קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק הלוואות לדיור (תיקון – הלוואה והשתתפות בהחזרי משכנתה ברכישת דירה באזור פיתוח), התש"ע–2010 [הצעת חוק פ/2542/18; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר ראובן ריבלין: אנחנו עוברים להצעת חוק הלוואות לדיור (תיקון – הלוואה והשתתפות בהחזרי משכנתה ברכישת דירה באזור פיתוח), של סגן יושב-ראש הכנסת וממלא-מקומו, חבר הכנסת יצחק וקנין. יצחק וקנין (ש"ס): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בחודשים האחרונים, מי ששמע אותי מתבטא בנושא של בעיית הדיור הציבורי שמע התבטאויות מאוד חריפות שלי. ואפילו הייתי אומר יותר מזה – – היו"ר ראובן ריבלין: שמע את נהמת לבך. יצחק וקנין (ש"ס): – – אפילו אמרתי שאשים את המפתחות ואלך הביתה. אבל, רבותי – – – חיים כץ (הליכוד): חבר הכנסת וקנין, אמרתי לילדים: אל תזרקו אף פעם את המפתחות גבוה. הם לא יגיעו לשיא הגובה ומישהו ייקח אותם. היו"ר ראובן ריבלין: רבותי, הוא מתייחס ברצינות רבה להצעת החוק. יצחק וקנין (ש"ס): אני מדבר מכאב לבי. חבל ששר האוצר לא נמצא פה וגם ראש הממשלה לא נמצא פה – אני חושב שכולנו מרגישים את מצוקת הדיור. אני מאמין שזאת לא הרגשה של חבר הכנסת וקנין לבד, זאת ההרגשה של כל 120 חברי הכנסת. בכל פינה שאנחנו הולכים אנחנו רואים את המצוקה, אנחנו מרגישים אותה. לצערי הרב, אני חושב שהמעשים שנעשים על-ידי הממשלה הם בגדר אקמול ואספירין לבעיה שאנחנו נמצאים בה. אני אומר את זה במלוא הרצינות. הממשלה לא מבינה את גודל הבעיה, או שהיא מבינה ונוח לה לעשות פעולה כזאת של הטלת מס כזה או מס אחר על בעלי דירות, אבל לתקוף את הבעיה במלוא חומרתה בכמה דרכים – היא לא עושה את זה. לכן, אני יכול להגיד פה, בשיתוף פעולה מלא שלי עם שר הבינוי והשיכון, שהוא הגה את כל הצעת החוק, אני שיתפתי פעולה אתו לאורך כל הדרך – זאת היתה יוזמה שלו. אני חושב, אני הרגשתי את מה שהוא חש כל יום כמי שממלא את התפקיד הזה, של שר הבינוי והשיכון. רבותי, אנחנו מדברים הרבה על חיילים משוחררים; לפני כשלושה שבועות, וגם לפני שבועיים, הצבענו פה על חוק הגיור הצה"לי, ושם, אני חושב, לא היתה בעיה בכלל. ודווקא פה, כשכולנו מבינים שחייל שמשתחרר מצה"ל היום אין לו שום אפשרות לרכוש דירה, בשום מקום בארץ, לא רק בפריפריה – בשום מקום. אין לאף אחד מיליון וחצי שקל או 2 מיליון שקלים כדי לרכוש דירה. איך הממשלה תוקפת את הבעיה? באיזה צורה, רבותי? בזה שנוריד את המס? אני אתן לכם דוגמה אישית מהמושב שאני גר בו. אני לא הולך רחוק. אני גר ביישוב מיישובי קו העימות. עד שנת 2003, רבותי, היו מענקי מקום. אתם יודעים שלפני כן היה עוד סבסוד אחד, היה 100% השתתפות המדינה בתשתיות לדירות ביישובי פריפריה. אורי אריאל (האיחוד הלאומי): מי ביטל את – – – יצחק וקנין (ש"ס): כולנו יודעים מי ביטל אותם. אתה רוצה שאני אגיד פה? מה זה יוסיף לדיון? יעקב כץ (האיחוד הלאומי): אל תגיד – – – יצחק וקנין (ש"ס): רבותי, לא, אל תפריעו לי. חבר הכנסת כץ, אל תפריע לי. עשה לי טובה, זה לא מוסיף לדיון. היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת כץ, מספיק. יצחק וקנין (ש"ס): רבותי, אל תפריעו לי. יש לי עשר דקות. אני מקווה שאני אנצל אותן עד הסוף. היו"ר ראובן ריבלין: הוא לא מוכרח להגיד לך מי ביטל. יעקב כץ (האיחוד הלאומי): – – – מי מקפיא את הבנייה בביתר? היו"ר ראובן ריבלין: מספיק, חבר הכנסת כץ. יעקב כץ (האיחוד הלאומי): מי מקפיא את הבנייה – – – היו"ר ראובן ריבלין: אבל אתה תשאל את השאלות אחרי זה. יצחק וקנין (ש"ס): למה אתה שואל אותי את השאלה הזאת? יעקב כץ (האיחוד הלאומי): – – – מי מקפיא? היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת כץ. יצחק וקנין (ש"ס): רבותי, רבותי, ביטלו גם את מענקי המקום ביישובי קו העימות וגם את ההשתתפות בתשתיות. זאת אומרת, מה המדינה עושה היום? משתתפת 50% בתשתיות. עכשיו, אני שואל אתכם, במושב זרעית – אני לא לוקח את המושב שלי – מושב זרעית – מי ילך, רבותי, כשהוא בא, רואה את הג'בלאות, ה"חיזבאללה", עמדה של ה"חיזבאללה" 500 מטר ממנו – הוא צריך להשקיע יותר מ-100,000 שקל בתשתיות, כיוון שזה אזור הררי, 50% בתוואי הזה של ההרים זה לפחות 100,000 שקל. תוריד את מענק המקום. דירה – דירה שהיתה עולה 300,000 שקל עלתה היום ל-700,000 שקל, במושב זרעית. קחו את התשתיות, קחו את מענק המקום – מיליון שקל. מי הולך להשקיע מיליון שקל? ועוד דבר שאולי חברי הכנסת לא יודעים – אם אני רוצה כבר להיכנס למסלול הזה, שאני תיארתי כרגע, המדינה מחייבת אותך – חייבים להיות 20 משתכנים לפחות כדי להתחיל לתת את הסכום שהמדינה משתתפת ב-50% של התשתיות. זאת אומרת, אתה בא ואתה רואה איזה ג'בל כזה גדול, שרק המחשבה שאני אחכה לעוד 20 שיירשמו – אף אחד לא יתחיל לבנות. מה קורה בפועל? רבותי, מה קורה? אני מספר לכם דברים בפועל. גני-הילדים נסגרים. אין גני-ילדים. לוקחים ממושב זרעית למושב אבן-מנחם את גן-הילדים, את מעון-היום. מי יבוא לגור שם, רבותי? פה מדברים: נגב-גליל – כל היום. אלה דיבורי סרק, רבותי. אני אומר לכם, אלה דיבורי סרק. לא עושים כלום, לא לנגב ולא לגליל. אני, במקום הממשלה – בשיחה שלי יותר מחצי שעה עם שר האוצר דיברתי אתו על הדבר הזה. הוא אומר: תשמע, אתה אומר לי דבר מאוד הגיוני. איך יכול להיות מצב שהפסיקו את ההשתתפות בתשתיות? אני חושב שאת הדבר הזה אני מוכן לשקול, הוא אומר לי. רבותי, מה לשקול? מה אנחנו רוצים, שמושב זרעית יהיה מושב של בית-זקנים? מושב יערה? אני נותן לכם עוד יותר מזה – בשנת 1996 באתי לכנסת. אני הייתי יושב-ראש הוועד במושב שלי, תבדקו את הדברים – אני נותן לשר הבינוי והשיכון שיבדוק את הדברים. אני הלכתי לשיווק – ותשמעו עוד נתון, רבותי, שידהים אתכם. אני באתי עם נתונים, כמה אפשר לבנות בפריפריה היום, רק בקו העימות לבד. נתונים – שגם מסרו לשר האוצר איזה נתונים שקריים. רבותי, נתון עם תב"ע מאושרת, תב"ע מאושרת, הכול. ב-1996 אני הלכתי לשיווק של 29 יחידות דיור, כאשר משרד השיכון עשה את כל 100% התשתיות, וגם היה מענק מקום. בתוך חודש ימים מכרתי את 29 הדירות, שיווקתי אותן, היו לי 120 מועמדים ממרכז הארץ – מפתח-תקווה, מרעננה, מכל הארץ. 120 מועמדים. היום יש לי 200 יחידות דיור עומדות במושב יערה, קרקע עם תב"ע מאושרת, אין לי תשתיות. הזכיין שזכה, הקבלן, רבותי, יצא לפרסום, כמה נרשמו, רבותי? בשנה שלמה בקושי חמישה אנשים, ועוד לא התחילו לבנות. מה זה אומר? מישהו צריך לפקוח את עיניו. הרי אני חי את הדבר הזה, אני לא מדבר כשאני חי באיזה פלנטה אחרת. עכשיו אני אלך אתכם לעוד מקום – שלומי. עד לפני שנה דירה עלתה 180,000 שקל, 200,000 שקל, 300,000 שקל. שכירות – 1,000 שקל, 1,100 שקל. היום, רבותי, השכירות 2,000 שקל. האם אותו שכיר, אותו חייל משוחרר – שהשתחרר מצה"ל – קיבל לפני שנה 5,000, השכר שלו עלה באותה מידה כמו שכר הדירה או מחירי הדירות? העוזר שלי, רבותי, לא מישהו אחר, רכש דירה בשלומי לפני שנתיים ב-180,000 שקל. הדירה שלו שווה היום 360,000 שקל והוא לא מוכר אותה. הוא לא מוכר אותה. רבותי, תבינו איפה אנחנו נמצאים, באיזה מצוקה. עכשיו, יש לי – ביקשתי מראשי קו העימות: תנו לי רק קו עימות צפון, רבותי. קו עימות צפון בלבד. יש לנו היום קרקעות לשיווק עם תב"ע מאושרת במגזר העירוני, שזה מעלות, קריית-שמונה, נהרייה, שלומי, מטולה – זה המגזר העירוני – 9,200 יחידות דיור שיכולים לשווק אותן היום. לפי הנתונים שאני מוציא אני מודיע לכם, אם הדבר הזה הולך, רק במגזר העירוני. אני הולך למגזר של הקיבוצים והמושבים – 9,057 מגרשים מוכנים, רבותי. מוכנים. זאת אומרת, אם היום שר הבינוי והשיכון מקבל את זה, יש לו רק בקו עימות צפון 18,000 יחידות שהוא יכול לשווק במהירות. אם הוא הולך לתוכנית, אם שר האוצר מגבש ויושב – לא במסיבת עיתונאים, רבותי, אנחנו לא צריכים מסיבות עיתונאים. אנחנו צריכים תכל'ס. בלי זה, רבותי, אני רואה את זה כפצצה חברתית יותר גדולה מאשר ראינו בכרמל. זאת תהיה הפצצה החברתית הגדולה ביותר בשנים הקרובות. רבותי, לפי הדוח של היום ב"דה-מרקר", מה שמפורסם, גם אם נגיד שהכול שקרי, מחירי הדירות ימשיכו לעלות, כי – רבותי, כדי לסגור את הפערים צריך לפחות 80,000 יחידות דיור בשנה. איך אנחנו עושים את זה? 80,000 יחידות בשנה, לפי מה שכתוב פה. בוא נגיד: זה שקרי. היו"ר ראובן ריבלין: עם הפיגור. יצחק וקנין (ש"ס): אפילו 