קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 180), התשע"א–2010
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/552).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
הנושא הבא בסדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 180), התשע"א–2010, קריאה ראשונה. יציג את החוק סגן שר האוצר חבר הכנסת יצחק כהן.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
גברתי היושבת-ראש, אני מצטרף למברכים, שיהיה בהצלחה. חברי חברי הכנסת, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 180). אדוני יושב-ראש הכנסת – –
קריאה:
– – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
– – תיקון פקודת מס הכנסה (מס' 180). אדוני לא חושב שהגיע הזמן לחוקק חוק מס הכנסה כחול-לבן?
חיים כץ (הליכוד):
תגיד לי, כבר תיקנתם 179?
סגן שר האוצר יצחק כהן:
180.
חיים כץ (הליכוד):
עכשיו הגענו ל-180.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
180.
חיים כץ (הליכוד):
והכול בקדנציה הזאת?
סגן שר האוצר יצחק כהן:
אני חושב – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
נוסח חדש. תעשה נוסח חדש.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
לא, חוק כחול-לבן. פקודת מס הכנסה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אותו דבר, זה נוסח – – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
זה עוד לפני העות'מאנים.
היו"ר ראובן ריבלין:
תעשה חוק מס הכנסה.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
כחול-לבן.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
אז באמת הנה, יש פה אפשרות, משרד האוצר – – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
אדוני היושב-ראש מברך על המהלך? על כל פנים, בינתיים אנחנו נגיש תיקון מס' 180.
בהצעת חוק זו מוצע לקבוע מספר תיקונים בפקודת מס הכנסה הנדרשים לעניין מיסוי ריבית בהלוואות בין צדדים קשורים – חברה-אם–חברה-בת, מעביד–עובד, בין בישראל ובין כעסקה בין-לאומית.
סעיף 3(ט) לפקודת מס הכנסה קובע כי אדם שקיבל הלוואה ללא ריבית או בריבית בשיעור נמוך משיעור הריבית שקבע לעניין זה שר האוצר באישור ועדת הכספים, יראו את הפרש הריבית כהכנסה לפי סעיף 3(ט) בידי מקבל ההלוואה.
מוצע לקבוע כי ההלוואה לא תכלול הלוואה שהיא עסקה בין-לאומית כמשמעותה בסעיף 85א לפקודה. קביעה זו היא קביעה מבהירה, שכן סעיף 85א לפקודה הוא חקיקה ספציפית לגבי עסקאות בין-לאומיות בלבד.
חבר הכנסת מקלב, אתה לא מקשיב, לא תדע על מה אתה מצביע.
אורי מקלב (יהדות התורה):
– – –
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
שלא תצביע גם אתה בטעות במקום סגן שר – – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
סעיף 3(ט) לפקודה, לפי תיקון מס' 164 לפקודה, במסגרת סיום תחולת חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה), קבע כי הוראות סעיף 3(ט) לא יחולו על הלוואה שהיא "נכס קבוע" לפי תוספת ב' לחוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה), התשמ"ה–1985, בידי נותן ההלוואה. עם סיום תחולת חוק התיאומים אין עוד משמעות לקביעה זו, אך מוצע לקבוע כהוראת מעבר כי הוראות סעיף 3(ט) לא יחולו על שטר הון ואיגרת חוב אם היו "נכס קבוע" בידי נותן ההלוואה ביום 31 בדצמבר 2007 – יום סיום תחולת חוק התיאומים.
סעיף 3(י) לפקודה קובע כי חבר בני-אדם שנתן הלוואה בלא ריבית או בריבית נמוכה משיעור שקבע לעניין זה שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת, יראו את הפרש הריבית כהכנסה לפי סעיף 2(4) לפקודה בידי נותן ההלוואה.
מוצע, אם כן, לקבוע כי הוראות סעיף 3(י) לפקודה יחולו רק על מתן הלוואה בין הצדדים שמתקיימים ביניהם יחסים מיוחדים. מוצע להגדיר "יחסים מיוחדים" בצורה רחבה, לרבות יחסים שבין אדם לקרובו וכן שליטה של אחד מהצדדים להלוואה בצד האחר או כשהצדדים להלוואה הם בשליטת אותו אדם, לבדו או ביחד עם אחר שהוא קרובו, או כשיש ביניהם שיתוף פעולה דרך קבע על-פי הסכם בעניינים המהותיים של חבר בני-האדם, והכול במישרין או בעקיפין.
גברתי היושבת בראש, מוצע אם כן לתקן את סעיף 3(י)(11) ולקבוע כי הוראות סעיף קטן (י) לא יחולו על הלוואה שנתן אדם עד יום 31 בדצמבר 2007 אם ביום האמור לא חלו עליו הוראות סעיף 3(י).
סעיף 85א לפקודה קובע הוראות מיוחדות לעסקה בין-לאומית שמתקיימים בה יחסים מיוחדים בין הצדדים לעסקה שבשלהם נקבע מחיר, כך שהופקו ממנה פחות רווחים מאשר היו מופקים אילו נקבעו תנאי העסקה בין הצדדים שאין ביניהם יחסים מיוחדים. עסקה כאמור כוללת גם אשראי – הלוואה.
מוצע למעט מהגדרת "אשראי" לעניין סעיף זה, הלוואה שהתקיימו בה כל אלה: 1. ההלוואה היא מבעל שליטה לחברה הנשלטת על-ידיו; 2. ההלוואה אינה צמודה למדד כלשהו ואינה נושאת ריבית או תשואה כלשהי, למעט הפרשי שער בשל שינוי בשער מטבע חוץ; 3. ההלוואה אינה ניתנת לפירעון לפני תום תקופה של חמש שנים; 4. הפירעון נדחה מפני התחייבויות אחרות וקודם רק לחלוקת נכסים בפירוק.
הלוואות לתקופה ארוכה על-ידי בעל שליטה שאינן נושאות ריבית ואין אפשרות לפדותן לפני תום התקופה האמורה, יש לראות כהשקעה בחברה ולא כמתן הלוואה לחברה, ולכן מוצע למעט אותן מהגדרת "אשראי" לפי סעיף 85א.
כמו כן, מוצע לקבוע כהוראת מעבר כי בשנות המס 2008, 2009 ו-2010 לא יראו כאשראי לפי סעיף 85א לפקודה שטרי הון ואיגרות חוב שהונפקו עד תום שנת המס 2008 אם אינם צמודים למדד כלשהו ואינם נושאים ריבית או תשואה כלשהי.
מוצע לקבוע הוראה זו בחקיקה כדי לעגן הנחיה מקצועית שניתנה לעניין זה.
אבקש מכם, חברי חברי הכנסת, לאחר שהקשבתם קשב רב והבנתם את כל הנאום, לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעבירה לוועדת הכספים של הכנסת להכנה לקריאה שנייה ושלישית. תודה, גברתי היושבת-ראש, מזכירת הכנסת.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה לסגן שר האוצר על ההסבר הנורא מנומק. אבל לפעמים כשמביאים יותר מדי סעיפים והתפלפלויות, יש לי תחושה שלא כולנו מצליחים לרדת לשורש הדברים.
גם לחוק הזה נרשמו לדבר. שוב, סגן יושב-ראש הכנסת חבר הכנסת מגלי והבה, בבקשה.
מגלי והבה (קדימה):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, סגן שר האוצר, אנחנו רוצים באמת להגיע לחוק מס הכנסה כחול-לבן, אבל איך אתה מנסה להסביר לנו את כל המסים העקיפים שאתם מטילים על אזרחי ישראל? ומה עוד שאתה, אדוני, בא מהשכבות שמצבן הכלכלי כל כך קשה. אני מדבר כחבר ועדת הכספים – ראיתי כל החודש וחצי האחרונים את המלחמה שלנו בממשלה, כולל אפילו חברים בקואליציה, לא להכביד את היד על כיסו של האזרח. ולצערי הרב, כל הזמן אנחנו מצאנו את עצמנו נלחמים בטחנות רוח, שממשלה שלא חושבת על האזרח הפשוט, שממשלה מכבידה על השכבות החלשות. אני ראיתי את זה לאורך כל הדרך. מה דעתכם על 40% של העלאת מחירי המים? אני רואה פה מפלגה גדולה, חשובה – ישראל ביתנו – שדואגת לעולים שאין להם איך לגמור את החודש, ופתאום כולם מגויסים כי צריך להצביע על חוק – – –
ציון פיניאן (הליכוד):
40% ממשלת קדימה החליטה.
מגלי והבה (קדימה):
ידידי, ממשלת קדימה שנתיים לא בשלטון. אני מדבר על ממשלה שנמצאת כאן ומקבלת החלטות – – –
משה מטלון (ישראל ביתנו):
– – –
קריאות:
– – –
מגלי והבה (קדימה):
כל אלה שמנסים כרגע להדוף את הכדור – לא יעזור לכם – – –
קריאות:
– – –
מגלי והבה (קדימה):
זה קרה במשמרת שלכם. וכשזה קורה במשמרת שלכם, חברים – –
ציון פיניאן (הליכוד):
זאת דוגמה לא טובה.
