קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע"א–2011
["דברי הכנסת", מושב שני, חוברת ל"ב, עמ' 10832.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר ראובן ריבלין:
הזמנתי את כבוד השר להגנת הסביבה להציג את הצעת חוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע"א–2011, לקריאה שנייה ושלישית. בבקשה.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
אדוני היושב-ראש, תודה. אני רק אומר, אדוני היושב-ראש, אני מבקש שיירשם בפרוטוקול שאם טעיתי לגבי התנהגותו של חבר הכנסת מג'אדלה כיושב-ראש, אז אני מתנצל בזאת בפניו. עם זאת, יש פה ניסיונות פוליטיים להוציא את דברי מהקשרם, ואני שוב לא רוצה לחזור, אבל לא נאמרה פה שום אמירה כפי שמנסים לייחס, אלא מה שאמרתי זה שאם מישהו מביע דעות בעד הפלסטינים והערבים אז מאפשרים לו לעלות מחוץ לסדר-היום. זה כל מה שאמרתי. אם טעיתי, וחבר הכנסת פלסנר נרשם, אני מתנצל על כך.
היו"ר ראובן ריבלין:
כבוד השר, חבר הכנסת פלסנר, תהיה דעתו אשר תהיה, הוא אחד האנשים שהגנו על מדינתנו כמו ראש הממשלה ושר הביטחון.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
אדוני רוצה לנהל אתי עכשיו דיון פוליטי אם עמדותיו של חבר הכנסת פלסנר מסייעות לפלסטינים או לא? אני מוכן. אני חושב שכאשר מגבים תמיד את הפלסטינים ומאשימים את ראש הממשלה בקיפאון מדיני, זה מסייע לדרישות של הפלסטינים. זו כוונתי, ואין אחרת – –
גאלב מג'אדלה (העבודה):
אדוני היושב-ראש, אני – – – את ההתנצלות, תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
מאה אחוז. תודה רבה.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
– – וודאי שיש לי הערכה רבה לחבר הכנסת מג'אדלה, ובהקשר של החוק הנוכחי – לא היינו מגיעים, דרך אגב, לחוק הנוכחי, שבעזרתו נשלים את מהפכת המיחזור, בלי הצעדים או הצעד החשוב ביותר שעשה חבר הכנסת מג'אדלה כיושב-ראש ועדת הפנים, שהביא לכך שהפעילות של הטמנת פסולת בישראל יהיה עליה היטל, ויהיה תמריץ לעיריות בעצם להעביר את הפסולת שלהן למיחזור. אז בהקשר הזה, זה המעבר שאני רוצה בעצם לעשות, לאחר התנצלותי בפני חבר הכנסת מג'אדלה.
אם כך, אדוני היושב-ראש, בשבילי זה יום גדול וחשוב, כיוון שהיום, הכנסת, בעזרת השם, תאשר את חוק האריזות בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. חוק האריזות הוא בשתי מלים חוק היסטורי, חוק ששנים רבות לא האמינו שניתן יהיה להעביר אותו במדינת ישראל, בגלל עוצמתה של התעשייה הישראלית וההתנגדות שלה שיוטלו עליה חובות. אבל בעצם החוק הזה אומר שמדינת ישראל מצטרפת היום למדינות המתקדמות בעולם בכל הגישה שלה לפסולת ולמיחזור, ומהיום הפסולת הביתית במדינת ישראל הופכת להיות ממטרד ומפגע סביבתי למשאב כלכלי שמייצר אלפי מקומות עבודה, ובעצם במקום לפגוע בסביבה, תימנע פגיעה בסביבה וייעשה מיחזור של חומרי גלם בהיקף של כמיליארד שקלים בכל שנה ושנה.
שני העקרונות המרכזיים בחוק קובעים בעצם שהרשויות המקומיות במדינת ישראל יחויבו להטמיע הסדר של הפרדת פסולת עד בתי האזרחים. כל אזרח יצטרך להפריד את הפסולת בביתו, בין הפסולת האורגנית – שאריות המזון – לבין כל פסולת האריזות. עד היום עסקנו רק במיחזור של בקבוקים קטנים, ומעתה זה יורחב ויחול על כל מה שיש בפח האשפה הביתי: מעדני החלב, מוצרי הניקוי וכן הלאה. העיקרון השני שהחוק קובע זה שהתעשייה הישראלית כולה – לא רק יצרני ויבואני המשקאות – בעצם יקבלו אחריות על הפסולת שהם משווקים ומייצרים בישראל. במסגרת העיקרון של המזהם משלם, או אחריות היצרן המורחבת, הם יצטרכו להגיע אל הבתים שלנו ובעצם לאסוף את הפסולת שלהם מבתי האזרחים ולהעביר אותה למיחזור של חומרי הגלם, בהתאם לאחוזים שמחויבים על-פי הדירקטיבה האירופית.
