קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – היעדרות חלקית מעבודה בשל שמירת היריון), התשס"ט–2009
[הצעת חוק פ/335/18; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר יצחק וקנין:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – היעדרות חלקית מעבודה בשל שמירת היריון), התשס"ט–2009, של חבר הכנסת חיים אורון וקבוצת חברי הכנסת. אני מבין שההצבעה היא במועד אחר – יש הסכמה לזה.
חיים אורון (מרצ):
תשובה והצבעה במועד אחר.
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעת החוק שאני מתכבד להגיש כאן מסתובבת בכנסת זה ארבע כנסות. ראשונה הגישה אותה בכנסת החמש-עשרה חברת הכנסת תמר גוז'נסקי; אחריה, בכנסת השש-עשרה, הגישו אותה גילה פינקלשטיין וקולט אביטל, וזהבה גלאון מסיעתי, שחזרה והציעה אותה גם בכנסת השבע-עשרה. ואתה שואל את עצמך, אדוני היושב-ראש, למה הצעת חוק כזאת – ואגב, עוד אומרים לי שהממשלה עוד רוצה, לכן הסכמתי לא להצביע – צריכה לעבור 20 שנה?
במה מדובר, אדוני היושב-ראש? מדובר באשה שהיא בהיריון ונמצאת בשמירת היריון, ורופא אמר לה שהיא חייבת לצמצם את היקף עבודתה. וכל מי שמכיר את העולם הזה – אגב, כולנו מכירים – יודעים שזה קורה. לעתים אומרים, תעבדי רק ארבע שעות, או תעבדי פחות שעות ושעות מהבית – כל מיני מתכונות. כל ההסדרים הללו, הביטוח הלאומי איננו מכיר בהם.
כרגיל, יש כמה מקומות עבודה, בדרך כלל היותר מסודרים וחזקים, שבהם זה מופיע בתוך ההסכם הקיבוצי. אבל ברוב מקומות העבודה, כולל בסקטור הציבורי, הזכות הבסיסית הזאת איננה מוכרת, ויכולה אשה בהריונה להיעדר ממקום עבודתה יום פה ויום שם, ועוד יום, ועוד יום, ובשלב מסוים לעבוד באופן מאוד חלקי, וכל המסלול הזה איננו – הגמלאות של הביטוח אינן חלות לגביו. כל מי שאתה מדבר אתו אומר לך: אתה צודק – ואני בטוח שכך אמרו לזהבה גלאון, וכך אמרו לקולט אביטל, וכך אמרו לתמר גוז'נסקי, כאשר הן הציעו הצעת חוק דומה – אבל אי-אפשר להעביר את זה. ויספרו לך על עלות תקציבית, ועלות תקציבית כזאת ועלות תקציבית אחרת.
אני בכלל לא רוצה להיכנס לפינה שאנחנו מעודדים ריבוי ילדים וכו'. אני בכלל לא בפינה הזאת, ואני גם לא באג'נדה הזאת. אני אומר דבר אלמנטרי: אשה עובדת שהיא – לצערי, כמעט דבר יום ביומו – בהיריון, והנושא לא מוסדר. אני לא רוצה להאריך בדברי; זאת עוד אחת מהדוגמאות של הצעות חוק שמתקנות לא דברים דרמטיים, ולא משנים בהן סדרי עולם, והן בסופו של דבר חלק מהניסיון לבנות פה חברה שיש בה קצת יותר סולידריות וקצת יותר אחריות, וקצת יותר יכולת ללכת לקראת האזרח.
מה עוד, אדוני היושב-ראש, שמדובר בביטוח לאומי, במערכת ביטוחית, ואני מתקשה למצוא נושאים יותר ראויים שיחול עליהם הכלל של הביטוח והאחריות המשותפת מאשה בהיריון שאיננה יכולה למלא באופן סדיר ומלא את עבודתה במקום עבודתה, ומאידך רוצה לשמור עליו ולקיים אותו, ונדרשת, על-פי הוראת רופא, או לצמצם את עבודתה או לקצר אותה וכו'.
אני מקווה שההשהיה שהממשלה ביקשה כדי לא להפיל את זה עוד פעם באיזה רוב אוטומטי, שאף אחד לא יכול להסביר בדיוק למה מגייסים אותו, תציל את החוק הזה, שכפי שאמרתי, אדוני היושב-ראש, זה 20 שנה מנסים להעביר אותו בכנסת. תמר גוז'נסקי היתה הראשונה, בכנסת החמש-עשרה. אז אם טעיתי וזה לא 20 שנה, אלא 15 שנה, גם זה מספיק כדי להעביר הצעת חוק מהסוג הזה. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת אורון. כמובן, כפי שהכריז סגן יושב-ראש הכנסת וממלא-מקומו חבר הכנסת יצחק וקנין, תשובת הממשלה תימסר במועד מאוחר יותר, וכך גם ההצבעה. אולי הממשלה תשקול באמת, כפרידה מחבר הכנסת אורון.