קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק השירות האזרחי, התשס"ט–2009
[הצעת חוק פ/113/18; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת יואל חסון)
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מזמין את חבר הכנסת יואל חסון לעלות ולבוא ולהציע את הצעת החוק שלו, הצעת חוק השירות האזרחי. תסביר לי מדוע, אם זה צריך לעבור לוועדת חוץ וביטחון; תסביר לי אם אתה רוצה ועדה אחרת, תגיד לי למה.
יואל חסון (קדימה):
כנראה לא אזכה לזה.
אדוני היושב-ראש, השרים, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להגיש לכנסת, להציע לכנסת את חוק השירות האזרחי.
בימים האחרונים, חברי חברי הכנסת, מאות ואלפי מפגינים מכ-60 ארגונים חברתיים פתחו במסע מחאה נגד הפטור מגיוס לחרדים ובקריאה לחלוקה צודקת יותר של הנטל. הם יצאו מהבקו"ם בתל-השומר, במסע אלונקות מדומה, ובשלושת הימים הקרובים הם יעשו דרכם ליעדם הסופי בירושלים, ושם יערכו ביום חמישי עצרת גדולה. בקבוצה הזאת של האנשים יש אנשים מימין, יש אנשים משמאל, יש חובשי כיפות, יש חילונים, יש כל מי שמרגיש שהוא חלק מהחברה הזאת ומרגיש שהנטל הזה, שיש על חלק מהאוכלוסייה, ראוי וצריך שיהיה על כל האוכלוסייה.
אני לא חושב שיש היום מישהו באוכלוסייה שלא יכול או לא צריך להיות חלק מנשיאת הנטל הלאומי, כמו שאני לא חושב שכל אחד צריך להתגייס לצה"ל, כפי שאנחנו מכירים את צה"ל. אבל שירות אזרחי והחוק הזה מאפשרים למי שלא יכול להיות בשירות צבאי מלא, מסיבות שונות, גם אם הן בריאותיות וגם אם הן סיבות סקטוריאליות כאלה ואחרות – ראוי שהוא יהיה חלק מהנטל, מנשיאת הנטל הלאומי של מדינת ישראל, שנדרשת מכולנו.
הצורך הזה בשוויון בנטל השירות הוא צורך לאומי, הוא מחייב, הוא צו השעה. ואני אומר לכם, חברי חברי הכנסת, שרי הממשלה, אדוני היושב-ראש, אם הוא לא יהיה היום הוא יהיה מחר, ואם הוא לא יהיה מחר הוא יהיה מחרתיים, הדבר הזה בסוף יהיה. בסוף החברה הישראלית כולה תצטרך להיות חלק מהנטל; כולה, גם מהחרדים, גם ממי שמשתמטים, גם מהערבים, גם מכל מי שהוא אזרח המדינה הזאת.
חברי חברי הכנסת, צריך לדעת ולהבין שהתחזית הדמוגרפית מצביעה על תמונת מצב עגומה מאוד, עתידית, בנושא האי-שוויון בחלוקת הנטל בישראל. התחזיות הדמוגרפיות לגבי האוכלוסיות שאינן נושאות בנטל – הציבור החרדי מחד והציבור הערבי המוסלמי מאידך – מצביעות על החרפה הולכת וגוברת של האי-שוויון בחלוקת הנטל. ב-2009, חברי חברי הכנסת, 34% מצעירי הציבור היהודי, בנים ובנות, לא התגייסו לצה"ל. שימו לב, אחד מכל שלושה לא התגייס לצה"ל. הם לא רק לא התגייסו לצה"ל, הם גם לא לקחו ולא לוקחים שום חלק בנטל ולא שותפים לשום פעילות – לא לשירות אזרחי ולא לשירות לאומי. רק 4.5% מהגברים בישראל מבצעים שירות מילואים מעל ארבעה ימים בשנה, אחד מתוך 22.
חברי חברי הכנסת, בשנת 2015 נתעורר למציאות שבה כמעט מחצית מהצעירים בגיל 18 בישראל אינם נושאים באחריות האזרחית שלהם כחלק משירות צבאי. בשנת 2025 למעלה ממחצית מהנוער לא תישא בנטל. התחזית הקודרת הזאת מחייבת אותנו לפקוח עיניים ולפעול בנחרצות, באופן ענייני, ולא משיקולים צרים.
אני רוצה לפנות למנהיגות כאן בכנסת, גם במגזר הערבי וגם במגזר החרדי. אתחיל, ברשותכם, במגזר הערבי. במגזר הערבי, המנהיגות היום, לצערי, פועלת נגד מי שמבקשים להיות חלק מהשירות האזרחי, מי שמבקשים לקחת חלק בנטל ולהשתלב בחברה. המעט שבמעט שעושים את זה במגזר הערבי היום מותקפים, מוצאים מן החברה. זה דבר שפוגע ביכולת, קודם כול של אותם אנשים להשתלב בחברה, קודם כול של אותם אנשים להרגיש חלק, של אותם אנשים להרגיש שווים גם בזכויות וגם בחובות. וכשאין שוויון בחובות לא יכול להיות גם שוויון בזכויות, וצריך כאן אומץ אמיתי של המנהיגות הערבית המוסלמית לבוא ולתמוך ביציאה לשירות אזרחי, ולתמוך בחוק הזה.
שירות אזרחי, אגב, יכול להיות גם מתאים לאוכלוסייה, מתאים לתרבות. במגזר הערבי המוסלמי יש קבוצה גדולה מאוד ויש צרכים גדולים מאוד של קבוצות רבות – אם בתחום החינוך, אם בתחום הרווחה, אם בתחום הבריאות – בשירות אזרחי של הערבים המוסלמים. הם יכולים לקחת חלק אמיתי בקהילה, בעזרה, וזה דבר שהוא חשוב, וזה דבר שהוא נדרש, ולדעתי יעשה מהפכה אמיתית ביכולת שלנו לחיות כאן באופן שוויוני, וזה יכול לקרות.
עפו אגבאריה (חד"ש):
המשרתים בצבא הם שווי זכויות – – –?
יואל חסון (קדימה):
הם הרבה יותר שווי זכויות מאלה שלא, יש להם הזדמנויות.
עפו אגבאריה (חד"ש):
– – –
יואל חסון (קדימה):
אתה יודע. אתה יודע שיש להם הזדמנויות, הרבה יותר מלאלה שלא משרתים, ואני אומר לך עוד הפעם: אני לא מדבר על הצבא. אני לא דיברתי על הצבא במקרה הזה, אני מדבר על שירות אזרחי. אני מדבר על הצעירים שלכם, שיכולים לעשות שירות אזרחי בבתי-החולים, במחלקות הרווחה, בבתי-הספר, בעמותות חברתיות ביישובים שלכם.
יעקב אדרי (קדימה):
ביישובים שלהם.
יואל חסון (קדימה):
ביישובים שלכם. אני לא בא כאן לכפות שום דבר, אלא אני בא לעשות משהו אתכם, כי אני מאמין באמונה שלמה שהחיים שלנו בחברה הישראלית כאן תמיד יהיו חיים שיהיו בהם גם אזרחים ערבים שווי זכויות, שגם צריכים להיות שווי חובות. אני מאמין שזה רק לטובתכם, ואני גם אומר עוד פעם: אם לא נעשה את זה, זה יקרה. זה יקרה בסוף בכוח, אבל זה יקרה. ויום אחד תהיה כאן ממשלה, יום אחד תהיה כאן ממשלה שהיא תהיה מספיק אחראית, ממלכתית, שתבין שהיא חייבת לייצר כאן שוויון בנשיאה בנטל. ומה שאנחנו שומעים היום ברחוב, נשמע אותו גם כאן בבית הזה בהצבעות.
לכן – חברי החרדים, אני רוצה לומר לכם: אני מאמין שמי שבאמת תורתו אומנותו, צריך ללמוד; מי שבאמת זה עיקר חייו, תורתו אומנותו, יכול לא להיות חלק משירות צבאי כפי שאנחנו מכירים אותו. אנחנו יודעים שרבים רבים רבים מצהירים שתורתם אומנותם, אבל זה לא באמת מה שקורה. אנחנו שומעים גם, מצד אחד, יותר ויותר חרדים בדור הצעיר שלכם, שמבינים שהשתלבות בצבא ובשירות אזרחי תעזור להם, תוציא אותם ממעגל העוני, תרחיב להם את ההזדמנויות, תרחיב להם את הזכויות.
אבל כמו בהרבה דברים אחרים, אנחנו רואים את הדור הצעיר מתקדם הרבה יותר מהמנהיגות שלו. המנהיגות שלכם, לצערי, עדיין מנהיגות שהיא מהססת, מנהיגות שחוששת, מנהיגות שחושבת שההשתלבות הזאת תביא אולי לרפיון בחוזק שלהם, באמונה שלהם. זה ממש לא נכון, להיפך, אני ראיתי במסגרת שירותי בנח"ל – לא כחייל, זה בא הרבה הרבה אחרי אבל במעורבות שלי אחר כך – ראיתי את ההשתלבות של החרדים בצבא. ראיתי את זה בנח"ל החרדי, ראיתי את זה בפעילויות אחרות, וראיתי השתלבות אמיתית, רצון להיות חלק, רצון להשתלב, רצון לתת, כי הם יודעים שזה מכניס אותם לחברה. וזה לא אומר שהם יהיו פחות חרדים, זה לא אומר שהם יהיו פחות דבקים בתורתם. אני מכיר חיילים טובים בציונות הדתית שהם דבקים מאוד בתורת ישראל, דבקים מאוד בקיום המצוות ויכולים גם במקביל להיות מלוחמיה הגדולים של המדינה הזאת.
אני רוצה גם לציין שממש השבוע חבר הכנסת יוחנן פלסנר הגיש דוח ביניים שגיבש בנושא המסקנות וכל העניין של יישום חוק טל. הדוח הזה קובע בפירוש שהחוק נכשל, ואם לא יהיו בו שינויים חשובים ומהותיים, הוא לא ישיג את ייעודו כפי שהוא נקבע – כמו שמי שרצה או דיבר וכמובן לא יישם, כמו בכל דבר אחר, אהוד ברק.
אנחנו חייבים להביא למצב – לעצור את ההשתמטות הגוברת, את ההשתמטות הגוברת משירות חובה, את העלייה הדרמטית במספר המשתמטים. ושני הסקטורים שציינתי, החרדים והערבים, הם לא היחידים. לצערי אנחנו רואים עלייה בהשתמטות של מי שחייבים, בחוק, להתגייס ואין להם הצהרות שפוטרות אותם, נכון להיום, והם בכל זאת משתמטים בכל מיני צורות. ההשתמטות הזאת היא סכנה אמיתית, היא פוגעת בנו באופן משמעותי, ובעניין הזה, כמו שאמרתי, אני לא יכול להאשים רק את החרדים או רק את הערבים, אלא אני גם מאשים את אלה שמשתמטים. אני מתבייש בהם, הכנסת צריכה להתבייש בהם. וזה דבר שצריך – אני מסכם, משפט אחרון.
בשורה התחתונה אני מבקש לומר: הצעת החוק הזאת הוגשה עכשיו. זו הזדמנות, באמת, להניע כאן תהליך להתחלה מחדש – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת שטרית, אני מאפשר לו לדבר מעבר לזמן, אם אתה מסכים.
מאיר שטרית (קדימה):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה מסכים? בסדר.
יואל חסון (קדימה):
אני מסיים, עוד דקה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני לא רוצה לעבור על האובייקטיביות.
יואל חסון (קדימה):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אני מודה לך על הארכת הזמן הזאת.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, תודה לחבר הכנסת שטרית, כי – –
יואל חסון (קדימה):
גם לחבר הכנסת שטרית.
היו"ר ראובן ריבלין:
– – אם הוא לא היה מסכים, לא הייתי מסכים.
מאיר שטרית (קדימה):
– – –
יואל חסון (קדימה):
מה שנקרא: מודה, מודה, מודה. אני מודה.
מאיר שטרית (קדימה):
– – –
יואל חסון (קדימה):
בכל אופן, אני רוצה לומר לכם: הצעת החוק הזאת היא באמת הצעת חוק שמניעה את התהליך ההתחלתי, פעם אחת ולתמיד להגדיר שוויון, שוויון אמיתי בנטל. חובה, גם של מי שלא נקרא לשרת בצה"ל, מטעמי בריאות או מטעמים אחרים, שיוכל לשרת בשירות אזרחי ולתרום למדינה הזאת בטווח זמנים סביר. יש כאן הזדמנות אדירה לעשות את זה, יש כאן הזדמנות אדירה לתת פה, באמת, מציאות אחרת של הכרה בשוויון.
ואני אומר לכם, חברי הכנסת: בואו ניתן לתהליך הזה לנוע. נעביר אותו, אחר כך, בתיאום. בואו ניתן מסר מהבית הזה לדבר הזה. אני מודה לכם, בינתיים.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה, כי אתה חוזר. כבוד השר הרשקוביץ ישיב בשם הממשלה, בבקשה, ולאחר מכן תינתן ההזדמנות לחבר הכנסת חסון להשיב על תשובת הממשלה, ולאחריה אנחנו נצביע. ברגע שהרשקוביץ עולה, נא לצלצל, כי אני לא יודע אם חבר הכנסת יואל חסון ירצה להשיב, ואני לא יודע כמה זמן ידבר השר הרשקוביץ. נא לצלצל.
שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ:
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ראשית, ברצוני להדגיש כי לפי השקפת עולמי, השירות בצה"ל הוא חובה וזכות קדושה. כך, אני עצמי שירתי בחובה ובקבע מעל לחמש שנים, כך עשו ועושים בני, ואין שירות המשתווה לשירות צבאי – –
מאיר שטרית (קדימה):
ואתה לא פחות – – –
שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ:
– – ואין תחליף לשירות הצבאי.
מאיר שטרית (קדימה):
ואתה לא פחות – – –
שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ:
אני לא מדרג אנשים. הקדוש-ברוך-הוא יודע.
היו"ר ראובן ריבלין:
מיטב לוחמי ירושלים במלחמת השחרור היו החרדים. משפחת פרוש ומשפחת רביץ – לוחמי, שומרי חומות ירושלים. תאמינו לי.
מאיר שטרית (קדימה):
אמרתי: בני ישראל שיצאו ממצרים לא נלחמו?
שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ:
הקדוש-ברוך-הוא בוחן כליות ולב. הקדוש-ברוך-הוא – –
היו"ר ראובן ריבלין:
לא זנחו, ולו לרגע אחד, את תורתם.
שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ:
– – רק הוא יכול לדרג אנשים.
מאיר שטרית (קדימה):
נכון.
שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ:
אני גם לא בטוח שבזה הקדוש-ברוך-הוא עוסק.
מדובר בסוגיה מרכזית ומהותית, שהמתווה הנכון להסדרתה הכוללת הוא על-ידי הצעת חוק ממשלתית, ולא על-ידי הצעת חוק פרטית. ואכן, אני רוצה להודיע לכל חברי הכנסת, שהצעת חוק ממשלתית מפורשת נמצאת כבר בתהליכי אישור סופיים. למען האמת, היא כבר הועברה לדיון לוועדת השרים לענייני חקיקה.
זאת ועוד, קיימות סוגיות רבות ומהותיות, שהמציע לא התייחס אליהן כלל. לדוגמה, גיל המקסימום לשירות, התשלומים שלהם זכאים המתנדבים, דרך הקצאת תקני המתנדבים, הכשרות, הממשק עם שוק התעסוקה ועוד סוגיות רבות. לא בכדי הצעת החוק שגובשה על-ידינו כוללת יותר מ-90 סעיפים. ממילא אין טעם בקבלת הצעת חוק חלקית, שאינה מקיפה את כל הסוגיות הרלוונטיות.
לגופה של ההצעה, החוק המוצע קובע חובת שירות אזרחי לכל מי שאינו משרת בצבא. כאמור לעיל, אין שירות המשתווה לשירות צבאי, ואין תחליף לשירות צבאי. עם זאת, אכן ראוי שמי שהצבא מחליט שלא לגייסו, יתרום למדינה. המצב היום אינו כזה, לפחות כאשר מדובר בתרומה דרך השירות האזרחי. אבל, חבר הכנסת חסון, יש היום ניצנים משמעותיים של שינוי. השינוי הזה מושג בהתקדמות מושכלת, בהידברות, בתוך יצירת תנאים מתאימים לשירות של הקבוצות הייחודיות.
לכן, לדעתנו, לא נכון לקבוע את השירות כחובה, אלא לאפשר אותו כזכות ומתוך התנדבות. כפיית השירות תביא לעימותים עם ציבורים גדולים – כמו המגזר הערבי, המגזר החרדי, בנות הציונות הדתית, הבאות מכוח התנדבות ולא חובה, ועוד. מעבר לכך, אנו סבורים שיש ערך גדול לשירות שבא מתוך התנדבות. מניסיוננו עולה, ששירות כזה בא מכל הלב ומשיג את מטרתו בצורה טובה הרבה יותר מאשר שירות כפוי.
קבלת הצעה של שירות חובה צריכה להיות מלווה ב"משטרה צבאית" גדולה שתכפה את ההתייצבות לגיוס, דבר שבוודאי אינו מתאים לסוג השירות שעליו אנחנו מדברים.
