קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 47) (אתרים ותכנים פוגעניים באינטרנט), התשע"א–2011 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/361).] (קריאה ראשונה) היו"ר יצחק וקנין: אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 47) (אתרים ותכנים פוגעניים באינטרנט), התשע"א–2011, של חבר הכנסת אלכס מילר – קריאה ראשונה. אלכס מילר (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, תודה, כבוד השר, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק שעולה היום להצבעה בקריאה ראשונה, אני חושב שהיא אחת מהצעות החוק החשובות שאני מקדם מאז שאני מכהן כחבר כנסת, כבר כנסת שנייה. החוק התחיל בכנסת השבע-עשרה. העניין הוא שהגענו למצב שיש שימוש מאוד רדיקלי באינטרנט כדי לפגוע בילדים, אם זה בצורה מקוונת, אם זה דרך מסרים שעוברים, מסרים פוגעניים. אנחנו נחשפנו לעניין על-ידי אותם מחקרים שנעשו סביב המודעות של ההורים לשאלה איפה הילדים שלהם גולשים. מאותם נתונים, אומנם הנתונים הם ישנים – הנתונים האלה עוד מתחילת הצעת החוק, מהכנסת השבע-עשרה, אבל הם חשפו עניין מאוד מעניין שרובם, משהו כמו 70% מההורים, לא מודעים לשאלה איפה הילדים שלהם גולשים. הצעת החוק באה לפתור את העניין של המודעות, שבנוסף לכל מה שנעשה על-ידי ספקי אינטרנט, הם יהיו מחויבים לשלוח עלון מודפס לכל לקוח שמסביר על הסכנות של החשיפה של הילדים לאתרים פוגעניים. בנוסף לכך, בדיונים בוועדת הכלכלה גם חשבנו שחוץ מעניין המודעות צריכים להיות גם פתרונות, ועל כך התווסף סעיף בחוק שמחייב את כל ספקי האינטרנט, על-פי בקשת הלקוח, לספק תוכנת סינון ללא תשלום לכל לקוח שמעוניין, ולבוא ולתת הגנה לילדים מפני אותם אתרים. אני חושב שהצעת החוק הזאת היא הצעה חשובה שנותנת הגנה. כמובן שזה צריך להיות בדרך של הסברה. אותו הורה שלא יודע להשתמש באינטרנט, שאת רוב הזמן שלו מעביר בעבודה, כאשר הוא חוזר, כמובן שהדבר האחרון שהוא מחפש לעצמו זה לשבת ליד הילד ולראות איפה הוא גולש. אותם ספקים יצטרכו לבוא ולתת גם סיוע טכני, מבחינת ההפעלה של אותה תוכנת סינון, ולהסביר ללקוח שמבקש איך בעצם אפשר למנוע ולהגן על ילדים – – – היו"ר יצחק וקנין: אתה יודע שתוכנות סינון קיימות. קיימות גם היום. אלכס מילר (ישראל ביתנו): כן, היום זה קיים, אבל ספקים נותנים את זה בתשלום. אם אתה היום רוצה לקחת את תוכנת הסינון, אתה צריך לשלם על זה. תחשוב שיש לך שניים, שלושה מחשבים בבית, ועל כל מחשב לוקחים לך משהו כמו 10–15 שקל לחודש. תחשוב שמשפחה שלא יכולה להרשות לעצמה, וזה הדבר האחרון שהיא מחפשת – להשקיע עוד בתוכנות ובדברים אחרים, כי הם בכלל לא מודעים לסכנה – – – היו"ר יצחק וקנין: היום זה מובנה בתוך – – – אלכס מילר (ישראל ביתנו): לא, היום אם אתה רוצה אתה מרים טלפון לספק, אתה מבקש תוכנת הגנה, והוא מספק לך את זה בתשלום. החוק קובע – – – אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו): זו לא ברירת מחדל. היו"ר יצחק וקנין: לא, ברור. אצלנו זה קיים. יש לנו רשת מיוחדת שנותנת לנו את כל ההגנה הזאת. אתה לא יכול להיכנס לשום אתר. הציבור הדתי-חרדי כבר מזמן בתוך העסק הזה. אלכס מילר (ישראל ביתנו): אז שוב – אדוני, אתה צריך להבין שכל