הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 479259 הכנסת התשע-עשרה יוזמות: חברות הכנסת זהבה גלאון מיכל רוזין תמר זנדברג פניה קירשנבאום ציפי חוטובלי פ/947/19 הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – הסדרי טיעון), התשע"ג–2013 הוספת סעיף 193א 1. בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–19821, אחרי סעיף 193 יבוא: "גזר דין לאחר הסדר טיעון בעבירה עם עונש מזערי 193א. (א) גזר דין בעבירה לפי סעיף 329(ב) לחוק העונשין או בעבירות המנויות בסעיפים 355 ו-377ב לחוק האמור, הניתן בהתאם להסדר טיעון, יהיה על דעת כל חברי ההרכב. (ב) הסדר טיעון עם נאשמים בעבירות כאמור בסעיף קטן (א) יעשה באישור פרקליט המדינה." דברי הסבר בחוק העונשין ישנן מספר עבירות מין ואלימות חמורות שלהן קבוע עונש מזערי. העונש המזערי שנקבע על ידי המחוקק הוא רבע או חמישית מהעונש המרבי על אותן עבירות. כמו כן, החוק מחייב הטלת מאסר בפועל על הנאשמים בעבירות אלו, בהיעדר טעמים מיוחדים. מיותר לציין כי עמדת המחוקק לגבי החובה למצות את הדין עם הנאשמים בעבירות נפשעות אלו היא חד משמעית. עם זאת, כבר היינו עדים לגזרי דין לקולא בעבירות מין חמורות, כתוצאה מהסדרי טיעון של התביעה וההגנה. אין בהצעת חוק זו כדי להפחית מחשיבותם של הסדרי הטיעון, כאמצעי להשגת הודאה וענישה, בתיקים בהם בלתי אפשרי להרשיע בבית המשפט מפאת מחסור בראיות, או בשל חוסר יכולת של הקורבן להעיד במשפט. עם זאת, מטרתה של ההצעה לעגן בחקיקה כללים ברורים בכל האמור להסדרי טיעון בעבירות מין ואלימות חמורות. ההצעה קובעת כי גזר דין בעקבות הסדר טיעון יינתן רק אם התקבל פה אחד על ידי שופטי ההרכב, וכי הסמכת נציגי התביעה להגיע להסדר כזה עם ההגנה, תחייב אישור של פרקליט המדינה. זאת, במטרה לצמצם ככל האפשר את מספר התיקים בעבירות אלו שבהם מתקבל הסדר טיעון שמשמעותו גזר דין לקולא. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברות הכנסת זהבה גלאון ואורית נוקד (פ/27/17), ועל שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברת הכנסת זהבה גלאון וקבוצת חברי הכנסת (פ/3200/18). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ז' בניסן התשע"ג – 18.3.13