בהצעת החוק הממשלתית אנו כוללים סעיף עקרוני מאוד, והוא הזכות לשרת. אני רואה כעקרוני מאוד לקבע בחוק שמי שהצבא מחליט שלא לגייסו, תהיה לו הזכות לשרת בשירות אזרחי לאומי. גם זה היום לא קיים, גם זה לאו מילתא זוטרתא, ועל הדבר הזה אנחנו עובדים.
מעבר להערות העקרוניות שהובאו לעיל, יש לי הערות רבות אחרות, כגון: לא ברור למה המציע בוחר להפקיד את התחום בסמכותו של שר הפנים; הממשלה קבעה כי השר האחראי כרגע לתחום הוא שר המדע והטכנולוגיה – המינהלת היא מינהלת בפני עצמה; רשימת תחומי השירות מאוד מצומצמת וחסרים בה תחומים חשובים כמו קליטת עלייה, הגנת הסביבה, בטיחות בדרכים ועוד. אבל בעצם, כבר די בדיון העקרוני שהבאתי למעלה כדי להסביר את התנגדותה של הממשלה להצעת החוק.
הייתי רוצה להוסיף עוד כמה הערות. קודם כול, חבר הכנסת חסון, אם רוצים שבאמת חוק יעבור, אז מניחים אותו על – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת יואל חסון. יש לנו שני חסונים פה, לכן יואל.
שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ:
יואל חסון. אני מציע, חבר הכנסת יואל חסון, כאשר רוצים להעביר חוק, אז מניחים אותו על שולחנה של ועדת השרים לענייני חקיקה. אני לא יודע מדוע החלטת לא לעשות כן. אולי – האם זה משום שהמטרה לא היתה להעביר חוק אלא – – – שאלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
רגע. אתה מסכים לדחות את ההצבעה עד שוועדת השרים לענייני חקיקה תדון בזה?
קריאות:
לא.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, כי השתמע מדבריו של השר – – –
שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ:
לא, לא. אני רק העליתי שאלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אוקיי, בסדר.
שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ:
תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. חבר הכנסת יואל חסון – בבקשה, אדוני. לחבר הכנסת חסון עומדות עד חמש דקות. ברגע שהוא יורד, אנחנו נכריז על החוק ונצביע.
יואל חסון (קדימה):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני חייב לומר לכם שקשה לי להתעלם מהאטימות, מהנוקשות, מחוסר הרגישות כשעוסקים בנושא כזה, כאשר מאות ואלפי אנשים בימים האחרונים נמצאים, פועלים, לוחמים, מעלים את העניין הזה על סדר-היום, את השוויון בנטל – ועומד כאן שר המדע, ובכל מיני הסברים ביורוקרטיים, הסברים כאלה ואחרים – ועכשיו הוא גם דואג אם הבאנו או לא הבאנו את זה לוועדת שרים.
אדוני השר, גם אתה וגם ראש הממשלה נתניהו, שניכם והממשלה כולה אטומים לעניין הזה של השוויון בנטל. אתם כבולים באינטרסים צרים שמקיפים אתכם, שלא באמת יאפשרו לכם לעשות את השינוי הזה. אבל, אדוני השר, אתה שר יחסית חדש; אומנם כבר שנתיים, אבל אתה יחסית חדש. אני רוצה להזכיר לך, ואני לפחות בחודשים הקרובים מקווה להיות כאן כדי להזכיר לך, שכל מלה שאמרת כאן, אדוני השר, הוקלטה ונרשמה. הוקלטה ונרשמה.
אהוד ברק, אני יודע שאתה עשית הכול כדי לשבת. אתה סופר את הימים כשר הביטחון, אני יודע. הציבור סופר את הימים שאתה תפסיק להיות. אתה אוחז בכיסא. אני מקווה שהמצלמות מצלמות את זה – איך שאתה אוחז בכיסא. יפה, הופעה בהחלט יפה, אהוד ברק, מאוד מכבדת את שר הביטחון של מדינת ישראל, שאוחז בכיסא. אדוני, שר הביטחון זה זכות, זה לא ג'וב. שר הביטחון זה זכות, זה לא ג'וב. התנהגות באמת ראויה של שר הביטחון בישראל. אבל בסדר, זה המצב. כך אתה נראה, כך נראה ראש הממשלה. שורדים. בהישרדות אתם מצטיינים. בקומבינות פוליטיות אתם מצטיינים. אתם ממש דוגמה ומופת למנהיגות במדינת ישראל. ממש. אבל הדברים שלכם כאן – – –
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
למה ציפי לא תמכה – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אני לא אתן לו אפילו שנייה יותר. לכן אני מבקש לא להפריע.
