קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק החברות (תיקון מס' 14) (ייצוג בני שני המינים בדירקטוריון חברה ציבורית), התשע"א–2011
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/556).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר אופיר אקוניס:
אנחנו עוברים להצעה האחרונה על סדר-היום: הצעת חוק החברות (תיקון מס' 14) (ייצוג בני שני המינים בדירקטוריון חברה ציבורית), התשע"א–2011. תציג את הצעת החוק סגנית השר, חברת הכנסת גילה גמליאל. בבקשה, גברתי.
סגנית שר במשרד ראש הממשלה גילה גמליאל:
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבדת להביא בפניכם היום תיקון לחוק החברות הציבוריות, שעניינו הגדלת ייצוגן של הנשים בדירקטוריון של חברות ציבוריות. החוק היום קובע כי אם בעת מינוי דירקטור חיצוני בחברה ציבורית, כל חברי הדירקטוריון הם בני אותו מין, החברה תמנה דירקטור חיצוני שהוא בן המין השני. מטרת הסעיף בחוק היתה שיפור הליך בחירת הדירקטורים והכוונת החברה לבחינת מלוא מאגר הכשרונות בציבור. המצב בפועל, שעל-פי-רוב בעל ובעלת השליטה ממנים בחברה דירקטוריות שהן בנות המשפחה שלהם או שהם פשוט בעלות תפקידים בחברה. המצב הזה הביא לכך שנשים רבות, ברוכות כשרונות וראויות, כלל לא מסוגלות לפרוץ את תקרת הזכוכית ולהגיע למוקדי קבלת ההחלטות.
התיקון המוצע היום בחוק, כבוד היושב-ראש, מוסיף ומדגיש כי כאשר ממנים דירקטור חיצוני, אין להתחשב בבעלי שליטה או במקורבות אליהם. וכתוצאה מכך, תמיד תהיה אשה אחת לפחות, שהיא ממאגר הכשרונות של הציבור.
כשנכנסתי לתפקידי – – –
דוד רותם (ישראל ביתנו):
סגנית השר, יש לי שאלה.
סגנית שר במשרד ראש הממשלה גילה גמליאל:
בתום דברי.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אם יורשה לי – – –
סגנית שר במשרד ראש הממשלה גילה גמליאל:
בתום דברי.
היו"ר אופיר אקוניס:
בסדר. זה לא שעת – – –
קריאה:
אני אגיד לך למה.
סגנית שר במשרד ראש הממשלה גילה גמליאל:
אולי אני אענה לך בדברי, אז חבל.
היו"ר אופיר אקוניס:
נא להמשיך. אדוני, זו לא שעת שאלות לסגנית השר.
סגנית שר במשרד ראש הממשלה גילה גמליאל:
כשנכנסתי לתפקידי כסגנית שר לקידום נשים, צעירים וסטודנטים במשרד ראש הממשלה, שמתי לעצמי למטרה לדאוג שכמה שיותר נשים יגיעו למוקדי קבלת ההחלטות בממשלה, בכנסת, בשלטון המקומי ובמגזר העסקי. המטרה הזאת הוצבה מתוך אמונה כי ריבוי נשים במוקדי קבלת ההחלטות ישפיע לטובה על השיח הציבורי ועל התפקוד של הגופים שבהם הן נמצאות. חשוב לציין כי נוסף על כך, נוסף על השאיפה לשוויון, שילוב נשים בתפקידים מובילים משרת מטרות חשובות לא פחות. הרצון ליצירת מאגר כשרונות רחב – כדי לקדם את הכלכלה. חשוב שנושאי משרה בעסקים מובילים ייבחרו מתוך מאגר כשרונות רחב ככל האפשר ולא רק מתוך מעגל גברי מסורתי של שיטת "חבר מביא חבר", מה שלצערי קורה היום בפועל.
יש הפוטנציאל של החשיבה הקבוצתית. בדירקטוריונים הומוגניים, המורכבים מדירקטורים בעלי רקע וניסיון שווים, יש חשש ממשי לחשיבה קבוצתית. גיוון מגדרי עשוי לתרום לדיון פורה יותר בדירקטוריון. הבנת הלקוח – נשים מייצגות נתח גדל והולך של הצרכנים בשוק. דירקטוריונים מגוונים מבינים טוב יותר את הצרכן. אם אנו מסתכלות ומסתכלים על שוק עבודה תומך משפחה, יש לשאוף לשוק עבודה תומך משפחה, מה שיתאפשר רק כאשר יהיה מגוון מגדרי בקרב מקבלי ההחלטות, גיוון שיאפשר להבין את הצרכים הייחודיים של בעלי המשפחות.
במקומות רבים בעולם כבר ננקטו מזמן יוזמות חקיקה שונות אשר מטרתן לשלב נשים בדירקטוריונים, לא רק מתוך דאגה לשוויון אלא על מנת לשפר את ביצועיהן הכלכליים של החברות. זה עשור הנושא עולה מדי פעם בכנסת ישראל ולצערי תמיד נתקל באטימות מוחלטת.
מתוך הפקת לקחים מניסיון העבר החלטתי הפעם ליצור פורום רחב אשר יגיע להסכמה על נוסח מוצע, ורק לאחר מכן להעלות את התיקון להחלטת הכנסת. בפורום השתתפו נציגי משרד המשפטים, נציגת הרשות לניירות ערך, עמותת כ"ן, שדולת הנשים, מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האשה, רואת-החשבון איריס שטרק, שיזמה את הנושא. ד"ר לאה פסרמן-יוזפוב מהקריה האקדמית אונו ואיגוד החברות הציבוריות. ישבנו על המדוכה והצלחנו להגיע למסקנות, וזאת גם הזדמנות להודות לכל אחת ואחת מהנשים הללו על תרומתן לתיקון החוק. תודה אישית נוספת לשר המשפטים יעקב נאמן על שיתוף הפעולה.
התיקון המובא לכאן הערב מקובל על כל אלה שהוזכרו לעיל. הוא מייצג הסכמה רחבה שנוצרה במהלך מפגשים ודיונים רבים במהלך כל השנה האחרונה. הנוסח הזה מאזן בין הרצון לקדם ייצוג הולם לנשים לבין הניסיון לאפשר חופש לחברות במינוי הדירקטורים שלהן. בעבר, גם בחברות הממשלתיות היה תת-ייצוג לנשים. כיום, לאחר שתוקן החוק, ובנוסף, התווספה החלטת ממשלה אשר הגדירה 50% כיעד לייצוג נשים בחברות הממשלתיות, נשים היום מהוות 43% מכלל הדירקטורים בחברות הממשלתיות. בנוסף, הקמנו מאגר של נשים, שלהן פוטנציאל להיות חברות דירקטוריון, על מנת שברגע שהחוק יקודם, יהיה מאגר מוכן לכלל בעלי ובעלות השליטה של החברות הציבוריות של נשים איכותיות, שיכולות לבוא ולממש את הפוטנציאל שלהן כחברות בדירקטוריונים השונים.
אני סמוכה ובטוחה כי תיקון זה לחוק יוביל למהפכה חיובית גם בדירקטוריונים של החברות הציבוריות לא רק בפן של הייצוג הנשי אלא גם מבחינת תפקוד הדירקטוריון והחברה. כל המחקרים בעולם מעידים על כך שככל שיש יותר נשים בדירקטוריונים של חברות, התפוקות של אותן חברות טובות יותר. בסופו של תהליך, אני מאמינה, כי לתיקון החוק הזה תהיה השפעה חיובית לא רק על מעמדן של נשים במדינת ישראל אלא גם, ובעיקר, על תפקוד ושגשוג המשק הישראלי. אני מודה לכם.
היו"ר אופיר אקוניס:
תודה רבה לך, גברתי. שניים נרשמו – חבר הכנסת בן-ארי ואחר כך חבר הכנסת דוד רותם – ואחר כך נעבור להצבעה. בבקשה, חבר הכנסת מיכאל בן-ארי.
קריאה:
– – –
היו"ר אופיר אקוניס:
את עוד לא נרשמת. עליזה עוד לא נרשמה לדיבור. שמעתי – – –
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אבל היא לא מפסיקה לדבר.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
ממתי עליזה צריכה להירשם?
היו"ר אופיר אקוניס:
אבל לא פה. אבל לא כאן. בבקשה.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, השעה היא 19:30, ובשעה הזאת בבתים עם ילדים משכיבים את הילדים לישון. בבתים רבים יש שוויון בין המינים – – –
אברהם מיכאלי (ש"ס):
אתה רוצה לקרוא שיר ערש?
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אני רוצה לקרוא שיר ערש, כן, בהחלט. זאת היתה הכוונה שלי ולא בציניות. יש שוויון בדרך כלל בין המינים: אחד עושה מקלחות, השני את ארוחת הערב. אבל יש אזור אחד בארץ שבשעה הזאת, עכשיו, מכוונים את הילדים לכיוון הממ"ד. ילדים מפוחדים שכבר מרטיבים כמה לילות מבקשים שוב לישון בחדר יחד עם ההורים, בחדר הממ"ד, ולהצטופף שם. לפני כמה שנים היתה פה ממשלה וחברי כנסת שהובילו לאסון לאומי והקימו כאן מדינת מחבלים על צווארה של מדינת ישראל, על בתיהם של אזרחי ישראל. ומדי פעם יש שקט, ומדי פעם יש טפטופים. אבל אני רוצה לומר לכם, כדי שילדים יפחדו לא צריך הרבה. רבים מחברי, כולנו מגדלים ילדים ויודעים שמספיק שילד בן שנתיים רואה תרנגול שהוא לא ראה קודם כדי שיפרוץ בבכי בלתי מובן לחלוטין למשך שעות. קל וחומר כשנופלים טילים בסמיכות אליו, כשיש פחד בסביבה ואין ועדת חקירה.
כשהאנשים האלה מגיעים לכל מיני אזכרות, אף אחד לא צועק עליהם וצורח עליהם. זה לא אולי הם אשמים. הם אשמים. הם הביאו לאסון הזה. ולא רק שהם לא מכים על חטא, הם מובילים אותנו לאסון נוסף. לא נשלוט על עם אחר, אומר פה האיש החכם מהממשלה, הידוע – לא מוכר שעם שולט על עם אחר 43 שנה. תלמד היסטוריה. יש עמים ששולטים עליהם הרבה יותר מ-43 שנה, וחוץ מזה שאין פה עם. אין פה שום עם. לא היה עם פלסטיני, ולא יהיה עם פלסטיני, ולא נמציא פה יש מאין.
אבל מה אתה רוצה, בכוח הקמת מדינת מחבלים אחת, להקים מדינת מחבלים נוספת? שלא רק תושבי אשדוד וצפונה יצטרכו ערב-ערב להתמודד עם התינוקות ועם הילדים, עם הפחדים שלהם, אלא גם תושבי כפר-סבא וראשון-לציון ובת-ים?
אז מתי נתפכח ונבין שקודם כול – לפני העניין של שוויון בין המינים, והוא חשוב – האחריות שלנו כלפי ילדינו תהיה אחריות. תודה רבה.
היו"ר אופיר אקוניס:
תודה. אני מאוד מודה לך. בבקשה, חבר הכנסת דוד רותם.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, גברתי סגנית השר, אין ספק שהצעת החוק הזאת מבוססת על רעיון מצוין. מי כמוני, שאני הכתרתי – קיבלתי יושב-ראש אצלי בבית, וזה אשתי – אז לא צריך בשביל זה חוק.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אתה הכתרת אותה או – – –
דוד רותם (ישראל ביתנו):
לא, לא. היא אישרה לי – – –
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
אישרה לך להיכנס הביתה.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
להיכנס הביתה.
אבל אני, יש לי בעיה משום שיש לי הרגשה שהממשלה לא מתאמת בין החוקים שלה. אני עומד להצביע בהכנה לקריאה שנייה ושלישית על הצעת חוק החברות (תיקון מס' 12) (ייעול הממשל התאגידי). על-פי הצעת החוק הזאת, בכלל הדירקטורים החיצוניים ייבחרו על-ידי המיעוט, זאת אומרת אלה שאינם בעלי השליטה. יהיה צריך 51% מבעלי המיעוט כדי לבחור דירקטור חיצוני. איך אפשר להכתיב למיעוט את מי הוא יבחר לדירקטור? אז אם אתם אומרים "זה לא יהיה מישהו שקשור לבעל השליטה" – אז החוק הזה כבר פותר את הבעיה. אבל אם אתם רוצים להבטיח שיהיו נשים – זה לא פותר את הבעיה, כי תהיה סתירה בין שני החוקים.
סגנית שר במשרד ראש הממשלה גילה גמליאל:
אני אענה. אין סתירה.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
לכן, אני חושב שעם כל הברכות שנתת למשרד המשפטים ולכולם – אני לא בטוח שהם תיאמו בין החוקים. תודה רבה.
סגנית שר במשרד ראש הממשלה גילה גמליאל:
אני אענה על זה – – –
היו"ר אופיר אקוניס:
טוב, תטפל בזה בוועדה שאתה עומד בראשה. את רוצה להשיב, בבקשה. אחר כך אנחנו נעבור להצבעה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, עוד מעט נצטרך חוק שגם הגברים – – – להם זכות בדירקטוריון.
אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו):
אבל תחכה עוד שנתיים.
היו"ר אופיר אקוניס:
בבקשה, גברתי סגנית השר.
סגנית שר במשרד ראש הממשלה גילה גמליאל:
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, שוב, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת דודו רותם, הערת כאן נקודה חשובה וניתן את ההסבר עליה. השינוי שעבר בוועדת החוקה ומוצע לקריאה שנייה ושלישית מדבר על כך שהמיעוט שדיברת עליו יקבל מבעל, בעלת השליטה את ההמלצות והם יצטרכו לאשרר את אותן המלצות, ולא סיטואציה אחרת. ומכיוון שכך, הדרישה היא שבעל השליטה לא יוכל להציג מי מבין מקורבי או מקורבות המשפחה או עובדת אצלו, ועל כן זה נותן עדיין את המענה.
אני מודה על ההערה, ורוצה לציין שאת החוק אני מבקשת להעביר לוועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה רבה.
היו"ר אופיר אקוניס:
ודאי. גם לפי התקנון, הוועדה המוסמכת היא ועדת החוקה.
אנחנו עוברים להצבעה. הצעת חוק החברות (תיקון מס' 14) (ייצוג בני שני המינים בדירקטוריון חברה ציבורית), התשע"א–2011 – קריאה ראשונה. בבקשה.
הצבעה מס' 7
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 13
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק החברות (תיקון מס' 14) (ייצוג בני שני המינים בדירקטוריון חברה ציבורית), התשע"א–2011, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר אופיר אקוניס:
ובכן, בעד – 13, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה עברה להכנה לקריאה השנייה והשלישית לוועדת חוקה, חוק ומשפט.