קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון – קביעת כשירות לשחרור וליציאה לחופשות על-ידי בית-המשפט), התשע"א–2010 [הצעת חוק פ/2686/18; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת זבולון אורלב) היו"ר ראובן ריבלין: אני מזמין את חבר הכנסת זבולון אורלב לנמק מהמקום את הצעת החוק, שהיא הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון – קביעת כשירות לשחרור וליציאה לחופשות על-ידי בית-המשפט). ישיב סגן שר הבריאות, שהוא שר הבריאות, יעקב ליצמן. בבקשה. זבולון אורלב (הבית היהודי): אדוני היושב-ראש, תודה, חברי חברי הכנסת, לפי חוק טיפול בחולי נפש, בית-המשפט קובע כי הנאשם הוא בלתי שפוי ומחליט להוציא לגביו צו אשפוז פלילי. אך באופן בלתי מובן, על שחרורו מחליטה ועדה רפואית פסיכיאטרית ללא מעורבות משפטית. אם הוועדה הרפואית קובעת כי המאושפז כשיר לשחרור, היא מוציאה צו החלטה רפואי, מיידעת את הגורמים הבאים: הפסיכיאטר, היועץ המשפטי, פרקליט המחוז ומשטרת ישראל. הבעיה, אדוני היושב-ראש, טמונה בכך שבית-המשפט, שהיה אחראי להוצאת הוראת האשפוז של הנאשם, הוא לא אחראי לשחרורו והוא לא מעורב בכלל בשחרורו, ולכן יש כאן חוסר איזון בין זכויות הנאשם לזכויות הקורבן, בכך שהקורבן ובני משפחתו אינם יכולים כיום להיות נוכחים ולהשפיע על הדיון המשפטי. ולכן אנחנו מציעים הצעת חוק – מלכתחילה הצעתי הצעת חוק שהוועדה לא יכולה לשחרר מצו האשפוז של בית-המשפט, אלא אם כן בית-המשפט יאשר את הצו הזה. אלא שבוועדת השרים לחקיקה הותנו עוד כמה תנאים, שמקובלים עלי, והם: שאני אסכים להמתין להצעת החוק הממשלתית, שעיקרה יהיה שהנושא לא יחזור לבית-משפט אלא תוקם ועדה בראשות שופט מחוזי בדימוס, לאמור: תהיה מעורבות – שהוועדה המשוחררת לא תהיה רק ועדה – – – היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת אורלב, בוודאי השר יאמר, ואחר כך אתה תוכל להתייחס. זבולון אורלב (הבית היהודי): אוקיי. אני רק מסביר שהוועדה המשחררת לא תהיה רק ועדה מקצועית של פסיכיאטרים, אלא גם – הפה שהתיר הוא הפה שאסר, או בעצם הפוך: הפה שאסר הוא הפה שהתיר, שהוא פה של שופט מחוזי בדימוס. תודה רבה. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה.