קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 31) (הפעלת מעלית שבת), התשע"א–2011 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/359).] (קריאה ראשונה) היו"ר ראובן ריבלין: רבותי, אנחנו עוברים להמשך סדר-היום. בהמשך סדר-היום אנחנו מביאים את הצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 31) (הפעלת מעלית שבת), התשע"א–2011, של חבר הכנסת אורי אורבך. חבר הכנסת אורבך, בבקשה. אורי אורבך (הבית היהודי): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אנחנו מעלים כאן לקריאה ראשונה חוק, ואני מבקש את תמיכתכם, תיקון לחוק המקרקעין. היו"ר ראובן ריבלין: תיקון לחוק בתים משותפים או לחוק המקרקעין? אורי אורבך (הבית היהודי): חוק המקרקעין – הפעלת מעלית שבת. זה על-פי ההסכמות שהגענו עם עמיתי, שהציק לי רבות אבל בסוף הגענו להסכמה, חבר הכנסת רוברט אילטוב. על-פי הצעת החוק – – – היו"ר ראובן ריבלין: יושב-ראש – – – רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): – – – אורי אורבך (הבית היהודי): יושב-ראש ישראל ביתנו, ואחרי הצעת החוק, לאחר שהיא תאושר, יקראו לכם: ישראל ביתנו ומעליתנו. חוק מעלית שבת, בפי העם – הכוונה היא שבבניין משותף שבו יש מעלית אחת, אם רוב הדיירים מעוניין במעלית שבת, יוכלו להפעיל מעלית שבת, בהתחשב במספר המעוניינים. אני אקרא לכם את הדברים העיקריים בחוק: "בבית משותף – – – שמותקנת בו מעלית אחת בלבד, רשאים" – כמובן לא חייבים – "רוב בעלי הדירות להחליט על התקנת מנגנון פיקוד שבת, וכן על הפעלת המעלית כמעלית שבת". עוד כתוב: "לא קבע שר המשפטים זמני הפעלה כאמור בסעיף קטן – – – תופעל המעלית כמעלית שבת בזמנים שיקבעו רוב בעלי הדירות, ובלבד שקביעת זמני הפעלת מעלית שבת כאמור – – – תהיה בהתחשב בכלל המשתמשים במעלית ובצורכיהם". הסעיף האחרון הוא ש"בעלי הדירות הדורשים התקנת מנגנון פיקוד שבת – – – יישאו בהוצאות התקנתו". היו"ר ראובן ריבלין: המנגנון. אורי אורבך (הבית היהודי): המנגנון, כל העלויות שלו יהיו על מי שדורש את המעלית. כמובן, בבתים שיש מיעוט של דיירים דתיים הם יצטרכו להשיג הסכמה של עוד כמה דיירים שאינם צריכים לעצמם אבל מוכנים להתחשב, והם יגיעו להסכמה בכל בית לפי מספר הדיירים: בכמה פעמים, האם כל השבת, האם בחלק מן השבת. זה חוק קטן כאילו, אבל לבתים משותפים הוא חוק מאוד גדול, כי לפעמים דייר אחד או שניים – – – היו"ר ראובן ריבלין: חשוב מאוד לדייר שומר שבת שגר בקומה השביעית. מה זה? אורי אורבך (הבית היהודי): כן, והרי אנחנו גם לא רוצים לגרום טרחה – – קריאה: – – – אורי אורבך (הבית היהודי): – – לאנשים שאינם שומרים שבת, לא רוצים לגרום להם טרחה מוגזמת. לכן, יש פה האיזון לאפשר לרוב לממש את רוביותו. זה הדבר. כי כיום יש איזו אי-בהירות בעניין הזה, והמון משפטים מגיעים למפקחים על המקרקעין, שמכריעים שהרוב אכן קובע, אבל זה אחרי טרדה מרובה – – – היו"ר ראובן ריבלין: עד שאתה נבחרת לכנסת, לא עלה על דעתו של איש לחוקק חוק כזה, או שבעבר היו? אורי אורבך (הבית היהודי): יש חוקים דומים לבניין שיש בו שתי מעליות, בתים חדשים. אבל זה מציק להמון בתי-משפט – המון התדיינויות, המון סכסוכי שכנים נוראיים שממש בימים אלה מתנהלים, משום שיש איזה דבר שמטעה: התקנת מעלית, מעלית בכלל, דורשת רוב, כנראה, של שני-שלישים, כי זו עלות כספית מאוד משמעותית, ולא מספיק רוב רגיל כדי לחייב. היו"ר ראובן ריבלין: פה אתה מבקש את הרוב בלבד. אורי אורבך (הבית היהודי): זה מטעה הרבה פעמים דיירים, שחושבים שגם הפעלת המעלית, שזה לא דבר בעל עלות כספית משמעותית, גם היא דורשת את הרוב הגדול הזה. בא המחוקק, לאחר שזה יאושר, בעזרת השם, בעתיד, בקריאה שנייה ובקריאה שלישית, ומסדיר את הדברים האלה. זה נועד להשיג שני דברים: א. למנוע סכסוכי שכנים; דבר אחר, שדיירים דתיים, אלו שמשתמשים במעלית שבת, ורוב