קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון – סיוע ריאלי בשכר דירה), התש"ע–2010
[הצעת חוק פ/2191/18; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר ראובן ריבלין:
הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון – סיוע ריאלי בשכר דירה) – יעלה ויבוא חבר הכנסת שלמה מולה; אלא אם כן אתה מוותר.
קריאה:
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אני לא הייתי מפספס את השם "רוחמה אברהם", אם הייתי רואה.
שלמה מולה (קדימה):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני ראש הממשלה – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
רק רגע. מי השר העונה?
קריאה:
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
ללא תשובת שר. אוקיי. מייד אחרי – – –
קריאה:
יש, יש תשובה.
היו"ר ראובן ריבלין:
יש תשובה?
קריאה:
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
השר אריאל אטיאס. בבקשה. אדוני כבוד השר, נא לשבת, מפאת כבודו של חבר הכנסת מולה, שלא יאמר חלילה שחבר הכנסת אמנון כהן מסיט את מחשבתך – – –
קריאה:
לא, לא. – – –
שלמה מולה (קדימה):
אדוני היושב-ראש, הצעת החוק המוצעת באה לסייע לאותן אוכלוסיות שהמדינה הכירה בצורך לסייע להן בדיור הציבורי. מדובר בהרבה מאוד אנשים, בעיקר אנשים מעוטי יכולת – חד-הוריות, קשישים, עולים, יחידים – והמדינה באה ואומרת: אנחנו רוצים לעזור לכם בשכר דירה. אבל בגלל מחסור בדיור הציבורי בישראל אותם זכאים ממתינים תקופה ארוכה לקבלת דירה ציבורית, גם אם זה בפריפריה וגם אם זה במרכז הארץ. אדוני היושב-ראש, אנחנו יודעים שלפעמים ההמתנה לדיור היא אפילו יותר מעשר שנים.
בתקופת ההמתנה הזאת המדינה באה ואומרת: אנחנו נסייע בהשתתפות בשכר דירה. לכאורה, יש בהחלט היגיון רב במחשבה. אם אין דירות ציבוריות לתת לאותן זכאים, המדינה באה ואומרת: אנחנו ניתן סבסוד בהשתתפות בשכר דירה. אבל, מה המדינה מציעה? אדוני היושב-ראש, היא מציעה סכומים קטנים ביותר – 1,000 שקל, 1,200 שקל. אני רוצה לשאול את שר השיכון, את הממשלה, באיזו מדינה אנחנו חיים? האם לפי דעתכם משפחה שמקבלת השתתפות של 1,200 שקל בשכר דירה יכולה לשכור דירה באותו סכום? אם מראש אמרנו שמגיעה לה השתתפות בשכר דירה, למה אתם נותנים רק סכום קטן בלבד – 1,200 שקל, 2,000 שקל?
לכן, אנחנו באים ואומרים בהצעת החוק: תעשו סוף-סוף משהו חברתי. הרי אתם זועקים היום, כולנו זועקים, מה קורה במדינה הזאת בתחום החברתי ובעיקר בתחום הדיור. מאחר שלא מדובר באנשים שרוצים לקנות דירות, והמדינה מכירה בהם – אנחנו מציעים בהצעת החוק שההשתתפות בשכר דירה תהיה על-פי גובה השכירות באותו אזור.
אנחנו באים ואומרים: אם משפחה ממתינה היום לקבלת דירת שלושה חדרים בנצרת-עילית, והשכירות בנצרת-עילית עלולה – ובעיקר בגלל ההתייקרויות זה 3,500 שקל – והמשפחה מקבלת רק 1,200 שקל, מאיפה תמצא אותה משפחה זכאית את ההפרשים? ולכן אנחנו באים ואומרים: זה מעשה חברתי חשוב מאוד. אותה משפחה, עד שתקבל את הדיור הציבורי, שהמדינה כן תיתן לה שווה-ערך, השתתפות בשכר דירה. זה כל מה שאנחנו אומרים, אדוני היושב-ראש.
תראה מה קורה: מצד אחד המדינה לא בונה דירות ציבוריות, לא מפשירה קרקעות, ומצד השני קובעים להם: כן, אתה זכאי לדיור ציבורי, ולכן האבסורד הזה הוא בלתי נסבל.