העניין הזה – – – אורלי לוי אבקסיס: – – – שהציבור שלך – – – את זה, מה שאומר שיכולים להפוך את זה – – – היו"ר יצחק וקנין: אין ספק שזה דבר טוב. אלכס מילר (ישראל ביתנו): יש חשיבות רבה גם בהיבט של הסברה. אנחנו היינו חשופים בזמן האחרון לתופעות מאוד מדאיגות שהשתמשו באינטרנט, השתמשו ברשתות חברתיות כדי לפגוע, אם זה פדופיליה, אם זה כל עניין החרמות. רבותי, הכול עניין של חינוך, וגם ההורים צריכים להיות מודעים למה שקורה בעולם הווירטואלי. אם יסבירו את זה בצורה נכונה וייתנו כלים, הם יוכלו להגן על הילדים. אם נמשיך להתעלם מכל מה שקורה בעולם הזה, אז נהיה עדים לכל אותן תופעות שהיינו עדים להן בזמן האחרון. היה שם גם איזה עניין שקשור גם לחברות הסלולר, שעדיין הפתרונות בכל מה שקשור למכשירי טלפון נמצאים בפיתוח טכנולוגי, אבל גם שם אנחנו יודעים שיש כבר פתרונות שמציעים, ואני מקווה שעד שנחוקק את החוק בקריאה שנייה ושלישית, גם במכשירים סלולריים תהיה אפשרות להורים להגן על הילדים בכל מה שקשור לעולם האינטרנט דרך המכשירים הסלולריים. אני שוב רוצה להודות לאותם חברי כנסת שחתומים על הצעת החוק, שמקדמים אותה, ואני חושב שיש עניין ציבורי מאוד גדול שהצעת החוק הזאת תתקבל בקריאה שנייה ושלישית בצורה המהירה ביותר, כך שכמובן, ברגע שהחוק יעבור, תהיה הגנה הרבה יותר מהירה וטובה לילדים. תודה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת אלכס מילר. רבותי, אנחנו פותחים את הדיון בהצעת החוק. ראשון הדוברים, חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה – איננו. חבר הכנסת יעקב כץ, כבודו מוותר על רשות הדיבור? יעקב כץ (האיחוד הלאומי): אורי גם צריך לדבר? היו"ר יצחק וקנין: כן. יעקב כץ (האיחוד הלאומי): אז אורי לפני. היו"ר יצחק וקנין: אין לי בעיה. חבר הכנסת אורי אריאל, ואחריו – חבר הכנסת יעקב כץ. אחריו – אחרון הדוברים – – – נסים זאב (ש"ס): – – – היו"ר יצחק וקנין: אני סגרתי את הרשימה. נסים זאב (ש"ס): אני נרשמתי מראש על כל הסדר. אמרתי – – – היו"ר יצחק וקנין: אין דבר כזה. אורי אריאל (האיחוד הלאומי): מכובדי היושב-ראש, סלח לי שאני מתערב. אני רוצה להציע שחבר הכנסת נסים זאב לשם שינוי יהיה אחרון. אי-אפשר לשבור מסורת, אדוני היושב-ראש. מסורת זה יותר מדין. היו"ר יצחק וקנין: השאלה שלי היא, האם אתה רוצה להיות האחרון, אחרי האחרון? או שהאחרון – – – נסים זאב (ש"ס): אחרון – – – יותר מזה? אורי אריאל (האיחוד הלאומי): אני רוצה להסכים אתו, כי מנהג זה יותר מדין, ופה יש מנהג שנסים זאב חותם. היו"ר יצחק וקנין: קשה לשבור את החזקה – – – בכל מקרה, אחרון הדוברים – אריה אלדד, ואחריו, ואחריו – נסים זאב. אורי אריאל (האיחוד הלאומי): מפטיר. מפטיר – נסים זאב. מכובדי, מכובדי יושב-ראש הישיבה, השר לענייני דתות, הצעת החוק של חבר הכנסת מילר היא הצעה טובה מאוד. היא עושה מעט סדר – זה לא מה שהיינו רוצים אולי כהורים, כמחוקקים, וכן הלאה, אבל היא עושה מעט סדר בג'ונגל שנקרא אינטרנט. בג'ונגל הזה – לצערנו? לא, לשמחתנו קודם כול – יש דברים מצוינים. אפשר ללמוד, אפשר לקרוא, אפשר לעשות אלף ואחד דברים טובים. אבל בג'ונגל יש גם חיות רעות, רעות מאוד, עד כדי כך שהן מביאות את האנשים להשתגע ואולי לעתים גם