הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 479572
הכנסת התשע-עשרה
יוזמים: חברי הכנסת מאיר שטרית
מאיר כהן
עדי קול
דב ליפמן
עמרם מצנע
דוד צור
אלעזר שטרן
אראל-נחום מרגלית
עמר בר-לב
פ/926/19
הצעת חוק לימודי יסוד במערכת החינוך, התשע"ג–2013
הגדרות
1.
בחוק זה –
"מוסד חינוך" – כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט–19491, למעט מוסד חינוך רשמי, כהגדרתו באותו חוק;
"מקצועות לימודי ליבה" – המקצועות המפורטים להלן:
(1) תנ"ך ומורשת ישראל;
(2) היסטוריה ואזרחות;
(3) עברית;
(4) מתמטיקה ומדעים;
(5) אנגלית;
"השר" – שר החינוך.
חובת לימודי ליבה
2.
מוסד חינוך, שבו נלמדים מקצועות לימודי הליבה בשבעים וחמישה אחוזים לפחות משעות הלימודים הוא מוסד המקיים את חובת לימודי הליבה.
תקצוב מוסדות
3.
(א) מוסדות חינוך המקיימים את חובת לימודי הליבה לפי סעיף 2 יתוקצבו בתקציב משרד החינוך וההשתתפות בתקציבם תהיה כהשתתפות המדינה בתקציביהם של מוסדות חינוך רשמיים דומים.
(ב) מוסד חינוך שאינו מקיים את חובת לימודי הליבה לא יתוקצב; נוכח השר כי מוסד שתוקצב לפי סעיף קטן (א) אינו מקיים את חובת לימודי הליבה, ישלול השר את השתתפות המדינה בתקציבו או יפחיתה.
ועדת מומחים
4.
השר ימנה ועדת מומחים לכל אחד ממקצועות לימודי הליבה, אשר תמליץ לשר בדבר תכנית הלימודים במקצועות כאמור ובדבר קביעת השיעור המתאים של שעות הלימוד בהם; תכנית הלימודים תאושר על ידי המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך.
אישור הכנסת לתכנית הלימוד
5.
השר, לאחר התייעצות עם ועדת המומחים, לפי סעיף 4, יביא את תכנית הלימודים המומלצת לאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת.
בחינות גמר
6.
משרד החינוך יקבע בחינות גמר בכל אחד ממקצועות הליבה אליהן יחויבו לגשת תלמידי מוסדות החינוך המקיימים את חובת לימודי הליבה לפי סעיף 2; לבחינות גמר יחויב לגשת כל תלמיד שאינו נבחן בבחינת בגרות באחד ממקצועות הליבה.
פטור מלימודי ליבה לבני ישיבות מצטיינים
7.
מתוך הכרה בערך לימוד התורה בעם היהודי, יסמיך השר ראשי ישיבות לבחור קבוצת עלית של תלמידי ישיבות מצטיינים בכל מוסד לימודים תורני מגילאי 14 ומעלה שעיקר לימודם יוקדש ללימודי הקודש, ובלבד שסך התלמידים לא יעלה על חמישה אחוזים משנתון תלמידי הישיבות.
התאמה לבתי הספר הממלכתיים במגזר הערבי
8.
במגזר הערבי, במקום לימודי מורשת ישראל, ילמדו לימודי מורשת ומסורת ערבית, ובמקום לימודי תנ"ך ילמדו לימודי קודש בנצרות או באסלאם, והכל בהתאם לאמונתו הדתית של התלמיד.
תיקון חוק חינוך ממלכתי
9.
בחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–19532, בסעיף 11, בסופו יבוא "בכפוף לחוק לימודי יסוד במערכת החינוך, התשע"ג–2013".
ביטול חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים
10.
חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, התשס"ח–20083 – בטל.
דברי הסבר
לימודי הליבה נועדו לייצר תשתית חינוכית משותפת לכל בוגר של מערכת החינוך בישראל. מערכת החינוך במדינת ישראל סובלת משסעים חריפים ומפערים גדולים בתכני הלימוד בין מגזרים שונים. לימודי הליבה הם המטען הערכי, התרבותי והאינטלקטואלי שעל כל תלמיד לשאת איתו בדרך להיותו אזרח בוגר ותורם לחברה הישראלית.
הצעת החוק אינה עומדת בסתירה לעקרון האוטונומיה של כל זרם במערכת החינוך, והיא עומדת בהתאמה לעקרון שעוגן עם קום המדינה בהסכם הסטטוס קוו, ולפיו "תובטח אוטונומיה מלאה של כל זרם בחינוך, והמדינה תקבע את המינימום של לימודי חובה: הלשון העברית, היסטוריה, מדעים וכדו'...".
בית המשפט העליון קבע אף הוא את החשיבות שבלימודי הליבה: "לימודי הליבה נועדו להשיג שתי מטרות עיקריות: האחת - להוות חוליה מקשרת בין כל פלגי העם וכל מגזריו כדי ליצור מכנה משותף בסיסי, שהוא חיוני ליצירת הרמוניה בין הרבדים האנושיים השונים של החברה; השניה – לתת בידי כל ילד בישראל כלים בסיסיים להתמודד עם החיים ולממש את הזכות לשוויון הזדמנויות בפיתוח אישיותו ועצמיותו, הן בילדותו והן בבגרותו" (בג"ץ 4805/07 המרכז לפלורליזם יהודי – התנועה ליהדות מתקדמת בישראל נגד משרד החינוך). לימודי הליבה נותנים, אפוא, לכל צעיר את הכלים גם להשתלבות בשוק העבודה.
למרות חשיבות העניין, באופן מעשי נחקק בשנת 2008 חוק הקובע פטור מלימודי ליבה למוסדות תורניים ייחודיים, בלי שהדבר פוגע בתקצובם. מציאות זו, של מוסדות חינוך שאינם מקנים ידע ומיומנויות בסיס לבוגריהם, בחסות המדינה, פוגעת הן באוכלוסיות הפוטרות עצמן מלימודי ליבה, והן בחוסנה האזרחי של מדינת ישראל לאורך זמן.
חקיקה זו אינה ראויה, והצעת חוק זו נועדה לבטל אותה, ולעגן חובת לימודי יסוד, כדי לקבל תקצוב מהמדינה.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברת הכנסת ציפי חוטובלי וקבוצת חברי הכנסת (פ/2611/18), על ידי חבר הכנסת מאיר שטרית וקבוצת חברי הכנסת (פ/2942/18; הוסרה מסדר היום ביום י"ד באייר התשע"א (18 במאי 2011)) ועל ידי חבר הכנסת ניצן הורוביץ (פ/2677/18), ועל שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי ניצן הורוביץ וקבוצת חברי הכנסת (פ/408/19).
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת מאיר שטרית (פ/3610/18).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ז' בניסן התשע"ג – 18.3.13