אני יודע ששר השיכון יעלה, ויבוא כאן ויגיד: יש לנו בעיה, יש לנו מצאי תקציבי וכן הלאה, אין לנו יכולת. אני אומר לך, אדוני שר השיכון: היום, כמה אנשים אפילו קונים דירות? דיור, כמה קונים? כמעט לא קונים. אבל לך בקופה קיים היום כסף למשכנתאות לזכאים. מה שצריך לעשות, צריך לעשות פשוט הסטה תקציבית, לפחות תרווחו את אותן המשפחות שלא יכולות.
אני רוצה שמישהו כאן מחברי הכנסת והשרים, ראש הממשלה, אדוני היושב-ראש, שיגידו לי היום: האם משפחה שמקבלת השתתפות בשכר דירה מצליחה לשכור באותן עלויות? לא דיברנו על כאלה, אדוני, שעובדים וכן הלאה, אנחנו מדברים על משפחות קשות-יום.
אדוני היושב-ראש, הרי אנחנו מדברים על נושא הדיור רבות – כמה זה קשה, כמה הוא קשה באמת לאותן משפחות. ולכן, אם הממשלה רוצה להיטיב, היא צריכה לבוא ולהגיד: אנחנו נקבל החלטה חברתית משמעותית מאוד.
אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש: מבקר המדינה פרסם דוח חריף מאוד בתחום הדיור הציבורי – על כל ההתנהלות של קביעת קריטריונים, סיוע למשפחות, היעדר הקריטריון האחיד, הקושי של אותן משפחות.
אנחנו מגישים הצעת חוק, חשבנו שהצעת החוק הזאת תיפול על אוזניים קשובות, כי אנחנו מדברים על אותן משפחות. לכן אנחנו אומרים: בצורה כזאת יהיה ניתן לפקח בדיוק גם על מחירי הדירות.
אנחנו באים בהצעת החוק ומבקשים, אדוני היושב-ראש: שר השיכון, בהחלט הוא יקבע את אמות המידה של ההשתתפויות. הרי גם אם יבקשו מאותה משפחה מעוטת יכולת שתשתתף – אבל היא לא יכולה להשתתף ב-80% משכר הדירה. אם המשפחה יכולה בעצמה לשכור דירה, היא לא צריכה את המדינה. לכן מדובר כאן באמת, אדוני היושב-ראש, במשפחות מעוטות יכולת.
אטימות הלב הזאת של הממשלה – זה זועק לשמים. איפה אתם חיים? איפה אתם חיים? האם אנחנו חיים באותה מדינה? איך אפשר, אדוני שר השיכון? איך אתה מתנגד לחוק? אני הרי יודע איך אתה בתוך תוכך קרוע. אתה בדיוק יושב במשרד השיכון, מראים לך את התור הארוך הזה של אותן משפחות חד-הוריות, שעובדים סוציאליים כותבים עליהן דוח סוציאלי, המלצות, למי קשה, ואתה יכול לבוא ולהגיד: אני מוביל מדיניות שבה, לפחות בתקופת ההמתנה הזאת, המשפחות כן תקבלנה השתתפות בשכר דירה במחיר ריאלי של השכירות.
אז מה, כשמחירי ההשתתפות בשכר – היום השכירות עולה ב-40%, ב-30%, בתקופה של השנתיים האחרונות, ואתם אפילו לא מעלים את ההשתתפויות שלכם.
לכן, אדוני היושב-ראש, אני מציע שבכלל הכנסת, במקום שתהיה טייס אוטומטי של הקואליציה, אולי אפשר קצת לגלות חמלה. אנחנו מדברים על המצב היום, על השתתפויות בשכר דירה. תראו על מי אנחנו מדברים. לא ביקשנו מכם דברים אחרים. אנחנו מדברים על אותן משפחות שקשה להן בעניין הדיור, אין להן איפה להיות. אם היו דירות, הייתם נותנים, אבל אין, אז לפחות לתקופת ההמתנה הזאת של ארבע, חמש, שש שנים, תרווחו להם.
זאת הצעת החוק, זאת תמציתה. אני מקווה שלמרות ועדת השרים, אולי שר השיכון יתעשת ויודיע לנו שהוא יתמוך בהצעת החוק, אדוני היושב-ראש.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. כבוד שר השיכון, אריאל אטיאס, יעלה ויבוא וישמיע את דברי הממשלה.
שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אכן הצעת החוק נוגעת בנקודה שמקשה על משפחות להתקיים, בין היתר בגלל העלויות של המגורים, או המשכנתאות, או שכר הדירה, או שאין להן יכולת לקבל את התשלומים האלה.