מגלי והבה (קדימה):
– – כל אחד צריך לבחור. כשמישהו רוצה להוריד את מס הכנסה ל-33%, הגענו לאחרית הימים. אבל בין לדבר לבין לעשות המרחק הוא גדול. וכשאנחנו רואים אזרח שמשלם היום 14 שקל למטר מעוקב מים, גברתי, איך הוא יסיים את החודש? איך הוא יצליח לגמור?
משה מטלון (ישראל ביתנו):
מי הקים את רשות המים, רק תזכיר לנו.
מגלי והבה (קדימה):
ואני רוצה להגיד לך, שוב, בשביל לתת לך את התחושה – מי שלא עושה, לא טועה. אז הממשלה היתה, ממשלות טעו. אני מדבר עליכם – – –
ציון פיניאן (הליכוד):
זה גם תאגידי המים וגם מחירי המים.
מגלי והבה (קדימה):
אני רוצה להגיד לך, חבר הכנסת פיניאן: אני מסתובב בשכונות בטבריה, שם למעלה, איפה שאתה מסתובב – – –
ציון פיניאן (הליכוד):
– – –
מגלי והבה (קדימה):
נכון. ואתה רואה איך האוכלוסייה הזאת בוכה על כך שהיא לא מסיימת את החודש.
אני אמרתי קודם, ואני אסיים את הדברים שלי: תתחילו לחשוב, עם אוזן קשבת, על האוכלוסייה החלשה, ולא רק לאסוף עוד כסף בשביל הוצאות הממשלה דרך המסים והכיסים של האזרח המסכן. תודה רבה, גברתי.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה לחבר הכנסת מגלי והבה. יש לי הרושם שאתה מדבר באמת מה-DNA שלך, מדם לבך. אבל באמת, למען הסדר הטוב בוא נגיד שחלק מהחוקים שמעבירה הממשלה הזו התקבלו בשעתו על-ידי ממשלות קודמות.
מגלי והבה (קדימה):
אני אמרתי.
ציון פיניאן (הליכוד):
אנחנו נתקן, נתקן.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
חבר הכנסת אלכס מילר, לרשותך יעמדו שלוש דקות על מנת לשטוח את טענותיך. בבקשה.
קריאה:
– – – עוד שתי דקות.
קריאה:
מה קרה, אלכס? – – –
אלכס מילר (ישראל ביתנו):
לא קשור. אני יודע שמרוב ההתרגשות בקדימה היום – – –
קריאה:
– – –
אלכס מילר (ישראל ביתנו):
כן. כבוד סגן השר, אני פשוט רוצה להבין את הנוסח של החוק. אדוני סגן השר, אתה אתי? אם אני הבנתי נכון, מדבריך וממה שכתוב לנו מבחינת סדר-היום, נגיד שחברה שמקימים אותה – אדם שגר מחוץ לישראל, לא אזרח, מקים חברה עם אדם שהוא אזרח ישראל, חברה משותפת – ישראל – לא יודע – ישראל–רוסיה, ישראל–אנגליה, ואז מגישים בקשה להלוואה לבנק, או לכל גוף אחר – האם זה נחשב ליחסים מיוחדים, והאם הסוג של ההלוואה הזאת יקבל איזו הטבה במס לפי החוק הזה? כי אני לא ממש הבנתי מההסבר מי בעצם נהנה ומה זה יחסים מיוחדים. זאת השאלה.
אני מקווה מאוד שכשאנחנו נגיע לוועדה תהיה התייחסות, כי אני חושב שזה אחד מהמצבים שמדינת ישראל כן יכולה להרוויח, כי בחלק מהמדינות המפותחות הריבית שלוקחים שם הבנקים מהחברות מאוד גבוהה, ואנחנו יכולים לשמש כמדינה שיודעת גם להרוויח מההיבט הזה, וגם שיתופי הפעולה המסחריים שיכולים להיות בעת הקמת חברות משותפות בתחום הפרטי עם מדינות אחרות יכולים לסייע בתחום הזה. תודה רבה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה לחבר הכנסת אלכס מילר. עכשיו יעלה חבר הכנסת מיכאל בן-ארי, וגם לרשותו שלוש דקות להסביר את עמדתו. בבקשה.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
גברתי היושבת-ראש, תודה, כמובן, מס הכנסה זה נושא מאוד מאוד חשוב, אבל אני רוצה לדבר על מין סוג של מס חדש שמוטל על החברה בישראל, ואני לא מתבייש לומר, על החברה היהודית. יש מושג שהפך להיות – מי שקורא לדוגמה עיתון "הארץ", כמעט כל מלה שנייה שם זו המלה "גזענות", "גזענות". גזענות שוטפת אותנו, אנחנו טובעים בגזענות, וכשאני עושה אחד ועוד אחד, חבר הכנסת נסים זאב, אני מגלה שכל מה שמריח ריח של יהדות, ריח של עם ישראל בארצו, קיבל היום את המתקפה הזאת שנקראת "גזענות".
שמעתי פה קודם את חבר הכנסת דב חנין מרבה לצקצק בלשונו. אני ראיתי אותו, את דב חנין, מפגין מול שכונת שמעון-הצדיק כדי לגרש משם דווקא יהודים. זה לא גזענות, זה לא גזענות, אבל אם יהודים רוצים לשמור על המדינה היהודית שלהם כמדינה יהודית – זו גזענות.
אני חייב לומר פה משהו מאוד ברור – – –
משה מטלון (ישראל ביתנו):
הצעתי לך הצעה טובה השבוע, קח אותה.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
מה?
משה מטלון (ישראל ביתנו):
הצעתי לך השבוע הצעה טובה.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
תיכף תבוא, תציע את זה פה. אני רוצה לומר, בהבדלה, במוצאי שבת, אנחנו מרימים את הכוס ומדברים על הבדלה. אנחנו אומרים: המבדיל בין קודש לחול ובין אור לחושך ובין ישראל לעמים. ההבדלה שלנו מן העמים היא חס ושלום לא להשפיל, לא לפגוע ולא שום דבר שדומה למישהו שרוצה להשוות. היא הבדלה מחייבת. היהודי מחויב – מחויב להמון דברים, ואגב, מחויב להרים את העולם כולו. אנחנו לא כאלה שאומרים: השערים שלנו סגורים. כל מי שרוצה להיות שייך לעם ישראל יכול לעשות את הדרך ולקבל את אותן מחויבויות, ולהיות שייך לעם ישראל. אנחנו לא בודקים בציציות הגנטיות שלו, חס ושלום. וכשאני שומע את המתקפות האלה יום-יום, אני מזהה אותה מגמה לחסל את המדינה היהודית בשם הזה של הגזענות.
אז כל פעם כשאתם שומעים, רבותי, את המלה "גזענות", תלמדו שמדובר באויבי עם ישראל שמבקשים לחסל את המדינה היהודית באמצעים הפופוליסטיים האלה. אם יש גזענים, זה אלה שמוציאים דין מוות על מי שמוכר בתים ליהודים, אלה שאם חס ושלום בחורה שלהם תסתובב עם איזה יהודי, אני לא רוצה לקנא בה, מה יהיה גורלה – בלי מכתב רבנים ובלי מכתב רבניות, וגזענים זה חבר הכנסת אורון וחבר הכנסת דב חנין שמפגינים נגד שכונת שמעון-הצדיק, נגד יהודים שגרים שם – דווקא לגרש יהודים, עם ישראל ששב לארצו.
ואני אסיים בדברים של גולדה מאיר, היא היתה פה ראש הממשלה. גולדה מאיר אמרה שכל בת ישראל או בן ישראל שמתחתן עם בן עם אחר מצטרף לששת המיליונים. אז מכתב הרבניות הוא גזעני? לאן הגענו? לאן הגענו? המאבק בהתבוללות הוא המאבק הכי אמיתי, הכי יסודי, של העם בישראל, ואנחנו צריכים להמשיך במאבק הזה עם כל צקצוקי הלשון של הגזענים האמיתיים. תודה רבה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
תודה רבה, חבר הכנסת מיכאל בן-ארי, ואני חייבת להודות שאנחנו נחזור לסדר-היום, להצעת החוק שהציע סגן שר האוצר, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 180), התשע"א–2010.
ומאחר שסיימו הדוברים לומר את דבריהם, אנחנו נעבור להצבעה.
הצבעה מס' 11
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 19
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 180), התשע"א–2010, לוועדת הכספים נתקבלה.
היו"ר אורלי לוי אבקסיס:
אנחנו נעבור לתוצאות ההצבעה: בעד – 19, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 180), התשע"א–2010, עברה קריאה ראשונה ותעבור לוועדת הכספים להכנה לקריאה שנייה ושלישית.