קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (היתר נסיעה לאופנוע בנתיב תחבורה ציבורית), התשס"ט–2009
[הצעת חוק פ/1599/18; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מזמין את חבר הכנסת זאב בילסקי לבוא ולהציג את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (היתר נסיעה לאופנוע בנתיב תחבורה ציבורית).
זאב בילסקי (קדימה):
אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, אני שב ומדבר פה על נושא שאני כבר לא זוכר את מספר הפעמים שעליתי לכאן בגללו. עליתי וזעקתי את זעקתם של מאות אנשים שדפקו בדלת שלהם בשעה 03:00, לפנות בוקר, פתחו את הדלת, עמד שם שוטר עם עובד סוציאלי ואמר להם: הנורא מכול קרה, הבן שלכם או הבת שלכם נהרגו בתאונת דרכים.
זה נושא שהוא כאוב מאוד, ומכיוון שאני עוקב לא רק אחרי הנושא הזה, אלא גם נושאים שהם לא בסמכותו של שר התחבורה, לדוגמה נושאים שהם בסמכות ראש הממשלה, שר הביטחון, נפגעים בפעולות טרור, נפגעים בפעולות של צה"ל – התחקירים שעושים על כל נפגע הם כאלה שמאפשרים לציבור בישראל לדעת שעוד פעם תאונה כמו שהיתה או תקלה כמו שהיתה לא תקרה. רק לאחרונה בחור צעיר, סמג"ד בצה"ל, איש שהדרך פתוחה לפניו, הודיע שהוא מבקש לסיים את שירותו מפני שהוא חש אחריות מסוימת לירי של כוחותינו שכתוצאה ממנו נהרג חייל לפני כמה זמן. תראו כמה מאמץ משקיע צה"ל בהרוג אחד, אם מאש כוחותינו ואם, חס וחלילה, מפעולות אחרות. ופה, בתאונות דרכים, מאות אנשים מקפחים את חייהם, ואני לא מרגיש שאנחנו עושים את מה שנדרש כדי לחסוך באותם חיי אדם.
אני אתן לכם דוגמאות. שיעור ההשתתפות של רוכבי רכב דו-גלגלי בתאונות הדרכים הוא גבוה ביותר. יודע את זה שר התחבורה, יודעים את זה כולם, שאותם רוכבים חשופים בצורה בלתי רגילה, באשמתם או שלא באשמתם. רק לפני כמה ימים נפגע בתאונה, נהרג לאחר שנאבק על חייו, אבי כהן, זיכרונו לברכה. ואני למדתי, כשבדקתי את התאונה הזאת, שאם לאבי כהן היתה קסדה, מה שנקרא מלאה, כמו שצריך, הוא היום היה נמצא בינינו.
תראה מה קרה, אדוני היושב-ראש. מפני שאף אחד עד עכשיו לא חשב שאולי צריך לחוקק חוק, אולי צריך לעשות משהו – הלוא ברגע שאדם נוסע עם חצי קסדה וזה עולה לו 3,000 שקל, ותופסים אותו ביום הראשון, הוא לא ייסע עם חצי קסדה. ומפני שאנחנו לא אכפנו את מה שאנחנו יודעים שצריך לעשות, אז אנחנו מאבדים אנשים כמו אבי כהן.
כמה שנים אני מלווה את הנושא של מצלמות אלקטרוניות. אדוני היושב-ראש, באוסטרליה הורידו ב-50% את תאונות הדרכים, כי מדינת ויקטוריה, זה למעשה סידני, רישתה את כל האזור במצלמות אלקטרוניות. האמן לי, עשר שנים – אני כבר לא זוכר כמה שרי תחבורה מתעסקים בנושא שנקרא 4A מצלמות אלקטרוניות – ועדיין לא שמו את זה. בינתיים צבא-הגנה לישראל מרים לוויינים, יכול לראות ברגע נתון כל דבר שקורה בסביבה הקרובה והרחוקה שלנו. מה כבר ביקשנו? מצלמות שבתוך 24 שעות ישדרו תמונה, התמונה הזאת תגיע; בתוך 48 שעות יקבל את הדוח, ואז העונש יהיה קרוב למעשה. היום אחרי שמונה חודשים מספרים לך שקיבלת נקודות ו-3,000 שקל, אתה לא זוכר על מה בכלל.
אני רוצה להגיד לכם, אני מגיע עכשיו לנתיבי התחבורה הציבורית. היה רעיון טוב לאפשר נתיבי תחבורה ציבורית בכניסות לערים. השקיעו בזה הרבה מאוד כסף, הרבה מאוד מחשבה. כדי לאכוף שלא כל אחד ייסע בנתיבים, שר התחבורה נאלץ לקחת מתקציבו כסף, להעביר את זה למשטרת ישראל כדי שהיא תאכוף את החוק. עכשיו אני שואל אותך, אדוני היושב-ראש, האם משטרת ישראל לא אמורה לאכוף את החוק גם אם שר התחבורה לא יעביר להם את הכסף? או בוא נשאל אחרת, נניח ששר התחבורה לא יעביר להם את הכסף, האם הם לא יאכפו את החוק? הלוא פה זה המעוז של החקיקה במדינת ישראל. אז למעשה חוקקנו חוק, אמרנו: נעשה נתיב שאך ורק אלה שמורשים ייסעו בו, כל עם ישראל נוסע בנתיב ולא עושים כלום.
מהניסיון שלי כראש עיר אני יכול להגיד לכם, שאם אתה מטיל על הציבור גזירה שהוא לא יכול לעמוד בה, עדיף שלא תטיל. אני אומר לכם, עדיף שתפסיקו עם נתיבי התחבורה הציבורית, כדי לא לרמוס את החוק ולהראות איך שכל אחד נוסע שם. ואני כל פעם מקווה ששר התחבורה ימשיך הלאה בנחישות שלו, יעמיד להם את הכסף, כדי שיעמדו ויעצרו.
מה לא ניסיתי, אדוני היושב-ראש. ניסיתי להעביר פה הצעת חוק שפקחי עירייה יוכלו לאכוף את החוק בנתיבי התחבורה הציבורית; גם לא הולך. ניסיתי לדבר עם ידידי הטוב השר לביטחון פנים, באמת איש רב-עשייה, לתת סמכויות לפקחים העירוניים. מה לא עשיתי, כמה לא השתדלתי.
השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:
קיבלו, קיבלו.
זאב בילסקי (קדימה):
איזה קיבלו. תאמין לי, במשטרה אני לא מתווכח אתך, ברשויות מקומיות – אסמע מני, תאמין לי. אם אני אוריד לך את החולצה פה, אתה תראה כמה צלקות יש לי מכל מה שנכשלתי בשירות של עיריית רעננה. תאמין לי, עשיתי את הכול. עד שהבאתי משטרה לרעננה, הייתי צריך – ביום ההולדת שלי המפכ"ל דאז נתן לי מתנה, הביא 14 שוטרים לרעננה, שזה שלי. כל היום ליטפתי אותם, אהבתי אותם. איך שעזבתי, לקחו את המשטרה חזרה לכפר-סבא. הלך. אני אומר לך, תקשיבו. אתם יודעים מה, כמה אני מנסה להביא מניסיוני לבית הזה ולהגיד לכם: תקשיבו לי. לא כל דבר אני אופוזיציה. בתאונות דרכים אני לא אופוזיציה. עם משטרת ישראל, אני החייל הכי טוב שיכול להיות לך, אדוני השר. תאמין לי, אתה לא מסוגל. יש לך כולו-כולו-כולו 27,348 שוטרים. זה מה שיש לך.
השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ:
זה היה אתמול.
