קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק (תיקון – איסור הצבת מכונות מכירה), התשע"א–2010
[הצעת חוק פ/2728/18; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק (תיקון – איסור הצבת מכונות מכירה), התשע"א–2010. חבר הכנסת אורי אריאל – הנמקה מהמקום. בבקשה, אדוני.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, השרים, הצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק (תיקון – איסור הצבת מכונות מכירה), נולדה בראשו של עורך-דין, אזרח, לא מהכנסת, עורך-דין ברק רוזן. אני מציין את שמו, א. כדי להודות לו; ב. כדי להגיד לאזרחי ישראל: תפנו אלינו, לכל ה-120, בהצעות שלכם, אפשר לתרגם אותן למעשה, ואפילו שהממשלה תתמוך בהם, שזה כמעט נס גלוי. אבל בכל אופן, תודה לממשלה שתומכת. יש מקום להתערבות – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אני חושב, בכלל, חבר הכנסת אריאל, שטוב שנכניס לתקנון הכנסת שכל חבר כנסת יודיע מי היה זה שהמריץ אותו להביא את החוק, כי בימים של הון ושלטון הדבר הזה ראוי מאוד. ואז כולם ידעו מי המריץ אותך, מה היו הנימוקים שהביאו אותך לידי הגות החוק, ואני מברך אותך. אני חושב שזה דבר חשוב ביותר.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
אני חושב שצריך להביא גאולה לעולם, וכידוע, מביאים גאולה לעולם – –
היו"ר ראובן ריבלין:
בלי שום ספק.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
– – על-ידי זה שאומרים מי אמר את הדברים – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
דברים בשם אומרם.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
בשם אומרם. בכל מקרה, יש שאלה עד כמה המדינה, הכנסת, יכולה להתערב בחיים, כאילו, הפרטיים, של האנשים שרוצים לעשן. יש מקום להתערבות. אנחנו עושים את זה כל הזמן, בהרבה מאוד דברים, החל במלחמה בתאונות דרכים. אנחנו אומרים איך לנהוג, ואנחנו אומרים איך לנהוג בהרבה נושאים אחרים. מי שרוצה לעשן בכל זאת בביתו, יכול לעשות את זה. המדינה, כמדינה, צריכה להילחם בתופעה הזאת, והיא אכן נלחמת, באמצעים שונים. זה ודאי נכון למבוגרים, וזה נכון על אחת כמה וכמה לבני-הנוער, והמכונה שמוכרת אוטומטית לא יודעת לזהות מי מבוגר ומיהו בן-נוער – יש פה רבים כאלה. אני מציע לכם לא להתחיל לעשן – מחלה מסוכנת – ובעזרת השם לא תצטרכו לכל החקיקה הזאת.
אני פונה לחברי הבית להצביע בעד. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. השר שלום שמחון, שר התעשייה, המסחר והעבודה, יעלה וישיב על הצעת החוק ויביע את עמדת הממשלה.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
זה הנאום הראשון שלו.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני כבר שמעתי את הנאומים הראשונים שלו מאז 1988.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
אדוני היושב-ראש, קודם כול – התעסוקה, לא העבודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תעסוקה. לא, פעם היה שר העבודה והרווחה, וכשזה עבר למשרד המסחר והתעשייה, זה נהיה תעסוקה.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת המציע, החוק העיקרי בנוסחו הנוכחי מטיל אחריות על אדם שמוכר או משאיל סיגריות לקטין. ואולם, אף שהחוק נאכף ומיושם על-ידי בעלי עסקים, ככלל, באופן משביע רצון, בחוק קיימת פרצה בלתי ניתנת לאכיפה, והיא קיומן של מכונות לממכר סיגריות. למכונות אלה אין, כמובן, היכולת לדרוש תעודת זהות מאדם הרוכש מהן, כפי שיכול לעשות בעל עסק או מי שעובד בעסק, לפי סעיף 8א(ב) לחוק העיקרי.
אומנם האיסור לרכוש סיגריות מתחת לגיל 18 מצוין, על-פי רוב, בבירור על המכונות, אולם מובן שאין דרך לאכוף את החוק. לפיכך, על מנת להגן על הנוער מפני התמכרות לטבק, מוצע לאסור כליל את הצבתן של מכונות לממכר סיגריות.
עמדת הממשלה: תמיכה בכפוף לתיאום המשך הליכי החקיקה עם משרד המשפטים ומשרד הבריאות.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
אני אתאם את זה עם הממשלה – – –
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון:
תודה רבה לחבר הכנסת אורי אריאל.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. יש הסכמת ממשלה, ולכן יכול חבר כנסת להביע את התנגדותו, ואכן, חבר הכנסת אילן גילאון ביקש להתנגד להצעת חוק זו. בבקשה.
אני עישנתי 40 שנה, עד גיל 50. כמעט מגיל עשר, כמעט מגיל בר-מצווה. ואם היה אפשר לעשות חוק שאסור לעשן, זה היה רק לטובת כל העם. אבל את זה יבינו כל אלה שמעשנים רק כשהם יגיעו לגילי.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
מכובדי יודע למה לא מברכים שהחיינו על הסיגריה הראשונה?
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, לא יודע.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
כי זה בדרך כלל בשירותים.
היו"ר ראובן ריבלין:
כן.
אילן גילאון (מרצ):
מכובדי היושב-ראש – –
היו"ר ראובן ריבלין:
בבקשה, אדוני.
אילן גילאון (מרצ):
– – קודם כול, המכונות באמת לא יודעות לזהות את הקונה. בדרך כלל יש מכונות שגם אומרות תודה רבה בסוף הקנייה.
אני רוצה, למען הגילוי הנאות, לומר שאני מעשן, ואין לי כוונה להגיד בזכות העישון אפילו מלה טובה אחת. הנזקים הם ברורים, התופעות בסופו של דבר הן גרועות, ויש פה הרבה בני-נוער: אל תתקרבו אל הדבר האיום ונורא הזה. אל תתקרבו.
לא המכונה היא שבנפשי, אדוני, אלא חוקים שהם קובץ, משפחה של חוקים, שאני קורא להם: חוקי בת-יענה. כי זכותנו להתערב בזכות הפרט, ואנחנו עושים את זה. השאלה היא המידתיות. לאחרונה, כמסווה, הייתי אומר כשביל נוסף במלחמה, באמת, בנושאים של בריאות העם, מתוך איזו פרופורציה, אנחנו מחוקקים הרבה מאוד חוקים פופוליסטיים, מתוך אמונה שאם אנחנו סוגרים את המכונה או מעיפים אותה, לא יגיעו אליה, או לסגור חנויות של משקאות בשעות כאלה ואחרות. זה אולי מוכיח יותר מכל דבר אחר – אורי אריאל, ידידי היקר – כניעה, תחושה של ייאוש של הממשלה מכך שהיא יכולה לחנך.
אדוני היושב-ראש, במדינת ישראל נהוג היום בבתי-ספר להניח מצלמות, לשים מכונות לגילוי מתכות, ואנחנו הרבה הרבה פחות חושבים על חינוך, אורי, חבר הכנסת אורי אריאל. הרבה הרבה פחות חושבים שעדיף אולי, בגיל הרך, להעניק לילד מנדולינה כדי שנחסוך בגיל יותר מבוגר את קנייתה של מכונה.
הפופוליזם הרב הזה של רדיפה אחרי מעשנים היה מוצדק אילו ראינו שמדינת ישראל גם משקיעה באמת מאמצים במקורות הזיהום הגדולים ביותר. הלוא ממה נפשך? כל ילד היום, חבר הכנסת אריאל, שיוצא לבית-הספר על הבוקר, בדרך לגן, בעיקר בקריות, או במקום כמו שאני גר בו, באשדוד – ואצלך זה פחות. באמת, יש גם יתרון למקום שאתה גר בו – כבר כל ילד כזה מעשן, אדוני – אני לא אגיד את השם של הסיגריה, אבל בלי פילטר וארומה – סיגריה מאוד כבדה. נגיד "מרלבורו", לא משנה, ממילא כולם יודעים. כבר הוא מעשן את זה תוך זה שהוא לא רצה לעשות את זה. אבל אנחנו לא מתמודדים עם הבעיות האלה. אנחנו לא מתמודדים עם התאגידים הגדולים שמזהמים את האוויר ומרעילים את מקורות המים, אנחנו – יותר קל לנו לרדוף איזה מעשן. זה הרבה פעמים יותר פשוט. זה גם יותר פופולרי.
