קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון – קביעת כשירות לשחרור על-ידי בית-המשפט), התשס"ט–2009
[הצעת חוק פ/1548/18; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר ראובן ריבלין:
להצעה זו צמודות שתי הצעות נוספות; האחת של חבר הכנסת דוד אזולאי, ובהתאם לתקנון הכנסת – ראה זה פלא – המציע, כשיש הסכמת ממשלה, מנמק מהמקום, ומי שמוצמד אליו יכול לעלות לבמה ולדבר שלוש דקות.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
זה במקום המשחק היום – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מציע, בפעם הבאה – לחבר הכנסת זבולון אורלב – להצמיד את ההצעה שלו להצעה שלו, ואז הוא יוכל לדבר מהבמה.
זבולון אורלב (הבית היהודי):
לא הבנתי, מה – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה לא במכסה, והם מוצמדים.
דוד אזולאי (ש"ס):
זה על חשבון הסיעה, אדוני.
זבולון אורלב (הבית היהודי):
אז אנחנו לא במכסה – – – מה הבעיה?
היו"ר ראובן ריבלין:
שמע, המכסה היא שלכם. אני לא – – – חבר הכנסת אזולאי, שלוש דקות; אני אפילו לא מפעיל את השעון. אחריו – חברת הכנסת זוארץ, ואם היא רוצה שנצביע על הצעת החוק שלה, היא, או אחד המציעים, צריכים להימצא באולם.
דוד אזולאי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, ראשית, אני רוצה להודות לך על דברי החיזוק לגבי מחאתי הבוקר בוועדת הפנים. אני חושב שמן החובה היה לעשות את המעשה הזה כדי לשמור על כבודו של הבית הזה וכבודה של ועדת הפנים. אז אני מודה לך על דברי החיזוק.
אדוני היושב-ראש, לפי סעיף 15 לחוק טיפול בחולי נפש, רשאי בית-המשפט לקבוע, על סמך ראיות, כי הנאשם אינו מסוגל לעמוד לדין, ולהחליט להוציא לגביו צו אשפוז בבית-חולים. על שחרורו יכולה להחליט ועדה רפואית פסיכיאטרית, והחלטתה אינה זקוקה לאישור בית-המשפט. לכן נוצר מצב שבית-המשפט, שהיה אחראי להוראת אשפוז של נאשם, אינו אחראי להוראת שחרורו, והוא אפילו לא ידע מכך. בהתאם לסמכותו בסעיף 21 לחוק, יימצא החולה משוחרר ממשמורת חוקית, ואף עלול להתחמק מאימת הדין.
הצעת החוק הזאת, אדוני היושב-ראש, באה בעצם לאפשר להעמיד את החלטת הוועדה הפסיכיאטרית לביקורתו של בית-המשפט, כדי למנוע מצב שבו עבריינים מסוכנים שבית-המשפט הורה לאשפז אותם – לפחות שהוא ידע מזה. וכך, בדרך זו, ייווצר מצב של איזון נכון בין זכויות הנאשם מחד גיסא לבין זכויות הציבור בכלל וזכויות נפגע עבירה בפרט, לאחר שבית-המשפט יבחן מחדש את סוגיית מסוכנותו של העצור.
אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת, אדוני היושב-ראש, ובאמת להודות למרכז נפגעי עבירה בקריה האקדמית אונו – "מרכז נגה" – שסייע בהצעת החוק הזאת, שהיא מאוד מאוד חשובה. בעצם גילינו פה דבר – שבית-המשפט קבע מה שקבע, והוא אפילו לא יודע על כך ששחררו את אותו אדם, שהוא לכאורה חולה נפש, והוא בעצם יכול להמשיך להסתובב ברחוב ואף אחד לא ידע על כך. החוק הזה, גם שלי וגם של חבר הכנסת אורלב, בא לתקן את המצב הזה, ודורש להחזיר את המצב לבית-המשפט, שהוא ידע ויחליט אם צריך להמשיך לעצור אותו או לשחרר אותו. תודה רבה, אדוני.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה.