קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – תסקיר פקיד סעד), התשס"ט–2009
[הצעת חוק פ/779/18; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר אופיר אקוניס:
הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – תסקיר פקיד סעד) – של חברת הכנסת חנין זועבי וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה, חברת הכנסת זועבי מציגה. לרשותך עשר דקות. לאחר מכן ישיב השר להגנת הסביבה. גברתי, בבקשה.
קריאה:
– – –
היו"ר אופיר אקוניס:
כן, אתה משיב.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
השר המקשר – – –
היו"ר אופיר אקוניס:
הצעות של השרים – – –
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
לא. האמת היא שזה גם להגן על הסביבה.
היו"ר אופיר אקוניס:
בהחלט. חברת הכנסת זועבי, בבקשה.
חנין זועבי (בל"ד):
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, הצעת החוק הנוכחית לא באה להתמודד עם האי-חוקיות של מדיניות הריסת הבתים. היא באה להתמודד עם חלק מההשלכות הטרגיות של תופעת הריסת הבתים. לכן, מדובר בהצעת חוק סוציאלית ולא בהצעת חוק פוליטית. צריכים להתנצל.
הריסת בתים באה בחבילה: כוח של לחימה, לא של הריסת בית, שמורכב בדרך כלל ממאות שוטרים – המספר יכול להגיע עד 1,500 שוטרים, אחד, שניים או שלושה בולדוזרים, הסתערות על בית, בדרך כלל בשעות הלילה המאוחרות, או במקרה של סער וסופות רעמים אפשר בבוקר, פינוי תושבי הבית במהירות, בצעקות, אפשר לדחוף נשים, לא מאפשרים לתושבים – ועל זה גם כן היתה ישיבה לפני שבועיים בוועדה לזכויות הילד – לחלץ את תכולת הבית, וגם לא דברי ערך ותרופות וגם לא בגדים שנחוצים ללילה קריר או לעמידה תחת גשם, גם לא ספרים ומחברות שצריכים לבית-הספר, והכול במטרה לא לעמוד לשעות ארוכות מול מראה בית הרוס.
החבילה הזאת גם מסתיימת כמעט תמיד בעצורים ובמעוכבים לחקירה, בפצועים פיזית ונפשית. היא מוכיחה כי מקרה הריסת הבית הוא מקרה אלים, והאלימות היא חלק אינהרנטי של התופעה.
חוץ מהחבילה המפוארת הזאת מדובר בתופעה עתיקת יומין, והיא מחמירה ככל שהזמן עובר: אולי מתחילים עם קומה, עוברים לבניין מגורים, והמציאות הנוכחית מדברת על הריסת כפרים שלמים.
לצערנו, לא מדובר בתופעה חולפת, לא מדובר בתופעה זמנית, ארעית, שהיא תוצאה מטעות או מכשל של מדיניות, אלא מדובר בהתעקשות של מוסדות המדינה להפוך את הדיור מזכות הומנית לעבירה פלילית.
לכן, אדוני היושב-ראש, חברות הכנסת, חברי הכנסת, יש מקום ויש צורך להגיש הצעת חוק סוציאלית בנדון, אך היא בהחלט תוצר של מציאות פוליטית יומיומית – היא תוצאה של ילדים שרואים את בתיהם נהרסים אל מול עיניהם, מציאות שבה מדיניות התכנון והבנייה נקבעת על-פי עקרונות אידיאולוגיים ברורים ומיושמת באופן פוליטי המפלה את אותם ילדים ואת הוריהם.
אך כשאי-אפשר לספור את מספר צווי ההריסה ואת מספר המשפחות החוששות לגורל בתיהן ואת מאות, אם לא אלפי הילדים שיעמדו בשבוע הבא, בחודש הבא, ללא קורת-גג, אז ברור כי לא הכנסת ולא חבריה, וגם לא השופטים ובאי כוח התביעה, לא יספרו ולא יתחשבו במצבם הנפשי ובהשלכות ההריסה על אותם ילדים.
