קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – אפליה מתקנת), התש"ע–2009
[הצעת חוק פ/1823/181; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת חמד עמאר יציע הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – אפליה מתקנת). כתוב: אין תשובת שר. אני לא מבין מה הכוונה בכך שאין תשובת שר – האם יש הסכמת ממשלה?
קריאה:
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
ברור, ברור. אם יש הסכמת ממשלה או אין עמדה לממשלה, קמה הזכות לחבר כנסת להתנגד, וחבר הכנסת אורון כבר הודיע שאם כך יהיה הוא מתכוון להתנגד. קודם כול נשמע את חבר הכנסת חמד עמאר.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אנחנו מדברים הרבה על המשתמטים, וכולם תוקפים את המשתמטים ואומרים עליהם שהם לא תורמים למדינה ולא נותנים. הצעת החוק שלי באה לתת תיקון לנושא הזה, ולתת העדפה ליוצאי צבא. איש שבא ותרם שלוש שנים מהחיים שלו, אם הוא שווה בנתונים של מי שמתמודד מולו, תהיה לו עדיפות על האיש שמתמודד מולו.
אדוני היושב-ראש, אני הייתי חייל וגם אתה היית חייל – –
היו"ר ראובן ריבלין:
כן. אני מודה באשמה ושמח עליה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
– – ואני יודע מה זה לשכב במארבים, ומה זה לא לישון בלילה, ומה זה לשמור על גבולות המדינה. ובאותם זמנים שאתה שוכב במארב בגשם, אותו משתמט מתחת לשמיכה, רואה טלוויזיה או יושב ליד המחשב שלו – – –
השר להגנת העורף מתן וילנאי:
– – –
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
נכון מאוד. דווקא דיברתי אתך על החוק הזה, ואמרת לי שאתה תומך בחוק הזה. אני זוכר, דיברנו, ואמרת לי: אני תומך בחוק הזה, תומך חזק בחוק הזה.
אותם צעירים, אדוני היושב-ראש, שנותנים את שלוש השנים החשובות בחייהם – גיל 18–21 – אני צריך לעזור להם והמדינה צריכה לעזור להם. אני לא מדבר – לבוא ולעזור להם בדיור, לעזור להם במשכנתה שהם צריכים, לעזור להם בתעסוקה. בכל דבר אנחנו צריכים לעזור, ואסור שנעמוד מנגד. אסור לנו לעמוד מנגד ולהגיד: זה לא מעניין אותי. כי הילדים שלנו יעשו צבא ומחויבים בעשיית צבא, אבל אנחנו המחוקקים צריכים גם לעזור להם ולהסתכל על העתיד שלהם ולתת להם את המקום לעבוד.
ואני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, הרבה אמרו לי: נכה שלא עושה צבא. אני אמרתי, ובהצעת החוק שלי ברור: אם שני נכים באותה נכות, באותה מוגבלות, אחד עשה צבא ואחד החליט לא לעשות צבא – ניתן יתרון לזה שעשה צבא ותרם למדינה ונתן למען המדינה.
ואני אגיד לך, אדוני היושב-ראש, אני ישבתי בוועדת החקירה ושאלתי – היו ממשרד התחבורה, ושר התחבורה נכח שם, וחבר הכנסת עפו אגבאריה שאל שם אם יש יתרון ליוצאי צבא. אתה לא מאמין: אותם מנכ"לים נכנסו לתוך הכיסאות. לא ידעו לענות. לא, לא, לא – פחדו – – –
עפו אגבאריה (חד"ש):
רק אתה יכול לענות.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
ואני אמרתי להם: לעשות צבא זה לא מילת גנאי. יוצא צבא זה לא מילת גנאי, זה גאווה, אנחנו צריכים להתגאות בחבר'ה האלה.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
מה יש לך נגד – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת זחאלקה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת – – –
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת זחאלקה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
חברי חברי הכנסת, חברי חברי הכנסת – –
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת זחאלקה.
ליה שמטוב (ישראל ביתנו):
– – –
קריאות:
– – –
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
– – אני מבקש מכם לתמוך בהצעת החוק שלי.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת זחאלקה, הוא לא ביקש לנגח אף אחד, הוא ביקש לתת יתרון.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
הצעת החוק שלי באה לעשות תיקון, ולתת לאותם אזרחים שהחליטו לתרום למען המדינה – – –
עפו אגבאריה (חד"ש):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת עפו אגבאריה.
