הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 479134
הכנסת התשע-עשרה
יוזם: חבר הכנסת דוד אזולאי
פ/927/19
הצעת חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים (תיקון – גוף פרטי), התשע"ג–2013
תיקון סעיף 1
1. ב
בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח–19981 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 –
(1) במקום ההגדרה "גוף ציבורי" יבוא:
""אירוע אסון המוני" – כהגדרתו בסעיף 90א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–19712;
"גוף פרטי" – תאגיד בבעלות פרטית שפגיעה בו עשויה לגרום לנזק כלכלי משמעותי למדינה או לשתק מערך חיוני למדינה, וכן מפעל בבעלות פרטית שפגיעה בו עשויה לגרום לאירוע אסון המוני;
""גוף ציבורי" – משרדי ההמשלה ויחידות הסמך שלהם ומוסדות מדינה אחרים, תאגיד שהוקם לפי חוק, גוף שנמצא בבעלות או בשליטה ישירה או עקיפה של הממשלה לרבות חברת בת ממשלתית וחברה מעורבת כמשמעותן בחוק חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–19753 ולרבות גוף פרטי, והמנוי בתוספות;";
(2) בהגדרה "מערכות ממוחשבות חיוניות", במקום "שהסמיכה לכך הממשלה" יבוא "שהסמיכה לכך הממשלה, ובלבד שנוכח כי התקיים בה אחד מאלה:
(1) מערכת שפגיעה בה עשויה לגרום לנזק כלכלי משמעותי למדינה;
(2) מערכת שפגיעה בה עשויה לשתק מערך חיוני למדינה;
(3) מערכת שפגיעה בה עשויה לגרום לאירוע אסון המוני."
תיקון סעיף 2
2.
בסעיף 2(א) לחוק העיקרי, במקום "בטחון, שיהיה" יבוא "ביטחון; בגוף ציבורי למעט גוף פרטי, ממונה בטחון יהיה".
הוספת סעיף 8ב
3.
אחרי סעיף 8א לחוק העיקרי יבוא:
"פסילת מועמד לתפקיד אחראי על אבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות
8ב.
הוראות סעיפים 6 עד 8א יחולו על מועמד לתפקיד אחראי על אבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות, בשינויים המחויבים."
תיקון סעיף 10
4.
בסעיף 10(א) לחוק העיקרי, במקום הסיפה החל במילים "לענין זה" יבוא "לעניין זה, "השר הממונה" – השר הממונה על גוף ציבורי, השר הממונה על ביצוע חוק המסדיר את פעולותיו של גוף ציבורי, או השר שפעילותו של הגוף הפרטי היא בתחום אחריותו, לפי העניין."
תיקון סעיף 11
5.
בסעיף 11 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן(א)(2), אחרי "בתחום הניהול והכלכלה" יבוא "ואולם לא יכהן כחבר ועדת הערר מי שטרם עברו חמש שנים מיום סיום שירותו במערכת הביטחון; בפסקה זו, "מערכת הביטחון" – צבא הגנה לישראל, משטרת ישראל, שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, שירות בתי הסוהר.";
(2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) לעניין גוף פרטי, במקום נציג כאמור בסעיף קטן (א)(1), ימונה שופט מחוזי בדימוס ליושב הראש."
הוספת סעיפים 15ב עד 15י
6.
אחרי סעיף 15א יבוא:
"עונשין
15ב.
(א) גוף ציבורי העושה אחד מאלה, דינו – קנס פי עשרה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז–19774 (להלן – חוק העונשין):
(1) לא ממנה ממונה ביטחון כאמור בסעיף 2(א);
(2) לא ממנה אחראי על אבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות כאמור בסעיף 2א;
(3) לא מינה מאבטח לפי הוראות סעיף 13;
(ב) גוף ציבורי, ממונה ביטחון או אחראי על אבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות אשר לא מילא אחר ההנחיות המקצועיות כאמור בסעיף 10(א), דינו – מאסר שנתיים או קנס פי עשרה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
אחריות נושא משרה בגוף ציבורי
15ג.