אני רק רוצה שנבין את ההיקפים שבהם משרד הבינוי והשיכון מסייע היום למשפחות. אנחנו מדברים על 135,000 משפחות שמקבלות סיוע בהיקף כזה או אחר, שנע בין 660 שקל ל-2,200 שקל, תלוי במדרגות ובמציאות שבה הן חיות. כל חודש משרד הבינוי והשיכון מתקצב בהיקף של 1.3 מיליארד בשנה החזר של שכר דירה, השתתפות בשכר דירה.
רוני בר-און (קדימה):
כל חודש בהיקף של 1.3 מיליארד לשנה?
שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:
1.3 מיליארד בשנה. בכל חודש מקבלות 135,000 משפחות סיוע בשכר דירה.
הצעת החוק הזאת, חבר הכנסת מולה, אני חייב להגיד לך שאני תמכתי בה. ואני כתבתי מכתב למזכירות הממשלה שאני חושב שצריך לתמוך בה, ובלבד שהיא תתואם עם משרד הבינוי והשיכון. כי אם אתה לוקח 135,000 משפחות שהיום מקבלות שכר דירה, ואתה מצמיד אותן למציאות של היום, אני חושב שאנחנו יכולים לעבור את 10 מיליארד השקלים. ברור שזה חשוב וזה טוב וזה חיוני, אבל השאלה ממקום אחר, מאיפה זה יבוא. ואני לא מייצג כאן לא את אגף התקציבים ולא את משרד האוצר. דעתי לא התקבלה, וועדת השרים לחקיקה הפילה את החוק הזה.
מה שאני רוצה בסך הכול לומר – שבסוף, היכולת שלנו כממשלה לתת 100% של כל דבר כל עוד התקציבים כאן הם לא בלתי מוגבלים, יש עם זה בעיה.
רק שתדע שהיום אנחנו מסייעים בהיקפים שאמרתי – 1.3 מיליארד בשנה, 135,000 משפחות מקבלות סיוע. יש משפחות רבות שהסיוע שהן מקבלות ממשרד הבינוי והשיכון מכסה להן 80% משכר הדירה – לא בתל-אביב ולא בגבעתיים ולא ברמת-גן, אבל באזורים של המעגל הרביעי והחמישי, שעלות שכר דירה ממוצעת שם היא 3,000 שקל. אם הם מקבלים 1,550 בחודש, באופן קבוע, ומי שיצא ממסלול הזכאים מקבל 2,200 בחודש – – –
מירי רגב (הליכוד):
מה זה 2,200?
שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:
2,200 בתל-אביב זה כלום – –
מירי רגב (הליכוד):
אתה לא יכול – – – שכר דירה.
שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:
– – אבל, למשל, בחדרה זה לא מעט – –
מירי רגב (הליכוד):
גם בחדרה אין – – –
שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:
– – ובחיפה זה לא מעט.
מירי רגב (הליכוד):
גם בחדרה – – –
שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:
ולכן מה שאני מציע – הממשלה רוצה להתנגד לחוק הזה, בגלל העלות התקציבית המאוד גבוהה שלו. הוא חוק ראוי – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
ההבדל בין המצב היום להצעת מולה היא פי 1,000%. 1,000%– פי עשרה. במקום 1.2 מיליארד – – –
שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:
הצעת החוק שלו אומרת שכל מי שמקבל שכר דירה יקבל לפי השווי בשוק היום. יש לנו היום 135,000 כאלה – –
מירי רגב (הליכוד):
כבוד היושב-ראש – – –
שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:
– – אתה יודע, זה כבד מאוד. אני, כפי שאמרתי, חברת הכנסת מירי רגב, תמכתי בהצעה הזאת – –
היו"ר ראובן ריבלין:
זה כשלא נצטרך לקנות מטוסים.
שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:
– – ובלבד שזה יתואם. ועדת השרים דחתה את ההצעה, לדעתי מחשש שזה יפרוץ את זה ברמות כאלה שלא יוכלו לעמוד בזה, ולכן אני מקווה שבצעדים נוספים שאנחנו מביאים – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חברת הכנסת רגב, מדובר פה על 10 מיליארד שקל.
שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס:
– – אנחנו נביא לפתרון.
מירי רגב (הליכוד):
מה?
היו"ר ראובן ריבלין:
על 10 מיליארד שקל.
מירי רגב (הליכוד):
אני יודעת. אני יודעת.