לדברים יותר חמורים. היינו בסרט הזה, ראינו את המקרים, שמענו את הקולות. לצערנו הרב הנגע הזה פשה במקומות רבים, והוא מביא אותנו או את ילדינו ואחרים למקומות ולמחוזות שלא היינו רוצים לראות אותם. יש היום מסננים רבים – אינטרנט "רימון", אינטרנט כזה, כל מיני סוגים, שנותנים תשובה מסוימת, וטוב שבאו לעולם, אבל הם לא מספיקים, ולכן הצעת החוק הזאת היא ראויה, ויכול להיות שצריך, לקראת ההכנה לקריאה שנייה ושלישית, להחמיר בה. אני מכיר את הוויכוח על זכויות האנשים שמותר להם כל דבר כל עוד הם לא פוגעים באחרים. אני לא מסכים לזה. אני חושב שזו טעות. אסור לאנשים לפגוע בעצמם, קודם כול, ולכן צריך להגביל למשל את מכירת הסיגריות, חבר הכנסת רותם, וצריך להגביל את מהירות הנסיעה, וכו' וכו', כי יש לנו אחריות גם לדברים הכלליים. נכון, לא בכל מחיר, ואנחנו לא כופים על אנשים פרטיים מה הם יעשו בכל רגע נתון, אבל זה לא מאפשר שהחברה תיתן כר חופשי לדברים נוראיים, איומים ונוראיים, שמסתובבים במקומותינו. לכן, ככל שתביא להחמרה בעניין הזה, חבר הכנסת מילר, אני אברך אותך, ואני חושב שתקבל ברכה מהציבור הרחב ונביא קצת מזור מהמחלה הזאת שנקראת אינטרנט. תודה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת אורי אריאל. חבר הכנסת יעקב כץ, ואחריו – חבר הכנסת אריה אלדד. יעקב כץ (האיחוד הלאומי): אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, כנסת נכבדה, אני רואה שבחוק מוצע לחייב את שר התקשורת לקבוע הוראות לעניין חובת ספק גישה לאינטרנט ליידע את לקוחותיו הקיימים על הסכנות שיש באינטרנט, וכולם האדירו ודיברו רבות. אני רציתי לדבר על כך שצריך לסנן לא רק את האינטרנט, אלא גם את הרדיו. ביום שישי הקשבתי לשלושה דיקטטורים שלא נבחרו ומנהלים את מדינת ישראל. אחד זה משה נגבי, השנייה זו ענת דוידוב, עם חנן קריסטל. דיברו בקשר לשר ליברמן, שר החוץ. אומר שם האיש שלא נבחר אבל כבר 40 שנה מנהל את המדינה משה נגבי, שהוא נתן לווינשטיין – כך היה אפשר להבין מדבריו – הוא אמר: כבר נתַנו לך שנה להיכנס לתפקיד, עכשיו הגיע הזמן, וכדאי שעד סוף ינואר יוגש כתב-האישום נגד – במלים אחרות, כמו שמשה נגבי יודע לדבר על עריצות הרוב כשהרוב מחליט החלטות שהן טובות ליהודים, ועל שלטון החוק כשזה החלטות נגד חרדים, דתיים ומתנחלים. 40 שנה איש שלא נבחר מנהל את מדינת ישראל, ואומר ליהודה וינשטיין ביום שישי: אוקיי, יהודה וינשטיין – וחנן קריסטל וענת דוידוב, עוד שני דיקטטורים שמנהלים את המדינה בלי שנבחרו, ששייכים אולי ל-1% מהעם – הם מודיעים: יש לך עד סוף ינואר להגיש את כתב-האישום, ואם לא תגיש את כתב-האישום עד סוף ינואר – כך אני הבנתי מהדברים שלהם. זו הבנה שלי, אני אומר: זו הבנה שלי. גם מה שאמרתי "דיקטטורים", בהבנה שלי דיקטטורים. דיקטטורים שלא נבחרו. אני לא יודע לאיזו מפלגה משה נגבי שייך, אבל כל יום אנחנו שומעים את דעותיו ואת הרצאותיו ואת החלטותיו, וגם את דעותיו לגבי בית-המשפט העליון, במידה שהוא לא פוסק כמוהו, וגם את דעותיו לגבי שר הפנים אם הוא לא פוסק כמוהו. יש לו פסקי ההלכה שלו. אבל לפי הבנתי מה שהוא אמר: יהודה וינשטיין, אם לא יוגש כתב-אישום נגד שר החוץ עד סוף ינואר, אנחנו כבר נדאג לטפל בך. מי שישמע את זה, יום