אז אני מציע לעצמנו, אדוני היושב-ראש: אנחנו לומדים הרבה מאוד דברים מהאמריקנים – בטירוף, בהקצנה, בחוסר המידתיות. כדאי שנלמד מהאמריקנים אולי גם כמה דברים יותר נכונים קודם לכן. לכן, מי שרוצה למנוע את הבעיה הזאת צריך לחנך את ילדיו, ובית-הספר צריך לחנך אותם, ושם צריך להשקיע את עיקר המאמץ. אתה יכול לסגור מכונה, אתה יכול למכור משקאות בשעה כזאת או בשעה אחרת, זו איננה המניעה. ולכן, בפרופורציות ובמידתיות הזאת, חבר'ה – תיכנסו קצת לפרופורציות.
עכשיו תראה, אני יכול להעלות לך מייד איזו בעיה, שאני כבר רואה אותה, חבר הכנסת אורי אריאל. בסיסי צה"ל. אני יודע שאתה לא רוצה שיעשנו בשבת, אבל מה לעשות? יש חיילים שכן מעשנים. מה יקרה במקום הזה אם לא תהיינה מכונות? האם ייפתחו ה"גזלנים", הקיוסקים, בשבת בבסיסי צה"ל כדי למכור סיגריות? שם מדובר באנשים שהם לא קטינים, ומותר לכם.
ולכן, מי שרוצה שילדיו לא ישתו אלכוהול או לא יעשנו סיגריות, הדרך היא לא לנעול לו את הארון שבו נמצא האלכוהול. ולכן אני חושב שהחוקים בסדרה הזאת הם חוקי בת-יענה וחוקים של ייאוש מוחלט מהיכולת שלנו לחנך את ילדינו. אני אצביע נגד החוק הזה, כמשל.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת אורי אריאל, אם אדוני רוצה להשיב לו – על דברים בהחלט בעלי משקל. נא לפתוח לאורי אריאל את – אתה יכול גם לעלות על הבמה, אתה יודע. הוא מבקש משם.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי):
אני מספיק גבוה שיראו אותי גם מפה, ותודה על ההצעה. חבר הכנסת אילן גילאון ידידי – אתמול נפרדתי מהשכנות הטובה אתך, לצערי – אתה צודק. יש בינינו הסכמה. אני מציע שנגבש ביחד תוכנית, אולי כוללת חקיקה, שמתמודדת יותר עם הצד החינוכי, הערכי וכן הלאה. זה לא אומר שלא צריך למנוע בחקיקה דברים מסוימים שאתה ואני, כפי שהתבטאת, מסכימים שהם פגיעה חמורה בבריאות של האיש עצמו, ולא פחות, או כמעט לא פחות, בסובבים אותו. ולכן אנחנו אומרים לאנשים: אתם לא תיסעו מהר בכביש, ולא נרשה לכם להרוג לא את עצמכם ולא את האחרים, ואנחנו נפחית את האפשרות לעשן כי זה הורג אתכם, זה עולה למשק הון תועפות, בהיקפים של מיליארדי שקלים, וזה פוגע בסביבה שלכם. אני בעד לעשות את שני הדברים, ואני שם את האתגר לשנינו ולאחרים פה, באמת, לעסוק בנושא הזה יותר, כולל בליקויים הנוספים שאתה ציינת, ולעזור לעשות את ישראל למדינה טובה יותר. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת אורי אריאל.
אנחנו עוברים להצבעה. ובכן, רבותי חברי הכנסת, אנחנו מצביעים על הצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק (תיקון – איסור הצבת מכונות מכירה), התשע"א–2010, של חבר הכנסת אורי אריאל. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע.
הצבעה מס' 4
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 45
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 1
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק
(תיקון – איסור הצבת מכונות מכירה), התשע"א–2010, לדיון מוקדם בוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
45 בעד, מתנגד אחד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק (תיקון – איסור הצבת מכונות מכירה), התשע"א–2010, של חבר הכנסת אורי אריאל, עברה בקריאה טרומית ותעבור לוועדת הכלכלה על מנת להכינה לקריאה ראשונה. תודה רבה.