50, רבותי. אתם יודעים מה? 50. היו"ר ראובן ריבלין: נכון, זה מה שצריך, אבל בגלל הפיגור צריך 80. יצחק וקנין (ש"ס): רבותי, יש לנו פיגור גדול. הממשלה חייבת לקחת את עצמה בידיים, הממשלה חייבת לעשות מעשה. מה אומרים, רבותי? זה יקפיץ את מחירי הדיור. רבותי, זה חכמי חלם, אני אומר לכם. כי אני חושב, אם הממשלה תשב, אם הממשלה תתכנס – אני קורא לכל השרים להתכנס ולבוא ולחשוב על מה שאני אומר. זה לא רק מה שאני אומר לפריפריה, מענקי מקום. אני מדבר על מחיר למשתכן, כפי שהציע שר הבינוי והשיכון, אני מדבר על בנייה ציבורית של הממשלה, רבותי. בנייה ציבורית. זה יוריד את מחירי הדירות. אם לא, רבותי, אנחנו נהיה בקטסטרופה חברתית שעוד לא היתה כדוגמתה. מה יעשה חייל, רבותי, שמשתחרר היום? אם לאבא שלו אין מיליון וחצי שקל בצד הוא לא מסוגל להגיע לדירה. מה קורה היום בפועל? גרים בתוך מרתפים, בתוך חניות, ואיזה מחיר משלמים על החניות ועל המרתפים. רוברט טיבייב (קדימה): למה אתה משכנע אותנו? תשכנע את הממשלה. יצחק וקנין (ש"ס): תראה, אני לא באתי לשכנע אף אחד. אני בטוח שכולנו משוכנעים פה. השאלה מה אנחנו עושים, ורבותי, מה המרגיז ביותר? אני רוצה להגיד פה לממשלה. היו"ר ראובן ריבלין: היות שהפריעו לך אני נותן לך עוד שתי דקות. יצחק וקנין (ש"ס): רבותי, אני רוצה להגיד פה משהו. אני שמעתי שאני אעביר את הצעת החוק, ואחרי כן יקברו אותה קבורת חמור. אז אני מודיע לכם מעל הדוכן הזה: אני ממשיך במסלול, בתיאום מלא עם שר הבינוי והשיכון, ועם הסיעה, ועם כל חברי הכנסת. אף אחד לא יקבור אותה, מכיוון שאם שר האוצר לא יתכנס עם ראש הממשלה וכל השרים יחד, אני אמשיך את החקיקה עד סוף הדרך, ולא אעצור. אני רוצה לסיים את דברי, רבותי – – – דוד רותם (ישראל ביתנו): למה הממשלה הסכימה לדון בזה עכשיו? יצחק וקנין (ש"ס): אין לי מושג. למה הסכימה, למה לא הסכימה – תראה, חבר הכנסת דוד רותם – – דוד רותם (ישראל ביתנו): – – – יצחק וקנין (ש"ס): – – אני בחודשים האחרונים אמרתי את הדברים בצורה הברורה ביותר, לא גמגמתי. לא גמגמתי. היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת רותם, בהיסטוריה עוד ילמדו את תולדות הכנסת השמונה-עשרה. יצחק וקנין (ש"ס): אני לא מאלה, דוד רותם – – – היו"ר ראובן ריבלין: עוד ילמדו אותן בהיסטוריה, את תולדות הכנסת השמונה-עשרה, לאן אנחנו מידרדרים. יצחק וקנין (ש"ס): רבותי, אני רוצה להגיד לכם משהו, אני לא מאלה שמפריחים ססמאות. אני יושב מספיק זמן בכנסת, כבר קרוב ל-15 שנים, ותאמינו לי שאמרתי את הדברים מזעקת לבי. אני רואה את המצוקה, רבותי, אני חי את המצוקה. לכן, רבותי, אני אומר פה, ואני חוזר ואומר: החקיקה אכן תלך עד סוף הדרך. מצדי שהממשלה תבוא עם הצעות אחרות, אין לי בעיה עם זה, אבל אם לא, החקיקה הזאת תימשך, היא לא תיעצר. בסופו של דבר אני רוצה להודות גם לשר הבינוי והשיכון, גם לחברי סיעתי וליושב-ראש הסיעה אלי ישי, שתמכו בי לאורך כל הדרך בהצעת החוק הזאת. תודה לכולכם. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה לחבר הכנסת יצחק וקנין. אני עוקב אחריו שנים רבות, ובאמת, הוא מגיש פה הצעת חוק מנהמת לבו. בבקשה, אדוני שר השיכון ישיב ויציג את עמדת הממשלה. אם הממשלה מסכימה, חבר כנסת פלסנר נרשם להתנגד לחוק, והוא צריך להתנגד לגופו של עניין, ולא בתעלול דיבורים. תודה רבה. יעקב כץ (האיחוד הלאומי): אני מבקש שיתייחס גם – – – היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת, נא להגיש הצעת חוק. אתה ראש סיעה, יש לך אפשרויות, נזמין אותו, ואתה תשאל אותו מה שאתה רוצה. כרגע הוא עונה על הצעת החוק של יצחק וקנין. בבקשה. שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק שנמצאת לפנינו היא הצעת חוק חשובה מאין כמותה, חברתית מאין כמותה, ונותנת תמריצים לזוגות צעירים שהיום נמצאים במצב שהם נאנקים תחת עול המשכנתאות, הם נכנסים להתחייבויות של אלפי שקלים בחודש ל-20 שנה קדימה ולפעמים יותר, ולכן החובה שלנו לנסות לתמוך בדבר כזה היא גם בהיגיון חברתי, אבל גם בהיגיון כלכלי. אני רוצה להסביר במה דברים אמורים. מצוקת הדיור שעולה חדשות לבקרים גם מעל דוכן הכנסת – אני עונה פעם בשבועיים או שלושה שבועות