החוק הזה, אדוני היושב-ראש, לא היה יכול לעבור תהליך הכנה כל כך מקצועי וארוך בלי שחבר הכנסת ישראל חסון מקדימה נרתם להוביל אותו בוועדת הכלכלה, וזה המקום כמובן גם לציין את הצוות המסור ומקצועי כל כך של ועדת הכלכלה, של מנהלת הוועדה לאה ורון והיועצת המשפטית אתי בנדלר. שתיהן כבר הפכו למוסד בכנסת ישראל, זה לא שאני צריך לדבר עליהן, אבל תמיד טוב לחזור על הדברים. אבל יחד עם עוד – אני רואה פה את ניר, היועץ המשפטי, וכמובן, את כל צוות ועדת הכלכלה הנהדר שעזר בהכנת החוק. יחד אתם, כמובן, אנשי המשרד להגנת הסביבה: המנכ"ל, ד"ר יוסי ענבר; ראש אגף הפסולת אילן נסים; היועץ המשפטי שנמצא כאן, עורך-דין ג'וש; היועצת המשפטית עורכת-דין דלית דרור ועוד רבים נוספים.
אבל שוב, אדוני היושב-ראש, זה לא פומפוזיות יתר, ואין כאן הגזמה – החוק הזה עומד לשנות ממש את הרגלי ההתנהגות היומיומית של אזרחי מדינת ישראל, כי כל אזרחי המדינה מייצרים פסולת. עם העלייה ברמת החיים והצמיחה הכלכלית אנחנו הולכים ומייצרים יותר ויותר, ומדינת ישראל, שהיא מדינה כל כך קטנה וכל כך צפופה – אולי עומדת להיות הצפופה ביותר במדינות המערב – התופעה שאנחנו המשכנו עד היום להטמין את הפסולת שלנו במטמנות ענקיות שמבזבזות משאבי קרקע, מורידות, כמובן, את כל ערכי הנדל"ן מסביב להן, מזהמות את מי התהום; התשטיפים של הפסולת והתסיסה של הפסולת פולטת גזי חממה – זו תופעה שיש לה נזקים אדירים לסביבה. שוב, בלי להזכיר את העובדה שאנחנו פשוט קוברים כל שנה באדמה כמיליארד שקל של חומרי גלם, פלסטיק, נייר, קרטון, זכוכית, מתכות, שניתן היה לעשות בהם שימוש חוזר בתעשייה ולצמצם את הפגיעה במשאבי הטבע ואת הייצור התעשייתי המזהם.
לכן, אני שוב רוצה להודות מקרב לב לחבר הכנסת ישראל חסון על הסבלנות, על המקצועיות, על המסירות שבה הוא נרתם להוביל את החוק הזה – חוק מאוד מורכב, מאוד ארוך, והוא עבר לדעתי בזמן קצר מאוד בוועדת הכלכלה. לא עברה שנה מאז הצגנו את החוק בממשלה, ואנחנו נמצאים כאן לקריאה השנייה והשלישית. ושוב, אני רק יכול להודות לכל מי שהיה שותף להובלת החוק. כמובן – גם לחבר הכנסת אופיר אקוניס, יושב-ראש ועדת הכלכלה לשעבר, שהקצה את זמני הוועדה לטובת ניהול הדיונים. אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בו. כן, יציגו אותו, אני עוד לא הצגתי, והממשלה מבקשת לתמוך גם בשתי ההסתייגויות.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני חושב שיהיה טוב יותר אם חבר הכנסת ישראל חסון יציג את החוק. אדוני ביטא את הסתייגותו ואת יזמותו, וטוב יהיה – – –
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
סיימתי.
היו"ר ראובן ריבלין:
אוקיי. בבקשה. חבר הכנסת ישראל חסון, רשות הדיבור שלך, כיושב-ראש הוועדה לעניין חוק זה, לסכם את הדיון. לא היית פה אז לא יכולתי להזמין אותך קודם.
ישראל חסון (בשם ועדת הכלכלה):
אדוני היושב-ראש, חברי השרים, חברי חברי הכנסת, ראשית, השר ארדן, אני מודה לך על המלים החמות – הוא לא שומע אותי. אני חייב להגיד לו את זה. השר ארדן, אם אתה היית שומע את קולך הרועם בוועדות – גם במליאה, אבל בטח בוועדות – אתה מבין שכל מי שמנהל דבר כזה, אין לו ברירה אלא להתקדם קדימה. אז זה לא כל כך מרצון – זה היה עם הרבה רצון, אבל גם לא מעט – – –
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
בשב"כ קוראים לזה לחץ פיזי מתון.
ישראל חסון (בשם ועדת הכלכלה):
לא, לא. לזה לא קוראים לחץ פיזי מתון. אני אראה לך את זה בחדר, יותר מאוחר, אבל בלי תלונות אחרי זה.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
מה? בלי תלונות, אין בעיה.
ישראל חסון (בשם ועדת הכלכלה):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני נדרש פה על-ידי מי שניהלה לנו פה ביד רמה, הצוות המשפטי, לתת הסבר של דרשה של בר-מצווה, ואני מפחד לקצר, אז תסלחו לי, תצטרכו להתאזר בסבלנות.
היו"ר ראובן ריבלין:
בבקשה.
ישראל חסון (בשם ועדת הכלכלה):
אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע"א–2011. מדובר בהצעת חוק ממשלתית, שהתקבלה בקריאה הראשונה ב-21 ביוני 2010, ובהתחשב בהיקף ובמורכבות של ההצעה, אני חייב לציין שהגענו למוצר מוגמר – להצעת החוק המונחת בפניכם – במהירות יחסית, לאחר שוועדת הכלכלה קיימה דיונים אינטנסיביים, תוך שמיעת כל הגורמים הרלוונטיים להצעה זו, וכאלה היו רבים.
אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר לך, השר ארדן לא הגזים אפילו במלה אחת במשמעות של החוק, ואני אומר פה דבר לשבחו. אני חושב שזו הצעת החוק הראשונה שהמשרד להגנת הסביבה מעביר. החוק הזה הוא חוק – כשאני אומר המשרד להגנת הסביבה אני מתכוון למשרד להגנת הסביבה על כל גורמיו המקצועיים. זה נוגע לכל התעשיינים ולכל היבואנים במדינת ישראל, ולנהל מולם את מסכת הדיונים, את מסכת מציאת הפתרון – מגיעה להם מלה יותר מטובה, הן לצוות המשרד להגנת הסביבה, הן לתעשיינים וליבואנים, שג'וש – תעיד שידענו למצוא אתם את שביל הזהב.
מטרתה של הצעת החוק היא לצמצם את ההשפעה הסביבתית של אריזות ופסולת אריזות על-ידי צמצום כמות פסולת האריזות, בין השאר באמצעות עידוד שימוש בחלופות להטמנה, ובהן שימוש חוזר ומיחזור, ובתוך כך להפוך את פסולת האריזות למשאב כלכלי.
כידוע, בתרבות הצריכה המודרנית, הנמצאת במגמת עלייה מתמדת, רוב המוצרים שהצרכנים רוכשים, ובכלל זה מוצרי מזון, שתייה, תמרוקים וחשמל, ארוזים באריזות העשויות מחומרים שונים, ובהם נייר, קרטון, פלסטיק, זכוכית ומתכת. במקביל, קיימת עלייה משמעותית בכמות ובנפח של חומרי האריזות, אשר אין בהם צורך לאחר הוצאת המוצר מהאריזה – אתי, אני אחזיר לך על זה. הדבר מביא לכך שנוצרת כמות גדֵלה והולכת של פסולת אריזות. מגמת העלייה בכמות פסולת האריזות והעובדה שהאריזות הופכות במהרה לפסולת מיותרת, מצריכות התייחסות מיוחדת למוצרי האריזה ולפסולת האריזות.
על מנת להמחיש לכם את היקף הבעיה, אציין כי משקל פסולת האריזות בישראל מוערך במיליון טונות לשנה, ומהווה, בהערכת מינימום, כ-17% מכלל משקל הפסולת העירונית בישראל. פסולת זו תופסת נפח רב באתרי ההטמנה, דבר הגורם לבזבוז משאבי קרקע יקרים ולפליטה מוגברת של גזי חממה.
אין ספק שהמכניזם שייווצר בעקבות קבלת הצעת חוק זו יגרום לשוק כלכלי חדש במדינת ישראל שכמעט לא קיים היום – שוק המיחזור. אנו מצפים שהחוק הזה ייתן תנופה אדירה לתחום המיחזור במדינת ישראל. אנו צופים שהוא יביא אלפי מקומות עבודה חדשים במפעלי מיחזור שיקומו. לכן, ההשלכות הכלכליות שלו, גם מול התעשייה, גם מול הרשויות המקומיות וגם מול המשק בכלל, הן השלכות כלכליות רוחביות שאי-אפשר להפריז בחשיבותן.
כאמור, מטרת החוק המוצע היא לקבוע הסדרים לעניין ייצור אריזות וטיפול בפסולת אריזות, באמצעות הסמכת השר להגנת הסביבה לקבוע הסדרים לעניין קידום נקיטת אמצעים להפחתת כמות פסולת האריזות ותכולת חומרים מסוכנים באריזה כבר בשלב ייצור האריזה; עידוד שימוש חוזר באריזות; יישום העיקרון של הטלת אחריות מורחבת על יצרנים ויבואנים של מוצרים ארוזים למיחזור של פסולת האריזות שייצאו או שייבאו, לרבות קביעת יעדים מחייבים למיחזור. כמו כן, החוק המוצע כולל הסדרים מפורטים לעניין אופן התאגדות היצרנים והיבואנים לקיום חובותיהם על-פי החוק המוצע.
לעניין אחריות יצרן מורחבת, החוק המוצע כולל הסדרים המבוססים, בין השאר, על עיקרון מרכזי של אחריות יצרן מורחבת, שמשמעותה הטלת האחריות על יצרן או על יבואן לטפל באריזות של מוצרים המיוצרים או המיובאים על-ידיו לשם מכירה בישראל ונשיאה בעלויות הכרוכות בכך.
לעניין יעדי המיחזור, בהתאם להצעת החוק, משנת 2015 יצרנים ויבואנים יהיו חייבים לעמוד בשיעורי מיחזור שנתיים של 60% לפחות מסך משקל האריזות החד-פעמיות – –
חבר הכנסת כבל, יש בוחן פה על המספרים בסוף.
איתן כבל (העבודה):
אמרתי – – – מנסה להשפיע עליך.
ישראל חסון (בשם ועדת הכלכלה):
לא, אז אני מבקש. יש בסוף בוחן פתע על סעיף יעדי המיחזור. עכשיו אין ברירה, צריך ללמוד, חבר הכנסת כבל.
היו"ר אורי מקלב:
זה חשוב, חשוב לפרוטוקול כל מה שאתה אומר.
ישראל חסון (בשם ועדת הכלכלה):
– – וכן לעמוד ביעדי מיחזור ספציפיים לפי סוגי חומר האריזה.
לעניין התאגדות יצרנים ויבואנים – גוף מוכר – כדי לאפשר ליצרנים וליבואנים לפעול לקיום חובותיהם לפי החוק, כפי שמקובל במדינות שבהן קיים הסדר של אחריות יצרן לגבי פסולת אריזות, ובשל המספר הרב של יצרנים ויבואנים שהחוק המוצע יחול עליהם, מוצע לקבוע כי יצרנים ויבואנים יהיו חייבים, לשם קיום חובותיהם, להתקשר עם חברה שקיבלה הכרה מהגורם המוסמך במשרד להגנת הסביבה – גוף מוכר. כל עוד התקשרות זו עומדת בתוקפה, הגוף המוכר יהיה אחראי לקיום חובותיהם של אותם יצרנים או יבואנים. יודגש כי יצרן או יבואן יהיה חייב בקיום חובות אלה בעצמו, בכל עת שבה הוא אינו קשור בחוזה התקשרות עם גוף מוכר.
חבר'ה, אני מוכרח לומר לכם שאני, רק את הקטעים האלה – לקח לי בערך 16 ישיבות להבין מה המשפטים האלה אומרים. אני מקווה שאתם עוקבים אחרינו.
היו"ר אורי מקלב:
אמרתי לך, אדוני, חבר הכנסת ישראל חסון, הדברים האלה חשובים גם בשביל הפרוטוקול ו"דברי הכנסת". מתברר שהרבה אנשים כן מתעניינים וקוראים, ואחרי זה גם מעירים על כך. לכן זה חשוב.
