קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – ביטול האיסור להפעלה עצמית של שירותי המים והביוב), התשע"א–2010 [הצעת חוק פ/2725/18; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר ראובן ריבלין: אנחנו ממשיכים בסדר-היום. אני משנה את סדר-היום, בהסכמה, ואני מבקש מחבר הכנסת זאב בילסקי לעלות ולהביא בפני הכנסת את הצעת חוק תאגידי המים והביוב (תיקון – ביטול האיסור להפעלה עצמית של שירותי המים והביוב), שעליה לא תהיה תשובת הממשלה, ומוסכם שהיא מוצעת היום. תשובת הממשלה והצבעה במועד אחר, והיא בסדר-היום באחד הסעיפים המתקדמים. בבקשה. עשר דקות תמימות עומדות לרשותך, אדוני. זאב בילסקי (קדימה): אדוני היושב-ראש, תודה רבה, אמרו כבר חכמינו: מודה ועוזב ירוחם. עכשיו, מה קרה פה, אדוני היושב-ראש? במשך עשר שנים ממשלות ישראל בונות את הרעיון של תאגידי מים, והרעיון היה להביא התייעלות, חיסכון; יש הרבה פחת במים, שיהיה פחות. ואני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, אני הקטן, מאז אני פה, כמה פעמים ניגשתי לשרים הנוגעים בדבר ואמרתי להם: אולי בחוץ וביטחון אני לא מומחה כל כך גדול, אבל תאמין לי, בעירייה אני – יש לי קצת. אני יודע. תפסיק עם זה. זה לא טוב, התאגידים. העבירו את התאגידים, והיום, אדוני היושב-ראש, יש פה בזבוז של כספי ציבור במאות מיליוני שקלים, כי החילו את התאגידים על כולם. עכשיו, מה ההיגיון שבזה? כשאתה רוצה – רשות מקומית, לתקן אותה – יש לשר הפנים כל הדרכים: הוא יכול לפזר את המועצה, הוא יכול להוריד את ראש העיר מכיסאו, הוא יכול לעשות את שניהם יחד. אותו הדבר במים: יש לך טענות לרשות מסוימת? יש לך כל הכלים כדי לעבוד. הקימו תאגידים במקום שלא צריך. ולכן, חבר הכנסת יריב לוין וחבר הכנסת גדעון עזרא ואנוכי הגשנו הצעת חוק, שכל מה שהיא אומרת הוא דבר פשוט: איפה שצריך להקים תאגיד, תקים; איפה שלא צריך, אל תקים. למה להקים תאגיד במקום שלא צריך? וכל ניסיונותי עד עכשיו, שלא באמצעות הצעת חוק, עלו בתוהו. אף אחד לא מבין את האבסורד, שבתוך עירייה אחת אתה מקים שני גופים, הגוף החדש שאתה מקים בכלל לא שומע מה שראש העיר אומר – יושבים פה ביציע ראשי ערים מהטובים שיש לנו; יושב פה יוסי נשרי, ראש עיריית קריית-אונו, תשמעו ממנו. הלוואי שראשי הערים היו יכולים לבוא לכאן ולבטא יותר טוב ממני את מה שקורה פה עם תאגידי המים. בכינוס שעשינו עכשיו, אדוני היושב-ראש, סיפר אחד מראשי הערים שהוא צלצל לתאגיד. אמר: תשמעו, המים מתפזרים. אמרה לו הפקידה: תתקן, תביא לנו קבלה. אתה היית מאמין, אדוני היושב-ראש? כעת חיה הסיפור הזה סופר לנו. מה שקורה, התאגידים התאהבו בעצמם. הם הקימו דוברות – – – היו"ר ראובן ריבלין: רבותי, רבותי, לא מנהלים פה – כבוד שר האוצר, לשכתי עומדת לפניך, תעשה קבלת קהל שם. אין שום