קריאות:
– – –
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
אני לא רגיל להתווכח, אני לא מתווכח. הוא יכול לצעוק עשר שעות, אני לא אענה.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
מה יש לך נגד נשים? למה אתה – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת זחאלקה. חבר הכנסת זחאלקה. חבר הכנסת זחאלקה, זו דעתו.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
אני אומר לכם, תתמכו בהצעת החוק שלי. הצעת החוק שלי תעודד גיוס לצה"ל, תעודד בחורים צעירים לבוא ולתרום ולתת למדינה. הצעת החוק שלי תעשה טוב למדינת ישראל. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. ובכן, הממשלה אין לה – – –
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
הוא לא נתן תשובה עד כמה פוגע החוק בנשים דרוזיות.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת זחאלקה, אני הייתי – – –
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
החוק הזה פוגע – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת זחאלקה. חבר הכנסת זחאלקה, הוא לא אמר מלה אחת על אפליה. הוא דיבר על העדפה של חיילי צה"ל. עכשיו, הואיל ואין תשובת ממשלה, מסיבותיה שלה, אני רואה זאת לא כהתנגדות, ולכן אני נותן לחבר הכנסת שביקש להתנגד – – –
יריב לוין (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, זאת בושה וחרפה שהממשלה לא תומכת בהצעת החוק הזאת.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת יריב לוין, אתה יכול לכתוב על זה מאמר בעיתון. מה פירוש שאתה אומר לי שזאת בושה וחרפה? תאמר לממשלה. חבר הכנסת אורון ביקש להתנגד והוא בעל הזכות להתנגד.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
אולי אפשר להחיל את החסות של הכנסת – – –
קריאה:
אי-אפשר – – –
קריאה:
זה רעיון טוב – – – תהיה לנו בעיה עם גפני – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת טיבי, תשובתי היא חד-משמעית: הואיל ומדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית, לא ניתן לנתק בין שני המרכיבים, לא אלה שרוצים לנתק את היהודית ולא אלה שרוצים לנתק את הדמוקרטית. החוק קבע בצורה מפורשת ביותר שכל אזרח בישראל מעל גיל 21, שעומד בתנאי סעיף 7א לחוק, יכול להתמודד לכנסת. לא כתוב שהוא צריך להיות יוצא צבא. אם רוצים לשאול רעיונות, יש לחברי כנסת הרבה רעיונות. יש כאלה שלא הבינו 62 שנה איך חיינו עד היום. דור-דור והוגי דעותיו. רבותי, כרגע הדברים ברורים. חבר הכנסת אורון, נא לדבר.
אני רק רוצה להדגיש דבר אחד: חוק זה הוא חוקתי, שכן חבר הכנסת עמאר לא ביקש בשום פנים ואופן – – –
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
לקבוע – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, לא. הוא לא רוצה לשלול זכויות, הוא רוצה רק לתת העדפה לאנשים שהם יוצאי צבא, ולכן הדבר הוא חוקתי. עכשיו, השאלה אם כן או לא זו שאלה אחרת.
חיים אורון (מרצ):
אדוני היושב-ראש, ממש לא – מה שאמרת עכשיו, עם כל הכבוד. אני יודע, יש פה קבוצה בכנסת – ואין ממשלה. אגב, האין-ממשלה הזאת זה יש ממשלה, וצדק חבר הכנסת יריב שזו בושה לממשלה שאין לה עמדה בנושא הזה, אבל מובן שאני אומר מכיוון הפוך ממנו. כל שבוע מישהו בא, מדליק מדורה – אגב, לפי מיטב ידיעתי, בשבוע הבא מתוכננות שלוש מדורות – מדליק מדורה, השר בגין, כדי שהמדורה תעלה עד לב השמים. ואז מתפתח ויכוח – במקרה זה אני אפילו לא יכול להגיד בין חברי הכנסת היהודים לערבים, כי פה, לדעתי, הדרוזים הם חלק מהמיעוט הערבי, בתוך המיעוט הערבי. כך אני רואה את התמונה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
הם לא חלק – – – זה לא איום.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת עמאר, אתה יכול להשיב לו חמש דקות רצופות אחרי זה, לכן לא להפריע. בבקשה.