זאב בילסקי (קדימה):
זה היה אתמול, לפני הקיצוץ. אם אתה שואל אותי, אתה צריך 50,000 שוטרים. אני אומר לך. אבל אין לך ולא ייתנו לך. אז מה אתם עושים עכשיו? אתם לוקחים את השח"מים, את אותן בנות שמגייסים אותן למשטרה, ועשיתם תוכנית בתוך חמש שנים להוריד אותן. באתי, בוועדת חוץ וביטחון, אמרתי: למה? חראם, למה? בנות משרתות במוקד. "34 שומע? כן, תיסע לבילסקי, רחוב הברוש 9, יש שם תקלה" – גמרנו. לא צריך שוטר שמקבל 250,000 שקל כשיש לך פקח שעושה את זה ב-60,000 שקל. את זה אתם לא מבינים. ואני, בכוחותי הדלים, אדוני היושב-ראש, מנסה, משתדל להכניס פה שכל לאנשים, והם לא רוצים לשמוע – לא על תאגידי המים, לא על השיטור העירוני, לא על הפיקוח, ועכשיו, ידידי שר התחבורה, אנחנו מדברים על רכב דו-גלגלי, שהוא מועד לפורענות.
יושב-ראש ארגון רוכבי האופנועים אלי בלאו, אדם נפלא, נסע על אופנוע עכשיו. בנס ניצל, שכב כמה חודשים בבית-חולים. רק לפני שבועיים יצא מבית-החולים. כמה אנשים משלמים בחייהם. מה הצעתי פה? ניסוי. אתה יודע מה, אדוני השר, עשית ניסוי. הרבה לפניך לא העזו להגיד למשאיות: חבר'ה, תפסיקו. אתם יודעים, פעם היו גם משאיות עם הילוכים; עד שהוא מחליף מהלך כולם נתקעים בבאב-אל-ואד. אמר השר: אני רוצה לעשות ניסוי. אגב, בממשלה אני למדתי הכי טוב ניסוי. למה לשנות? למה כלום? ניסוי.
אז מה אני מציע לך? ישראל, ידידי הטוב, ברגע שאתה חושב עכשיו מה תגיד, הלוא הכינו לך כבר איך להגיד לי "לא" – בוא תחשוב. נעשה ניסוי, תגיד: בוא ננסה עכשיו שלושה חודשים להרשות לרכב דו-גלגלי לנסוע בנתיבים שהם הרבה יותר בטוחים בשבילם. הלוא היום הם נוסעים בצורה כזאת, כל רגע אנחנו פתאום רואים שבא אופנוע, ככה. אז מה אנחנו אומרים? זו אשמת האופנוען, תראה איך הוא נוסע, תראה איך הוא משתולל. אני עכשיו פונה אליך גם בשביל רוכבי האופנוע של המשטרה. יש להם דבר חדש, הם רוצים לבדוק מי שולח אס.אם.אסים. אז איך הם בודקים את זה? שולחים אופנועים, הם נוסעים לידך, הוא מסתכל עליך – אה, זה, תעמוד בצד, והוא אומר: אדוני, אני ראיתי אותך. אומר: לא. אומר: אני ראיתי אותך. הוא מסתכל, הוא נוסע לידי. במקרה אני לא אראה אותו, אני מקבל פתאום טלפון, אני יודע, ציפי לבני רוצה לדבר אתי מהר, אני מתבלבל, לוחץ על הזה – טראח, פוגע באופנוען של המשטרה. לא חראם? לא חבל? לכן אני מציע לך, אדוני השר – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חברים, ציפי לבני מדברת אתו. שימו לב.
מירי רגב (הליכוד):
– – –
השר משולם נהרי:
– – –
זאב בילסקי (קדימה):
אני חוזר בי מהדוגמה שנתתי. אם יואל חסון מתקשר אלי.
היו"ר ראובן ריבלין:
אוה, זה כבר פחות מדאיג את החברים.
זאב בילסקי (קדימה):
אני לא רוצה שיחבלו לי בהצעת החוק בגלל הדוגמה שהשתמשתי, אז אני עכשיו – – –
ציון פיניאן (הליכוד):
עכשיו קיבלת אס.אם.אס.
זאב בילסקי (קדימה):
אני חוזר בי גם מהדוגמה הזאת. ולכן מה שאני מבקש, אדוני השר, בוא נחליט על ניסוי, בניסוי הזה יכול להיות שאתה צודק, יכול להיות שאני טועה. בוא ננסה, נראה מה יקרה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תשמע מה השר אומר ותוכל לחזור לחמש דקות נוספות.