לפחות על הצעות לסדר-היום, שאילתות, על מצוקת הדיור, ואתם יודעים את המציאות, שבישראל צריכים כ-40,000 יחידות דיור בשנה, ובפועל, בעשור האחרון, עד תחילת 2009, מינהל מקרקעי ישראל שיווק כ-15,000 יחידות דיור בממוצע, השוק הפרטי נתן עוד 15,000, וכשצריכים 40,000 קיבלנו מחסור של ממוצע 10,000 יחידות דיור בשנה. תוסיפו לזה את משך התחלות הבנייה, שיש קושי בין היתר בגלל מחסור בעובדים בעבודות רטובות, ואנחנו מקבלים תוצאה של עליות מחירים שהתחילו ב-2009. נוסיף לזה את הריבית הנמוכה – לא היתה מעולם בישראל ריבית של 0.5%, שאחרי זה לאט-לאט הנגיד העלה אותה, אבל היא היתה כמו דלק על המחירים, וקיבלנו תוצאה – שב-2009 30% מהעסקאות שנעשו במשק בדיור היו של משקיעים. ב-2008 היו 15,000; בכל 2009 היו 102,000 עסקאות – אז 30,000 דירות מתוכן נקנו למשקיעים, 15,000 יותר ממה שהיה בשנה הקודמת. זאת אומרת שנכנסנו לאיזו תקופה שאנחנו צריכים להיאבק בשתי החזיתות – מחסור בהיצע מצד אחד ובמקביל אנחנו מקבלים כמו דלק על המחירים את הריבית הנמוכה. מה שנעשה מאז נכנסתי לתפקידי זה הגדלת היצע הקרקעות באופן מסיבי. אנחנו הכפלנו את כמות הקרקעות שמינהל מקרקעי ישראל היה רגיל לשווק. אנחנו שיווקנו 30,000 יחידות דיור בשנה, אנחנו מסיימים את 2010 עם יותר מ-30,000 יחידות דיור בשנה, שזה כפול ממה שהמינהל היה רגיל לעשות כל שנה. אומרים לי שההצעה הזאת – אגב, אגף התקציבים באופן מסורתי מתנגד – – – השר מיכאל איתן: זה עדיין רחוק מהגידול הטבעי. שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: לא, כי השוק הפרטי נותן 15,000–17,000, ואם צריכים 40,000 אנחנו מעל הביקושים. השוק הפרטי תורם 15,000–17,000 בשנה באופן קבוע, קרקעות פרטיות, הרחבות, תוספות של יחידות דיור, זה בכל מקרה – המינהל נתן 15,000 – – – היו"ר ראובן ריבלין: השר איתן, גם הביקוש הוא פועל יוצא של המחיר שאתה יכול לרכוש. שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: הריבית הנמוכה. היו"ר ראובן ריבלין: יש כאלה – הביקוש הוא דבר שבלעדיו אין, אבל הם לא יכולים, זאת הבעיה של הוויכוח בין משרד השיכון – בין שר השיכון לבין האוצר כבר יותר משמונה חודשים. שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: אנחנו בשנה האחרונה ניהלנו – – – השר מיכאל איתן: הצמצום – מקצרים את הפער של – – – יעקב כץ (האיחוד הלאומי): – – – היו"ר ראובן ריבלין: מאה אחוז. זה מעגל שוטה. שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: אני רוצה לתת לכם נתונים שפורסמו גם על-ידי הלמ"ס וגם על-ידי מינהל הכנסות המדינה באוצר – – יעקב כץ (האיחוד הלאומי): – – – יחידות דיור בשנה – – – היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת כץ, כרגע אנחנו לא עוסקים בעניין החשוב שאתה מחזיק בו. שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: – – לגבי מה זה עשה ברבע האחרון של 2010, כל הפעילות הזאת. אנחנו מדברים ברבע האחרון של 2010 על גידול של 10% בהתחלות הבנייה. יש לנו היום בישראל 66,800 יחידות דיור בבנייה פעילה בשלבים שונים, היקפים, לפי הלמ"ס, שלא היו כמותם מאז 2002. זאת אומרת, אנחנו נאבקים מצד אחד בהגדלת היצע הקרקעות, ועכשיו החוק הזה שהובא לפניכם הוא צעד משלים להגדלת היצע הקרקעות, זה בוודאי לא במקום, זה לא מייצר יחידות דיור נוספות, ולכן הצעת החוק שלפניכם מתייחסת לאזורי עדיפות. אני רוצה להגיד לכם, חבר הכנסת יצחק וקנין נתן לכם מספר של 9,000 יחידות. אני יכול לומר לכם שברמת היצע קרקעות זמין בתוכניות מאושרות, לא רק בצפון, החוק עושה את אזור עדיפות לאומית א' דרום וצפון, אנחנו מדברים על – יחד – יותר מ-70,000 יחידות דיור שיש להן יכולת ברמה תכנונית כזאת או אחרת להגיע לשיווקים. זאת אומרת, כל הטענה שבאה מבית-מדרשם – של משרד האוצר, שאם נותנים תמריץ זה מעלה את המחירים, זה מתאים אולי במקום שיש מחסור בהיצע, אבל יש לנו היצע גמיש לחלוטין. לשיטתנו, זה בכלל שני שווקים נפרדים. הפריפריה הרחוקה, בטח בבנייה רוויה, אנחנו הוצאנו מכרזים בשנים האלה של הביקושים הגדולים ואין דורש – מכרזים שיצאו ביחידות דיור, בבנייה רוויה באזורי עדיפות – פשוט לא ניגשו אליהם