לכן, עוד הפעם, ההצעה לא מתייחסת לחוקיות ההריסה וגם לא לחוקיות הבנייה, אף שזו הסוגיה המרכזית בנושא, אלא הצעת החוק מתייחסת לזכויות הילד שביתו עומד להיהרס ולהשלכות העצומות על נפשו של אותו ילד, על עיצוב אישיותו ועל דעותיו הפוליטיות לאחר שביתו נחרב.
במצב המשפטי הקיים, צו ההריסה, ואני מצטטת מההסבר של החוק, לא מביא בחשבון לא את הילדים, לא את מצבם הפסיכולוגי, לא אם תהיה להם קורת-גג יום אחרי. צו ההריסה לא מביא בחשבון אם יש התראה לפני ההריסה – בזמן שיאפשר את פינוי התכולה של הבית; לא מביא בחשבון מה שילדים עוברים בזמן ההריסה, האם פקידי סעד נוכחים במקום, האם הילדים מקבלים את התמיכה הפסיכולוגית הנדרשת להם בתור ילדים שנמצאים בתקופה הקריטית ביותר בחיים שלהם.
ולא רק זאת, מי שמכיר איך מתנהלים הדיונים בעניין צווי הריסה לבתים שנבנו ללא רשיון, יודע בוודאות כי בית-המשפט לא נדרש לסוגיה הזאת. דיונים מסוג זה מתנהלים במישור הטכני בלבד, כשגם מצוקת המשפחה כמכלול לא מובאת בחשבון, על אחת כמה וכמה מצבם של הילדים. אותו שופט, שעומדות בפניו כביכול עובדות, כביכול עבירות בנייה, מפות וסרטוטים, לא יעלה על דעתו להתחשב במצבם של אותם ילדים שביתם ייחרב.
הצעת החוק הזו היא פרי דיון שנערך לפני כמה שנים עם נציגי האיגודים הסוציאליים, והמטרה שלה היא מאוד פשוטה – שהפן הסוציאלי יעמוד בפני בית-המשפט לפני שהוא נותן או מאשר את צו הריסת הבית. מטרת ההצעה היא אם לא למנוע את ההריסה אז לפחות למנוע חורבן משפחה על כל המשתמע מכך. מטרת ההצעה היא להרחיב את הפרספקטיבה של בית-המשפט, כך שהיא תכלול גם את זכויותיהם של הילדים, ביודענו כי פרספקטיבה זו ומרכיב זה לא יהיו הפרספקטיבה והמרכיב המכריע במתן צו ההריסה. בכל זאת, החוק ייתן אפשרות וסמכות לשופט לדרוש חוות דעת של פקיד סעד לגבי ההשלכות. כך אנו שמים את התופעה של הריסת הבתים והשלכותיה בתוך קונטקסט סוציאלי של זכויות הילד.
היו"ר אופיר אקוניס:
זאת אומרת, לפני ההריסה. את מציעה – –
חנין זועבי (בל"ד):
לפני. לפני ההריסה.
היו"ר אופיר אקוניס:
– – שלפני ההריסה תהיה חוות-דעת של פקיד סעד.
חנין זועבי (בל"ד):
שהשופט יהיה רשאי לבקש חוות-דעת של פקיד סעד. אולי זה יעזור גם למדינה, למוסדות המדינה לשים את התופעה, לא רק בקונטקסט הפוליטי מזווית הראייה של המדינה, אלא גם בקונטקסט הסוציאלי וגם הפסיכולוגי של המשפחה.
אולי גם, אדוני היושב-ראש, הם מתחילים לראות באלה שביתם עומד בפני הריסה ילדים, אמהות, נשים, גברים, אחים, אחיות, ולא עברייני בנייה כמו שהשר לביטחון פנים וכמו שיושבי-ראש הוועדות מתרגלים להגיד – עברייני בנייה. צריך לעכל שמדובר במשפחה.
היו"ר אופיר אקוניס:
מעניין אותי, האם האשה והילדים – זה דבר חשוב – האם הם יודעים שהבית הוא בלתי חוקי? בוודאי.
חנין זועבי (בל"ד):
כן. הם יודעים שאם לא בונים את הבית – –
היו"ר אופיר אקוניס:
בדיוק.