זאב בילסקי (קדימה):
תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
כבוד שר התחבורה – בבקשה, אדוני.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול, אני חייב לומר לחבר הכנסת בילסקי – – –
יואל חסון (קדימה):
רגע, אבל מה דעתה של סיעת העצמאות? אולי נשמע את דעתה של סיעת העצמאות.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת חסון, לא להפריע.
יואל חסון (קדימה):
היא הסיעה הכי חשובה.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת חסון, לא להפריע. בבקשה.
יואל חסון (קדימה):
היא קיבלה הכי הרבה תיקים.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת חסון, לא להפריע.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:
אני חייב לומר שהמיומנות שלך כפרלמנטר הולכת וגוברת, ועוד כמה שנות הכשרה אתה כבר תהיה פיקס. חוץ מזה, אני מבין שברכב אתה לא שומע מוזיקה, מתוך הנחה שלא אתה נוהג, אתה עוקב כל הזמן אחרי ההתרחשות – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
כבוד השר צריך לתת לבילסקי – –
שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:
משקיף מיומן.
היו"ר ראובן ריבלין:
– – אדם שהיה ראש עיר, היה ראש הסוכנות היהודית, ראש העם היהודי, ובא לכאן וממלא את תפקידו כפרלמנטר לעילא ולעילא.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:
אדוני היושב-ראש, שנינו משבחים אותו. אתה מכיר את כל פעליו, אני מכיר גם, את מקצתם, ואני פשוט עוקב באמת. מאחר שהוא עוסק רבות בענייני תחבורה, אני משבח את המיומנות ההולכת וגוברת, ואני גם מאחל לו הרבה שנים של התמחות, שזה אף פעם לא מזיק.
היו"ר ראובן ריבלין:
הרבה שנים של ניסוי.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:
כן. קודם כול, אם אתה מצליח לעקוב אחרי השוטר שרוכב על האופנוע לידך ובודק, וכל שאר הדברים, זה כבר עיסוק מלא.
העלית כאן נושא חשוב. נגעת בשני דברים. הדבר שנגעת בו באופן פורמלי זו הצעת החוק, לאפשר לרכב דו-גלגלי לנסוע בנת"צים, נתיבי תחבורה ציבורית. ומצד שני תיארת את מכלול המצב בנתיבי התחבורה הציבורית, שאינם מספיקים ואין בהם אכיפה משמעותית מתוקף הנסיבות. מה שאני רוצה להציע לגבי ההצעה הזאת – אני תמיד פתוח לרעיונות. אומנם, כמו שזה עכשיו, בהיקפים הכוללים, אנשי המקצוע אומרים שלא ניתן לאפשר כרגע לבצע. אבל אם תסכים להפוך את זה להצעה לסדר-היום ויתקיים דיון באחת הוועדות שתיבחרנה, בהחלט אפשר לבדוק, ואולי נקבע איזה נוהל של בהדרגה ובאופן ניסיוני.
לגבי כבישי אגרה, אגב, עמדתי היא חד-משמעית שצריך לאפשר לדו-גלגלי לנסוע חינם. בסוף, בכביש האגרה החדש, המהיר לתל-אביב, נוצרה פשרה, נדמה לי של 50% תשלום. בכביש 6, עד כמה שאני יודע, יש פטור לדו-גלגלי מתשלום אגרה. אני כמעט בטוח שאני מדייק. אני לא רוצה לטעות בעניין הזה. אגב, זה מקובל גם בעוד מקומות בעולם. העניין הוא באמת ליצור מצב של מספיק נתיבי תחבורה ציבוריים שבאמת יהיו פנויים לרכב ציבורי.
הבעיה הזאת, כמו שאמרת – ניסיתי לתגבר את משטרת התנועה. זה לא דבר שצלח, בסופו של דבר, זה היה לכמה חודשים. לאחר מכן זה לא קרה. מה שאנחנו עושים כרגע, בתיאום עם המשטרה, זה לעבור לנושא של אכיפה אלקטרונית בנתיבי תחבורה ציבוריים. כרגע, בדרך-נמיר בתל-אביב, למשל, זה קיים. אנחנו מתכוונים בהדרגה להכניס את זה לעוד מקומות, ויש לזה יתרון. קודם כול, לא צריך לאכוף מייד ולעצור באמצע הדרך את הרכב שנוסע ולהקשות על התנועה. דבר שני, זה דבר מדויק, שיש לו גם הרתעה, ואני חושב שאפשר להשתמש בזה. נוסף על זה, אנחנו, במסגרת הרפורמה של תחבורה ציבורית בגוש-דן, מכניסים יותר ויותר נת"צים לשימוש. אנחנו עומדים בתוך כמה חודשים לבצע את השלב השני, שהוא רחב מאוד, בנושא הזה.