בעיה. בבקשה. זאב בילסקי (קדימה): התאגידים התאהבו בעצמם, עכשיו יש להם דוברים, יש להם תקציב פרסום, ואנחנו רואים שבמו-ידינו אנחנו לוקחים מאות מיליוני שקלים מכספי ציבור ואנחנו ומבזבזים אותם. היו לי שיחות ארוכות עם שר התשתיות, דיברתי עם שרים אחרים, אני חושב שהאסימון התחיל לרדת, אדוני היושב-ראש, ולכן אני באמת מאמין שבשיתוף פעולה יחד עם הנהלת הקואליציה אנחנו עוד בקדנציה הזאת נביא את הסיפור הזה לידי פתרון. עכשיו, מה הפתרון שאנחנו מציעים היום? אגב, בסופו של דבר, אם לא תלכו אתנו לפתרון הזה, תאמינו לי, ראשי הערים יגרמו לכך שאתם בכלל לא תוכלו להקים תאגידים. הפתרון היום זה שמי שרוצה תאגיד – תן לו תאגיד. איפה שאתה חושב, ממשלה, שצריך להקים תאגיד, תקים את התאגיד. אבל לא סתם לקחת מקומות שזה עובד מצוין – יושב פה ראש עיריית סביון, יושב פה ראש עיריית עומר, אנשים שמנהלים את המים יותר טוב מכל התאגידים ביחד, מכל הבחינות – פחת, שירות לתושבים, השקעה בתשתיות. למה לקחת משהו טוב ולהעביר את זה למשהו פחות טוב? אני נעניתי לפנייתו של יושב-ראש הקואליציה – ועד היום בברכתך, אדוני היושב-ראש, כל העסקים שעשיתי עם הנהלת הקואליציה צמחו; אני גם מודה לך על הסיוע בהעברת חוק פגע-וברח בקריאה טרומית, ועכשיו הוא נדון בוועדה, אף שוועדת השרים לא אישרה את זה. ולכן, בסופו של התהליך אני מוכן שאכן, כפי שאמר היושב-ראש, לא תהיה פה הצבעה. נכנס פה פקטור נוסף, ואני פה קורא לראש הממשלה, שהוא ראש הממשלה של כולנו: אתה, אדוני ראש הממשלה, לקחת על עצמך לפתור את הבעיות של השלטון המקומי בתוך 45 יום. חצי מ-45 היום כבר עברו, ולכן, ב-45 יום אלה גם נושא המים צריך לבוא ולהסתדר. אני אהיה הראשון שאשמח למשוך את הצעת החוק הזאת אם ראש הממשלה ישב עם השלטון המקומי ויגיעו להסכמות בכל מה שנוגע למחירי המים ולתאגידי המים. אבל אם לא יגיעו ב-45 יום לאותו הסדר, אז אני בהסכמת הקואליציה אצטרך להביא את ההצעה הזאת פעם נוספת. ואני רוצה להגיד לכם, חברי הכנסת הנכבדים ושרי ממשלת ישראל, אני מאמין בהרבה מאוד חברי כנסת שבאו ואמרו לנו היום, לכל ראשי הערים: אם לא יסתייע הנושא, אנחנו נהיה אתכם. ולא יעזור פה לקואליציה שתנסה לגבש רוב, כי בסופו של דבר, אם נביא את זה פעם נוספת בלי שהממשלה הסכימה, אני מאמין שאנחנו נצליח לגבש פה רוב של חברי כנסת שיצביעו בעד החוק. היו"ר ראובן ריבלין: גם ראש העיר דוקרסקי נכנס למליאה. זאב בילסקי (קדימה): כן, נכנסים פה ראשי ערים נוספים. היו"ר ראובן ריבלין: ראש העיר קריית-ביאליק. זאב בילסקי (קדימה): ראש העיר קריית-ביאליק. באמת, הלוואי שיכולתי בזמן המועט שיש לי לעמוד פה על הדוכן, לשכנע את כל אותם חברי כנסת שאולי לא באים מהשלטון המקומי, שיסתכלו ויראו את האנשים האלה, יראו עם מה הם מתמודדים יום-יום. למה לא להקל עליהם? למה