קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 44), התשע"א–2011 [מס' כ/356; "דברי הכנסת", חוב' ט', עמ' 14202; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר גאלב מג'אדלה: הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 44), התשע"א–2011 – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת חיים כץ, יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת נולדה בימים קשים אחרי משבר הסאבפריים. התברר לנו שגופים גדולים מנפיקים אג"חים, ובבוא התשלום לא משלמים את הכסף. אנשים שהפקידו את מיטב כספם, לא בהימור, באיגרות חוב, בהלוואות מהותיות לפתח עסקים, ביום הדין לא מקבלים את כספם והופכים להיות מסכנים ביחס לאותם בעלים. הצעת החוק המונחת בפניכם מבקשת לתת מענה להתנהלות בעייתית של בעלי שליטה בתאגידים המנפיקים תעודות התחייבות שהם רוכשים בעצמם, ובעת שהתאגיד מגיע למצב שאינו יכול לפרוע את תעודות ההתחייבות, בין השאר עקב התנהלותם שלהם, הם מבקשים לקבל את חלקם בשורה אחת עם שאר מחזיקי תעודות ההתחייבות. האמצעים הקיימים בדיני חברות, לרבות הוראת סעיף 6 לחוק החברות, שמעניקה לבית-המשפט שיקול דעת לדחות חובו של בעל מניות עד לאחר פירעון חובות הנושים במצב של תרמית נושים, אין די בו לטיפול במקרה המיוחד של בעלי שליטה המחזיקים בתעודות התחייבות. מקרה מיוחד זה מגביר את המתח שבין בעלי השליטה בחברה לבין הנושים בה, שהרי לא זו בלבד שבעלי השליטה יכולים, גם בהתנהלות רשלנית בלבד, לדלדל את נכסיה של החברה באופן שיותיר למלווים שרכשו תעודות התחייבות רק חלק זעום, אלא שהם גם יבקשו להתחלק באותו נתח זעום עם אותם מלווים, מכוח העובדה שהם בעצמם רכשו בשוק ניירות הערך את תעודות ההתחייבות. קל וחומר כאשר הרכישה של תעודות ההתחייבות נעשית במחיר נמוך מערכן בעת ההנפקה, תוך השפעה על שוק ניירות הערך ואולי אף תוך היעזרות במידע שיש בידי בעלי השליטה. בעלי השליטה מבטיחים בכך מצב של win-win עבורם – אם החברה תפרח, ייהנו הם בלבד כבעלי המניות. ואם החברה תיכשל, ייהנו הם שוב כשיעמדו בשורה אחת עם נושי החברה. כדי לטפל בבעיה מיוחדת זאת, מוצע כי במצב שבו תאגיד שהנפיק תעודות התחייבות ואינו יכול לעמוד בהתחייבויותיו לפי תעודות ההתחייבות, לרבות במצב שהתאגיד נקלע להליכי פירוק וכינוס נכסים, ייפרעו החובות כלפי בעלי השליטה מכוח תעודות ההתחייבות שבידיהם רק לאחר שייפרעו החובות כלפי המחזיקים האחרים בתעודות ההתחייבות. הצעת החוק הזאת עברה בוועדה והיתה מוכנה לקריאה שנייה ושלישית. ואז באו משרד המשפטים וגופים בשוק ההון והגישו הערות. חשבתי שהם צודקים, הלכתי בתהליך ומשכתי את הצעת החוק חזרה לוועדה. משכנו את הצעת החוק חזרה לוועדה והתייחסנו לכל הטענות שהועלו. אדוני היושב-ראש, אתה זוכר מקרה שמישהו העביר בוועדה, בלי הסתייגויות, הצעת חוק לקריאה שנייה ושלישית ואחר כך הלך ומשך אותה חזרה, כי התברר לו שהוא טעה בכמה סעיפים? הוא אמר: אני לא רוצה חוק כזה, אני רוצה חוק שיעשה צדק. משכתי את הצעת החוק בחזרה לוועדה, עשינו דיון נוסף בוועדה בהשתתפות משרד המשפטים ועורכי-דין מסוימים משוק ניירות הערך ופעילים שמפעילים ומנפיקים אג"חים. בעת שהצעת החוק חזרה לדיון בוועדה, לאחר התייעצויות רבות עם גורמים בשוק ההון ועם נציגי משרד המשפטים, ולאחר