבר הכנסת מאיר שטרית, מוצע להגביל את תקופת השהות בתפקיד מחוץ לגבולות ישראל לארבע שנים לכל היותר. דא עקא, שכבר כיום בהוראת התקשי"ר קיים סעיף ספציפי אשר עוסק ממש בנושא זה. סעיף 11.971, זה לשונו: "תקופת שירות של עובד המדינה הנשלח בתפקיד מטעם משרדו לשירות בחוץ-לארץ, לא תפחת משנתיים ולא תעלה על ארבע שנים". סעיף משנה אחר, מייד אחריו, אומר: "הנהלת משרד המבקשת להאריך או לקצר תקופת שירות כאמור, תשלח פנייה מנומקת בכתב לנציב שירות המדינה, אשר ישקול האם לתת היתר מיוחד לכך". והלאה: "בין תקופת שירות אחת לשנייה חייב עובד המדינה לעבוד בארץ במשרד בפועל שלוש שנים לפחות. במקרים מיוחדים רשאית הנהלת משרד לאשר את קיצור התקופה הנ"ל לשנתיים". לאור העובדה שקיים סעיף מפורט ומפורש, עם כל הכבוד למציע, הצעת החוק מיותרת. היו"ר ראובן ריבלין: אולי הצעת החוק הזאת תאמר, על אף האמור בחוק הזה, באמת, אם עובד ציבור לא יוכל להיות יותר מארבע שנים. מאיר שטרית (קדימה): עובדה שיש שליחים שלא – – – שר המשפטים יעקב נאמן: חברי הכנסת הנכבדים, אני רוצה להדגיש את הדברים. אנחנו לוקים בעודף חקיקה. אינפלציה מתמדת של חקיקה. כתוצאה מכך שיש עודף חקיקה, יש גם זלזול בחקיקה. "מרבה דברים" – אני לא רוצה להמשיך את המשנה, מה הוא עושה. אני מבקש מחברי הכנסת, בהזדמנות זו, כאשר הם מציעים הצעות חוק, לבחון ראשית אם הנושא לא מוסדר בתקנה או בהוראה מינהלית, על מנת למנוע חקיקה מיותרת. על-ידי כך ספר החוקים ישמש ספר שאפשר יהיה ללמוד אותו ולבצע אותו, ולא דפים המתרבים אחד על השני. אני מבקש מחברי הכנסת, לאור העובדה שהנושא מוסדר בצורה ברורה ומפורשת, לא לקבל את הצעת החוק. הממשלה מתנגדת להצעת החוק. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה לשר המשפטים. אחרי שירד, יעלה חבר הכנסת מאיר שטרית, שר המשפטים לשעבר, ויאמר מדוע אנחנו צריכים שני חוקים שאם אחד לא מקוים גם השני לא יקוים. מאיר שטרית (קדימה): אדוני היושב-ראש, אין לי ויכוח עקרוני עם שר המשפטים. היו"ר ראובן ריבלין: הרי אהרן אומר למשה כשהוא חוזר למדבר: על הראשונים אנחנו בוכים. מאיר שטרית (קדימה): אין לי ויכוח אתו שעדיף פחות חקיקה, אבל גם עדיף שהממשלה תשמור על החוק. היו"ר ראובן ריבלין: נכון. מאיר שטרית (קדימה): הרי החוק שלי מוגש משום שהממשלה לא מקיימת את החוק. הבאתי לדוגמה את שליחי ה"בונדס". אני יכול להביא דוגמאות נוספות. היו ממשרד התיירות, והיו שליחי האוצר במקומות אחרים, שהיו שבע ושמונה שנים. אז אם הממשלה לא מקיימת את החוק, מה אני יכול לעשות? הנה, אולי שר המשפטים יכול לפעול ולהגיד לממשלה: עליכם לקיים את החוק. הרי ציינתי שאני יודע שהתקשי"ר קיים. לא הסתרתי את זה. אמרתי שאני מגיש את החוק כדי שיהיה כלי בידי הממשלה שיאכוף עליה לקיים את החוק. אם אני צריך להגיע למצב שהממשלה לא מקיימת חוק וצריך לאכוף עליה בחקיקה קיומו של חוק, אני אומר: אבוי לנו. אדוני, אני לא מבין ולא מוצא שום היגיון. אם שר המשפטים יודיע לי שהממשלה אכן תקפיד על קיומו של החוק – הוא גם לא מקשיב לתשובה שלי, לצערי – הייתי מוריד את הצעת החוק. אני מוצא את זה כדרך למחות ולהגיד לממשלה: רבותי, תקיימו את התקשי"ר, שאתם חתומים עליו. אם אתם לא מקיימים את התקשי"ר, מה תבואו בטענות לאזרח שלא מקיים את החוק? היו"ר ראובן ריבלין: מדוע גם כאן לא נקיים את זה כהצעה לסדר, שתידון בוועדת החוץ והביטחון? מדוע – – – מאיר שטרית (קדימה): אדוני היושב-ראש, חבל לי לבזבז את זמנה של הכנסת, אוקיי? אילו זו היתה הצעת חוק שעוברת וזה מחייב את הממשלה מחר שבאמת יחזירו כל שליח שעבר ארבע שנים – נהדר, זה חיתוך קל וקצר. לקיים דיון בוועדה, להזמין – – – היו"ר ראובן ריבלין: לא. מדוע הממשלה לא מקיימת את החוק. מאיר שטרית (קדימה): היא לא מקיימת. זה דבר אחר. אפשר ליזום הצעה לסדר-היום – שגם הממשלה לא מקיימת את החוק. היו"ר ראובן ריבלין: נכון. מאיר שטרית (קדימה): אדוני, אבל גם עובדה זה fact. אומרים: גם fact זה עובדה. היו"ר ראובן ריבלין: עובדה שזה נאמר פה שזה fact. מאיר שטרית (קדימה): זה קיים, עובדה שזה קיים. עובדה שיש היום שליחים שנמצאים בחוץ-לארץ מעל ארבע שנים למרות התקשי"ר. לכן, בכל זאת, אני מבקש לתמוך בהצעת החוק, מפני שעניינה הוא באמת שהממשלה תשמור על קיומו של חוק. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה לחבר הכנסת מאיר שטרית. החוק הזה הוא מקדמת דנא. רבותי, הממשלה מתנגדת, בין השאר, מהטעם שכבר קיים חוק כזה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – הגבלת כהונתו של עובד המדינה בחוץ-לארץ), התשע"א–2010. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 21 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 50 נמנעים – אין ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – הגבלת כהונתו של עובד המדינה בחוץ-לארץ), התשע"א–2010, נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: בעד – 21, נגד – 50, ואין נמנעים. חבר הכנסת ברוורמן, אף-על-פי שרצת הרבה יותר מהר להצביע מאשר כאשר היית שר, אנחנו לא מקבלים את העובדה שלא הספקת. רבותי חברי הכנסת, ההפרש הוא כזה שאין צורך לקבל בקשות ממי שביקש לומר שהצביע, כי הן בלאו הכי לא תתקבלנה. ההצעה לא נתקבלה, אבל בהחלט יש בה אמירה על כך שקיים חוק שלא מקוים.