קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון – שיקולים למתן כשרות), התשע"א–2010
[הצעת חוק פ/2721/18; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי, אנחנו עוברים להמשך סדר-היום. אני קורא לחבר הכנסת יעקב כץ לבוא ולעלות לדוכן הנואמים כדי להציג את הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון – שיקולים למתן כשרות). בבקשה, אדוני. לרשותך עשר דקות תמימות.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
אדוני היושב-ראש, מכובדי השרים, חברי חברי הכנסת, לפני כמה חודשים אירע מקרה בעיר אשדוד – –
היו"ר ראובן ריבלין:
כבוד יושב-ראש הקואליציה ואדוני השר הנכבד, נא לאפשר לחבר הכנסת כץ לקיים את יומו בכנסת.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
– – שמסעדה שמצד אחד פעלה לפי ההלכה במה שנוגע לנושא של כשרות האוכל, אבל מצד שני, מי שהפעיל אותה – היה חשד, לרב העיר, שהדברים לא נהגו לפי ההלכה המושלמת, ועקב כך הוא פסל את הכשרות של המסעדה. התוצאה היתה שהוגש בג"ץ, ובג"ץ אמר שכל עוד מבחינת ההלכה הדבר הוא תקין, הם פוסקים שההלכה לא כוללת את ההסתכלות הכוללת של הרב, אלא הסתכלות פרטנית, האם האוכל שהוגש במסעדה היה כשר, ובהתעלמות מוחלטת מהדברים האחרים שסובבים את ההחלטה של הרב שיינין; הוא הגיש אז את התנאי שלו למתן תעודת הכשרות. היתה בעיה שהוא טען שהיא שייכת לכת נוצרית, ולכן הוא פסל את האפשרות שהיא תקבל. בג"ץ הורה לרבנות הראשית למנות רב אחר שייתן את ההכשר, אבל סירב להורות לרב שיינין להעניק תעודה בניגוד לרצונו. זו היתה ההחלטה של בג"ץ.
הראשון לציון הרב עמאר תקף בחריפות את פסיקת בג"ץ וביקש מחברי הכנסת להתערב בחקיקה, ואכן אנחנו הוזמנו לרב עמאר, כדי למנוע אפשרות של דבר כזה פעם נוספת. יש הלכה ב"שולחן ערוך", בהלכות כשרות, שנקראת נאמנות. כלומר, לא מספיק שהאוכל יהיה כשר, אלא צריך שהמכין אותו יהיה נאמן, ויש מדרג בנאמנות לפי ההלכה היהודית. זאת אומרת, זה לא מספיק שהמוצר יהיה כשר, אלא אנחנו מסתכלים על המרכיב הכולל כולו; ככה פסקו גדולי ישראל במהלך הדורות, אדוני היושב-ראש, מכובדי השרים, בדרך הזאת. יהודי, גם אם אינו שומר מצוות ואינו שומר כשרות או אינו יודע את הלכות כשרות, גם אם הוא חושב שהוא יודע, נדרש להשגחה מסוימת, אך מומר לדת אחרת צריך השגחה צמודה. יש הלכות בדברים האלה – "שולחן ערוך", יורה דעה, סימן שי"ט, סעיף א'.
לצערנו הרב, בית-המשפט פסק, ודבר לא נעשה. אני בשעתי הגשתי את החוק שלי, שאומר – אני קורא לזה במפורש: חוק עוקף בג"ץ – שיאפשר לפעול במדינת ישראל על-פי ההלכה, ולא לאפשר לבית-המשפט העליון להיתלות בסעיף כזה או אחר כדי לגרום לכך שרב מסוים או רב של יישוב לא יוכל לתת את הכשרויות לפי הדין; פשוט ביקשנו שבמקום "בלבד" יבוא "לפי קריטריונים שתקבע ותפרסם מועצת הרבנות הראשית לישראל", ולא כפי שמופיע היום בחוק, שזה על-פי ההלכה, כי על-פי ההלכה – בית-המשפט העליון אמר שההלכה היא שהאוכל צריך להיות כשר, ולא מעניינים אותנו, אדוני היושב-ראש, כל המהלכים מסביב, הנאמנות או איך ביורה דעה הסתכלו על העניין. אם האוכל שהוגש הוא כשר, אז אם האשה היא נוצרית או מומרת או לא כשרה מבחינת ההסתכלות הכוללת של ההלכה, אותנו זה לא מעניין.
לכן, אני הצעתי – אני רק רוצה לקרוא את דברי ההסבר: כיום לא מוגדר בצורה ברורה מיהו הגורם המוסמך הבלעדי להגדרת הקריטריונים למתן כשרות. עובדה זו מערערת את סמכותה של הרבנות הראשית לישראל ויוצרת שלוש בעיות הנובעות זו מזו: א. שוק הכשרות אינו מוסדר דיו ונתון להתערבות של גורמים זרים, כך שאזרח מהשורה לא תמיד יכול לדעת מהי רמת הכשרות של מוצר מסוים. בנוסף, בשוק הכשרויות לא מונהגים קריטריונים אחידים וכל רבנות מקומית קובעת את רמת הכשרות שלה. עובדות אלו גורמות גם לפריצה בשוק הכשרות ולזיופים בעלי אופי פלילי; ב. ציבור רחב לא סומך על מערך הכשרות של הרבנות הראשית או המקומית ומחפש מוצרים יקרים יותר שבהשגחת – – – ג. בעלי עסקים רבים נאלצים לשלם כסף רב כדי לקבל הכשר של גורם פרטי ומקובל על הציבור.
