הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 478322
הכנסת התשע-עשרה
יוזם: חבר הכנסת אילן גילאון
פ/942/19
הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הרחבת זכאות לחופשת לידה לבן זוג), התשע"ג–2013
תיקון סעיף 6
1.
בחוק עבודת נשים, התשי"ד–19541 , בסעיף 6, אחרי סעיף קטן (ז1) יבוא:
"(ז2)
(1) עובד שבת זוגו ילדה, ומתקיימים לגביו התנאים המפורטים להלן, ייתן לו מעבידו חופשת לידה בהתאם להוראות פסקה (2):
(א) הילד נמצא עמו ובהחזקתו;
(ב) בת זוגו זכאית לקצבת נכות לפי פרק ה', ט' או י"ג לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–19952, בשל נכות שדרגתה 100%.
(2) על זכאותו של עובד לחופשת לידה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב), (ג) ו-(ד), ואולם חופשת הלידה של העובד תחל ביום שבו החלו להתקיים לגביו התנאים האמורים בפסקה (1), ותקופתה תהיה למשך יתרת תקופת חופשת הלידה של בת הזוג שלא נוצלה על ידה עד ליום האמור, וכל עוד מתקיימים לגבי העובד התנאים האמורים, ולעניין עובד שבת זוגו אינה זכאית לחופשת לידה לפי סעיף זה – למשך יתרת התקופה שבה היתה בת זוגו בחופשת לידה אילו היתה זכאית לה לפי סעיף זה;
(3) יצא עובד לחופשת לידה לפי סעיף קטן זה, אין בכך כדי לדחות, להאריך או לקצר את חופשת הלידה של בת זוגו;
(4) שר התעשייה המסחר והתעסוקה, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע כללים לביצוע הוראות פסקה (1), ובין השאר, כללים בדבר חובת מסירת הודעה למעביד על ידי העובד.".
תיקון חוק הביטוח הלאומי
2.
בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–19953, בסעיף 49, אחרי סעיף קטן (ה) יבוא:
"(ו)
(1) עובד הזכאי לחופשת לידה לפי סעיף 6(ז2) לחוק עבודת נשים, וכן עובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים באותו סעיף, זכאי לדמי לידה בעד פרק הזמן שלרגל חופשת הלידה ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו, ובתנאי שמתקיימים כל אלה:
(א) הוא עובד או עובד עצמאי כאמור בסעיף 40(ב)(1), בשינויים המחויבים;
(ב) שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; לעניין סעיף קטן זה, "היום הקובע" – יום הלידה או היום שבו הפסיק לעבוד, לפי המאוחר;
(2) דמי הלידה לפי סעיף קטן זה הם שכר העבודה הרגיל של הזכאי לדמי הלידה, ויחולו לעניין זה הוראות סעיפים 55,54,53 ו-56 בשינויים המחויבים;
(3) אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מזכאותה של בת הזוג לדמי לידה.".
דברי הסבר
הצעת החוק באה לתקן את הגדרות הזכאות הקיימות לחופשת לידה ודמי לידה אשר מונעות את זכאותו של בן זוג של אישה המוכרת כנכה 100% על פי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, לצאת לחופשת לידה ולקבל דמי לידה.
שני עניינים משיקים בפנינו: הראשון, סוגיית זכאותו של גבר לחופשת לידה; השני, הוא פועל יוצא של הראשון, זכאותו של אותו אדם לדמי לידה. מערכת היחסים שבין חוק עבודת נשים, התשי"ד–1954 (להלן – חוק עבודת נשים), לבין חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – החוק) היא שתוליכנו לאורך הסבר התיקונים המוצעים, ועד לתוצאתם.
סעיף 49 לחוק מסדיר את זכאותו של מאן דהו לדמי לידה. הסעיף מגדיר מספר סוגי זכאים לדמי לידה. למען הסדר הטוב, תוסבר ראשית הזכאות ה"רגילה":
סעיף 49(א) לחוק מסדיר זכאות אותה נכנה "רגילה", קרי, זכאותה של מבוטחת – אשה המשלמת דמי ביטוח לאומי, כאמור בסעיף 50(א) לחוק, המגדיר את תנאי הזכאות למען קבלת דמי לידה, כדלקמן:
"מבוטחת ששולמו בעדה דמי ביטוח משכרה כעובדת או ששילמה דמי ביטוח מהכנסתה כעובדת עצמאית (בסעיף זה – דמי ביטוח), תהיה זכאית לדמי לידה".