ישראל חסון (בשם ועדת הכלכלה):
אז אני אמשיך.
היו"ר אורי מקלב:
בסדר גמור. אנחנו לאט-לאט משתכנעים בצורך בחוק.
ישראל חסון (בשם ועדת הכלכלה):
רשויות מקומיות – כנובע מאחריות של כל רשות מקומית לטיפול בפסולת הנוצרת בתחומה, ומתוך עקרון שיתוף הציבור, מוצע לקבוע כי כל רשות מקומית וכל גורם נוסף האחראי על-פי דין לטפל בפסולת המצטברת בתחומו, יקבעו הסדר לעניין הפרדת פסולת אריזות בתחומו, וכן הסדר לעניין איסוף ופינוי של פסולת אריזות שהופרדה.
כמו כן, מוצע להסדיר בחוק את יחסי הגומלין בין הגוף המוכר לבין הרשויות המקומיות, כך שחובה על כל גוף מוכר להציע לכל רשות מקומית להתקשר עמו לשם איסוף ופינוי של פסולת אריזות, וחובה משלימה שכל רשות מקומית תתקשר עם גוף מוכר אחד לפחות לשם ביצוע איסוף ופינוי של פסולת אריזות מופרדת מתחומה.
איסור הטמנה – במטרה להגיע לשיעורי מיחזור והשבה המקובלים במדינות מפותחות, מוצע לקבוע כי מינואר 2020 תיאסר הטמנת פסולת אריזות, לרבות באתרים לסילוק פסולת. עם זאת, מוצע להעניק למינהל האריזות במשרד להגנת הסביבה סמכות לאשר, באישור השר, הטמנה של פסולת אריזות אם נוכח, במקרה מסוים, שאין לגביו חלופות מיחזור או השבה סבירות.
חברי הכנסת, כפי שציינתי, ועדת הכלכלה קיימה דיונים אינטנסיביים בהצעת החוק במשך כחצי שנה. גם בלוח זמנים קצר זה הקפדנו, כפי שאנו נוהגים תמיד, על שמיעת טענותיהם של כל הצדדים הנוגעים בדבר. השתדלנו לשמור על איזון ראוי בין המטרות הסביבתיות של הצעת החוק לבין אינטרסים לגיטימיים של היצרנים והיבואנים שעליהם מוטלות חובות לפי הצעת החוק, לרבות החובה לממן את עלויות הטיפול בפסולת האריזות.
במסגרת זו החליטה הוועדה על כמה תיקונים בנוסח הצעת החוק, ואעמוד על חלקם: סימון אריזות – הצעת החוק כללה הוראות מפורטות בעניין סימון אריזות. לאחר שהתברר שיש מקום לבחון הוראות אלה, ובהתחשב בכך שסימון האריזות כרוך בעלות משמעותית ובהתארגנות רבה, נוסף על ההתארגנות הנדרשת מיצרנים ומיבואנים של אריזות עם כניסת החוק לתוקפו, הסעיף שונה כך שההוראות בעניין סימון אריזות ייקבעו על-ידי השר בתקנות.
יעדי המיחזור – בנוסח המונח לפניכם נפרסו יעדי הביניים למיחזור על פני חמש שנים, במקום ארבע שנים בהצעת החוק הממשלתית.
חובות דיווח – בעקבות טענות נציגי התעשייה על סרבול מעבר לנדרש, צומצמה חובת הדיווח של היצרנים והיבואנים למשרד להגנת הסביבה מדיווח רבעוני לדיווח חצי-שנתי.
סעיף 12, תנאי סף להכרה בגוף מוכר – בהצעת החוק נקבע כי הגוף המוכר יכול שיהיה חברה שהוקמה למטרות רווח, אם מתקיימים בו יתר התנאים שפורטו. כוונת הוראה זו לאפשר, כמובן, תחרות גם במקטע כלכלי חשוב זה. לאחר דיונים ממושכים בין משרדי הממשלה, הרשות להגבלים עסקיים ונציגי היצרנים והיבואנים, נקבעה הוראת שעה שלפיה במשך שלוש השנים הראשונות מתחילת החוק יהיה ניתן להכיר רק בחברה לתועלת הציבור, דהיינו, שאינה למטרות רווח. תקופת ביניים זו תאפשר ליצרנים וליבואנים דרך יעילה יותר, מבחינתם, לשליטה יעילה יותר במתרחש בשוק זה, בהתחשב בהתחייבויות המוטלות עליהם לפי החוק.