החרדים, אגב, לא משתמשים במעלית שבת – דיירים דתיים יוכלו לרכוש דירה בבתים משותפים יחד עם דיירים חילונים. כי דיירים חילונים, גם זה יש, בירושלים, אגב: נתקלנו בכמה מקרים של דיירים חילונים שגרים בקומה גבוהה, בקומות שישית או שביעית, והם רוצים למכור את הדירה שלהם, את דירת הפנטהאוז שלהם, ורוב הקונים הפוטנציאליים של הדירות האלה בירושלים הם אנשים דתיים. אם יש דייר חילוני שמתנגד שתהיה מעלית שבת, הדייר החילוני האחר לא יכול למכור בעצם את הדירה שלו. זה מסובך. החוק הזה נועד – – – דוד רותם (ישראל ביתנו): הם לא יכולים למכור. אורי אורבך (הבית היהודי): הם יכולים, אבל הם לא יכולים למכור לאדם דתי כי אדם דתי לא יקנה דירה בקומה שישית או שביעית שאין בה מעלית בשבת. היו"ר ראובן ריבלין: ברור. דוד רותם (ישראל ביתנו): חיסכון לבית. אורי אורבך (הבית היהודי): בסדר, אנחנו מסירים את העניין של שימוש במעלית שבת כדי להפריד בין האוכלוסיות. היו"ר ראובן ריבלין: מאה אחוז. מאה אחוז. אורי אורבך (הבית היהודי): על כן, אני מודה לעמיתי חבר הכנסת איתן כבל וחבר הכנסת הרב אמסלם, ששותפים אתי בהצעת החוק, ולכל מי שעזר להגיע לפשרות, כי נוסח החוק המקורי היה אחר, וניטיב עם החיים של התושבים הגרים בבית המשותף שלהם ובבית המשותף שנקרא מדינת ישראל. תודה. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה. נרשמו כמה חברים. הנוכחים באולם הם חבר הכנסת שלמה מולה וחבר הכנסת נסים זאב. שלמה מולה (קדימה): – – – היו"ר ראובן ריבלין: אתה מוותר. אתה מבקש? בבקשה. חבר הכנסת רוברט אילטוב, בבקשה, כי נסים זאב הוא המסיים. ממלא-מקומי כבר נמצא באולם. ממלא-מקום יושב-ראש הכנסת מייד – אני אתן לך את הזכות לשבת ראש כשנסים זאב ידבר. רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): כבוד יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, כבוד השר, אני חושב שזה לא חוק קטן כמו שאמר אורי אורבך, זה חוק חשוב. במסגרת הדיונים על הצעת החוק שהיתה במקור, אורי אורבך בא ואמר: תשמע, יש אנשים מבוגרים, ואנחנו מחויבים לתת למיעוט להחליט במקרים כאלה. אמרתי: לא, זה לא מקובל עלי. אני לא נגד האנשים הדתיים שגרים בקומות עליונות, אבל לא יכול להיות שהמיעוט יקבע לרוב בנושא הזה. היו"ר ראובן ריבלין: ברור. רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): אני חושב שדנו בנושא הזה בערך שמונה חודשים עד שהגענו להסכמות, ואכן, הגענו להסכמות האלה. אורי אורבך (הבית היהודי): לא כל יום. רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): לא כל יום, פעמיים ביום. לכן, אני מברך על הפשרה שהגענו אליה. אני חושב שהיא פשרה מאוזנת, חשובה, מאזנת בין הצרכים, מאזנת בין הדעות – דתיים-חילונים – ואני מקווה מאוד שזה יהיה לתועלת הציבור. תודה רבה. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה לחבר הכנסת אילטוב. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, השבת הייתי בבית-החולים "ביקור חולים", ופשוט – – – היו"ר ראובן ריבלין: יש מעלית שבת שם. נסים זאב (ש"ס): לא, תתפלא לשמוע, אין מעלית שבת ב"ביקור חולים". שאלתי: איך עולים – היולדות, מי שרוצה? אמרו שיש גוי של שבת. איפה שיש גוי של שבת, אין צורך במעלית של שבת. אבל אם אין גוי של שבת שנמצא שם באופן קבוע, אז יש בעיה. אגב, הרבה יותר נוח – – – היו"ר ראובן ריבלין: לפי ההלכה, גוי של שבת – אתה יכול לנסוע – – – נסים זאב (ש"ס): אין שום בעיה. גוי של שבת, בוודאי בבית-חולים, אין פה ספק אפילו. איתן כבל (העבודה): הוא כל הזמן לוחץ? היו"ר ראובן ריבלין: זה בסדר, גוי של שבת מפעיל. השאלה אם לא נדלקת – אה, זה הוא עושה. נסים זאב (ש"ס): הוא עושה את הכול, הוא עולה אתם, הוא יורד אתם. אז אני אומר: אין בעיה. אבל הרבה יותר נוח כאשר יש מעלית שבת. הבעיה לפעמים היא, כפי שאמר חבר הכנסת אורבך – אני מכיר את זה