היו"ר ראובן ריבלין:
במקום מיליארד. בכל זאת, אנחנו צריכים להיות אחראיים. בבקשה, חבר הכנסת מולה. חמש דקות לרשותך. אם היו לנו 10 מיליארד גם היינו – – –
שלמה מולה (קדימה):
אדוני היושב-ראש, זו בדיוק השאלה המרכזית שבה אנחנו עוסקים, האם אנחנו באים ואומרים – האם אנחנו חברתיים או שאנחנו באים ואומרים: אנחנו חברתיים שבוע או יומיים לפני הבחירות? זאת השאלה.
אינני בא ואומר, אני לא בא לקבוע לכם את סדר העדיפויות של הממשלה. אנחנו לא באים ואומרים לכם לאן תיקחו, איפה תיקחו. כשאנחנו נהיה יועצים שלכם אנחנו נגיד לכם מאיפה לקחת, אבל אנחנו לא יועצים כרגע, אנחנו יוזמים חקיקה. אני אומר לך, אדוני השר: אני מסתכל עליכם, במיוחד על המפלגות שאומרות: אנחנו חברתיות. עליכם אני מסתכל. אני רוצה, אדוני השר, שאתה תסתכל לאותה משפחה – שנמצאת בטבריה, בחיפה, שנמצאת בצפת, בשדרות, שנמצאת בבאר-שבע, שנמצאת בכל מקום – שאתה תבוא ותגיד לה: אין לי תשובה. זה גם בסדר, אבל אל תסבנו את המשפחות האלה. צריך להגיד להן את האמת.
אדוני היושב-ראש, אני אומר לך שוב, אני חוזר ואני אומר לך, אילו היית בא ואומר: אני רוצה לקבוע קריטריון – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
באחריות אני אומר לך שאם אתה ראש ממשלה אתה לא יכול להרשות להעביר את החוק שלך. אני לא מדבר על אחרים, אני מדבר עליך. אני מודיע לך, ואני מתחנן לפניך כשר. אתה אומר: יש לנו אחריות רבה, מרובים צורכי מדינת ישראל. יכול להיות שאפשר לשפר, את זה אמר שר השיכון. אפשר לשפר, אבל לא ברמות שבהן אתה מדבר. אם היו לנו 10 מיליארד, היו לנו עוד 3,000 שוטרים. אתם יודעים איך הייתם משנים את החברה בישראל, גם? הכול, אתה צודק, אבל יש גם אחריות. תשאל את שר האוצר לשעבר. צריך אחריות, אחריות.
שלמה מולה (קדימה):
אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר לך, באלו המלים: לא מדובר ב-100,000 כאלה, לא מדובר ב-300,000 כאלה, לא מדובר בחצי מיליון, מדובר במשפחות מאוד מצומצמות. מדובר פה במדינה שיכולה לבוא להקל על אותן משפחות. אני לא באתי ואמרתי שתשתתפו ב-100%. תקבע קריטריונים. אתה תבוא ותגיד: אני משתתף ב-80%, ב-90%. כרגע, אני אומר לך, אדוני השר, זה לא מכסה אפילו 30%, מה שאתם נותנים. לכן אני חושב שאתה אמרת בצורה נאותה – אפשר היה לסייע. אתם באים ואומרים כאן על הדוכן, כאן, נציג ש"ס, שר מש"ס בא ואומר: אין לי מה לעשות. אני מאוד מצטער, יש לך מה לעשות. תשב עם האוצר, עם ראש הממשלה, תקבעו מדיניות שמסייעת לאותן משפחות. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מאוד מודה לחבר הכנסת. כבוד השר אטיאס, שאלת אם אתה יכול לעלות. אם אתה רוצה לשנות את דעתך אתה יכול לעלות. אני הבנתי. הפרוצדורה אינה מאפשרת, אלא אם כן אתה אומר לי: אני משנה את דעתי. אז אני אבוא ואומר לך: בוא, עלה. רבותי, נא לשבת.
הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון – סיוע ריאלי בשכר דירה) – נא להצביע. מי בעד, מי נגד, מי נמנע – נא להצביע.
הצבעה מס' 4
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 34
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 49
נמנעים – אין
ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון – סיוע ריאלי בשכר דירה), התש"ע–2010, נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
34 בעד, 49 נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון – סיוע ריאלי בשכר דירה), של חבר הכנסת שלמה מולה וחברי כנסת אחרים, לא עברה בקריאה טרומית. תודה רבה.