קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק מס עיזבון, התש"ע–2010 [הצעת חוק פ/2180/18; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר ראובן ריבלין: רבותי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לסעיף הבא. אני מזמין את חברת הכנסת מרינה סולודקין, אשר בשמה ובשם חברת הכנסת שלי יחימוביץ תציג את הצעת חוק מס עיזבון, התשע"א–2010. משיב שר המשפטים. האם הוא נמצא פה? אדוני השר איתן, אתה משיב? השר מיכאל איתן: – – – היו"ר ראובן ריבלין: השר ארדן – גם השר ארדן אינו נמצא פה. בתום ההרצאה – – – השר מיכאל איתן: – – – היו"ר ראובן ריבלין: בבקשה. זאת אומרת אתה – כבוד השר איתן, מבחינתי יכול להיות שר, יכול לא להיות שר. מייד אחרי כן צריך להשיב שר, אדוני ישיב, תודה – אלא אם כן ייכנס השר ארדן. אם לא ישיב שר, אנחנו נצביע מייד. מרינה סולודקין (קדימה): אדוני היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, הצעת חוק מס עיזבון היא תוצאה של מחשבה גדולה וניתוח מעמיק של המציאות הכלכלית והחברתית במדינת ישראל, שהוצעה על-ידי ועל-ידי שותפתי חברת הכנסת שלי יחימוביץ. הצעת חוק זאת היא למעשה הגרסה הליברלית – – – קריאות: – – – מרינה סולודקין (קדימה): אני עוד פעם חוזרת: זו גרסה ליברלית של מסקנות ועדת בן-בסט. מטרתה – – – היו"ר ראובן ריבלין: אורון והשר איתן, אתם מפריעים לחברת הכנסת סולודקין. לי אתם לא מפריעים. מרינה סולודקין (קדימה): מטרתה הטלת מס בשיעור של 10% על ירושות בסכום של 10 מיליון שקלים חדשים ויותר. ועדת בן-בסט הציעה בזמנה להטיל מס בשיעור זהה על ירושות בסכום של 2 מיליון שקל חדש ויותר, אך המלצה זו לא אומצה על-ידי ממשלת ישראל. ברצוני להזכיר לכם את ההיסטוריה של המס הזה בישראל ובמדינות מערב מפותחות. בישראל מס עיזבון הוטל בין השנים 1949 ו-1981. ב-1981 הוא בוטל ביוזמת ממשלת בגין. מאז, כל הניסיונות להחזיר את מס העיזבון נתקלים בהתנגדות של האלפיון העליון ונציגיו בממשלה ובכנסת, וזאת אף-על-פי שמס עיזבון הוטל בכל ארצות המערב המפותחות, כולל בריטניה וארצות-הברית, לפני יותר מ-100 שנה. ההכנסות ממס זה מהוות סעיף הכנסות קבוע ויציב בתקציבים של המדינות של הקפיטליזם הנאור. למס יש הן רציונל פיסקלי והן רציונל חברתי, וחשוב להדגיש שהרציונל החברתי עולה בחשיבותו ובמשקלו על הרציונל הפיסקלי. גביית מס העיזבון מקטינה פערים חברתיים בכלכלות שוק מפותחות, ובמידה מסוימת תורמת לשוויון הזדמנויות בחברה המודרנית. תשאלו את עצמכם: האם היה צורך להקטין את תקציב משרד החינוך 17 פעמים במהלך השנים 2003–2006 לו הוטל מס עיזבון, שעשוי לתת כ-2 מיליארד ש"ח, כל שנה, הכנסות לתקציב המדינה, על-פי הערכות של ועדת בן-בסט? מבחינה מקרו-כלכלית, היעדר מס עיזבון במדינת ישראל פוגע קשה הן בשכבות החלשות והן במעמד הביניים. דווקא בגלל היעדר המס הזה החליטה ממשלת ישראל להגדיל את הכנסות המדינה על חשבון העלאת מחירי המים והעלאת מחירי הדלק. שני המסים הללו הינם מסים עקיפים ורגרסיביים, שמורידים באופן משמעותי ביותר את רמת החיים של השכבות החלשות ושל מעמד הביניים. כל הטענות כנגד הטלת מס עיזבון הינן טענות דמגוגיות במטרה להגן על מדיניות כלכלית שגויה – הגדלת מסים עקיפים, כגון אי-הורדת מע"מ, במקום הגדלת מסים ישירים על השכבות העליונות. אני זוכרת היטב איך טענות דמגוגיות דומות הוצגו כנגד הטלת מס על רווחים מניירות ערך. את ממשלת רבין הכריחו לבטל את הרעיון להטיל מס כזה. אחר כך הצליח שר האוצר בממשלת שרון הראשונה, סילבן שלום, בכל זאת להטיל מס זה. הוא הצליח הן הודות למשבר הכלכלי, שלא הותיר לממשלת ישראל ברירה אחרת, והן הודות לתמיכתו של ראש הממשלה אריאל שרון. אני מצטערת על כך שהממשלה בראשותו של בנימין נתניהו, המתיימרת להציג את עצמה בתור ממשלה לאומית, לא תומכת במס עיזבון משום שחסרים לחבריה אומץ לב ויכולת לערוך ניתוח כלכלי מעמיק. סבורה אני שהטלת מס עיזבון ובמקביל גביית תמלוגים מהפקת נפט וגז יוכלו ליצור רקע לפיתוח של מדינת ישראל, של החברה כולה. הניסיון ההיסטורי מצביע על כמה דוגמאות של ארצות שבהן השכבה השלטת, האריסטוקרטיה או בעלי הון, התנהגו בצורה לא חכמה ולא אחראית כאשר סירבו להתחלק באוצרות מדינותיהם עם הרוב המכריע של העם, וזה נגמר רע מאוד: או שהתחוללו מהפכות או שעלו לשלטון קבוצות רדיקליות של קנאים דתיים או לאומנים. אני מדברת על רוסיה הצארית של תחילת המאה ה-20, על גרמניה של סוף שנות ה-20 ותחילת שנות ה-30 ועל אירן בסוף שנות ה-70 של המאה שעברה. ישראל תוכל להימלט מגורל דומה – חס וחלילה שגורלנו יהיה דומה לגורל המדינות הללו – אך ורק אם נאמץ דרך של מדיניות כלכלית נכונה ונבונה, של חלוקה נכונה של נטל המסים; רק אם נאמץ את הדרך של הגדלת השוויוניות בחברה. כולנו חייבים להבין שיש גבול לחמדנות. אני מאוד מסכימה עם שר האוצר, שבעניין התמלוגים אמר את הדבר הזה. אני עוד פעם אומרת: כולנו חייבים להבין שיש גבול לחמדנות. לכן אני פונה אליכם, עמיתי חברי הכנסת, וקוראת לכם לתמוך בהצעת חוק מס עיזבון, שיזמתי יחד עם חברתי חברת הכנסת שלי יחימוביץ, ולהצביע בעד בקריאה טרומית, למרות התנגדות הממשלה. תודה רבה לכם. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה. כבוד השר ארדן ישיב בשם שר המשפטים. השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק מבקשת לקבוע מס עיזבון כחלק ממערכת המס של מדינת ישראל. אני מאוד מעריך את חברת הכנסת סולודקין וגם את הדברים שהיא אמרה בקשר להגדלה של תקציבים חשובים, כמו תקציב מערכת החינוך, אם כי אני חושב שהיא קצת הגזימה הפעם בתיאור של מה יקרה למדינת ישראל אם לא יחוקק כאן מס העיזבון. היו"ר ראובן ריבלין: אלה שיש להם ייקחו את העיזבון לחוץ-לארץ. השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: דרך אגב, מס העיזבון בארצות-הברית מביא הרבה תרומות למדינת ישראל מהיהודים שם. מס עיזבון היה נהוג בישראל בעבר והוא עוגן במסגרת חוק מס עיזבון, התש"ט–1949, אשר בוטל, ואת זה אדוני בוודאי זוכר הרבה יותר טוב ממני, בשנת 1981. ביטול החוק נבע מכמה טעמים, ובהם: קשיי אכיפה, התחמקות מתשלום המס באמצעות מנגנונים שונים והכנסות מועטות מהמס לעומת הוצאות גבייה גבוהות. בשנת 2000 הגישה ועדת בן-בסט, ועדה ציבורית לרפורמה במס הכנסה, את המלצותיה – אני לא יודע למה שר האוצר לא עונה על זה. לא ברור. היו"ר ראובן ריבלין: נדמה לי שרק שר האוצר צריך – – – השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: לא, אני מחליף את שר המשפטים משום מה. לא הבנתי למה לא שר האוצר עונה על זה. – – – ביניהן המלצה לחידוש מס העיזבון בישראל. הוועדה נימקה המלצותיה לעניין הטלת מס עיזבון, בין היתר, בטעמי חתירה לשוויון הזדמנויות על-ידי צמצום המעבר הבין-דורי של ההון, יצירת שוויון בין אלו המוכרים נכסים לאלו המעבירים אותם, והרצון להחיל מס המקביל למס הכנסה. אני מתחיל להתאהב ברעיון, דרך אגב, תוך כדי ההתנגדות. היו"ר ראובן ריבלין: אגב, זה מס הכנסה כפול. כל מה שיש לך בעיזבון, הוא כבר היה כפוף למס הכנסה. זאת אומרת, כל מה שצברת כעיזבון הוא כסף שלכאורה, על כל פנים, שילמת עליו מס הכנסה או מס אחר או מס שבח או כל הדברים האחרים. זאת אומרת, זה מס כפול. השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: יש הרבה מסים כפולים. היו"ר ראובן ריבלין: יש מסים בחיים, וכשאתה מת אתה משלם עוד מס. מרינה סולודקין (קדימה): בבריטניה משלמים. היו"ר ראובן ריבלין: אין על זה ויכוח. כשהיו הבריטים פה – עד 1981 היה מס עיזבון בארץ. השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: המלצותיה של הוועדה לעניין החלת מס עיזבון לא התקבלו ולא עוגנו בחקיקה. הצעת החוק מבקשת ליצור רפורמה מורכבת במערכת המס, אשר דורשת מנגנון סבוך ובעל עלויות גבוהות, אשר יכלול הסדרים למניעת תכנוני מס ולביצוע הערכות שווי של נכסי ירושה. החלטה על הטלת מס חדש דורשת בחינה מעמיקה ואיננה מתאימה למסגרת של הצעת חוק פרטית. בנוסף, הצעת החוק מעוררת כמה קשיים מהותיים, כדוגמת הצורך בקביעת מנגנונים למניעת התחמקות ממס, נאמנויות, העברת מתנות וכו', מניעת כפל מס למשל במקרה של פטירה של יורש אחר יורש, ועוד דוגמאות נוספות שניתן להעלות על הדעת. לפיכך מתנגדת הממשלה להצעת החוק שבנדון ומבקשת להסירה מסדר-יומה של הכנסת. תודה. היו"ר ראובן ריבלין: אני מאוד מודה לשר ארדן, אשר ענה בשם שר המשפטים במקום שר האוצר. חברת הכנסת סולודקין, להצביע או את רוצה לענות? מרינה סולודקין (קדימה): כן. היו"ר ראובן ריבלין: בבקשה. נא לשבת, רבותי. אנחנו עוברים להצבעה בהצעת חוק מס עיזבון, התש"ע–2010, של חברת הכנסת סולודקין וחברת הכנסת יחימוביץ. נא להצביע – מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע. שר האוצר יובל שטייניץ: אדוני היושב-ראש, אני נגד. היו"ר ראובן ריבלין: מאה אחוז. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 8 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 28 נמנעים – אין ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק מס עיזבון, התש"ע–2010, נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: 8 בעד, 28 נגד, בצירוף קולו של שר האוצר. אני קובע שהצעת חוק מס עיזבון, התש"ע–2010, של חברות הכנסת סולודקין ויחימוביץ, לא עברה. שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: – – – היו"ר ראובן ריבלין: מה, גם אצלך לא? אני אבדוק בפעם הבאה. אם אתה לא תיקלט בפעם הבאה, אני אצרף אותך. שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ: – – – היו"ר ראובן ריבלין: שר התחבורה מודיע שהוא טעה ולא הצביע לתוך המשבצת. אני מקבל את הודעתו, אבל לא משנה את ההצבעה. תודה רבה.