ביחס לחובת המימון שחלה על יצרנים ויבואנים, תוך כדי הדיונים בוועדת הכלכלה, וכדי לצמצם חילוקי דעות אפשריים בין היצרנים והיבואנים לבין הרשויות המקומיות בנושא מימון העלויות הנובעות מהטיפול בפסולת האריזות, הוגדרה בהצעת החוק חובת המימון המלאה של העלויות הדרושות לטיפול בפסולת האריזות שהופרדה ונאספה מכל רשות מקומית, החלה על היצרנים והיבואנים. הודגש כי חובת המימון חלה על פסולת אריזות בלבד, ולא על פסולות נוספות שייתכן שיאספו יחד עמה.
חובת רשות מקומית לקבוע הסדרים להפרדת פסולת אריזות – לאור בקשה מצד נציגי הרשויות המקומיות, ובאופן שעולה בקנה אחד עם מדיניות ההפרדה במקור של המשרד להגנת הסביבה, נעשה תיקון כך שרשות מקומית תהיה רשאית לקבוע הסדר לטיפול בפסולת האריזות המאפשר עירוב עם פסולת אחרת בעלת מאפיינים דומים. מטרת תיקון זה היא להביא לכך שההסדרים שיקבעו הרשויות המקומיות ויחייבו את תושביהם יהיו נוחים ולא מסורבלים מעבר למידה הראויה.
גובה עיצום מרבי על אי-עמידה ביעדי מיחזור – לאחר דיונים ממושכים בוועדה, וחישובים כלכליים שונים שהציגו את עלויות המיחזור של סוגים שונים של פסולת אריזות, נקבע גובה העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל כל טונה של פסולת אריזות שלא מוחזרה לפי היעד למחצית מהשיעור המקורי – 2,500 ש"ח במקום 5,000 ש"ח.
סוגיה נוספת שהוועדה דנה בה היא פרסום בקשר להטלת עיצום כספי. בהתאם להצעת החוק, המנהל רשאי לפרסם את דבר הטלת העיצום הכספי, סכומו, שמו של המפר, מהות ההפרה ועוד. כמו כן הוצע כי הפרסום יהיה בעיתון ובכל דרך אחרת שעליה החליט המנהל, והוא יהיה רשאי להחליט כי הפרסום האמור ייעשה על-ידי המפר. אין ספק שהוראה גורפת כזאת עלולה לפגוע באדם – ואני מדבר כאן על יחיד, לא על תאגיד או עסק – באופן בלתי מידתי, שכן באמצעי החיפוש העומדים בעולם הטכנולוגי שלנו, העובדה שהוטל על אדם עיצום כספי עלולה לרדוף אחריו שנים רבות, ולעתים אף לפגוע בסיכוייו להשתלב בשוק העבודה. זאת ועוד, מצאנו שברוב המקרים אין הצדקה להטיל על מי שהוטל עליו עיצום כספי לשאת בתשלום נוסף הכרוך בפרסום בעיתון, או בכל דרך אחרת שעליה יורה המנהל.
לאחר דיונים, לרבות דיונים בנושא העקרוני שנערכו במשרד המשפטים, אישרה הוועדה נוסח מתוקן, הקובע, בין היתר, כי פרסום בדבר הטלת עיצום כספי ייעשה על-ידי המנהל באתר האינטרנט של המשרד, כי משך הפרסום יהיה מוגבל בזמן, וכי לא יפורסם שמו של יחיד שהוטל עליו עיצום כספי אלא אם כן סבר המנהל כי הפרסום נחוץ לשם אזהרת הציבור, והעיצום הכספי הוטל בשל הפרה הקשורה למתן שירות לציבור על-ידי המפר.
בהזדמנות זו ראוי להזכיר כי בדומה לחוקים אחרים הקובעים עיצומים כספיים, גם בחוק זה הוסמך השר, בהסכמת שר המשפטים, לקבוע תקנות בדבר הפחתת סכומי העיצומים. מלכתחילה שקלנו לדחות את תחילת הסעיפים שעניינם עיצומים כספיים עד להתקנת התקנות האמורות, אך לא קבענו זאת בנוסח הצעת החוק, שכן השר להגנת הסביבה התחייב, הן בוועדה והן במכתב ששלח ליושב-ראש הוועדה ביום 17 בינואר, כי לא יוטלו עיצומים כספיים עד להתקנתן של תקנות ההפחתה.