שרת התרבות והספורט לימור לבנת:
אתם יושבים על המנדטים של הליכוד.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, אני אצטרך להאריך לו את הזמן.
יואל חסון (קדימה):
הדברים כאן רשומים, רשומים היטב, אדוני השר. ואני אגיד לך מה יקרה עכשיו.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
לחברי הממשלה אין קריאות ביניים.
יואל חסון (קדימה):
אני אגיד לך מה יקרה, אדוני השר, אדוני ראש הממשלה, אדוני שר הביטחון, אנָשַי אוחזי הכיסאות, אני אגיד לכם, אנשי אוחזי הכיסאות, הצעת החוק הזאת עכשיו תיפול; היא תיפול כי אתם כבולים, היא תיפול כי אין לכם אומץ, היא תיפול כי אתם לא נותנים לה לעבור. והציבור גם יראה וישפוט. אבל מה לעשות, כך עובדת הכנסת. בעוד חצי שנה, אחרי שהיא תיפול, אני אוכל להעלות את הצעת החוק הזאת שוב, ובוא נראה אם בחצי שנה הזו אתה באמת תביא את הבשורה שאתה דיברת עליה, אתה באמת תביא את השינוי שאתה דיברת עליו. בוא נראה אם באמת בעוד חצי שנה לא תהיה נחיצות בחוק הזה, ובאמת אתה תביא את החוק הזה.
אני יודע מה לדעתי יקרה בעוד חצי שנה, אבל תדע לך, אדוני השר, תדע לך, אדוני ראש הממשלה, תדעו לכם, כל השרים אוחזי הכיסאות חזק-חזק, הצעת החוק הזאת תבוא אליכם. הצעת החוק הזאת תבוא אליכם אם אתם לא תעשו את הכול כדי לייצר את השוויון בנטל באמת, כדי ששר הביטחון, שרואה בתפקיד הזה תפקיד של ג'וב, סוף-סוף יתנהג כמו מנהיג אמיתי ויבוא לעם ויגיד: אני דורש שכולם יישאו בנטל, שכולם ייקחו חלק אמיתי בנטל שנדרש מכל אחד מאתנו. כי, אדוני שר הביטחון, אחוז טוב-טוב בכיסא, כי אני לא יודע מה יקרה, אם בעוד שנה או שנתיים יהיו לך מספיק חיילים, כי אתה פוטר אותם, כי אתה מסכים לזה, כי אתה מעלים עין, כי זה לא באמת אכפת לך. כי מה שהיה אכפת לך זה לפטר את בוז'י ולפטר את ברוורמן ולפטר את פואד ולעשות את הקומבינות והקומבינות.
והציבור הישראלי, מלח הארץ, שפעם אתה היית חלק ממנו, מלח הארץ, יושב בחוץ ודורש שוויון בנטל, ואתם לא נותנים. אתם לא נותנים. ואין לי בעיה לא עם החרדים ולא עם הערבים. כי אם אתם הייתם באמת מתגייסים פה לרוב השפוי, לרוב השפוי פה שיושב מימינכם – שהוא אומנם מיעוט בבית הזה בינתיים אבל הוא יהיה הרוב בעתיד והוא הרוב בציבור – אם הייתם באמת עושים את זה, הייתם מעבירים את החוק והייתם מביאים למציאות אמיתית של שוויון בנטל. תזכרו את זה. זאת המחויבות שלכם, לייצר פה שוויון אמיתי בנטל. ואם לא תעשו את זה אתם, ניפגש בעוד חצי שנה עוד פעם. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת יואל חסון. תם הדיון. אין זכות תשובה לממשלה. הזכות היחידה היא להצביע, ואני מבקש מכולם לשבת.
אני מביא עכשיו להצבעה את הצעת חוק השירות האזרחי, התשס"ט–2009, ביוזמת חבר הכנסת יואל חסון. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע.
נסים זאב (ש"ס):
השוויון בהסתה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא להפריע, נסים זאב.
הצבעה מס' 10
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 22
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 61
נמנעים – אין
ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק השירות האזרחי, התשס"ט–2009, נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
22 בעד, 61 נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק של חבר הכנסת יואל חסון ירדה מסדר-היום, שכן היא לא אושרה על-ידי המליאה.