חנין זועבי (בל"ד):
– – אז גרים מחוץ לקורת-גג וגרים ברחוב. יש להם שתי האופציות האלה – –
היו"ר אופיר אקוניס:
הבנתי.
חנין זועבי (בל"ד):
– – או לגור ברחוב, או לבנות בית בלי רשיון. אלה שתי האופציות שהמדינה מציעה לאזרחים שלה.
אולי, אם מביאים בחשבון את המצב של הילד, זה יפקח את העיניים העצומות של הממסד. אולי נוכחותו של פקיד סעד בבית-המשפט תחזיר לאזרח הערבי את תווי הפנים האנושיות שלו, הנשללות ממנו על-ידי הבולדוזר, שנשללות ממנו על-ידי השוטר ועל-ידי צווי ההריסה.
לא מדובר על בחירת פקיד סעד על-ידי המשפחה, אלא על-ידי בית-המשפט, שיבקש תסקיר מפקיד סעד מהאזור שמכיר את מצבם של הילדים, מכיר את המציאות שבה הם חיים, כאשר באיזו נקודת זמן הם יפסיקו להיות ילדים ויהפכו לאזרחים פעילים.
אין להצעה הזאת עלות תקציבית, אין "עידוד" של עבריינות על החוק, אין מחויבות של השופט, יש רק יותר פיקחון כלפי האזרח, דבר שצריך אותו, ועוד איך.
הפסקה העיקרית בחוק, אני מצטטת: בית-המשפט רשאי להורות לפקיד סעד להכין תסקיר בכתב, עד למועד שייקבע, בכל דבר הקשור למתן צו הריסה ומועד ותוצאות ביצועו, לרבות מצב כלכלי וחברתי של המשפחה, נסיבות בניית הבית, השפעות ההריסה על המשפחה וקיום דיור חלופי עבורם.
מדובר, אדוני היושב-ראש, מדובר, אדוני השר, בחוק סוציאלי, וכפי שנאמר גם בדיונים קודמים, הוא לא יפתור את הבעיה של אלפי הבתים ללא רשיון, הוא לא יפתור את הצורך בבניית בתים ללא רשיון והוא לא יתמודד עם הרקע ההיסטורי והפוליטי של הבנייה מסוג זה ושל מדיניות הממשלה המפלה בכל מה שנוגע לתכנון ובנייה.
הצעת החוק הזאת הוגשה בכנסת הקודמת, באווירה פוליטית הרסנית פחות מזו, וגם אז הכנסת התנגדה להצעת החוק, בנימוק שמותר לשופט לדחות את ביצוע צו ההריסה, ואז, אני מצטטת: הנאשם – – –
היו"ר אופיר אקוניס:
רק נא לסיים. נא לסיים.
חנין זועבי (בל"ד):
מה?
היו"ר אופיר אקוניס:
נא לסיים, פשוט זמנך הגיע לסיום.
חנין זועבי (בל"ד):
כן, אני מסיימת. – – – הנאשם שהורשע יביא מטעמו עדויות כאלה או אחרות על מצבו המשפחתי, על המצוקה, ואולי אולי ישכנע את השופט בצורך לדחות או לעשות משהו. ואז יגידו – – –
היו"ר אופיר אקוניס:
תודה.
חנין זועבי (בל"ד):
ברשותך, דקה.
היו"ר אופיר אקוניס:
פחות.
חנין זועבי (בל"ד):
לסיים.
היו"ר אופיר אקוניס:
משפט אחרון.
חנין זועבי (בל"ד):
ואז יגידו: מה הטעם להביא את הצעת החוק הזאת באווירה הפוליטית עכשיו?
עם זאת, בדיון שנערך לפני כמה ימים, שבועיים, בוועדה לזכויות הילד, אשר דנה בהשלכות ההריסה על מצבם הנפשי של הילדים, כולם הסכימו, כל חברי הוועדה – –
היו"ר אופיר אקוניס:
בזה נסיים.
חנין זועבי (בל"ד):
– – כי על משרדי הממשלה ליצור נוהל מחייב של היערכות לקראת כל מקרה של הרס בתים על-פי צו בית-משפט. חברת הכנסת אורלי אבקסיס סיכמה את הדיון ואמרה: "מי ומתי מוודא שלילדים תהיה קורת-גג עוד באותו יום – – –
היו"ר אופיר אקוניס:
מאה אחוז, תודה.