(א) נושא משרה בגוף ציבורי חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי סעיף 15ב בידי הגוף הציבורי או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – מאסר שנתיים או קנס פי עשרה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז–19775; לעניין זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.
(ב) הופרה החובה כאמור בסעיף קטן (א), חזקה היא כי נושא משרה בגוף ציבורי הפר חובתו, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
קנס אזרחי
15ד.
היה לשר יסוד סביר להניח כי עשה אדם מעשה או מחדל אשר מפר ההנחיות המקצועיות שניתנו לו לפי סעיף 10, רשאי להטיל עליו קנס אזרחי בשיעור 15% מהקנס הקבוע לפי הסעיף האמור.
סכומים מופחתים
15ה.
(א) השר אינו רשאית להטיל קנס אזרחי הנמוך מהקנס הקבוע בחוק זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
(ב) השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע בתקנות מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל קנס אזרחי הנמוך מהקבוע בחוק זה, ובשיעורים שיקבע.
דרישת הקנס האזרחי
15ו.
(א) קנס אזרחי לפי חוק זה ישולמו, לפי דרישת השר בכתב, בתוך שלושים ימים מיום מסירתה; הדרישה תוצא לאחר שנמסרה הודעה למי שאליו נועדה הדרישה על הכוונה להוציאה, וניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו.
(ב) אין בהגשת עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים על דרישה לתשלום קנס לפי חוק זה, בהתאם לפרט 21(27) ו-32(11) בתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–20006, כדי לעכב את תשלום הקנס האזרחי, אלא בהסכמת השר או אם בית המשפט הורה על כך.
(ג) התקבלה עתירה כאמור בסעיף קטן (ב) לאחר ששולם קנס אזרחי, יוחזר הקנס האזרחי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–19617 (בחוק זה – הפרשי הצמדה וריבית), מיום תשלומו עד ויום החזרתו.
סכומי קנס אזרחי מעודכן
15ז.
הקנס האזרחי יהיה לפי הסכום המעודכן ביום הדרישה לתשלום, ואם הוגשה עתירה ובית המשפט הדן בעתירה הורה על עיכוב תשלומו – לפי הסכום המעודכן ביום ההחלטה בעתירה.
הפרשי הצמדה וריבית
15ח.
לא שולם קנס אזרחי במועד, ייווספו עליו, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית עד לתשלומו.
גביה
15ט.
קנס אזרחי יגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גביה)8.
שמירת אחריות פלילית
15י.
(א) תשלום קנס אזרחי לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל עבירה לפי חוק זה.
(ב) הוגש נגד אדם כתב אישום על עבירה לפי חוק זה, לא יחויב בשלה בתשלום קנס אזרחי ואם שילם – יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו ועד יום החזרתו."
תיקון חוק בתי
משפט לעניינים
מינהליים
7.
בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–20009 –
(1) בתוספת הראשונה, בפרט 21, אחרי פסקה (26) יבוא:
"(27) חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח–199810.";
(2) בתוספת הראשונה, בפרט 32, אחרי פסקה (10) יבוא:
"(11) החלטת השר לפי חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח–199811."
דברי הסבר
חוק להסדרת הביטחון במקומות ציבוריים, התשנ"ח–1998 (להלן – החוק), נחקק במטרה להסמיך את המשטרה ואת שירות הביטחון הכללי להנחות גופים ציבוריים שונים באשר לאבטחה פיזית, אבטחת מידע ואבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות, הכל לפי הפירוט בתוספות לחוק. הגופים הציבוריים הנמנים בתוספות חוק כוללים משרדי ממשלה ויחידות סמך שלהם, מוסדות מדינה שונים, תאגידים שהוקמו לפי חוק וחברות ממשלתיות. לצדם, מנויות בתוספות לחוק גם חברות פרטיות המחזיקות בנכסים ציבוריים בעלי חשיבות אסטרטגית. מאז נחקק החוק, יש מגמה להרחיב את רשימת הגופים המנויים בחוק, ולכלול בהן גם חברות פרטיות שפגיעה בהן עלולה לגרום לפגיעה חמורה במשק או לאירוע אסון המוני. יחד עם זאת, החוק, שנועד בתחילה לעסוק באבטחתם של גופים ציבוריים, אינו נותן מענה לצרכים המיוחדים של גופים פרטיים ואינו נותן כלים לאכיפתו על גופים פרטיים. מטרתה של הצעת החוק המתפרסמת בזה היא לקבוע הסדרים מיוחדים לגופים הפרטיים המנויים בתוספות לחוק.