להקשות עליהם? למה אתה צריך לשאול ראש עיר מצטיין: תגיד לי, אתה רוצה תאגיד מים? תיקח. אתה לא רוצה – אני סומך עליך. הלוא ממה נפשך? מחר יחליטו שהחינוך לא טוב בכמה רשויות מקומיות, ואז יגידו, בואו נקים תאגידי חינוך. ראש התאגיד מדווח ישירות לשמשון שושני בירושלים, וראש העיר רק ידאג לגירים וללוחות. מה, אתם השתגעתם? למה לקחת אורגן כל כך חשוב כמו הטיפול במים ולהוציא אותו החוצה, מאיפה המחשבה הזאת? עכשיו אני אגיד לכם עוד דבר: כל ממשלות ישראל, לא רק הממשלה הזאת, חטאו בכך שהן הוליכו הצעת חוק ולא שמו לב למה שהן מביאות. יושב-ראש ועדת הפנים, בגילוי לב, אדם הגון וישר, אמר לפני שעה לראשי הערים: אני מכה על חטא. אני הייתי שם, אני הצבעתי; לא שמתי לב לאן אני מגיע. חבר הכנסת וקנין אומר: חברים, לא נעים לי להגיד, אמרתי לכם; אני היחידי שראיתי, לא שמעתם לי, הצבעתי נגד. איפה היינו, השלטון המקומי? איפה חלמנו וישבנו כשפה התרגשה עלינו צרה כזאת שעלתה עד היום לשלטון המקומי 450 מיליון שקל? פה כל הזמן מחפשים עוד כמה שקלים כדי לעזור לאותם אנשים שצריך, ואנחנו בזבזנו את זה במחי-יד. לכן, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות קודם כול לכל ראשי הערים שבאו לפה, לכל אותם ראשי ערים, לך, יוסי, לחיים, לכל אותם אנשים שלקחו את נושא המים ועובדים עליהם ומריצים אותם יום-יום כדי שבסופו של דבר נגיד, טעינו, ונשנה את הטעות הזאת. אני רוצה להודות לחברי הטובים – חבר הכנסת יריב לוין וחבר הכנסת גדעון עזרא. יעקב אדרי (קדימה): גם לנו יש אותה הצעת חוק. זאב בילסקי (קדימה): נכון, וכל אלה שהגישו הצעת חוק דומה. אנחנו עכשיו נסיים את הסאגה הזאת. נקווה שבתוך 45 יום ראש הממשלה יחד שר האוצר, לאחר – – – היו"ר ראובן ריבלין: הגיעו עוד ראשי ערים. זאב בילסקי (קדימה): כן, ראשי הערים הגיעו לפה, לאחר ששר האוצר – בכלל, לפי דעתי, שר האוצר, התפנית עכשיו. יש לך את ששינסקי – הצלחה בלתי רגילה; יש לך כל כך הרבה הצלחות, מה שנשאר לך רק זה לשלוח אותנו מאושרים, את ראשי הערים. תוריד מאתנו את תאגידי המים. תעשה את זה, אתה יודע, כמו שאתה עושה, בסטייל שלך, בסגנון שלך, ואנחנו נהיה אתך. תודה רבה. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה. תשובה והצבעה במועד אחר. קודם יצאה שגגה מפי כאשר בירכתי את השר פלד ליום הולדתו ה-70, ואמרתי שרבי הלל – כמובן בהגדה של פסח, וכך העיר לי סגן ראש הממשלה דן מרידור, נאמר על רבי אלעזר בן עזריה שאמר: לא שמעתי על יציאת מצרים – עד שאמרה בן זומא. ולכן לא ייאמר בפרוטוקול: הלל הזקן שאמר הרי אני בן 70 שנה, אלא אלעזר בן עזריה. ואני מתנצל על טעותי שיצאה, כי גם גילי הוא כבר מעבר לגיל 70 – כבוד שר המשפטים, אנחנו מתבגרים. קריאה: – – – היו"ר ראובן ריבלין: נעשים משובחים, אבל מתבגרים. תודה רבה.