חיים אורון (מרצ):
היום, בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, דובר על חוק שנותן העדפה נוספת – לא בתחרות עם מישהו אחר, אדוני היושב-ראש – נותן העדפה נוספת ליוצא צבא. לא התנגדתי לחוק הזה. באים ואומרים שמי ששירת שלוש שנים, נותנים לו למשל שנה ראשונה באוניברסיטה חינם. לא על חשבון מישהו אחר, לא בתחרות עם מישהו אחר, לא נותנים לו תוספת בתחרות על אותו מקום בבית-ספר לרפואה. המדינה אומרת: את השנה הראשונה אנחנו נשלם. אני לא רואה עם זה בעיה. מה הוא אומר פה? יבואו שני אנשים – עזבו אותי, ערבים לא ערבים – פטורים מצה"ל מסיבות מוצדקות, בריאותיות. יבואו שני אנשים שקיבלו פטור מצה"ל מסיבות מוצדקות – – –
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
דיברתי על זה – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
הוא פטור, הוא פטור, הוא לא שירת.
חיים אורון (מרצ):
הוא לא שירת.
היו"ר ראובן ריבלין:
שמע את השאלה שלו.
חיים אורון (מרצ):
הוא לא שירת. אתם מחוקקים חוק – אני בכוונה הולך לפינה הזאת – שיבואו שני אנשים לקבל עבודה בממשלה – אגב, הם יהיו בני 50. האחד בדקו אותו שהוא קיבל פטור כי היה לו מום בלב בגיל 18, והשני שכב במארבים. להוא תהיה העדפה לפי החוק הזה, ואתם מגינים על זה, וזה בסדר מבחינתכם.
בואו נלך שלב נוסף. נשים שעל-פי חוק משוחררות, על-פי חוק משוחררות – דרוזיות ויהודיות על-פי חוק משוחררות. תבואנה שתי נשים כאלה לקבל משרת מורה – אתם אומרים שזה בסדר שאחת כן והשנייה לא. זה מה שכנסת ישראל מחוקקת? זה מה שאתם רוצים שיהיה בארץ הזאת? כל שבוע עוד דבר ועוד דבר ועוד דבר.
דני דנון (הליכוד):
כן, בשביל זה נבחרנו.
חיים אורון (מרצ):
אני יודע.
דני דנון (הליכוד):
בשביל זה נבחרנו.
חיים אורון (מרצ):
אתם כל כך נבחרתם שאפילו בישיבת הסיעה שלך, ברוב של אחד, זה איכשהו עבר, שחברי סיעתך מתביישים בכם, לא אני. אני שמח שיש אנשים כמוך בכנסת, שהציבור יבין. אבל הם מתביישים בכם, הם אמרו לכם את זה. חברי סיעתך מתביישים בזה – שנבחרו לפניך, ביותר קולות.
דני דנון (הליכוד):
הבוחרים גאים בנו.
חיים אורון (מרצ):
הבוחרים – אתה צודק. הבוחרים – אתה צודק, זה המגרש שלך.
דני דנון (הליכוד):
– – – אתם נעלמים.
חיים אורון (מרצ):
זה המגרש שלך. לכן, אדוני היושב-ראש, זהו חוק מפלה באותה נקודה שבה באה לידי ביטוי האפליה. הוא לא נותן – מה שלמדינה יש זכות לתת – תוספת למישהו בגין שירותו או בגין דבר אחר. הוא בא ואומר שבמקום שעמדו שניים שהמדינה שחררה אותם ואף אחד לא השתמט – דיבר פה חבר הכנסת עמאר על משתמטים. תביא להם שוטרים. מי שהשתמט, שילך לבית-סוהר. אתה תטיף לי מוסר על שירות בצה"ל? מספיק עם הסיפורים האלה כבר. אתם משרתים בצה"ל ואנחנו דואגים למשתמטים. גועל נפש.
דני דנון (הליכוד):
אתם מטיפים להשתמטות.
חיים אורון (מרצ):
בטח אנחנו מטיפים להשתמטות. בדיוק. אני מטיף להשתמטות. יאללה, גמרנו כבר אתך, בחייך.