סעיף 1 מוצע לקבוע כי הגופים הפרטיים שניתן יהיה להחיל עליהם את הוראות החוק יהיו רק גופים שפגיעה בהם עשויה לגרום לנזק כלכלי משמעותי למדינה או לשתק מערך חיוני למדינה, וכן מפעלים בבעלות פרטית שפגיעה בהם עשויה לגרום לאירוע אסון המוני. כן מוצע להבהיר באופן דומה מהי "מערכת ממוחשבת חיונית", שהגדרתה כיום בחוק אינה בהירה דיה.
סעיף 2 מוצע לקבוע כי הוראת סעיף 2 לחוק, הקובעת כי על ממונה הביטחון בגוף הציבורי להיות כפוף במישרין לראש הגוף הציבורי או לסגנו, לא תחול על גופים פרטיים, שכן מבנה החברה הפרטית ודרכי ניהולה הם עניין שיש להותיר לשיקול דעתם של מנהליה.
סעיף 3 סעיפים 6 עד 8 א לחוק קובעים הוראות בדבר פסילת מועמד לתפקיד ממונה ביטחון ודרכי הערעור על החלטת הפסילה. מוצע להבהיר כי הוראות אלה יחולו גם על פסילת מועמד לתפקיד אחראי מערכות ממוחשבות חיוניות.
סעיף 4 לפי ההגדרה "השר הממונה" שבסעיף 10 לחוק, השר הממונה הוא "השר הממונה על גוף ציבורי או השר הממונה על ביצוע חוק המסדיר את פעולותיו של גוף ציבורי". הגדרה זו אינה נותנת מענה לגופים פרטיים, שאין שר הממונה עליהם ואין בהכרח חוק המסדיר את פעולותיהם. על כן, מוצע להוסיף חלופה שלישית להגדרה זו – "השר שפעילותו של הגוף הציבורי היא בתחום אחריותו".
סעיף 5 סעיף 11 לחוק קובע את הרכבה של ועדת ערר לעניין הנחיות מקצועיות. לפי הסעיף, בראש הוועדה יעמוד נציג הגוף שנתן את ההנחיה (שירות הביטחון הכללי או המשטרה) ויהיו חברים בה שני נציגי ציבור שהם בעלי כישורים, ניסיון והכשרה, האחד בתחום הביטחון והאבטחה, והאחר בתחום הניהול והכלכלה. כדי להבטיח כי נציגי הציבור ישקלו שיקולים רחבים ככל האפשר, מוצע לקבוע כי לא יכהנו כנציגי ציבור מי שטרם חלפו חמש שנים מיום שסיימו את שירותם במערכת הביטחון. עוד מוצע לקבוע, כי לעניין הגופים הפרטיים, יעמוד בראש הוועדה שופט מחוזי בדימוס במקום נציג הגוף המנחה.
סעיפים 6 ו-7 מאחר שהחוק נועד בתחילה לחול רק על גופים ציבוריים ולא על גופים פרטיים, אין הוא כולל מנגנוני אכיפה שיבטיחו את יישומו בגופים אלה. על כן, מוצע לקבוע כי אי מינוי ממונה ביטחון, ממונה אבטחת מידע או אחראי מערכות ממוחשבות חיוניות, ככל שמינויים אלה נדרשו, וכן אי קיום הנחיות מקצועיות יהיו עבירה פלילית. בנוסף, ניתן יהיה להטיל על מי שמפר הנחיות מקצועיות גם קנס אזרחי. על החלטה להטיל קנס אזרחי ניתן יהיה לערער בפני בית המשפט לעניינים מינהליים.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת-השמונה עשרה על ידי חבר הכנסת דוד אזולאי (פ/1833/18).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ז' בניסן התשע"ג – 18.3.13