שישי, בין 12:00 ל-13:00. כדאי לקחת מ"יפעת" את ההקלטה, איך משה נגבי מודיע במסר ברור ליועץ המשפטי לממשלה: נתנו לך זמן, עבר זמנך. אז אני אומר: לא רק לסנן את האינטרנט. אנחנו לא יכולים – אני אומר את זה בשם רוב תושבי מדינת ישראל: לא בחרנו בך, משה נגבי; לא בחרנו בך, ענת דוידוב; לא בחרנו בך, חנן קריסטל. אתם לא המנהלים של המדינה, וכדאי שאולי תגישו את עצמכם לבחירה. בטוח שרוב העם יגיד שהוא לא רוצה לשמוע אתכם. אין לו כוח לשמוע אותך, הוא כבר שומע אותך 40 שנה, משה נגבי. לא נבחרת. את האימייל שלי אני רוצה לתת. כי כיוון שהוא מנהל את המדינה, אני רוצה להביא אותו כנבחר ציבור, שמדינת ישראל תדע. האימייל שלי, אני אומר את זה לתושבים, זה [email protected]. כל מי שיודע משהו על משה נגבי, איפה הוא גדל, איפה הוא למד, חוץ ממה שמופיע ב"ויקיפדיה", אני רוצה לקרוא פה כל שבוע מאמרים עליו, איפה הוא מופיע, היכן הוא נואם, מה דעותיו, איפה הוא שירת, באיזו סיירת הוא היה, על מי הוא הסתער, כמה יהודים הוא הציל. הוא הלוא ציוני גדול, או פוסט-ציוני. אני ממש מבקש לשלוח אלי ל[email protected], ואני רוצה מדי שבוע, כיוון ששומעים אותו מהבוקר עד הערב, מה דעתו על עם ישראל, על עריצות הרוב על הדמוקרטיה. הלוא הוא יודע איך מותר לגרש 10,000 יהודים, כי זה בניגוד לדמוקרטיה אם אתה לא מגרש אותם, כי זה החלטת הרוב; אבל אם מקבלים פה החלטה בכנסת שלא מוצאת חן בעיניו, הוא אומר: זה עריצות הרוב, זה דיקטטורה של הרוב. יש לו על כל דבר מה לומר. אני רוצה לקרוא כל שבוע משהו על משה נגבי, כדי שעם ישראל ידע מי זה הקיסר שלו, מי זה המנהיג שלו, מי מנהל לו את החיים. אז גם על זה צריך סינון, לא רק על האינטרנט. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת יעקב כץ. חבר הכנסת נסים זאב, ואחריו – חבר הכנסת אריה אלדד. אנחנו מפירים את התקנון הפעם לגבי נסים זאב, אבל אין לנו ברירה. השר לשירותי דת יעקב מרגי: עריצות הרוב. היו"ר יצחק וקנין: כן. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, אני קודם כול מברך על הצעת החוק. אבל כמה אנחנו יכולים להיות צבועים? כמה? כאילו הבעיה היא עכשיו האינטרנט. כאילו אין להם מתחרים. תגיד לי, היום ערוץ-2 לא הפך להיות אינטרנט כחול? איזה תוכניות מראים בערוץ-10? מה התחרות בין ערוץ-2 לערוץ-10? אז בוא אני אגיד לכם רק את התוכניות, תוכניות הזימה הידועות. "רוקדים עם כוכבים", "אמא מחליפה", מכירים להם בני-זוג – – השר לשירותי דת יעקב מרגי: מה אתה מפרסם? אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו): אתה רואה את זה? נסים זאב (ש"ס): – – "בקרוב אהבה". כל התוכניות הזנותיות שיכולות להיות בעולם, זה בערוץ-2. ואנחנו אומרים: הבעיה עכשיו באינטרנט. מגלי והבה (קדימה): חבר הכנסת זאב – – – היו"ר יצחק וקנין: לא להפריע לו. נסים זאב (ש"ס): הבעיה שלנו זה האינטרנט. היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת מגלי, אל תפריע לו. השר לשירותי דת יעקב מרגי: תן לו לשאול. היו"ר יצחק וקנין: אני יודע מה אתה רוצה לשאול – אם הוא ראה את זה, מאיפה הוא יודע. מגלי והבה (קדימה): איך הוא ראה את זה. היו"ר יצחק וקנין: הוא לא ראה, אני מבטיח לך. אל תדאג. השר לשירותי דת יעקב