קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק החוזים (חלק כללי) (תיקון מס' 2), התשע"א–2011
[מס' כ/335; "דברי הכנסת", מושב שני, חוב' י"ב, עמ' 6657; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר מגלי והבה:
אנחנו ממשיכים, חברי חברי הכנסת: הצעת חוק החוזים (חלק כללי) (תיקון מס' 2), התשע"א–2011, קריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת דוד רותם. בבקשה.
דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, אני מתכבד להביא לפניכם את הצעת חוק החוזים (חלק כללי) (תיקון מס' 2), התשע"א–2011.
מטרת הצעת החוק היא לנסח מחדש את כללי הפרשנות לחוזים באופן שיגביר את הוודאות המשפטית ויבטיח היצמדות מרבית להסכמות שהיו בין הצדדים בעת כריתת החוזה.
כלל הפרשנות הקבוע כיום בסעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג–1973, קובע כי חוזה יפורש לפי אומד דעת הצדדים כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה ובמידה שאינה משתמעת ממנו מתוך הנסיבות. כלל הפרשנות הקיים, כפי שפורש על-ידי בית-המשפט העליון בפסק-דין בעניין "אפרופים", מעניק משקל שווה בפרשנות החוזה ללשון החוזה ולנסיבות כריתתו. פרשנות זו שניתנה לחוק בהלכת אפרופים יצרה חוסר ודאות משפטית ופתחה פתח לריבוי מחלוקות והתדיינויות, להתמשכותם של הליכים משפטיים ולהגברת העומס על מערכת המשפט. יתירה מזאת, המציאות המשפטית שנוצרה בשל פסק-הדין החלישה את עקרון היסוד העומד בבסיסו של כל חוזה – היותו ביטוי של הסכמה רצונית שהצדדים הגיעו אליה, כפי שהיא משתקפת בלשון החוזה.
נוכח האמור, מוצע לנסח מחדש את כלל הפרשנות באופן שיעניק משקל משמעותי ללשונו של החוזה, מקום שבו דעתם של הצדדים משתמעת במפורש מלשון החוזה.
עוד מוצע לקבוע כי במקרה שבו יש כמה פירושים אפשריים, יעוגן בחוק הכלל שכבר אומץ בפסיקה בדבר פרשנות נגד המנסח. עיגון כלל זה צפוי לעודד הקפדה על עריכת חוזים ברורים ועל ניסוחים בהירים ולהביא לצמצום המחלוקות בפירושם, וגם לייעול של ממש באופן הדיון וההכרעה במחלוקות המגיעות לפתחו של בית-המשפט.
להצעת החוק לא מצורפות הסתייגויות. אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית בנוסח המוגש על-ידי הוועדה.
אני רוצה להודות, אדוני היושב-ראש, מראש, ליועצת המשפטית ולעוזרה, עורך-הדין – – –
קריאה:
– – –
דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
וכן למנהלת הוועדה, וכן לחבר הכנסת יריב לוין, מי שהיה ממלא-מקום יושב-ראש לשכת עורכי-הדין, על הצעת חוק מופלאה שהוא הגיש. תודה רבה.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לחבר הכנסת דוד רותם. נאפשר לך להגיע למקום ונעשה הצבעה על הצעת החוק גם בקריאה שנייה וגם בקריאה שלישית.
כיוון שלחוק אין הסתייגויות, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה – הצעת חוק החוזים (חלק כללי) (תיקון מס' 2), התשע"א–2011, כהצעת הוועדה, בקריאה שנייה. בבקשה.
הצבעה מס' 16
בעד סעיף 1 – 10
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 1 נתקבל.
היו"ר מגלי והבה:
בעד – 10, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק החוזים (חלק כללי) (תיקון מס' 2) עברה בקריאה שנייה.
יושב-ראש הוועדה אישר לי לעבור לקריאה שלישית.
אנו מצביעים על הצעת החוק בקריאה שלישית.
הצבעה מס' 17
בעד החוק – 10
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק החוזים (חלק כללי) (תיקון מס' 2), התשע"א–2011, נתקבל.
היו"ר מגלי והבה:
בעד – 10, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שחוק החוזים (חלק כללי) (תיקון מס' 2), התשע"א–2011, עבר בקריאה שלישית ויתוקן גם בספר החוקים של מדינת ישראל.
אתה רוצה להודות? בבקשה, חבר הכנסת לוין.
יריב לוין (הליכוד):
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברות וחברי הכנסת, אני מבקש להודות קודם כול ליושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת דוד רותם, שבאמת מעבר לתפקידו כיושב-ראש הוועדה אני יכול לומר בחוק הזה – – –
דוד רותם (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
רגע, סליחה, אפשר להגביר את הרמקולים, בבקשה?
יריב לוין (הליכוד):
אני אדבר יותר חזק, זה יפתור את הבעיה. – – – בחוק הזה באמת תרם גם תרומה מקצועית וגם תרומה עניינית מכרעת, שאפשרה את השלמתו באופן הזה. לשר המשפטים יעקב נאמן, לעוזרו גלעד סממה, לרני נויבואר ממשרד המשפטים והצוות שעבד אתה, לעורך-הדין ד"ר ליפא מאיר ולעורכת-הדין רונית פרל, שתרמו גם הם. אני רוצה להודות לצוות הוועדה בראשות מנהלת הוועדה דורית ואג ולייעוץ המשפטי של הוועדה. לעוזרים שלי, מיכל, לילך ורועי.
אני רוצה לומר, אדוני היושב-ראש, שעשינו כאן שני דברים חשובים מאוד. האחד – ביטלנו סוף-סוף את הלכת אפרופים שגרמה נזק עצום לחיי המסחר ולוודאות המשפטית, והכנסת, אדוני, וזה דבר לא פחות חשוב, הוכיחה היום שכאשר בית-המשפט העליון קובע הלכה או פוסק פסיקה שאינה במקומה, אנחנו יכולים להתערב, מסוגלים להתערב ויכולים לתקן, ויכולים בסופו של דבר לומר באופן הברור ביותר וגם לעשות. הכנסת, שמייצגת את רצון העם, אמונה על החקיקה, ובמקום שצריך, צריכה לחוקק גם כאשר הדברים באים כדי לשנות מהלכות פסוקות של בית-המשפט. אני חושב שהתקדים שעשינו היום בעניין הזה – אני מקווה שהוא סימן לבאות. תודה.
היו"ר מגלי והבה:
תודה.