מוצע בזה להסדיר את הקריטריונים למתן כשרות כשמועצת הרבנות הראשית לישראל היא הגוף הקובע הבלעדי המוסמך לקבוע את הקריטריונים למתן כשרות. הצעת חוק דומה בעיקרה, אדוני היושב-ראש, הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על-ידי וקבוצת חברי כנסת רבים.
אני גם מקבל פה איזה מין דף נייר – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
מיושב-ראש סיעתך, אני אשאל אותך את השאלה: האם אדוני מסכים שתשובה והצבעה – במועד מאוחר יותר?
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
אני אומר כך, אני קודם כול רוצה לקרוא מה בדיוק אורי אריאל, חבר הכנסת – כדי שאני אדע על מה אני – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
בעניין זה הוא הרב שלך, הוא לא מחויב לרב שלי.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
כן. אני יושב-ראש הסיעה, ופה ההצעה, ואני רוצה לראות מה בדיוק אורי כתב לי.
היו"ר ראובן ריבלין:
רגע, כשרות נקבעת על-ידי רב העיר?
השר לשירותי דת יעקב מרגי:
כן.
היו"ר ראובן ריבלין:
על-ידי רב העיר. ואם אין רב בעיר, אז על-ידי הרב הראשי?
השר לשירותי דת יעקב מרגי:
כן.
היו"ר ראובן ריבלין:
כי נוצר מצב שלפעמים הרב הראשי הוא לא כמו רב העיר, ואז אחרי 45 שנה שאני אוכל "בית יוסף", מתברר לי שזה לא כשר, חלילה.
השר לשירותי דת יעקב מרגי:
זה תמיד כשר.
היו"ר ראובן ריבלין:
ברור. אז פתאום מתברר לי שעברתי – – –
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
מה זה נקרא שאני אוכל להגיש את זה בפעם אחרת, אם יתברר שעוד פעם – – –
זאב אלקין (הליכוד):
תשובה והצבעה במועד אחר.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
מה זה "מועד אחר"? משום שכבר קרה לפני שנה – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
איך שאתה רוצה – – –
זאב אלקין (הליכוד):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
יושב-ראש הקואליציה, לא לנהל משא-ומתן.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
כן, אני צריך לדעת.
השר לשירותי דת יעקב מרגי:
אני מביא את זה לוועדת שרים.
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה צריך לומר לי כרגע דבר אחד. אתה צריך לומר לי אם אתה מסכים.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
אני אענה. אני אענה.
זבולון אורלב (הבית היהודי):
גם אנחנו, כיוזמים, מבקשים שההצבעה תהיה במועד אחר, כי יש סיכוי טוב להעביר את החוק.
היו"ר ראובן ריבלין:
שמעתי. אני דרך אגב חושב, כאדם ששומר על המסורת היהודית, לא על התרי"ג לצערי הרב, כי חלש אני, אבל משתדל כמה שאפשר, בוודאי בדיני כשרות, ההצעה נשמעת בעיני מאוד הגיונית.
זבולון אורלב (הבית היהודי):
זה חוק נכון. ועדת השרים עוד לא החליטה, לכן אנחנו מבקשים – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
בסדר. אתה תחליט. יש לך יועץ מצוין, יושב-ראש הסיעה שלך. מי ראש הסיעה?
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
אני יושב-ראש הסיעה – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה ראש התנועה.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
– – אבל אורי הוא בעל-הבית האמיתי.
היו"ר ראובן ריבלין:
אוקיי. בסדר גמור. אתה תחליט אם אתה רוצה, עד שאתה מסיים את דבריך. אם תוותר על תשובת שר, היא תהיה במועד אחר.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
אני אקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
המועד ייקבע על-ידך.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
אני אקבל את בקשתו של השר מָרגי ואת בקשתו של חברי – –
היו"ר ראובן ריבלין:
מֶרגי, מֶרגי.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
– – יושב-ראש הוועדה לזכויות הילד, יושב-ראש ועדת החינוך לשעבר, השר לשעבר וידידי וחברי לעתיד בסיעה משותפת, ובעזרת השם – זבולון אורלב – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
לא יספיקו לך עשר דקות לציין מה היה בעבר ומה יהיה בעתיד זבולון אורלב. לא יהיה מספיק עשר דקות.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
לכל המעלות שלו. ואולי בעתיד בסיעה משותפת, כשנלך ביחד בבחירות הקרובות שיהיו בשנה הקרובה, בעזרת השם – –
היו"ר ראובן ריבלין:
יש לך עוד שלוש דקות לנהל משא-ומתן.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
– – שנצליח להפיל את הממשלה, בעזרת השם. אז אני מקבל את הצעתו של השר מרגי, בהבטחה שהדבר הזה יהיה דחוף, מיידי, ולא כמו שנדחה מהפעם הקודמת שנה שלמה – אז אני, אם כך, מציע את זה כהצעה לסדר-היום ולא – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
לא. לא כהצעה לסדר-היום.
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
לא כהצעה לסדר-היום.
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה מבקש שתשובה והצבעה יהיו – – –
יעקב כץ (האיחוד הלאומי):
תשובה והצבעה. בסדר גמור. מקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
אורי אריאל עוד סומך עלי שאני אשמור עליך. כבוד השר מרגי, אתה רואה שכשמרגילים את חברי הכנסת לומר את שם משפחתם של חברי הכנסת והשרים נכון, הם אומרים את זה נכון. כי כל הארץ היא מָרגי. מה זה מָרגי? משפחה מכובדת היא מֶרגי. מה זה, משפחת מֶרגי. תודה רבה. אנחנו ממשיכים בסדר-היום.
תשובה והצבעה בהצעת החוק של חבר הכנסת יעקב כץ, כצל'ה, תהיה בעתיד, כאשר יקבע – יעקב כץ יקבע מתי הוא רוצה תשובה. תודה.