לאו דווקא בנושא של מעלית של שבת. למשל, אתה יכול לראות באזור מנחת-יצחק, בנו שם בניין של 13 קומות, ורק הדייר האחרון מעוניין במעלית של שבת – רק הדייר האחרון, וכל השאר לא רוצים להשתמש; עולים ברגל בשבת. גם במעלית של שבת יש מחלוקת בין הרבנים והפוסקים, ויש כאלה שאומרים: רק לזקן וחולה, ולא לאדם מן השורה, שיכול בכל זאת לעלות ברגל. המנגנון הזה של מעלית שבת לא יעזור במקרה הזה אם הוא לא רוצה לעלות. אני אומר לך: הם עשו מעלית מיוחדת בנוסף למעליות שהיו. היתה אפשרות ובנו מעלית. יש להם היכולת הכספית, ברוך השם, אין שום בעיה. אבל מה קורה כאשר בבניין אחד נמצאים, והייתי אומר, מחציתם לא מעוניינים, לא משנה מאיזה סיבות – יכול להיות דווקא בגלל שנמצאים בקומות התחתונות ולא אכפת להם מהמעלית, ודווקא אלה שצריכים נמצאים בקומות העליונות? יש פה עניין של חלוקה בנטל, וזה חשוב שבהצעת החוק זה יירשם שהחלוקה בנטל תהיה שווה. השאלה אם אתה יכול לחייב את אלה שלא משתמשים. במעלית – אגב, אני רוצה לומר לך, אני מכיר מקרים שהדייר שלא השתתף בכסף ובנטל, אבל הוא כן רוצה להשתמש בסופו של דבר במעלית. השאלה אם אתה יכול למנוע את זה ממנו. האם בגלל זה שהוא לא נשא בנטל בזמן אמת, בזמן התקנת המעלית, בחוק אתה יכול למנוע ממנו ולומר לו: אדוני, לא לקחת חלק בהוצאה, אין לך גם זכות בשימוש? היו"ר ראובן ריבלין: אם הוא יצטרך לעלות ברגל, יש לו זכות שימוש. מה הוא אומר? אני לא צריך מנגנון של מעלית שבת, כי אני יכול להפעיל אותה. אבל אם מפעילים את המנגנון, הוא לא יכול להשתמש במעלית? הרי הוא רוצה לעלות במעלית. הוא רוצה לעלות ישר לקומה השביעית, אבל הוא אומר: יעמוד בקומה ראשונה, בקומה שנייה, אבל זה נתון לשיקול דעתו, שהרי אתה לא יכול לשלול ממנו את המעלית רק בגלל שאתה רוצה לקבוע אותה כמעלית של שבת. לא מוצדק מה שאתה אומר, מבחינת ההיגיון שלך אפילו. נסים זאב (ש"ס): אוקיי. בכל אופן, אני חושב שכן היה צריך לתת את הדעת תוך כדי חקיקה בקריאה ראשונה – אני מבין שזה כרגע לקראת קריאה שנייה ושלישית – אולי קצת לשפר את העניין הזה, אולי לחדד את הנקודה הזאת לגבי ההשתתפות, לגבי החלוקה. ואם אדם בסופו של דבר כן רוצה להשתמש, או בא דייר אחר שרוצה להשתמש, האם ועד הבית או ועד הבניין יכול בסופו של דבר לחייב אותו בחלק היחסי של אותה דירה כאשר כן יעשה בעתיד את השימוש? היושב-ראש לא הבין אותי. אני הבאתי את הדוגמה שבניית מעלית – אותה דוגמה קיימת לגבי הצעת החוק שלך אם וכאשר הדייר הנוכחי או הדייר המתחלף ירצה לעשות שימוש. האם יש מקום לוועד הבית כן לחייב אותו גם לגבי העתיד? היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה. חבר הכנסת אורבך, האם אתה רוצה להשיב לנסים זאב? אין צורך. נסים זאב (ש"ס): לא עכשיו. היו"ר ראובן ריבלין: לפני שיחליף אותי ממלא-מקום יושב-ראש הכנסת, יצחק וקנין, אני מביא את הנושא להצבעה בפני חברי הכנסת. ובכן, בפנינו הצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 31) (הפעלת מעלית שבת), התשע"א–2011, ביוזמת חבר הכנסת אורי אורבך – קריאה ראשונה. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 14 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 31) (הפעלת מעלית שבת), התשע"א–2011, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: 14 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 31) (הפעלת מעלית שבת), התשע"א–2011, ביוזמת אורי אורבך, עברה בקריאה הראשונה ותחזור לוועדת הפנים על מנת להכינה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה. שלמה מולה (קדימה): גם איתן כבל. היו"ר ראובן ריבלין: ביוזמת אורי אורבך, איתן כבל – – – אורי אורבך (הבית היהודי): והרב אמסלם. היו"ר ראובן ריבלין: חברת הכנסת אורלי לוי מודיעה שהיא תמכה, אבל לא הספיקה להצביע. אני מקבל את הודעתה ולא משנה את ההצבעה. תודה רבה.