קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – רכב כנכס לאם חד-הורית), התש"ע–2010
[הצעת חוק פ/2044/18; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת עמיר פרץ)
היו"ר יצחק וקנין:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – רכב כנכס לאם חד-הורית), התש"ע–2010, של חבר הכנסת עמיר פרץ.
עמיר פרץ (העבודה):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, שרי הממשלה, אין בכלל שאלה שכאשר בימים כאלה שסערה חברתית פוקדת את מדינת ישראל, וזה לא במקרה, כל אחד מנסה לצייר ציורים על הקש ששובר את גב הגמל, על המקריות של הבלו עם עליית מחירי הדלק, על זה שהלחם מושפע ממחירי הגרעינים בעולם, על זה שהמים זה בכלל מעשה משמים – בכלל לא הממשלה אשמה בכך שמחירי המים עולים.
שלמה מולה (קדימה):
מים מהשמים.
עמיר פרץ (העבודה):
אבל כשיש מים מהשמים המחירים צריכים לרדת. פה הכול משום מה מתרחש לו כאילו אנחנו חיים באיזה גן-עדן של שוטים.
ואני רוצה לומר לכם, חברי בממשלה, נכון, עד היום היינו בקו-אופוזיציה – היינו קואליציה ואופוזיציה ואסרו עלינו להעלות הצעות חוק כאלה.
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
מה היום, אדוני?
עמיר פרץ (העבודה):
עכשיו שימו לב, היום אופוזיציה באבו-אבוה. אדוני סגן השר, אתה מכיר מקרה אחד שמישהו יכול לפתות אותנו במשהו, אותי ואת חברי? אתה מכיר מקרה אחד? אני אתן לך את זמני, קום ותאמר. אתה מכיר מקרה אחד שפעלנו לא מתוך רצון רק לטובת הציבור? גם אתה אתמול עשית מעשה שהלכת לביקור פתע באותה מרפאה לטיפול בנפגעי הלם בשדרות, ואני שמח על כך. אני שמח שנענית גם לבקשתי לסייע שם. במקום שמגיע לתת לכם קרדיט, ניתן לכם קרדיט, אבל אתם לא מבינים שדבר מצטבר – מה אנחנו מציעים בהצעת החוק הזאת? למה להתנגד אוטומטית? מה מציעים? שאמא חד-הורית שאח שלה בשל מצוקתה החליט לתת לה רכב, אז אתם מייד מורידים לה את הקצבה, מדוע? לא, אתם אומרים לה, לא, הרכב – בוא נבדוק, הוא יהיה משנות ה-60, אולי משנות ה-70, שלא יעלה יותר מ-20,000 שקלים. מה, אתם השתגעתם? אתם יודעים שהיום רכב של אספנים עולה יותר? מה זה אתם קובעים שנת ייצור? מי צריך יותר רכב? הרי זוג שהם בסדר, וזה זוג שמטפל בילדיו והם מתחלקים ביניהם – פעם הבעל לוקח את הילדים לבית-הספר ולגן, פעם האמא לוקחת את הילדים לבית-הספר. אמא חד-הורית, הכול היא עושה בעצמה. אז מה אתם אומרים לה – שאסור לה בשום פנים ואופן שיהיה לה רכב, כי אם יש לה רכב – מה זה? זה באמת פוגע במדינת ישראל? תעודדו את האנשים, תנו להם לצאת לעבודה.
אני מכיר אמא חד-הורית שצריכה להגיע ב-08:00 למקום העבודה שלה. יש לה שלושה ילדים, היא צריכה לפזר אותם בגן ובבתי-הספר. יש סיכוי שהיא תגיע לעבודה אם היא עושה את זה באמצעים אחרים כי אין לה רכב? אם היא צריכה ללוות אותם בכל מיני דרכים, במוניות, באוטובוסים, למי זה עולה יותר?
עכשיו, אדוני הממלא-מקום של שר הרווחה – אתם מתים על ממלא-מקום, גם במערכת הביטחון ניסיתם להמציא ממלא-מקום. אני לא יודע, אתם אוהבים את הדברים האלה של ממלא-מקום. אדוני שר הרווחה, אני, מבחינתי, אתה שר הרווחה, לא יודע מה בממשלה; מבחינתי אתה שר רווחה במשרה מלאה, בסדר, אבל כתוב פה בדפים שלכם: ממלא-מקום. אני מתייחס ברצינות לכל דבר שכתוב, ואני יודע שאתה גם שר רווחה בנשמתך, ואני יודע שאתה גם שר רווחה שבשום פנים ואופן לא יסכים שיעשו עוולות בישראל.
אבל, אדוני שר הרווחה, אין מה לעשות, נקלעת לעניין הזה, אתה בתוך הסערה הגדולה הזאת של באמת זעקה שנשמעת מכל עבר. אני מברך את כל הארגונים החברתיים – מברך את ההסתדרות, מברך את מרכז השלטון המקומי, מברך את אותן קבוצות אותנטיות שהתחילו, את זאביק עם החבר'ה שלו מהתנועה למלחמה במחירי הדלק; כל הקבוצות האלה שקמו ביחד כדי לבוא ולנסות להשפיע על ראש הממשלה ועל שר האוצר ולומר להם, באמת, תעצרו רגע, תעצרו רגע לפני שיהיה מאוחר מדי.