מרגי: תענה להם, מאיפה אתה יודע. היו"ר יצחק וקנין: אל תדאג. האחרון שאני יכול לחשוד בו זה ידידי וחברי נסים זאב. אלכס מילר (ישראל ביתנו): לחשוד – כאילו זה דבר כל כך נורא. מה קרה? נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, ילדים מגיעים מבתי-הספר, הם כבר מסוממים. האינטרנט זה הרבה יותר גרוע היום, יותר קשה להוציא אותם. מסמים הרבה יותר קל להיגמל היום, אני אומר לך בכל הרצינות. היו"ר יצחק וקנין: אמת. נסים זאב (ש"ס): מאלכוהול. יש היום ועדה מיוחדת, שאני הייתי יושב-ראש שלה שלוש שנים. ראיתי כמה נגמלו מסמים ומאלכוהול. ברוך השם. אבל באים אחר כך הרבה יותר צעירים, אבל לא נורא, העיקר שיש נגמלים. מהאינטרנט אין נגמלים, אין. פשוט. תיקח את זה באחוזים, אתה רואה רק עוד ועוד מתמכרים. אז איך אפשר להשאיר את כל הרעלים האלה? במדינות רבות בעולם סוגרים פשוט תחנות. תחנה מזוהמת – מסמנים אותה. אין דבר כזה: תהיה איזושהי בקרה, אנחנו נתריע על זה בצבע אדום או בצבע כחול, שמא חלילה וחס הילד יפתח. תאמינו לי, הוא מצפצף עלינו ועל החקיקה שלנו, וברגע שהוא יודע שיש שם צבע אדום, דווקא האדום הזה, כמו שמושכת המטפחת האדומה את השור, אתה יודע, המלחמה הזאת עם השוורים, אז כשהוא רואה את המטפחת האדומה הוא דווקא הולך לנגח יותר. ככה זה עם הילדים, ככל שאתה תגיד להם: הנה, פה יש משהו שמזוהה באדום – "הלעיטני נא מן האדם-האדם הזה", כך אמר עשו כשראה את האדום, רצה לאכול יותר. אמר: אני לא רוצה לאכול, אני רוצה שזה יהיה בהלעטה, במכה אחת, בבת אחת. הנה, אני פותח את הפה. אפילו ללעוס לא היה לו זמן. זה המצב. אז אנחנו רוצים לתקן. איך מתקנים? אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו): איזה מזל. אחרת יעקב לא היה מקבל את הבכורה. נסים זאב (ש"ס): נכון. אז אנחנו רוצים שהבכורה הזאת, הברכה של הבכורה הזאת – "ויתן לך האלהים מטל השמים", "יעבדוך עמים" – כל הברכות האלה יתקיימו בנו. אבל זה תלוי בנו, האם אנחנו באמת הולכים בדרך ה'? אכפת לנו מעבודת ה'? למה שלא יראו, אדוני היושב-ראש, קצת ערכים, קצת מוסר, קצת תרבות יהודית? איזה מין תחרות בין הערוצים השונים, מי יותר יראה את התוכניות הצהובות יותר? למה? במה אנחנו מיוחדים כעם היהודי? היו"ר יצחק וקנין: חברי נסים, יש לנו איזו נחמה, שכתוב בנביא: עוד יבואו ימים אשר תאמר אין לי חפץ בהם, אשר לא יהיה רעב ללחם וצמא למים, כי אם לשמוע את דבר ה'. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): מה זה, פרשת השבוע? היו"ר יצחק וקנין: לא, אנחנו מגוונים קצת. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, אמרו לי שהיום הנוער כולו רץ אחרי הספורט, כדורגל, כל היום כדורגל. הלוואי שזה היה כדורגל. מילא, כדורגל אין בזה, אולי, תוכניות של ניאוף וזימה. אבל כל התוכניות האחרות, המתחרות, של הערוצים השונים – אני רק אומר את הפסוק. אדוני הזכיר פסוק, אני אגיד: "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זֹנים אחריהם". שם אומנם "זנות" זה היה עבודה זרה, אבל הזנות שלנו, בדור שלנו, זה עריות. וכדאי שאנחנו נעשה את הכול כדי שחלילה וחס הנוער שלנו לא ילך יותר מדי למטה. כפי שאני רוצה להזכיר לכולם, ה"פייסבוק" הזה, הבחור שהתאבד – גם על זה יש מגבלה. תדע לך, היום יש ויכוח גם בארצות-הברית אם לאפשר את זה לתלמידים. אני יודע שילדים מגיעים מבית-הספר, הם לא מפסיקים לרגע אחד עם ה"פייסבוק" הזה. הם פשוט מורעלים. היו"ר יצחק וקנין: אמת, אמת. אני שומע את זה מהרבה אנשים. נסים זאב (ש"ס): אז מה? אז אנחנו רואים מה קורה עם הנוער שלנו. אז לא צריך לחשוש ולומר: אנחנו מדינה נאורה. נישאר נאורים, אבל לא נישאר עיוורים ונחשוב שאנחנו נאורים. זה הרבה יותר בעייתי. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת נסים זאב. יעלה חבר הכנסת אריה אלדד, אחרון הדוברים. אני אפשרתי לנסים זאב להמשיך מעבר לזמנו כיוון שחיכיתי שחבר הכנסת אלדד יחזור. הוא היה בשיחה אצל היושב-ראש. אריה אלדד (האיחוד הלאומי): תודה. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חברי נסים זאב, תודה במיוחד שהארכת בדיבור כדי שאני אוכל לומר כמה משפטים. המצב הוא באמת בלתי נסבל, ואני לא בטוח שיש לנו נוסחאות פשוטות כדי להתגבר על הדבר הזה. כל מי שנכנס אפילו לאתר החדשות הנייטרלי ביותר מכיר את המצב שקפצה עליו פרסומת שהוא לא יודע מאיפה היא באה ושהוא לא בטוח שהילדים שלו היו רוצים שהיא תהיה על המסך שלו כשהם נכנסים לחדר. אבל לפני כשבועיים הובא לתשומת לבנו מקרה של אחד שתואר כפעיל ימין, שהעלה לרשת סרטון תועבה שבו הוא ממליץ לרצוח אחד מבכירי הפרקליטות. למחרת הוא המליץ לרצוח את שר הביטחון, ובסוף הסרטון הוא אמר: בעצם לא התכוונתי, זה היה רק כדי להראות עד כמה המצב הוא בלתי נסבל. לפני שנה ומשהו מישהו העלה – מישהו שלא הסתתר מאחורי איזה IP נעלם, אלא חתם בשמו ויש לו תואר באחד מהאתרים המוכרים – כתב עלי, לא פחות, או יותר, שהוא מתלבט אם לגרור אותי לקבר רבין ולירות בי בראש לעיני ילדי או סתם להרוג אותי בלי טקס מיוחד. עכשיו, התיאור היה פלסטי לחלוטין. לא ידוע לי שהאיש נעצר, לא ידוע לי שאיזו – – – קריאה: – – – אריה אלדד (האיחוד הלאומי): אחד, עורך משנה באתר אינטרנט מוכר וידוע. ההפקרות המתחוללת ברשת בהיעדר כל פיקוח, אם היא לא תיגמר יום אחד במעשה רצח פשוט ומפורש – ואני מברך על כך שעצרו את זה שהעלה את סרטון ההסתה, אני רק מציע שכך ייעשה לגבי כל מי שעושה דברים מסוג זה. אם זה לא ייעצר באיזו דרך, אנחנו בסוף, לאחר שיקרה אסון, נבוא ונשאל את עצמנו מה לעשות עכשיו. אני בטוח שאפשר להקים צוות חשיבה מסודר של אנשים שיודעים גם משפט וגם תקשורת שידעו לבלום תכנים מהסוג הזה. תודה רבה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת אריה אלדד. אם כן, רבותי, הסתיימה רשימת הדוברים. אנחנו עוברים להצבעה. הצעת חוק התקשורת (בזק ושירותים) (תיקון מס' 47) (אתרים ותכנים פוגעניים באינטרנט), התשע"א–2011, של חבר הכנסת אלכס מילר, קריאה ראשונה – הצבעה, רבותי. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 14 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק התקשורת (בזק ושירותים) (תיקון מס' 47) (אתרים ותכנים פוגעניים באינטרנט), התשע"א–2011, לוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר יצחק וקנין: 14 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כן, רבותי, הצעת החוק תועבר להכנתה לקריאה שנייה ושלישית לוועדת הכלכלה של הכנסת.