קריאה:
– – – שאתה עובד אתם – – –
חיים אורון (מרצ):
בטח, בטח, אני המטיף המרכזי להשתמטות.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
מה הקשר – – –
חיים אורון (מרצ):
אני גאה בזה, אני גאה בהטפה הזאת. אני מרגיש כל כך בטוח בעצמי, שאני אפילו לא נעלב מהשטויות שלכם. אני מטיף להשתמטות.
ולכן, אדוני היושב-ראש, החוק לא עומד באמות המידה שאתה אמרת אותן פה. החוק הזה – אני לא יודע מה יגיד הבג"ץ, הבג"ץ פוחד – החוק הזה בעצם אומר: אני יוצר אפליה בנקודה שאין שום הצדקה ובאמצעים שאין שום הצדקה להעדפה שלהם.
ולכן, אני, בלי שום התלבטות, מצביע נגד החוק, ואני קורא לאותם חברי כנסת שעדיין מבינים את המגבלות של הרוב, את המגבלות של הרוב, שלא ייתנו ידם לחוקים מהסוג הזה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה.
חיים אורון (מרצ):
מה הוא צריך לענות?
היו"ר ראובן ריבלין:
נא לשבת. יש החלטת ממשלה שמדברת על העדפה מתקנת לציבור הערבי בישראל. צריך לבטל אותה מייד לפי הדבר הזה.
דני דנון (הליכוד):
– – – יש אפשרות – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
כי כך הבוחרים ביקשו ממני, כי נבחרתי אתך באותה רשימה. אף אחד מאתנו לא נבחר ברמה אישית, כי שנינו באותה מפלגה.
דני דנון (הליכוד):
למה לא בעד? אפשר לעשות סקר בקרב הבוחרים שלנו.
היו"ר ראובן ריבלין:
מעניין באמת. באמת מעניין. אתה יודע מה, לא חשבתי על זה אף פעם, שנבחרנו באותה מפלגה.
בבקשה, רבותי חברי הכנסת, נא להצביע על הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – אפליה מתקנת), התש"ע–2009. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 2
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 43
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 16
נמנעים – 1
ההצעה להעביר את הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – אפליה מתקנת), התש"ע–2009, לדיון מוקדם בוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
43 בעד, 16 נגד, אחד נמנע. אני קובע שהצעת החוק נתקבלה, ותעבור לוועדת חוקה, חוק ומשפט, על מנת להכינה לקריאה ראשונה.
חנא סוייד (חד"ש):
בושה וחרפה.
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי, אנחנו – – –
קריאות:
– – –
חנא סוייד (חד"ש):
זה וידוא הריגה, בושה וחרפה.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
– – –
קריאות:
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת ישראל חסון הצביע בעמדתו של חבר הכנסת שי חרמש. ההצבעה של שי חרמש מתבקשת להיות מיוחסת להצבעתו של חבר הכנסת ישראל חסון. תודה רבה.
חנא סוייד (חד"ש):
זה וידוא הריגה, בושה וחרפה.
היו"ר ראובן ריבלין:
טוב, מספיק. כל אחד הביע את דעתו בהצבעה ובזה נגמר עניין. אתה גם הצבעת במקום – היום אני מרשה לטעות, כי שינו את הכיסאות פה. במקום מי הצבעת?
דב חנין (חד"ש):
חבר הכנסת טלב אלסאנע.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת דב חנין הצביע בעמדתו של חבר הכנסת טלב אלסאנע, נא לייחס את עמדתו של טלב אלסאנע לדב חנין, וכך יתוקן, כי היום חברי הכנסת שינו עמדות אז הם יכולים להתבלבל. תודה רבה. נא לשים לב, כאשר אתם יושבים, שכתוב השם שלכם על העמדה.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת זחאלקה, אנחנו ממשיכים.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
הוועדה לענייני גזענות.
היו"ר ראובן ריבלין:
חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים בסדר-היום. מי שיפריע אני אוציא אותו.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
הוועדה לחקיקה גזענית.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת זחאלקה, אני קורא לך לסדר פעם ראשונה.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
יש מספיק – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת זחאלקה, אני קורא לך לסדר פעם שנייה.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
– – – ברשימה?
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, אי-אפשר, אנחנו עברנו.