אני חוזר עכשיו ממפגש של עיתונאים עם החברה הלאומית לדרכים, חברת מע"צ, והצגנו תוכנית רב-שנתית לשש השנים הבאות, כאשר היקף ההשקעות המתוכנן, רק באמצעות החברה הלאומית לדרכים במסגרת תוכנית "נתיבי ישראל", הוא 38 מיליארד שקלים. נוסף על זה יש הרכבת הקלה; נוסף על זה יש חברת הרכבת; נוסף על זה פרויקטים עירוניים ואחרים, בהיקפים של למעלה מ-100 מיליארד שקלים. אנחנו הולכים לשנות את פני המדינה – לחבר את הפריפריה, לחזק את הקשר לירושלים ולפתוח את הפקקים בערים הגדולות ובמרכז. ובמסגרת הזאת ייבנו גם מסלולי תחבורה ציבורית וכלי תחבורה ציבורית, ואז נוכל גם את כל מגוון כלי הרכב להביא יותר בחשבון בתוכנית הכוללת.
היו"ר ראובן ריבלין:
נראה לך הצעה לסדר-היום?
שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:
לכן אני מציע באמת להפוך את זה להצעה לסדר-היום, כדי שזה לא ירד מסדר-היום, וננסה כבר, בהדרגה, לשלב דברים מתוך הדבר הזה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. בבקשה, חבר הכנסת בילסקי. הוא גם יתייחס להצעת השר.
זאב בילסקי (קדימה):
אדוני השר, אני מודה לך. נמצא פה גם יושב-ראש ועדת הכלכלה, ואני יודע שיש לך, אדוני השר, קשרים טובים עם יושב-ראש ועדת הכלכלה, ואם באמת בכוונתך לנסות לבדוק באופן רציני, לעשות ניסוי – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת בילסקי, זה שיש לך קשרים עם ראש האופוזיציה – בסדר, זה מדאיג אתכם, אבל עכשיו מתחיל להדאיג אותי שיש לשר התחבורה קשרים עם יושב-ראש ועדת הכלכלה.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:
הוא לא שוכח את מפלגת האם והתמצאותו ברזי המפלגה.
היו"ר ראובן ריבלין:
מאה אחוז. בבקשה. כמובן הכול בהתלוצצות.
זאב בילסקי (קדימה):
ברור. ולכן אם אדוני מוכן ויושב-ראש ועדת הכלכלה מוכן להביא את הנושא באחת הישיבות הקרובות, לתת לי עדיפות בתור, כדי לדון באפשרות לעשות ניסוי, אני בהחלט אשמח לקבל את ההצעה שלך להפוך את זה להצעה לסדר-היום, וננסה, אולי משהו טוב יצא מזה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. תודה רבה. ובכן, השר מסכים לראות בהצעת החוק הצעה לסדר-היום, ואנחנו נצביע עליה כהצעה לסדר-היום, ולכן אני מבקש מחברי להתייחס להצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (היתר נסיעה לאופנוע בנתיב תחבורה ציבורית) כהצעה לסדר-היום, שתועבר לוועדת הכלכלה לדיון.
נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הממשלה מסכימה להצעה לסדר-יום זו.
הצבעה מס' 11
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 47
נגד – 1
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
47 בעד, אחד נגד, אין נמנעים. אני קובע שההצעה לסדר-היום על היתר נסיעה לאופנוע בנתיב תחבורה ציבורית תועבר לוועדת הכלכלה ותידון שם, כאשר גם השר לביטחון פנים וגם שר התחבורה ישלחו את נציגיהם. תודה.