חנין זועבי (בל"ד):
שנייה, רק את – – –
היו"ר אופיר אקוניס:
את מצטטת את חברת הכנסת לוי אבקסיס.
חנין זועבי (בל"ד):
ציטוט מישראל ביתנו.
היו"ר אופיר אקוניס:
את באמת נתלית באילנות גבוהים, אני מוכרח להגיד לך. לא סתם.
חנין זועבי (בל"ד):
שנייה, רק לסיים את הציטוט – –
היו"ר אופיר אקוניס:
רק תסיימי את הציטוט שלה, בבקשה.
חנין זועבי (בל"ד):
– – של חברת הכנסת אורלי: "מי ומתי מוודא שלילדים תהיה קורת-גג עוד באותו יום? מה קורה אתם באותו לילה גשום? מה הסידור לימים הקרובים?" והיא המשיכה: "אנו מדינת חוק" – כך היא אמרה – "ואם בית-המשפט החליט להרוס בית, הצו יבוצע, אבל הרשויות חייבות להיערך באופן שימזער את הפגיעה בילדים. ילד זה ילד, לא מעניין אם הוא ערבי או יהודי. המדינה חייבת לרכך את הטראומה ולדאוג לו מייד". תודה רבה.
היו"ר אופיר אקוניס:
תודה. אני מאוד מודה לך, חברת הכנסת זועבי. אין ספק, נפל דבר בכנסת, חברת הכנסת זועבי מצטטת חברת כנסת מישראל ביתנו. בהחלט יום היסטורי בכנסת השמונה-עשרה.
זבולון אורלב (הבית היהודי):
מצטטת לטובה.
היו"ר אופיר אקוניס:
לטובה, ודאי. עכשיו זה צריך להיות גם הפוך, ובזה אני לא בטוח, את יודעת. בבקשה.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
– – –
היו"ר אופיר אקוניס:
השר ארדן, בבקשה, נא להשיב לחברת הכנסת זועבי. בבקשה, אדוני.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
אדוני היושב-ראש, תודה, חברי חברי הכנסת, מצד אחד, חברת הכנסת זועבי אמרה שהצעת החוק אינה פוליטית. היא פתחה בכך את דברי ההסבר שלה. מצד שני, תוך כדי נאומה היא אמרה שההחלטות על פינוי והריסה של בתים מתקבלות מתוך אידיאולוגיה פוליטית. קודם כול, אני מבקש להזכיר שמדובר בהחלטות של בתי-המשפט בישראל, שבוחנות את עמדת המדינה, ומוזר לי דווקא לשמוע ממי שבדרך כלל משבחים את החלטות בית-המשפט, שההחלטות האלה מתקבלות על רקע פוליטי, אבל בכך חברת הכנסת זועבי גם חשפה את העובדה שאכן הצעת החוק שלה בסופו של דבר מונעת ממניעים פוליטיים, ואני אסביר למה.
הצעת החוק מבקשת לאפשר לבית-המשפט, בעת שהוא שוקל מתן צו הריסה לאחר הרשעת אדם בעבירה של בנייה בלתי חוקית, להורות על הכנת תסקיר של פקיד סעד, שיביא לידי ביטוי את ההיבטים הסוציאליים והמשפחתיים של מתן צו להריסת המבנה, המשמש בית מגורים.
יצוין שצווי הריסה, פירוק או סילוק, המוצאים על-ידי בית-המשפט לאחר הרשעה בעבירה של בנייה בלתי חוקית, אינם בבחינת ענישה, אדוני היושב-ראש, כי אם השבת המצב לקדמותו. מכאן שמדובר בהסדר שמטרתו החזרת המצב שהיה קיים במקרקעין טרם ביצוע העבירה, ולפיכך עצם ביצוע צו ההריסה איננו כלל בגדר עונש הניתן במסגרת ההליך הפלילי.