כי מה הבעיה, אדוני שר הרווחה, אתה הרי יודע שלפעמים צלקת של ילד שישן רעב, גם אם תיתן לו בעוד חודש מנה כפולה, הצלקת לא תירפא. גם ילד שלא קיבל שיעור מתמטיקה שנה שלמה כי לא היה להורים שלו להביא להם את אותם שיעורי עזר – זה לא יעזור לך שבעוד שנתיים תזרים עליו כסף. אין דרך לתקן עוולות שמצטברות; מי כמוך יודע. אנחנו היינו שם, היינו בסיטואציות האלה, ניסינו להילחם כדי להגיע למרות התנאים. אבל אנחנו היום כאן כדי לא להוביל את ילדינו ואת כל הדור הצעיר לאותם מסלולים מיותרים. מדוע?
אני חושב שבשעה הזאת יש לכם הזדמנות. אני לא יודע מה יעשה ראש הממשלה, כולנו נמצאים במתח, ביטלנו את סדר-היום, שינינו הכול, אנחנו מבינים שהיום בשעה 18:00 תהיה הודעה דרמטית.
ממלא-מקום שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
כבר נדחה למחר.
עמיר פרץ (העבודה):
אה, נדחה למחר, מה אני אעשה עם הזמן הפנוי? אני לא מאמין.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
זה נדחה למחר כי אני תבעתי שלא יקיימו – – – בלי שר האוצר. אני תבעתי בוועדת הכספים לא לקיים את הפסגה בלי שר האוצר, כל עוד הוא בבית-חולים, וכנראה ראש הממשלה נענה.
היו"ר יצחק וקנין:
אבל יש משהו אחר. אני אומר "תוחלת ממושכה" – אומר שלמה המלך זה "מחלה לב". תדעו לכם, ככל שמושכים את ההודעות האלה, זה רק – – –
עמיר פרץ (העבודה):
חבר הכנסת, השר לשעבר גאלב מג'אדלה – –
היו"ר יצחק וקנין:
רק מזיק, לא מועיל.
עמיר פרץ (העבודה):
– – מי כמוך יודע שאדם שבא מבית-חולים – אני מקווה שלא שמו אותו בבידוד, אבל אם הוא לא בבידוד הוא יראה גם את המסדרונות המפוצצים, הוא יראה גם את עלובי החיים, לצערי הרב, שמגיעים בשעות הלילה ומוצאים את עצמם ממתינים לכניסה לחדר מיון. אבל לא יעזור לו כלום, כי ברגע שבכל המחלקות ישמעו שהוא שם, יגיעו אליו ויגידו לו מה הם מרגישים לגבי הלחם, מה הם מרגישים לגבי הדלק, מה הם מרגישים לגבי המים – יספרו לו כמה עולות ביצים, כמה עולה שמן, כמה עולה אורז, כמה עולה סוכר; זה מה שיקרה. וטוב, טוב שהוא יבוא בריא ושלם, אבל טוב שהחוויה הזאת של ה-24 שעות בבית-החולים תהיה חוויה מכוננת מבחינת שר האוצר, כדי להבין שעם כל הכבוד למחמאות שהוא מקבל מאירופה, מארצות-הברית, הכול נחמד, הכול בסדר, אבל כמו שאמרו קודמי – מדינה מתעשרת, שאזרחיה הופכים מיום ליום עניים יותר ויותר.
אני מקווה מאוד שהמחאה הזאת לא תיעצר, אני מקווה מאוד שהגורמים שמנהלים היום משא-ומתן – אני פונה מכאן ליושב-ראש ההסתדרות, אני פונה מכאן ליושב-ראש מרכז השלטון המקומי, אני פונה אליכם ואומר לכם: אל תעצרו את המחאה הזאת באיזה נזיד עדשים. אל תעצרו אותה בגלל 20 אגורות פחות בדלק. אל תעצרו אותה בגלל הורדה של כמה פרוטות ממחיר הלחם. אל תעצרו, זה לא יחזור. יש היום תחושה ענקית של אנשים שרוצים לבוא, להיות שותפים, לצאת לרחובות, למחות, להביע את דעתם, את כאבם, את רצונם להיות שותפים בעיצוב פניה של החברה הישראלית.
אני מאוד מכבד את שר הרווחה, ולכן אני – שמעתי משר הרווחה שבתוך 90 יום כל מה שקשור לאמהות חד-הוריות ולקבוצות אחרות, שהרכב הוא נושא שגורם לביטול הקצבאות שלהן, אמור להיפתר – אני אסכים; אני בהחלט מסכים להמתין. אם זה באמת 90 יום, והשר אומר שהוא בתוך 90 יום מסיים את העניין, אני בהחלט מסכים שנדחה את ההצבעה ונחכה לפתרון שיבוא על דעתו של שר הרווחה, ואני בהחלט אראה בזה מעשה של רצון טוב גם כלפי הסערה הציבורית, גם כלפי הכנסת וגם כלפי, כשותף למאבקים החברתיים. תודה רבה, אדוני.
היו"ר יצחק וקנין:
תודה לחבר הכנסת עמיר פרץ. ישיב – – –
ממלא-מקום שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון:
תשובה והצבעה במועד אחר.
היו"ר יצחק וקנין:
תשובה והצבעה במועד אחר. אם כן, רבותי, נסתיימה מלאכת החקיקה.
עמיר פרץ (העבודה):
אדוני, לא יאוחר מ-90 יום.
היו"ר יצחק וקנין:
לא יאוחר מ-90 יום. זה הסכם בינך לבין שר הרווחה, השר כחלון.