קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה האתיופית בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה), התשע"א–2011 רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/358). (קריאה ראשונה) היו"ר ראובן ריבלין: אני מזמין את סגן היושב-ראש מגלי והבה להחליף אותי, ואני כבר מזמין, להצעת החוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה האתיופית בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה), את חבר הכנסת ציון פיניאן. ציון פיניאן (הליכוד): אדוני היושב-ראש, מכובדי השר בני בגין, חברי חברי הכנסת, ראשית, לפני הצעת החוק, אני רוצה להצטרף לחברים שהוקיעו את מה שקרה בחודש שרפת הכרמל – ביום הטקס לחודש. זה דבר שלא יכירנו מקומו. הפכו את הטקס הזה לטובים ופחות טובים, לרעים ויותר רעים, ורעים וטובים. שמנו לב שכמה הורים בכו יותר מאשר על בניהם – בכו לא פחות על מה שקרה שם. אני שמעתי גם את אחד ההורים השכולים ממשפחת לוי אבירם – ההורים שלו, ברוריה, איך דיברה בטלוויזיה, ובכתה על מה שקרה לא פחות מאשר בכתה על בנה. ידידי כבוד היושב-ראש, הצעת חוק הרחבת הייצוג ההולם לבני העדה האתיופית בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה), התש"ע–2010. יוזמי הצעת החוק יחד עמי: חברי הכנסת אופיר אקוניס ויעקב אדרי. כידוע, קהילת יוצאי אתיופיה בארץ מונה כ-120,000 נפש. ב-2010 נוספו עוד 1,650 עולים מאתיופיה. כ-4% מבני הקהילה הם אקדמאים, ואלפים נוספים רוכשים בימים אלה את השכלתם, ובתוך שלוש שנים מספר האקדמאים בקהילה יוכפל ויגיע ל-8%. הרצון לעבוד בקרב יוצאי אתיופיה הינו מהגבוהים ביותר. עם זאת, השתלבותה של הקהילה האתיופית בחברה הישראלית רצופה קשיים, בשל דעות קדומות המונעות מהם להתקבל למשרות הולמות ובכירות. יש לציין שבצה"ל מספרם גדול, ורובם משרתים ביחידות השדה וביחידות קרביות. על כן, מכבר נקבע מקומה של אוכלוסייה זו בין הקבוצות הזכאיות להעדפה מתקנת. אך החלטה לחוד ומעשים לחוד. ייצוגה של קהילת יוצאי אתיופיה במגזר הציבורי הינו דל מאוד. ב-2007 התקבלה החלטה כי כל שנה ישולבו 15 מקרב בני הקהילה בתפקידים בשירות הציבורי, אך בפועל שולב רק אחד בודד בלבד. כ-74% מהאקדמאים יוצאי אתיופיה משתכרים מתחת לשכר הממוצע במשק. קרוב לשליש מהמועסקים מקרב האקדמאים יוצאי אתיופיה עובדים בפרויקטים שנועדו עבור בני קהילתם, בין באופן ישיר ובין באופן עקיף. החובה לתת ביטוי הולם לייצוגן של קבוצות אוכלוסייה במגזר הציבורי מוסדרת כיום בדברי חקיקה. כיום קיימת חובת ייצוג הולם של נשים, של אנשים עם מוגבלויות ושל האוכלוסייה הערבית. בחוק שירות המדינה, התשי"ט–1959, סעיף 15א, ישנה קביעה מפורשת לעניין ייצוג הולם בקרב העובדים בשירות המדינה. בסעיף זה זכתה גם קהילת יוצאי אתיופיה להכרה כאחת הקבוצות הזכאיות לייצוג הולם, קרי להעדפה מתקנת. לנוכח ייצוגם הדל של בני הקהילה בקרב עובדי המגזר הציבורי כולו, ובייחוד בתפקידים שבהם קיים אופק תעסוקתי, והמטרה להיטיב בצורה משמעותית את שילובם בחברה, דבר העשוי לתרום לכלל החברה הישראלית כולה, מוגשת הצעת חוק זו בתקווה לתיקון העוול שנגרם להם ובתקווה לפתיחת דף חדש להתערותם בחברה ולצמצום הפערים העמוקים בתוך החברה בכלל. ההצעה מוגשת בסיוע ובשיתוף האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה. ושוב, תודה ליוזמי ההצעה, חברי חברי הכנסת, ידידי וחברי אופיר אקוניס, ויעקב אדרי. אבקש את תמיכת חברי הכנסת בהצעת החוק - בקריאה הראשונה. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת ציון פיניאן. אני מקווה שנגיע ליום שלא נצטרך חוקים כאלה וכולם יהיו שווים. ציון פיניאן (הליכוד): בעזרת השם. גם בעברית, גם באנגלית וגם בערבית אומרים "אינשאללה". היו"ר מגלי והבה: אינשאללה. אוקיי. נרשמו כמה מחברי הכנסת להתדיינות על הצעת החוק החשובה הזאת. ראשון המתדיינים - חבר הכנסת יעקב כץ. קריאה: - - - היו"ר מגלי והבה: אתה מחליף אותו? קריאה: כן. היו"ר מגלי והבה: אוקיי. חבר הכנסת אריה אלדד – לא נמצא כאן. חבר הכנסת אורי אריאל – גם לא נמצא כאן. חבר הכנסת סעיד נפאע, בבקשה. חבל שנרשמים ולא נמצאים. עדיף היה לא להירשם. סעיד נפאע (בל"ד): כבוד היושב-ראש, אני חושב שהצעת החוק הזאת היא הצעה טובה וראויה, אבל מתוך ניסיון – אני יושב בוועדת החקירה הפרלמנטרית על ייצוג הולם של הערבים לא רק בחברות הממשלתיות אלא בכל מקום, והתמונה שם קשה. אבל אני מבקש להפנות את תשומת לב המציעים לכך שהבעיה במקרה הזה היא החסמים הקיימים בכל מקום ומקום, שיש בהם כדי לחסום את ביצוע החקיקה כדוגמת החוק הזה. החסם העיקרי – ותוך כדי הדיון גם פנינו למנכ"ל משרד המשפטים שיפעל בנושא – הוא עניין המכרזים הפנימיים. אם לא ישתנה הדבר הזה, החקיקה הזאת למעשה תישאר דיו על נייר יפה ולבן בספר החוקים. האמת, אתוודה: ביקשתי להשתתף בדיון על החוק הזה כדי למסור עוד מסר. אתמול, כתוצאה מקלקולים שלי, שיש לי בתוך הסיעה, נבצר ממני להשתתף בדיון חשוב שהיה על התקציבים של המגזר הדרוזי והצ'רקסי. היו"ר מגלי והבה: אדוני יכול היה לבקש, אבל טוב שאתה עושה את זה עכשיו, כי יכולנו לתת - - - סעיד נפאע (בל"ד): גם אם הייתי מבקש, לא הייתי מקבל. זו סוגיה אחרת. בכל אופן, הדיון היה חשוב. אני אנצל את הדקה-דקתיים שיש לי כדי להעביר את מה שאני רוצה להגיד. אני חושב שכשכבוד היושב-ראש התחיל להציג את הסוגיה הוא הציג אותה בצורה יפה. אני גם, בקריאת ביניים, אמרתי או ביקשתי שתצטט את מה שהיה במחקר שהוכן על-ידי מחלקת המחקר בכנסת. אבל אחר כך, משום מה, כשכבוד היושב-ראש התחיל לדבר פוליטיקה ולעשות הקבלה בין ממשלת אולמרט לממשלת נתניהו – אני חושב שנכשלת; חבר הכנסת חמד עמאר במענה, כאילו הבעיה היא בין מגלי והבה לבין חמד עמאר לבין איוב קרא. כך הפך להיות הדיון אתמול, ואנחנו שומעים מחבר הכנסת חמד עמאר שהקרנפים של הבוס שלו דהרו, נושאים על גבם את כל התקציבים שיש בעולם כדי לתת למגזר הדרוזי, והדלתות נפתחו. אחר כך אנחנו שומעים מחבר הכנסת או מסגן השר איוב קרא שהממשלה הזאת פתחה את דלתות גן-עדן בפני העדה. רבותי, אני אסיים ואומר: יש מחקר שהוכן במיוחד על-ידי מרכז המידע של הכנסת. המחקר הזה הוא לכל הדעות אובייקטיבי ביותר, וזה לא עניין של אמרה של הפוליטיקאי הזה או של הפוליטיקאי השני. על-פי המחקר הזה, המצב הוא בלתי נסבל. כבוד היושב-ראש, אתמול אתה הזכרת איזשהו מינוס באיזשהו תקציב של 34%, וזה המצב לאמיתו של דבר. אני, בין להאמין לחברי חברי הכנסת ובין להאמין למה שנאמר על-ידי מרכז המחקר של הכנסת – אני מאמין למרכז המחקר של הכנסת. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה, וגם ניתנה לך ההזדמנות להסביר את הנושא. אבל, אדוני, צריך לזכור שמביאים דוגמאות לא כדי לנסות לתת ציונים לראש ממשלה כזה או אחר. יש עובדות ויש תוכניות, ואנחנו שנתיים עם הממשלה הזאת, והממשלה הזאת, אנחנו יודעים את התוצאה, שהיא בסופו של דבר מקפחת את הדרוזים בכל התקציבים שהזכרת. אני מזמין את חבר הכנסת מיכאל בן-ארי. בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אופיר אקוניס. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, נושא עליית יהודי אתיופיה נוגע לי באופן אישי, עוד מתחילת שנות ה-80, כשעסקתי בקליטה ובהתנדבות במרכז הקליטה בקריית-גת, ולאחר מכן בחינוך של ילדים ובהובלה שלהם עד תארים אוניברסיטאיים ורכישת מקצוע. לכן, אני מברך את יוזמי החוק, שעושים עבודת קודש כדי לצמצם פערים בתוך החברה. אבל מציעי החוק, ברשותכם – אני לא קראתי את כל פרטי החוק – אני מבקש להעיר הערה ולהציע הצעה. כמי שעסק בחינוך המון שנים, אני מכיר את התופעה של מורים רחמנים שלוקחים את השוליים של הכיתה, את הילדים המתקשים, ומקדישים את רוב הזמן שלהם לתלמידים המתקשים. התלמידים המתקשים זוכים לתשומת לב ולקידום, והילדים שקל להם יושבים בכיתה ולא מקבלים את מה שהם אמורים לקבל. העבודה הנכונה היא לדעת לשלב בין המצטיינים ובין החלשים ובין מרכז הכובד שנמצא באמצע. אנחנו נמצאים באווירה של אפליה מתקנת, שהיא חשובה, שגורמת לכך שמי שנמצא בנורמטיבי, שגדל בבית נורמטיבי, הסיכויים שלו הופכים להיות סיכויים חלשים ביותר במאבק אובייקטיבי. זה לא ממעיט מן הצורך שלנו לתת למי שיש לו סוג של חוסר, שנמצא בפער – לתת לו את קרש הקפיצה. לכן אני מציע תיקון לחוק הזה: להגביל אותו בשנים. יוצאי אתיופיה ועולי אתיופיה נמצאים פה בקליטה בארץ, ואני ראיתי קליטה נהדרת וראיתי קליטה כושלת, ואני יכול לדבר על זה שעות ארוכות כי עסקתי בזה. אבל אני אומר: הדבר לא יכול להימשך לחוק שיימשך לעולמי עד. החברה הישראלית היא חברה פתוחה, היא חברה תחרותית, ואנחנו צריכים לתת לכולם את ההזדמנות, בטווח של עשר שנים, 15 שנים, חמש שנים. אנחנו צריכים להחליט מהו תחום הזמן שבו יהדות אתיופיה נקלטת ומיישרת שורות עם כל החברה הישראלית, אחרת אנחנו ניצור בתוך החברה הישראלית סוג של מרמור שהוא לא לגיטימי. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת בן-ארי. אני מזמין את חבר הכנסת אופיר אקוניס. באותה הזדמנות, עד שתגיע, חבר הכנסת שלמה מולה, שגם היה בין היוזמים והנלחמים – לא אתכם, אני יודע שעל נושא החקיקה והמלחמה לשוויון לאתיופים – הוא ביקש להתנצל על שהוא לא נמצא בדיון כאן. בבקשה, אדוני. אופיר אקוניס (הליכוד): אדוני היושב-ראש, תודה. אדוני, אני חושב שהצעת החוק הזאת - אומנם היא בקריאה ראשונה - הצעת חוק להרחבת ייצוג הולם לבני העדה האתיופית בשירות הציבורי, היא גם הזדמנות טובה לומר תודה לשני אנשים, אדוני, לשני ראשי ממשלות: מנחם בגין, עליו השלום, שהיה הראשון, הראשון לקבל החלטה, בממשלתו השנייה, להעלות, במבצע חשאי בעיקרו, את ראשוני העולים מאתיופיה. ולאחר מכן, הייתי אומר, בעוצמה רבה, בנחישות, כהחלטה אסטרטגית בכלל להעצים את העלייה, גם מארצות ברית-המועצות לשעבר, אבל בדיוק באותו זמן, אדוני, עשה את "מבצע שלמה" וגם את "מבצע משה", ראש הממשלה, שייבדל לחיים ארוכים, יצחק שמיר. אני חושב שזו באמת הזדמנות, שני ענקי הדור הללו, לומר להם תודה רבה על העלייה הזאת. מדובר, אדוני, על העלייה שהיום מספרה כבר מגיע ל-120,000, כפי שציין יוזם החוק חבר הכנסת ציון פיניאן. אני חושב שלא הצלחנו במידה מספקת, אדוני היושב-ראש, לשלב את בני העדה האתיופית בשירות הציבורי, בשירות הממשלתי. ישנה תקרת זכוכית שרבים מהם אינם מצליחים לעבור, ומדובר, אדוני, על אנשים מוכשרים, אנשים שיודעים ספר, יודעים תורה, הרבה מאוד מהם, אנשים נבונים, אבל איכשהו, ולמרות כל הניסיונות שלנו לשלבם, אינם מצליחים. לכן, במידה רבה, אדוני, אני גם מסכים שחבל שאנחנו מגיעים למצב שבו אנחנו צריכים לחוקק בבית-הנבחרים, בפרלמנט הישראלי, חוקים מן הסוג הזה; חוקים שבאים ואומרים: חייבים להבטיח ייצוג הולם. חבל. הדבר הזה היה הרבה יותר טוב בלי חקיקה, אם היה קורה כחלק מהאינטגרציה החיובית של החברה הישראלית, אבל לצערי זה לא קורה. אתה יודע, בכלכלה ישנו מושג "כשל שוק", שאומר שהקצאת משאבים או אספקת המוצרים והשירותים בשוק אינה מבוצעת באופן מיטבי ויעיל. אני חושב שאנחנו בנושא הזה, בעניין הזה, של אחינו יוצאי אתיופיה, בכשל חברתי, וכולנו – קודמינו, וגם אנחנו במידה רבה – שותפים לכך. הרי אי-אפשר להסביר, אדוני, שרק 4%, כפי שציין חבר הכנסת פיניאן – 4% מקרב 120,000 יוצאי אתיופיה הם אקדמאים, ששכרם נמוך מהשכר הממוצע במשק, ש-74% מהם, חברת הכנסת יחימוביץ – 74% מהם משתכרים מתחת לשכר הממוצע במשק. זה מספר בלתי נתפס. אני חושב שיש בהם, בוודאי אצל רבים מאוד מהם, רצון לעבוד, רצון להשתלב גם בסקטור הציבורי, הממשלתי. אני חושב שהחוק הזה הוא צעד ראשון בכיוון הנכון. אני רוצה לברך את שותפי לחוק: היוזם, הראשון, ציון פיניאן; יעקב אדרי מסיעת קדימה, שאינו נמצא כאן. ואני מקווה מאוד, כפי שדיברתי גם עם יושב-ראש ועדת העלייה והקליטה, שנביא אותו במהרה, לאחר שנאשר אותו פה בקריאה הראשונה, גם לקריאה השנייה והשלישית. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת אקוניס. תרשו לי להודות לאורחים שלנו, שבדרך כלל מגיעים לכאן בימי שלישי, תלמידי עמותת "בקהילה" מירושלים – מברכים אתכם; גם בית-הספר העירוני "חוגים" מחיפה, תלמידי כיתה י"ב; ישנם עוד מקהילת JVP, אנחנו מברכים את כולכם וברוכים הבאים. אנחנו ממשיכים בסדר-היום. יש לנו עוד שני דוברים: חבר הכנסת אחמד טיבי וחבר הכנסת נסים זאב. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): אתה מחליט מי ראשון, מי שני. היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת נסים זאב, אתה רוצה להיות אחרון, אבל בזמן האחרון ויתרת על ה"כיסא" הזה. ככה אתה נותן לו את הצ'אנס - - - נסים זאב (ש"ס): ככה אני אוכל לענות על הדברים שלו. היו"ר מגלי והבה: מה אתה מבוהל כל כך? מה קרה לך היום? נסים זאב (ש"ס): אני לא נבהל. הוא מבהיל, אבל - - - היו"ר מגלי והבה: בבקשה, אדוני. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): אדוני היושב-ראש, אם בעניין ייצוג הולם עסקינן, בהצעה הזאת אני רוצה להקריא שוב את סעיף 15א בחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959: בקרב העובדים בשירות המדינה, בכלל הדרגות והמקצועות, בכל משרד ובכל יחידת סמך, יינתן ביטוי הולם, בנסיבות העניין, לייצוגם של בני שני המינים, אנשים עם מוגבלות, בני האוכלוסייה הערבית, לרבות הדרוזית והצ'רקסית, ושל מי שהוא או אחד מהוריו נולד באתיופיה. כך שהאמירה הזאת קיימת בחוק, וההצעה כאן באה לנסות להרחיב את ייצוג בני העדה האתיופית. כיושב-ראש ועדת החקירה הפרלמנטרית לקליטת ערבים בשירות הציבורי, אני רוצה לומר כמה דברים, ברשותך, אדוני היושב-ראש. זה עשר שנים מחליטה הממשלה בכל כמה שנים על העלאת שיעור העובדים הערבים בשירות המדינה על-ידי קביעת יעד לשיעור העובדים הערבים שאליו יש להגיע תוך פרק זמן של כמה שנים. אף החלטה אחת בנושא זה לא יושמה בידי הממשלה. נהפוך הוא, משנוכחה כי ההחלטה לא תיושם, היא אימצה החלטה חדשה הדוחה ביצוע הקודמת בכמה שנים נוספות. קיצורו של דבר, יש החלטה תקפה, החלטה 2579, שנתקבלה ב-11 בנובמבר 2007, ולפיה נקבע כי עד סוף שנת 2012 יהיה שיעור עובדי המדינה הערבים 10% מכלל עובדי המדינה. וכשאני אומר "עובדים ערבים", המונח כולל אזרחים שתרבותם ערבית, ללא הבחנה לעניין מהות עדתם הדתית: מוסלמים, נוצרים, דרוזים, ובנוסף גם אזרחים צ'רקסים. קיצורו של דבר, בתחילת 2008 החליטה הכנסת על הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית. מאז הופיעו בפני הוועדה, בכנסת השבע-עשרה והשמונה-עשרה, מרבית שרי הממשלה, מנהלי יחידות סמך גדולות, חברות ממשלתיות וגופים ציבוריים המספקים שירותים מכוח זיכיון המוענק על-ידי המדינה. אני גאה לעמוד בראש הוועדה הזאת, שהצליחה לחשוף נתונים שלא היו ידועים לציבור, פרטניים, בכל חברה ממשלתית, בשירות הציבורי, בכל משרד ממשלתי, בכל יחידת סמך. אין כמעט אדם שביקשנו ממנו להופיע בפני הוועדה וסירב להופיע. אתמול היתה ישיבה, אחת החשובות שהיו, עם שר האוצר שטייניץ, שדיבר בגילוי לב על תת-הייצוג של ערבים בסקטור הציבורי ועל היעדים והפעולות שאפשר לעשות כדי לתקן את העוול הנורא הזה. בין יתר הממצאים בוועדה, אדוני היושב-ראש, שיעור העובדים הערבים בשירות המדינה נמוך מ-7%; בניכוי מערכת הבריאות, כולל בתי-חולים ממשלתיים, השיעור נמוך אף מ-5.5%; סביר להניח שגם החלטה 2579 לא תיושם במועדה; במשרדים מסוימים – באוצר למשל – שיעור העובדים הערבים מגיע לכדי 2%. יש משרדים שאני לא תובע ייצוג הולם בהם, זאת לא הדרישה שלי, זאת לא הדרישה הפוליטית שלי: המשרד לביטחון פנים, משרד הביטחון, משרד החוץ. אין לי תביעה כזאת; יכול להיות שלעמיתי חבר הכנסת מג'לי והבה יש תביעה אחרת, אבל התביעה שלי היא לא - - - היו"ר מגלי והבה: אדוני, תרשה לי להעיר לך - - אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): בבקשה. היו"ר מגלי והבה: - - שכיושב-ראש ועדה אתה צריך לדאוג לכל - - - אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): אני מדבר עכשיו – אני מרשה לך בוועדה, ואתה יודע, להשמיע כל מה שאתה רוצה. אני מתנהג כיושב-ראש הוועדה, למרות עמדתי הפוליטית. לא תשמע ממני מעל הדוכן הזה קריאה, למשל, לייצוג הולם במשרד לביטחון פנים. לא ממני, על כל פנים. היו"ר מגלי והבה: טוב שאתה מבהיר את זה. זה חשוב. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): אוקיי. עכשיו, אין ולו ערבי אחד המשמש בתפקיד סמנכ"ל במשרד ממשלתי או חשב משרד ממשלתי. שיעור העובדים הערבים בשלושת דרגי התפקידים הבכירים נמוך מ-2%. הגדרת הדרגות הבכירות לעובדים ערבים בנציבות שירות המדינה נמוכה מזו של כלל העובדים. גם במשרדי ממשלה אשר הטיפול באוכלוסייה הערבית מהווה חלק ניכר ממטלותיהם שיעור העובדים הערבים נמוך. בחברות ציבוריות המספקות שירותים מכוח זיכיון – טלפון, בנקים, למשל – גם לאוכלוסייה הערבית, ולשם כך נדרשות לשיווק בערבית, מעסיקות 6%–7% – ואתה היית בישיבה ההיא עם חברות הסלולר – עובדים ערבים מכלל העובדים. חברות הביטוח – רק 0.3% מן העובדים הם ערבים. 0.3%. מרבית משרדי הממשלה והגופים שהופיעו - - - היו"ר מגלי והבה: אני רוצה להציע לך הצעה – זה גם חשוב לנו כחברי הנשיאות – שתינתן ההזדמנות לדווח למליאה מדי פעם על כל הנתונים. אולי כל רבעון - - - אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): כל רבעון, כן. הצעה חשובה. היו"ר מגלי והבה: אז ככה לא צריך לנצל פה דקה ושם דקה. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): נכון, נכון. אני חושב שה-highlights, הדברים העיקריים של עבודת הוועדה, הגיעו – אחד הסממנים של ניסיון להביא לידי שיפור בקליטה הוא הקמת נציבות שוויון הזדמנויות במשרד התמ"ת, אדוני. בחוק לא מעוגן הצורך בנציג ערבי בנציבות הזאת. אני הצעתי הצעת חוק, רבותי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, שעברה כאן בתמיכה הממשלה ובתמיכת השר בנימין בן-אליעזר בקריאה טרומית לפי יותר משישה חודשים. בצער רב, אדוני, ובתסכול מסוים, אני מודיע כאן מעל הדוכן שיושב-ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת יריב לוין, מסרב באופן תקיף ובוטה להביא לדיון בוועדת הכנסת את ההצעה הזאת כדי להעביר אותה לוועדה המתאימה. מדובר בשימוש לרעה בסמכותו כיושב-ראש ועדה. הוא מכנה את ההצעה "הצעה מסוכנת". על מנת שערבי, נציג של עמותה, יהיה בוועדה שתפקידה לחתור לשוויון או לצמצם את הפער ואת האפליה, הוא מכנה אותה "סכנה לדמוקרטיה". חשוב שיושב-ראש הכנסת יתערב, כדי שהזכות האלמנטרית של חבר כנסת שהעביר הצעה כאן, במליאה, אדוני היושב-ראש – ואתה הצבעת בעדה, רבים הצביעו בעדה – תובא לדיון בוועדת הכנסת ותועבר לשם. הניצול השרירותי הזה של סמכות יושב-ראש הוועדה לצרכים פוליטיים אידיאולוגיים הוא שימוש לרעה בסמכות והוא דבר שיש לגנותו. היו"ר מגלי והבה: תודה. אנחנו ביום שלישי, אז נתתי לך טיפה מעבר לזמן. הרב נסים זאב – חבר הכנסת נסים זאב בעצם, עכשיו אחרון הדוברים. בבקשה. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ודאי שהצעת החוק היא חשובה. היא דקלרטיבית, כמובן. ברמת השטח, כולנו יודעים שאפשר להציע הרבה הצעות חוק: יש חוק למען הדרוזים, יש חוק למען החרדים, יש חוק למען המרוקאים. כל פעם מישהו מעלה עדה זו או אחרת. גאלב מג'אדלה (העבודה): המרוקאים לא. נסים זאב (ש"ס): אנחנו כולנו מצווים על "וחי אחיך עמך". זה לשון התורה; "ואהבת לרעך כמוך". בכמה מקומות מוזכר בתורה שאדם צריך לדעת שאפילו כשיש לו פת לחם, הוא צריך לחלוק את זה עם זולתו, אז על אחת כמה כאשר מדובר בענייני עבודה. אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, שחבל שצריך מדי פעם להביא הצעה מגזרית וכל פעם זה חוזר על עצמו. היו"ר מגלי והבה: אדוני, אני לא רוצה להתערב לך, אבל המגזר שאתה מייצג – אנחנו זוכרים ששנים רבות נלחמתם שקצת יכירו אתכם ויכניסו אתכם בכל מיני מוסדות. על אחת כמה וכמה שהיום אותם חברי כנסת - - נסים זאב (ש"ס): אני לא מתנגד להצעת החוק. ברמה העקרונית - - - היו"ר מגלי והבה: אני רוצה לעזור לך. - - שאם לא היו רואים צורך – אמרתי את זה, דרך אגב. הערתי את זה קודם כשדיבר חבר הכנסת אופיר אקוניס - - - נסים זאב (ש"ס): לא, אני אומר: חבל שהגענו למצב הזה. אני מסכים אתך. היו"ר מגלי והבה: רוצים להגיע היום למצב שלא צריך את כל החוקים. נסים זאב (ש"ס): זהו, בדיוק. היו"ר מגלי והבה: אבל אולי שיהיה ראש ממשלה שמבין, שייתן הנחיות שכולם שווים וכולם שווים בפני החוק. נסים זאב (ש"ס): אין ספק. אני אומר שגם לא נראה טוב שכל פעם שיש צורך, יש צורך ונאלצים – אילוץ הייתי אומר – להביא הצעת חוק כל פעם למגזר כזה או אחר. אגב, אני רוצה לומר לך, גם הנושא של החרדים. רק היום היה ב"גלובס" שלקראת 2015 הצפי הוא שמספר העובדים החרדים יוכפל. אני רוצה לומר לך, בבדיקה עניינית, שלא בכל מקום רוצים את החרדים. ורב משה גפני יכול לומר לך את זה אפילו במספרים. הוא עשה את הבדיקה עוד מהלשכה שלו. לא רוצים חרדים בכל מקום, גם אם הם מתאימים, גם אם הם מוכשרים ביותר. דבר נוסף – אני רוצה לומר לך שיש הרבה תלונות, על שוטרים חרדים, על סוהרים דתיים, שהרבה פעמים נתקלים בבעיה כאשר עניין השבת מתנגש. נכון שברמה העקרונית, בהצהרה רשמית, אסור להפלות לרעה אדם ששומר שבת, אבל לא תמיד זה עובד כך בשטח. לכן, אני מברך קודם כול את המציעים. לפחות האמירה הזאת יש לה משמעות רבה מבחינה מוסרית, מבחינה ערכית. תחזקנה ידיכם. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת נסים זאב. חברי חברי הכנסת, כל אלה שביקשו להתייחס ונכחו כאן דיברו. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה האתיופית בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה), התשע"א–2011. אנחנו מצביעים. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה האתיופית בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה), התשע"א–2011, לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד – 10, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה ראשונה ותועבר לוועדת העלייה והקליטה להכנתה לקריאה שנייה וקריאה שלישית.