מעבר לכך, הרי מדובר בעניין שנמצא כבר היום בסמכות בית-המשפט. בית-המשפט, בהתאם לשיקול דעתו, מוסמך לשקול את מכלול השיקולים – מכלול השיקולים – ואף אחד כמובן לא מגביל את שיקול דעתו. אם בית-המשפט חושב – אני לא סבור כך, אבל אם בית-המשפט חושב שמצבו האישי של מי שעשה בנייה בלתי חוקית הוא רלוונטי לעניין צו ההריסה, הוא איננו מוגבל בשיקול דעתו; ובמסגרת זו כמובן ניתנת לנאשם ההזדמנות לומר את דברו ביחס לצו ההריסה ולמועד ביצועו, ומכאן שהשיקולים, כל השיקולים הנוגעים לעניין, מובאים כדבר שבשגרה במסגרת ההליך השיפוטי, לרבות שיקולים הנוגעים למצב המשפחתי של הנאשם.
לפיכך, חברי חברי הכנסת, אין שום מקום להצעת החוק הזאת, אשר למעשה תביא לעוד הארכה וסרבול של הליכי האכיפה בדיני התכנון והבנייה, אשר כבר כיום אינם יכולים לתת מענה לבעיה חמורה זו של בנייה בלתי חוקית נרחבת בהיקפיה ברחבי מדינת ישראל. מה עוד, שכאמור מדובר על מתן צו שהוא בשיקול דעת בית-המשפט, ובמסגרת ההליך, בכל מקרה, ניתנת לנאשם אפשרות לטעון טענותיו בכל עניין, גם בעניין זה.
ולכן הממשלה החליטה להתנגד להצעת החוק, ואני מבקש מחברי הכנסת להסיר את ההצעה מסדר-יומה של הכנסת. תודה.
היו"ר אופיר אקוניס:
תודה רבה. אני מאוד מודה לך. האם את מסתפקת בדבריו? תודה. נעבור להצבעה. תודה.
ובכן, אנחנו עוברים להצבעה, בבקשה.
הצבעה מס' 6
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 7
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 28
נמנעים – אין
ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – תסקיר פקיד סעד), התשס"ט–2009, נתקבלה.
היו"ר אופיר אקוניס:
ובכן, הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – תסקיר פקיד סעד), התשס"ט–2009 – שבעה בעד, 28 נגד, אין נמנעים.
כן, חבר הכנסת זחאלקה.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
אני בטעות לחצתי על נמנע – – – במקום בעד. אני בעד החוק.
היו"ר אופיר אקוניס:
בעד. נא להוסיף את חבר הכנסת זחאלקה ל"בעד". זו התוצאה אם כך. אנחנו לא משנים את התוצאה. נרשם שאתה בעד, חבר הכנסת זחאלקה.
חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס ביקשה, לפי סעיף 34(א) לתקנון, הודעה אישית. בבקשה.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
זה לא התקנון. תקנון אם יש התקפה, לא אם יש ציטוט.
היו"ר אופיר אקוניס:
לא. אומר חבר הכנסת טיבי שזה רק במקרה של התקפה עלייך, ופה את צוטטת על-ידי חברת הכנסת זועבי, אבל דקה. דקה אחת.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
היא נתנה לה מחמאה.
היו"ר אופיר אקוניס:
בכל זאת, חבר הכנסת טיבי – – –
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו):
חבר הכנסת אחמד טיבי, סגן יושב-ראש הכנסת– – –
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
לא, אני מפרגן לה.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
אתה יודע שיש לנו מזכיר שלפעמים מאיר את עינינו, ועוזר לנו להחליט החלטות כיושבי-ראש. אכן, חברת הכנסת חנין זועבי ציטטה אותי נאמנה, אולי אפילו מלה במלה.
לפני כשבועיים ערכנו בוועדה לזכויות הילד דיון, שהיה לדעתי אחד הדיונים הקשים ביותר, שבו באו לפנינו עדויות – נכון, של משפחות ערביות שהרסו להן את הבית. אז בדיון לא נתתי להפוך את הנושא לנושא פוליטי, לנושא מגזרי, ודובר שם על עצם העניין, שבמדינת חוק, כאשר יש צו בית-משפט – לא יכולנו וגם אין טעם ואסור להתערב בהחלטת בית-המשפט, כפי שאמר קודם השר ארדן; בהליך, השיקולים, בהליך המשפטי יכול כל צד לבוא ולהאיר את עיני השופט לגבי כל ההשלכות.