לסיכום, נוסף על התועלות הסביבתיות מהחוק המוצע אפשר לציין תועלות כלכליות הצפויות ממנו, כמו חיסכון בעלויות הישירות של הטיפול בפסולת אריזות וסיוע לרשויות המקומיות לאמץ מודלים מתקדמים של טיפול בפסולת אריזות, עידוד ופיתוח תעסוקה מקומית בתחום המיחזור בהיקף של עשרות אלפי מועסקים בישראל, ייעול וחיסכון בתהליכי הייצור בתעשייה ושיפור מעמדה של התעשייה הישראלית על-ידי התאמתה לסטנדרטים בין-לאומיים.
חברי חברי הכנסת, הצעת החוק המונחת בפניכם מהווה צעד משמעותי בצמצום הפערים הקיימים בינינו לבין מדינות מפותחות אחרות בתחום המיחזור והטיפול המתקדם בפסולת מוצקה, והיא תתרום תרומה ממשית הן לשיפור איכות החיים והסביבה בישראל והן להתפתחותה הכלכלית של מדינת ישראל.
להצעת החוק הוגשו שתי הסתייגויות מטעם הממשלה, המוסכמות על הוועדה. אני מבקש מכם להצביע בעד ההסתייגויות ובעד הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית.
לסיכום, אני רוצה להודות באמת לכל חברי הצוות של המשרד להגנת הסביבה, לצוות של ועדת הכלכלה על כל גווניו, החל מהייעוץ המשפטי והנהלת הוועדה. זו היתה מלאכה קשה מאוד – שדרך אגב, לטעמי יבינו את משמעותה רק על ציר הזמן, מהשנה הבאה אנשים יבינו פתאום שאנחנו מתחילים לנהוג באופן שונה. ב-2020 כבר לא נטמין כמעט בכלל פסולת אריזות. אני מאחל הרבה הצלחה לשר להגנת הסביבה במשימות הנוספות שעומדות לפניו. אני תמיד אשמח לעזור לו במשימות ראויות, רק שלא יצעק עלינו כל כך פה, בכנסת. תודה.
היו"ר אורי מקלב:
אתה רוצה את זה כמהפכה שקטה יותר. אנחנו באמת מודים לך, חבר הכנסת ישראל חסון. רק לפי דברי ההסבר אנחנו הבנו כמה, אנחנו למדים איזו השקעה רבה, כמה סבלנות היו צריכים כדי להכין את החוק הזה. השר ארדן, אתה מעוניין גם ללמד את ההסתייגויות?
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
כיוון שהתחלף שר תמ"ת היום, ואחת ההסתייגויות היא מטעם משרד התמ"ת, ביקשה היועצת המשפטית של ועדת הכלכלה, שמקפידה על קלה כחמורה ואף מעבר לכך, שנוודא עם שר התמ"ת הנכנס שההסתייגות היא גם על דעתו, וכמיטב דרכי התקשורת שהוא אוהב, וכפי שמגדירה את זה יושבת-ראש האופוזיציה, אני סְמַסְתי לו והוא סְמַס לי חזרה שההסתייגות היא על דעתו.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
מאיזה פלאפון?
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
יש לו שני ניידים, שהוא עונה בשניהם, עם הציבור.
היו"ר אורי מקלב:
לשר התקשורת יש שני – – –
זאב אלקין (הליכוד):
– – –
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
אז ההסתייגות בעינה עומדת. היא מדברת על הרכב שמשקף יותר, בוא נגיד, את הצדדים שיש להם פה ניגודי עניינים, בין השלטון המקומי ובין מי שרואה את עצמו לפחות כמייצג את התעשיינים, משרד התמ"ת, לגבי ועדת המחירים באוצר, כדי לקבוע מה המחיר לכל טונה פסולת יבשה שישולם לשלטון המקומי מהתעשיינים, כדי שהם יוכלו לקנות את הפסולת ולמחזר אותה. אז ההרכב הזה – יש בו תוספת, וזו ההסתייגות, והיא גם בתמיכת שר התמ"ת הנכנס שלום שמחון. לכן, אני מבקש מהכנסת לתמוך בשתי ההסתייגויות. תודה.