קבלנים, זה לא מעניין. אנחנו נותנים דחיפה, דרך הסבסוד הזה, וההצעה בכוונה מדברת על פריסה בתשלומים של 800 שקל. מדובר במענק של 140,000 שקל לכל זוג צעיר שקונה דירה ראשונה – רק בבנייה רוויה. מגלי והבה (קדימה): מה עם הבנייה הלא-רוויה? שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: עוד דקה אתייחס לזה, ותבין את האבסורד. בבנייה רוויה – 140,000 שקל, וזה נפרס בתשלומים של 800 שקל, כדי לא להעמיס על תקציב המדינה. שתי נתונים נוספים, ותבינו את האבסורד, ולמה חובה לתמוך בחוק הזה. תקציב המשכנתאות של משרד הבינוי והשיכון – מיליארד ו-200 מיליון בשנה. בעקבות הריבית הגבוהה שהמשרד מוכר את המשכנתאות, שזה 4%, לפי הנחיית משרד האוצר, בעוד במשק הריבית יותר נמוכה, יש לנו עודפים, אתם רוצים לשמוע כמה? 500 מיליון בשנה. נשארו לנו עודפים של 500 מיליון במשכנתאות כי זה לא אטרקטיבי בחוץ. מוכרים לזוגות צעירים משכנתאות במחירים יותר יקרים ממחירי השוק. אנחנו רוצים לתת את הפריסה הזאת. לפי הערכה שלנו זה יוכל להביא כ-7,000 זוגות צעירים – צפון דרום. בפריפריה. דבר נוסף, אני רוצה להגיד לכם ולכל מי שטוען שזה מעוות. אתם יודעים שמועצת מקרקעי ישראל העבירה החלטה לפני כמה חודשים על סבסוד קרקע – לא פיתוח, סבסוד קרקע עד 100,000 שקל לבתים צמודי קרקע? זה יעלה על הדעת, שבתים צמודי קרקע, שזה למבוססים וליותר עשירים – מקבלים הנחה, של 100,000 שקל, באזורי עדיפות. בבתים צמודי קרקע; לאו דווקא למחוסרי דיור, גם אם יש לך דירה. וחיילים משוחררים הם חיילי מילואים, אנחנו העברנו להם עוד החלטה, שנותנת להם עד 35% נוסף, וזה בסדר גמור, אבל לכל הציבור – מי שמקבל צמודי קרקע באזורי עדיפות, יכול לקבל הנחה עד 100,000 שקל ממה שהשמאי קבע, או ממה שהמכרז נתן. מה שהוא זכה במכרז – זה יכול להוריד עד 100,000 שקל, ככל שקרקע נושאת את זה. ולכן האבסורד הגדול הוא שאותו פה שאומר שזה מעלה את המחירים ולא ניתן תמריץ לזוגות צעירים בפריפריה בבנייה רוויה – זה אותו פה שאומר כן, לתת, לצמודי קרקע אפשר, כדי שתבוא האוכלוסייה החזקה. אנחנו לא נגד שתבוא אוכלוסייה חזקה, אבל אותו פה שאומר לנו: אתם, אל תיתנו לזוגות צעירים בפריפריה – – – היו"ר ראובן ריבלין: 100,000 על איזה סכום? שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: עד 100,000 הנחה, לא משנה כמה עולה, במכרז של בתים צמודי קרקע באזורי עדיפות – ההחלטה שעברה במועצת מקרקעי ישראל, ככל שהקרקע עולה יותר מ-100,000 שקל, עד 100,000 שקל יש לך הנחה. בסדר? אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו): רגע רגע, הקרקע לא עולה. שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: סליחה, אני רוצה להגיד לכם – – – היו"ר ראובן ריבלין: הקרקע היא לפעמים עם ערך שלילי. לפעמים הקרקע היא עם ערך שלילי, כי הפיתוח הוא – – – אז מה? זה ברור. אדוני המשנה לראש הממשלה, מה אני יכול לעשות שאנחנו, בארץ הזאת, חיים כבר 71 שנה? זה ערך שלילי. שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: אני רוצה רק לסבר לכם את האוזן. יש מקרים שהערך הוא שלילי, ויש הרבה מקרים שהערך הוא לא שלילי, ואז ההנחה היא 50,000, 70,000, 80,000 עד 100,000, וזה מעשים שבכל יום. ונעשו הרבה עסקאות מאז ההחלטה הזאת. לאמור, שמשרד האוצר, כשהוא רוצה לתת תמריץ הוא נותן; כשזה מתאים לקרקעות צמודי קרקע הוא נותן; כשזה פריפריה ובנייה רוויה הוא לא מסכים לתת. ולכן, דווקא – – מגלי והבה (קדימה): אתה מוציא אותנו משם. שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: – – אולי לא תאהבו להבין את הנקודה הזאת, כי לפני זה היתה פה שאלה: מדוע הממשלה תומכת בזה פתאום? הממשלה תומכת בחוק כי היא הבינה שתנועת ש"ס לא יכולה לתת את ידה לזה שזוגות צעירים נאנקים תחת עול המשכנתאות, שש"ס לא יכולה לתת את ידה – שהאצבעות שלה בכנסת יתעלמו ממצוקת דיור. לכן, כשחבר הכנסת יצחק וקנין הגיש את החוק, כבר נאמר להם – גם למשרד האוצר, גם לראש הממשלה, ולכל מי שעוסקים במלאכה: אנחנו רוצים להגיע אתכם להבנות, אנחנו רוצים משא-ומתן, רוצים בהסכמה, אבל תדעו, אם לא תהיה הסכמה, החוק הזה יבוא, ותהיה הצבעה נגד עמדת הקואליציה, ככל שהקואליציה