הווה אומר, אשה שלא משולמים בעדה דמי ביטוח כעובדת והיא אינה נופלת בגדר המקרים האמורים בסעיף 50 לחוק כחליפיים (קרי, נכות, מחלה, מובטלת וכיו"ב), אינה זכאית לדמי לידה – אך אין זה מוקד ענייננו.
מוקד ענייננו הוא בן הזוג, זכאותו לחופשת לידה, ואגב זאת, זכאותו אף לדמי לידה.
סעיפים 49(ב) ו-49(ה) לחוק מגדירים זכאות לדמי לידה של גבר, כפועל יוצא של הגדרות סעיף 6 לחוק עבודת נשים, הוא המגדיר את זכאותו של גבר לחופשת לידה.
אם כן, ראשית נבחן את סעיף 6 לחוק עבודת נשים. סעיף 6(ח) לחוק עבודת נשים קובע כי גבר שהינו עובד זכאי אף הוא לחופשת לידה, אך זאת, כתחלופה לזו של אשתו, קרי: באם אשתו של אותו עובד זכאית לחופשת לידה ובנוסף, הסכימה זו – בכתב – לוותר על חלקה לטובתו, או לחליפין, באם אשתו עבדה בפועל במהלך התקופה שהוגדרה לה כחופשת לידה, או אז יהא הגבר זכאי לחופשה על חשבון הימים בהם עבדה האשה.
המקרה האמור מתייחס לאשה שהיא בעלת כושר השתכרות, המעוניינת מרצונה החופשי לחלוק בחופשת הלידה עם בן זוגה.
מכאן לסעיף 6(ז1) לחוק עבודת נשים. סעיף 49(ה) לחוק מגדיר את זכאותו של גבר לדמי לידה אגב זכאותו לחופשת לידה לפי חוק עבודת נשים; סעיפו התואם בחוק עבודת נשים, הוא סעיף 6(ז1)(1), נועד לטפל במקרים כגון זה אשר בפנינו. סעיף זה מגדיר את זכאותו של בן זוג לבת זוג בעלת נכות לחופשת לידה, אך זאת, רק כפועל יוצא של הטיפול בילוד, או של חוסר יכולתה של בת הזוג לטפל בילוד, קרי: באם בת הזוג היא בעלת יכולת לטפל בילוד, ובנוסף, הילד אינו בטיפולו הבלעדי של הגבר, הרי שהזכאות לפי הסעיף כאמור - אינה מתקיימת.
סעיף 49(ה) לחוק מגדיר זכאות לדמי לידה שהיא פועל יוצא של סעיף 6(ז1) האמור, כדלקמן:
"(1) עובד הזכאי לחופשת לידה לפי סעיף 6(ז1) לחוק עבודת נשים, וכן עובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים באותו סעיף, זכאי לדמי לידה בעד פרק הזמן שלרגל חופשת הלידה ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו, ובתנאי שמתקיימים כל אלה:
(א) הוא עובד או עובד עצמאי כאמור בסעיף 40(ב)(1), בשינויים המחויבים;
(ב) שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; לעניין סעיף קטן זה, "היום הקובע" – יום הלידה או היום שבו הפסיק לעבוד, לפי המאוחר;
(ג) בת זוגו זכאית לדמי לידה לפי פרק זה, בעד אותו פרק זמן, ולא שולמו לה דמי לידה בעד פרק הזמן המלא כאמור בסעיף 50(א)";
למען הסר ספק יובהר, לעניין סעיף קטן (ג) לעיל, כי זכאותה של בת הזוג בקשר עם ענייננו מוגדרת בסעיף 50 לחוק, המגדיר את תנאי זכאותה של אשה לדמי לידה, ובאופן ספציפי בסעיף 50(ב)(1) לחוק, כדלקמן:
"תקופה שבעדה שולמו לאשה דמי פגיעה, דמי לידה, דמי אבטלה, דמי הסתגלות מיוחדים, דמי תאונה, גמלה לשמירת הריון, קצבת נכות לפי פרק ה' בשל נכות שדרגתה 100%, תגמול לפי פרק י"ב או תגמול לפי פרק י"ג בשל נכות שדרגתה 100%".
אלא שניסוחו של סעיף קטן (ג) מעמיד בפנינו בעיה: החוק יוצא מנקודת הנחה לפיה בן זוג אחד מטפל בילד, כשהשני עודו עובד. בהתאם לכך, החוק קובע כי משעה בה נמצאה בת הזוג זכאית לדמי לידה –זכאותו של בן הזוג פגה, כלומר, אין כיום מצב בו שני בני הזוג זכאים לדמי לידה.