אותי הרתיח שכאשר באו לבצע את הצו האמור הזה – ומדובר פה על משפחה בלוד – לא הביאו בחשבון את נושא ההשלכות על הילדים. מי כמוך יודעת, חברת הכנסת זועבי, שאני ביקשתי מכל הנוגעים בדבר לדעת מהו הנוהל. אז משרד הרווחה אמר שהוא שלח פקידי סעד; משרד הרווחה אמר שהוא שלח עובדים סוציאליים כדי לעזור. התרשמתי שלא היה די בכך. מה שלי הפריע, שכאשר אנחנו מסתכלים על טובת הילדים, אז באמת, כמו שאמר אז ד"ר קדמן, המניעה של הפגיעה בילד היא קודם כול מניעה של יצירת העוול הזה.
אבל חשוב לי לחזור ולהגיד: פינוי והריסה של מבנים בלתי חוקיים הם לא רק נחלתם של מגזרים אלו ואחרים, ואם זה היה כך, ההתנתקות כנראה לא היתה קורית – ואז הושפעו עשרות-אלפי ילדים. גם במקרים הבודדים לא אתן את ידי; ילד הוא ילד הוא ילד. אף אחד לא ישתמש בו ככלי ניגוח.
ביקשתי, ואני עדיין דורשת – לא צריך את החוק שלך, חברת הכנסת זועבי, כדי להבטיח את שלומם הרגשי והנפשי של ילדים; צריך ליצור נוהל אחיד, שיביא בחשבון מה קורה עם אותם ילדים יום למחרת, ואת זה המשרדים יכולים לעשות, בהחלט, ויש להם כל הכלים לעשות את זה, הם רק צריכים ליצור – עם משרד הרווחה, עם משרד החינוך ועם משרד הבריאות, מה צריך לעשות.
היו"ר אופיר אקוניס:
תודה.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
גם לי נאמר באותה ועדה שיש חובה לפנות את הציוד מהבית, ואם לא כן, נשכרת חברת פינוי באופן פרטי, שהמפנה משלם – בדרך כלל משרד הפנים מבצע את הצווים האלו; המשטרה שם היא רק כדי לפקח שלא יהיו הפרעות והפרות סדר. וזה חמור ביותר שלא אוספים את הדברים ומוציאים אותם החוצה. אני מאמינה שבעקבות אותה ועדה זה לא יקרה שוב, ואם כן, יש כתובת, יש לנו ועדות בכנסת, שאמורות להשמיע את הקול של כולם. אני יכולה לומר לך, גם אם אני חברה – –
היו"ר אופיר אקוניס:
נא לסיים, גברתי.
אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו)
– – באיזו ועדה שנדמה לך שלא מייצגת את כל הזרמים, אני דיברתי, ודיברתי לא פחות חריף ממך, ואני חושבת שההחלטות של אותה ועדה שעמדתי בראשה באותו יום וניהלתי אותה, מעידות על כך.
אנחנו נמשיך ונפקח, וכמו שאת יודעת, גם פניתי לחבר הכנסת יצחק וקנין מש"ס שיעזור, ואנחנו בטיפול באותם מפונים. לא נשקוט עד שלילדים האלה תהיה קורת-גג. תודה רבה.
היו"ר אופיר אקוניס:
אני מאוד מודה לך. חבר הכנסת טיבי, הודעה אישית (תיקון מס' 108), סעיף 34(א): "יושב-ראש הישיבה רשאי לאפשר לחבר הכנסת למסור הודעה אישית, אם ביקש לעשות כן לצורך תיקון אי-הבנה בקשר לדבריו בכנסת, או" – כפי שאתה אמרת – "בקשר להאשמה שהושמעה כלפיו בכנסת".
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
– – –
היו"ר אופיר אקוניס:
ובכן, לא רק – לא, היא רצתה לתקן את הציטוט, ואפשרנו לה, לפנים משורת הדין. תודה, אני מאוד מודה לך, חברת הכנסת, וגם לך, חבר הכנסת טיבי, על הערתך.