לא תבוא. ולסיום, אני רוצה משפט אחד – – – רונית תירוש (קדימה): אבל מה עם הצעירים במרכז? לא רק בפריפריה. שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: לסיום, משפט אחד. אחרי ההצעה הטרומית הזאת זה ירד לוועדה. במקביל אנחנו מנהלים מגעים עם משרד ראש הממשלה ועם משרד האוצר לגבי החלה של החוק בהסכמה, כי אתם יודעים, מי כמוכם יודעים שכשמשרד האוצר מתנגד לחוק, גם כשהוא עובר הוא יודע לרוקן אותו מהתקציבים שלו בדרכים-לא-דרכים. לכן, מצד אחד יש חוק בוועדה, שהוא כחרב מונחת. אם לא נגיע להסכמה, נמשיך אתו עד הסוף. אבל אם נגיע להסכמה זה יהיה בוודאי עדיף על אי-הסכמה. אני רוצה להודות לכל מי שסייע לנו בעניין הזה: לחבר הכנסת יצחק וקנין, ליושב-ראש ש"ס השר אלי ישי, למנכ"ל משרד הממשלה, שעזר לנו, לראש הממשלה – דוד רותם, אני לא חושב שהוא קשור לחוק הזה. הוא קשור לחוק אחר, שבעצם הסביר שכשרוצים – – – מגלי והבה (קדימה): אדוני השר, השארת אותנו בחוץ עוד פעם. שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: היישובים הדרוזיים מקבלים סבסוד לצמודי קרקע. החוק הזה יחול, חבר הכנסת מגלי והבה, על ערבים, על דרוזים, על יהודים, על בדואים. כל זוג צעיר בישראל, מכל המגזרים, שקונה דירה ראשונה בבנייה רוויה בפריפריה, יקבל מענק של 140,000 שקל וסבסוד התשלומים. אני מודה לכם על התמיכה בחוק. מגלי והבה (קדימה): אבל אין לנו בנייה רוויה, למה אתה מטעה את חברי הכנסת? היו"ר ראובן ריבלין: אני מאוד מודה לשר השיכון. חברי הכנסת, שמעתי את הנאום ברמה הכלכלית והחברתית. ברמה המשפטית-פרלמנטרית יש הסכמת הממשלה. בשלב זה יש הסכמת הממשלה. לכן קמה זכות לחבר כנסת להתנגד להצעת החוק. אני רק מזהיר – אני לא מזהיר, אני רק מבקש להדגיש בפני חבר הכנסת שהוא צריך להתנגד לחוק. בבקשה, אדוני. יוחנן פלסנר (קדימה): אפשר לשאול שאלות את שר השיכון? היו"ר ראובן ריבלין: אנחנו נזמין את שר השיכון לשעת שאלות ובשמחה רבה תוכל – – – קריאה: – – – היו"ר ראובן ריבלין: הוא ביקש שניתן לך. אני לא יכול לתת בתקנון יותר מלאחד. כבר התחלתי לעשות את זה, באו תלונות מהסיעה שלך. יוחנן פלסנר (קדימה): אני אזכיר את העניין הזה. מאה אחוז. אדוני היושב-ראש, תודה רבה, רבותי השרים, אדוני שר השיכון, שר הפנים, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת וקנין, אני יודע שהצגת את הנושא, באמת מדם לבך, ואין אדם שאני מאמין לו ויודע שזה אמיתי, שבאמת אכפת לו ממצוקת הדיור – שים לב, אדוני חבר הכנסת, ששני השושבינים העיקריים לעסקה הזאת לא נמצאים כאן; לא ראש הממשלה ולא שר האוצר, שלכאורה ההסכמה שלהם אפשרה את התמיכה שלך ושל אחרים בתקציב המדינה – של חברת הכנסת מירי רגב. לכאורה, תמכתם כי הנה, הגיעה בשורה לצעירי ישראל. אתה יודע ואני יודע שגם ראש הממשלה וגם שר האוצר התבטאו נגד החוק הזה. מירי רגב (הליכוד): – – – יוחנן פלסנר (קדימה): עד כמה שאני יודע, שר האוצר אמר שהדבר הזה – – – השר מיכאל איתן: אתה מדבר נגד החוק. יוחנן פלסנר (קדימה): אני תיכף אסביר לך למה. אני אדבר נגדו. אני אעמוד בכל כללי התקנון של סעיף 137. על-פי סעיף 137 אני מבקש להסיר את ההצעה הזאת מסדר-היום עד שהחוק יתוקן – – – מירי רגב (הליכוד): זה לא הישג שלכם, מה קרה? אתה צריך להצביע בעד. יוחנן פלסנר (קדימה): – – – עד שהחוק יתוקן וישופר, ואני אנמק את זה. היו"ר ראובן ריבלין: רבותי, מותר לו, כל עוד הוא לא עבר את הקו. כשהוא יעבור את הקו אני אודיע לו. יוחנן פלסנר (קדימה): אדוני היושב-ראש, אני אנמק את העמדה שלי. היו"ר ראובן ריבלין: לא הערתי לך דבר. יוחנן פלסנר (קדימה): אבל אני קודם רוצה להסביר לחבר הכנסת וקנין – אדוני, הרי אתה לא אדם תמים. ראש הממשלה נמצא כאן תמיד בהצעות חוק פרטיות, והוא יודע שמבחינתו ההתחייבות היתה תקפה רק בשבוע שעבר, כשהוא היה צריך את הקולות שלכם להעביר את התקציב. היא כבר לא תקפה השבוע, כשצריך לכתוב צ'ק של 2.6 מיליארד שקלים, שזה התקציב ששמעתי שהעריך שר האוצר לגבי עלות החוק הזה. מירי רגב (הליכוד): מה קרה? יוחנן פלסנר (קדימה): אז דבר ראשון, מדובר בבלוף, ואני מניח שאתה לא אדם תמים, ולכן אנחנו עוד נראה את מידת הרצינות של הממשלה בעניין הזה. עכשיו