אשר על כל האמור לעיל ברי, כי המקרה המיוחד בו עסקינן, בו בני זוג אינם עומדים בדרישות סעיף 6(ז1)(1) לחוק עבודת נשים כדי זכאות לחופשת לידה (לבן הזוג); ואם אותה אשה אינה בעלת כושר השתכרות כלל, אך זכאית לדמי לידה – הגבר מאבד את זכאותו לכאלה, ובפנינו ניצבת לאקונה בחוק הנדרשת לתיקון. בפנינו, אם כן, זוג בעיות הדורשות פתרון:
ראשונה, זכאותו של הגבר לחופשת לידה, לפי סעיף 6 לחוק עבודת נשים; השניה – זכאותו לדמי לידה לפי סעיף 49 לחוק. כעת נידרש אל שני התיקונים האמורים, כדלקמן:
תיקון חוק עבודת נשים:
התיקון הראשון נוגע לעצם זכאותו של בן זוגה של אשה נכה לחופשת לידה (היא המולידה גם את זכאותו של הגבר לדמי לידה, כאמור לעיל וכפי שיבואר עוד להלן). התיקון המוצע, הינו תיקון בגדר סעיף 6 האמור לחוק עבודת נשים (יוער, כי ייתכן ואין בתיקון הזה צורך, וכי המוסד לביטוח לאומי אכן מכיר במקרים דומים לזה בפנינו בכך שאם אשה היא בעלת 100% נכות, היא מוחזקת ככזו הנופלת בגדר סעיף 6(ז1), אף על כך יענה המוסד):
סעיף 6(ז1) לחוק עבודת נשים קובע, כדלקמן:
"(1) עובד שבת זוגו ילדה, ומתקיימים לגביו כל התנאים המפורטים להלן, ייתן לו מעבידו חופשת לידה בהתאם להוראות פסקה (2):
(א) הילד נמצא עמו ובהחזקתו;
(ב) הילד נמצא בטיפולו הבלעדי של העובד מחמת נכות או מחלה של בת הזוג ורופא אישר בכתב כי בשל הנכות או המחלה כאמור בת הזוג אינה מסוגלת לטפל בילד";
הצעתנו היא שאחרי סעיף 6(ז1) האמור יוסף סעיף 6(ז2), שקביעתו תהא, כי עובד שבת זוגו ילדה, והיא זכאית לקצבת נכות לפי פרק ה', ט' או י"ג לחוק בשל נכות שדרגתה 100%, יהיה זכאי לחופשת לידה אם הילד נמצא עמו ובהחזקתו.
באופן זה, הגדרת זכאותו של גבר לחופשת לידה תכלול את המקרה המתואר לעיל, וכך יזכה הוא בחופשת לידה, וזאת, אף אם נכותה של בת זוגו אינה מאפשרת לה לעבוד אך מאפשרת לה לטפל בילדה.
תיקון חוק הביטוח הלאומי:
התיקון השני מגיע לכפל הזכאות, קרי, לזכאותו של הגבר לקבל דמי לידה על אף זכאותה של אשתו בדמי לידה כאמור. התיקון המוצע לסעיף 49 לחוק הוא כדלקמן:
כאמור לעיל, סעיף 49(ה) לחוק קובע כתנאי לזכאותו של בן הזוג, כי בת הזוג אינה מקבלת דמי לידה.
על כן, מוצע הנוסח הבא, בהתייחס ובהתאם לסעיף 6(ז) לחוק עבודת נשים המוצע בסעיף (א) לעיל, ובהיעדר סעיף מקביל לסעיף קטן (ג) לסעיף 49(ה) לחוק – היוצר את התלות ההדדית בין זכאותה של בת הזוג לזו של בן הזוג – כך שלאחריו ייתווסף סעיף 49(ו) לחוק, המעניק דמי לידה גם לעובד הזכאי לחופשת לידה לפי סעיף 6(ז2) המוצע, ובנוסף מבהיר כי אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מזכאותה של בת הזוג לדמי לידה.
התוצאה של מערכת יחסי הגומלין שבין סעיף 6(ז) המוצע לחוק עבודת נשים, לסעיף 49(ו) המוצע לחוק, היא, ראשית, זכאותו של בן הזוג בחופשת לידה, ובהמשך לכך, זכאותו לדמי לידה בלא קשר תלות בזכאותה של בת זוגו, אלא להיפך – זכאות מקבילה, הן לבן הזוג והן לבת הזוג.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ז' בניסן התשע"ג – 18.3.13