היו"ר אורי מקלב:
תודה. זו גם הסתייגות שהתקבלה באישור, באס.אם.אס. אנחנו הולכים אחריהם כסומים באס.אם.אסים שלכם.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
לא, ההסתייגות מופיעה פה.
היו"ר אורי מקלב:
רבותי, תם ולא נשלם. אנחנו מחויבים לעבור להצבעות.
אנחנו עוברים להצבעה על ההסתייגויות ועל החוק עצמו. לשם החוק אין הסתייגות, ולסעיפים 1–9 גם אין הסתייגות. אנחנו נצביע על שם החוק ועל סעיפים 1–9, כולל, כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? בבקשה.
גאלב מג'אדלה (העבודה):
הצבעה ראשונה לאופוזיציה בעד הממשלה.
הצבעה מס' 19
בעד סעיפים 1–9 – 9
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–9 נתקבלו.
היו"ר אורי מקלב:
בעד – 9, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך, אני קובע ששם החוק וסעיפים 1–9 נתקבלו ואושרו כנוסח הוועדה.
נעבור לסעיף 10. בסעיף 10 יש הסתייגות של השר להגנת הסביבה, ואנחנו מצביעים. מי בעד ההסתייגות? מי נגד ההסתייגות? הצבעה, חברים.
הצבעה מס' 20
בעד ההסתייגות – 9
נגד – אין
נמנעים – אין
ההסתייגות של השר להגנת הסביבה לסעיף 10 נתקבלה.
היו"ר אורי מקלב:
בעד – 9, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך, אני קובע שהסתייגות השר התקבלה.
נעבור להצבעה על סעיף 10, כולל ההסתייגות, כנוסח הוועדה. בבקשה.
הצבעה מס' 21
בעד סעיף 10 – 9
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 10, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה, נתקבל.
היו"ר אורי מקלב:
בעד – 9, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך, אני קובע שסעיף 10 התקבל כנוסח הוועדה וכולל ההסתייגות.
נעבור לסעיפים 11–22, שלהם אין הסתייגות. נעבור להצבעה כנוסח הוועדה.
הצבעה מס' 22
בעד סעיפים 11–22 – 9
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 11–22 נתקבלו.
היו"ר אורי מקלב:
בעד – 9, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך, אני קובע שסעיפים 11–22 נתקבלו כנוסח הוועדה.
לסעיף 23 יש הסתייגות של שר התעשייה, המסחר והתעסוקה. אנחנו נצביע על הסתייגות זו. מי מאשר? מי נמנע? מי מתנגד?
הצבעה מס' 23
בעד ההסתייגות – 9
נגד – אין
נמנעים – אין
ההסתייגות של שר התעשייה, המסחר והתעסוקה לסעיף 23 נתקבלה.
היו"ר אורי מקלב:
בעד – 9, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך, אני קובע שההסתייגות לסעיף 23 נתקבלה.
אנחנו נעבור, אם כך, להצביע על סעיף 23 כנוסח הוועדה, עם ההסתייגות של שר התמ"ת.
הצבעה מס' 24
בעד סעיף 23 – 9
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 23, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה, נתקבל.
היו"ר אורי מקלב:
בעד – 9, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך, אני קובע שסעיף 23 התקבל כנוסח הוועדה, כולל ההסתייגות.
נעבור לסעיפים 24–61, שבהם אין הסתייגות. מי בעד? מי נמנע? מי מתנגד?
הצבעה מס' 25
בעד סעיפים 24–61 – 9
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 24–61 נתקבלו.
היו"ר אורי מקלב:
בעד – 9, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך, אני קובע שסעיפים 24–61 התקבלו כנוסח הוועדה.
אדוני השר ארדן, האם אנחנו יכולים לעבור?
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
כן.
היו"ר אורי מקלב:
חבר הכנסת ישראל חסון, אתה צריך לאשר אם אנחנו יכולים לעבור להצבעה כנוסח הוועדה, כולל שתי ההסתייגויות.
ישראל חסון (בשם ועדת הכלכלה):
כן.
היו"ר אורי מקלב:
בבקשה. אם כך, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית.
הצבעה מס' 26
בעד החוק – 9
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע"א–2011, נתקבל.
היו"ר אורי מקלב:
בעד – 9, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך, אני קובע שחוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע"א–2011, התקבל כנוסח הוועדה, כולל ההסתייגויות, ואם כך, הוא ייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. אני מודה לכולם, לשר ארדן, לישראל חסון ולכל השותפים.