לדבריו של שר השיכון. אני באמת רוצה לברך אותך, את מפלגת ש"ס, שגילתה מחדש את הצד החברתי שבה, ואנחנו נתמוך בעיקרון; העיקרון שדיברת עליו, של הבחנה בין שני שווקים – השוק של הפריפריה, שבאמת יותר קל לייצר בו היצעים, אל מול השוק של המרכז – זו הבחנה נכונה. תגבור או מתן יכולת לחיזוק הביקושים לאוכלוסייה הצעירה בפריפריה זה כיוון נכון, ואנחנו תומכים בכיוון הזה, כי זה העיקרון שבאמת יכול לסייע לזוגות צעירים חלשים בפריפריה. אבל מה קורה עם ההצעה הזאת? אז דבר ראשון, אתה לא דיברת בכלל על תחום ההיצעים. הרי היו כאן חברי כנסת שדיברו גבוהה-גבוהה על כך שלא יתמכו בתקציב הזה, גם מהקואליציה, אלא אם כן יהיה פה פתרון למשבר בשוק הדיור. אין פתרון בכלל בתחום ההיצעים, וההצעה הזאת לא קשורה לתחום ההיצעים. אין פתרון לא לדיור ציבורי, לא לדיור ביוזמה ציבורית, אין הקלות לתמ"א 38, אין הקלות לפינוי-בינוי, אין הקלות בהסרת חסמים ותקצוב של תשתיות. אין מספיק היצעים, שבאמת זה מוקד המשבר. אבל בוא נתייחס ספציפית להצעה הזאת. לכאורה, כמו שאמרתי, העקרונות טובים, אז למה אני מבקש שההצעה תוסר מסדר-היום ותתוקן ותשופר? על-פי ההצעה הזאת, מי זכאי? מי מכם יודע מי זכאי על-פי ההצעה הזאת? לקחתי שני צעירים: הצעיר הסטנדרטי הישראלי, בן 30, נשוי שנתיים, יש לו ילד אחד, שלושה אחים, שלושה אחים לאשתו, שירת בצה"ל שלוש שנים, אשתו שירתה בצה"ל 24 חודשים. כמה נקודות זכות יש לו על-פי החוק הזה? זה על-פי הגדרות הזכאות בחוק הזה – 950 נקודות. ניקח צעיר אחר, גם הוא בן 30, נשוי שמונה שנים, שלושה ילדים, חמישה אחים לבעל, חמישה אחים לאשה, אפס חודשי שירות – הוא, אפס חודשי שירות לאשה, כמה נקודות זכות? 2,450. הזכאות לצעיר החרדי הממוצע – 2,450 נקודות; לצעיר הישראלי הממוצע שאיננו חרדי, ששירת בצבא – 950 נקודות. יצחק וקנין (ש"ס): אין זכאות. יוחנן פלסנר (קדימה): אין כאן שום תעדוף על בסיס סוציו-אקונומי. צעיר חילוני שיש לו בעיה סוציו-אקונומית, הזכאות לא מביאה את זה כאן בחשבון בכלל. צעיר ששירת בצבא – וראינו בהסכם הקואליציוני, ישראל ביתנו דיברה על חיילים משוחררים ותעדוף חיילים משוחררים בהקצאת קרקעות, וכל הדברים הטובים לגבי חיילים משוחררים – חיילים משוחררים לא קיימים כאן בזכאויות; רווקים לא קיימים כאן בזכאויות. אוכלוסייה אחת קיימת כאן באופן מאוד ברור, וחבר הכנסת מגלי והבה גם העלה את זה. הצעירים הדרוזים ששירתו בצבא, מכיוון שביישובים שלהם לא בונים בנייה רוויה, גם הם לא כלולים בחוק הזה ולא יהיו זכאים לדבר הזה. אז יש לי בעיה קשה עם מי זכאי. והשאלה השנייה, אדוני היושב-ראש: איפה זכאי? אז יש כאן דבר מאוד מעניין: אזורי עדיפות לאומית א'. היו"ר ראובן ריבלין: נא לסיים. יוחנן פלסנר (קדימה): המפה שהממשלה הזאת אישרה כוללת באזורי עדיפות א' את שילה, את איתמר, את יצהר, אבל כרמיאל מקבלת רק מחצית מהעדיפות. מודיעין-עילית כן, מודיעין לא. ביתר-עילית כן, טבריה וקריית-גת רק מחצית מהעדיפות, כי הם באזור עדיפות לאומית ב'. היו"ר ראובן ריבלין: תודה. משה גפני (יהדות התורה): מודיעין-עילית לא. יוחנן פלסנר (קדימה): מודיעין-עילית היא בתוך – אלא אם כן מודיעין-עילית היא לא בתוך. ומה עם ביתר-עילית? מירי רגב (הליכוד): בדימונה ובאופקים – – – היו"ר ראובן ריבלין: רבותי, יושב-ראש ועדת הכספים, אין יכולת לקרוא יותר קריאות ביניים. חברת הכנסת מירי רגב. אדוני, אי-אפשר לקרוא לך קריאות ביניים יותר, כי זמנך תם. מירי רגב (הליכוד): טוב, יאללה, הוא גמר לדבר. יוחנן פלסנר (קדימה): אבל אם – – – היו"ר ראובן ריבלין: מה זה "אבל"? זמנך תם. יוחנן פלסנר (קדימה): אם ברקן זה פריפריה, אם גבעת-זאב זה פריפריה, אבל טבריה וכרמיאל זה לא פריפריה, אז ההצעה הזאת – העיקרון, כמו שאמרתי, הוא נכון, המימוש מעוות. לכן, לפני שמעלים אותה, אני מבקש לשנות אותה, כדי שהיא באמת תסייע לחיילים המשוחררים, באמת תסייע לפריפריה, ולא לסקטורים שמתחזקים את הממשלה הזאת. תודה רבה. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה לחבר הכנסת פלסנר. עמדת בתנאים של הסעיף המתיר לך להתנגד. מובן שיכול להשיב חבר הכנסת יצחק וקנין. משה גפני (יהדות התורה): אבל מה החילונים אשמים שיש חרדים? כביכול לחרדים לא צריך לתת. מירי רגב (הליכוד): תתגייסו לצבא. יצחק וקנין (ש"ס): אדוני היושב-ראש – – – היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת גפני, הוועדה המיועדת לדון בחוק, אם הוא יעבור, זו הוועדה שלך. משה גפני (יהדות התורה): נכון, צודק, אז מה? היו"ר ראובן ריבלין: נו, אז מה, אתה רוצה לתת לנו איזו עמדה מקדמית? יצחק וקנין (ש"ס): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ידידי יוחנן פלסנר, אתה כבר יש לך איזה ותק בכנסת, אתה הרי לא חדש. זה לא איזו הצעת חוק ראשונה שמביאים אותה לבית הזה. כולנו יודעים שהצעת חוק נכנסת במצב מסוים, ואיך היא יוצאת. שומה עלי ועליך ועל כל מי שיושב פה לעשות הכול ולשנות את אותם דברים – חלקם מה שציינת, חלקם שלא ציינת. אבל אתה גם מטעה את כולם. האם הצעת החוק שלי קבעה איזה נקודות זיכוי בכלל? היא קבעה: מי שזכאי ועומד בקריטריון יקבל את הסכום. אין לזה שום שייכות לניקוד. אין שייכות לניקוד, אדוני. אין שייכות לניקוד. יוחנן פלסנר (קדימה): אני הלכתי לקריטריונים. יצחק וקנין (ש"ס): אם אתה זכאי, תקבל – עם ילד אחד, עם שני ילדים, עם שלושה ילדים, אותו הדבר. לפי זכאות בלבד, זה הכול. וזה לא קבע אם זה חרדי או חייל. קבענו את זה גם לדרוזים, גם לחיילים. יוחנן פלסנר (קדימה): אני בחיים לא אקבל את זה. יצחק וקנין (ש"ס): לא הפרעתי לך. היו"ר ראובן ריבלין: אתה בכלל לא יכול להפריע לו. יצחק וקנין (ש"ס): מה אני מצפה ממך? אתה צריך עכשיו להצביע נגד או להימנע, אחד מהשניים. היו"ר ראובן ריבלין: נכון. יצחק וקנין (ש"ס): אין לו אפשרות להצביע בעד. הוא לא יכול להצביע בעד. היו"ר ראובן ריבלין: נכון. נכון. אני אתקזז אתו, אני אצביע. יצחק וקנין (ש"ס): אני במקומך אפילו לא הייתי עולה לפה להגיד את מה שאמרת, מכיוון שאתה כל הזמן זועק וצועק לא פחות ממני על הבעיה, ואתה מבין שהבעיה היא קריטית. יוחנן פלסנר (קדימה): אבל זה לא פותר אותה. יצחק וקנין (ש"ס): סליחה, אני אומר לך, בדרך שאנחנו מובילים – אני אומר לך – גם אם שר האוצר לא נמצא פה, וגם אם ראש הממשלה לא נמצא פה, אתה יודע שאני אמשיך עם החקיקה הזאת עד סוף הדרך, עם הממשלה. יוחנן פלסנר (קדימה): אתה מסכים שזה לא מקרי שהם לא פה? יצחק וקנין (ש"ס): זה לא ענייני אם זה מקרי או לא מקרי. היו"ר ראובן ריבלין: אין זו שעת שאלות לחבר הכנסת וקנין. יצחק וקנין (ש"ס): אתה צריך להבין, בסופו של דבר אני צריך להצביע פה. כן? לא רק אני, גם אתה וגם חבריך וגם חברי הקואליציה. ולכן אני אומר לך, ההצעה הזאת היא פתרון טוב מאוד. אני מאמין שכשנגיע לחקיקה בוועדה, נשנה את כל הפרמטרים, שחלקם ציינת ושחלקם גם אני חושב – תודה. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה. האם הוא שכנע אותך, חבר הכנסת פלסנר? יוחנן פלסנר (קדימה): הוא שכנע אותי – – – היו"ר ראובן ריבלין: אם הוא לא שכנע, תחזיק בעמדתך, כי יש כאלה שבאים ואומרים: אני דיברתי, אבל באמת לגופו של עניין הוא שכנע אותי. שלמה מולה (קדימה): כן, כן. יוחנן פלסנר (קדימה): כן כן, הוא שכנע אותי. היו"ר ראובן ריבלין: תסביר לו למה אני שואל אותו. שלמה מולה (קדימה): הוא שכנע אותו. היו"ר ראובן ריבלין: שמעתי. אוקיי. אתה יכול להצביע כאוות – אם הוא שכנע אותך. רבותי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הלוואות לדיור (תיקון – הלוואה והשתתפות בהחזרי משכנתה ברכישת דירה באזור פיתוח), התש"ע–2010, ביוזמתו של חבר הכנסת יצחק וקנין. נא להצביע – מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 57 נגד – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק הלוואות לדיור (תיקון – הלוואה והשתתפות בהחזרי משכנתה ברכישת דירה באזור פיתוח), התש"ע–2010, לדיון מוקדם בוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: 57 בעד, אין מתנגדים, אחד נמנע. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה טרומית, ותעבור לוועדת הכספים להכנתה – – – כרמל שאמה (הליכוד): כלכלה. היו"ר ראובן ריבלין: כלכלה. היא תעבור לוועדת הכנסת כדי שתכריע איזו מהוועדות, ועדת הכספים או ועדת הכלכלה. אדוני יושב-ראש ועדת הכנסת, גם עניין זה נתון להכרעתך. תודה רבה.