שקילת פניות שהגיעו מהציבור, נקבעו מספר חריגים. מטרת החריגים היא להבטיח כי כלל דחיית החובות לא יפגע בבעלי שליטה שפעלו מתוך ראיית טובת החברה ולא טובתם בלבד, לא יפגע בגופים שיש להם השלכה על כלל הציבור ולא יפגע ברצון לעודד השקעות, כאשר הן נעשות לטובת החברה או עולות בקנה אחד עם אינטרסים של כלל מחזיקי תעודות ההתחייבות. כלל דחיית החובות לא יחול לגבי בעל שליטה שרכש את תעודות ההתחייבות עם הנפקתן – זאת אומרת, הוא נכנס עם כולם, לא בתור ספקולציה והוא יהיה כמו כולם – ובכך הזרים הון לתאגיד. כלל דחיית החובות לא יחול כשתעודות ההתחייבות מוחזקות בידי חברה-בת של התאגיד המנפיק, דהיינו כשההחזקה העקיפה בידי בעל השליטה נעשית לטובת התאגיד המנפיק. כלל דחיית החובות לא יחול כשתעודות ההתחייבות מוחזקות בידי גופים מוסדיים, דהיינו קופת גמל וביטוח, או בידי תאגיד בנקאי או קרן להשקעות משותפות בנאמנות, וזאת כדי למנוע פגיעה בהשקעות של הציבור הרחב. כלל דחיית החובות לא יחול כשבעל השליטה מחזיק בתעודות ההתחייבות עבור אחר. בנוסף נקבע כי ניתן להתנות את כלל דחיית החובות אם הדבר עולה בקנה אחד עם אינטרס של מחזיקים אחרים בתעודות ההתחייבות. כלל דחיית החובות לא יחול כשמחזיקי תעודות ההתחייבות האחרים הסכימו לקבוע אחרת, וזאת בפשרה או הסדר שהושגו בהחלטה מיוחדת ברוב של 75%, או פשרה או הסדר שאושרו לפי סעיף 350 לחוק החברות, ובלבד שההחלטה תסתמך על קולותיהם של בעלי תעודות ההתחייבות האחרים, דהיינו לא תביא בחשבון את קולות בעלי השליטה המחזיקים בתעודות התחייבות. דוגמה יפה אנחנו רואים ב"אפריקה ישראל". ב"אפריקה ישראל" היה הסדר חובות, היתה תספורת, המשקיעים הסכימו עם הבעלים על תוכנית הבראה. אתמול הודיע לב לבייב שהוא הולך לפדיון מוקדם של 1.080 מיליארד לבעלי האג"חים. הלכו עם בעל ההון שהשקיע בחברה על מנת לעזור גם לשמו הטוב וגם להחזיר לבעלי איגרות החוב את מה שהם עשו. הגיעו להסדר – הוא לא יצא נפגע והם יצאו נשכרים כשלא הלכו לפירוק החברה. אתמול הוא הודיע שתוך 21 יום הוא יעשה פירעון מוקדם של האג"חים במקום בעוד שנה וחצי. זו דוגמה: ראו, אפשר גם כך. אוסיף ואציין כי החוב לפי תעודת ההתחייבות עומד בעינו, אך כל עוד לא יעביר בעל השליטה את החזקה בה לידי אחר, הרי הוא יזכה לפרוע אותו רק אחרי מחזיקי תעודות ההתחייבות. בעת חדלות פירעון תתבטא דחיית החוב בכך שהחלק הרעיוני המגיע לבעל השליטה המחזיק בתעודות התחייבות, כנושה בין הנושים, יחולק בין המחזיקים האחרים בתעודות ההתחייבות. יודגש כי הצעת החוק אינה מונעת הלוואות בדרך אחרת של בעל השליטה לתאגיד, אך מבקשת לתמרץ את בעלי השליטה להביע את אמונם בחברה, באמצעות השקעה בה והזרמת הון לחברה, בין אם הון עצמי ובין אם בעת הנפקת תעודות ההתחייבות לראשונה, או באמצעות פעולות אחרות לטובת החברה שישכנעו את בעלי תעודות ההתחייבות האחרים לתת אמון בבעלי השליטה ולהסכים להתנות על כלל דחיית החובות. לסיכום, הצעת החוק מתמודדת בצורה זהירה עם הבעייתיות המיוחדת שקיימת בנושא בעלי השליטה המחזיקים בתעודות התחייבות, שמאפייניו המיוחדים מחייבים לתת מענה מתאים מעבר למענים הקיימים ביחסים הרגילים שבין בעל מניה לנושים. אני רוצה להודות לצוות הלשכה המשפטית, במיוחד לעורכת-הדין נועה בן-שבת, שנכנסה בעובי הקורה וישבה שעות על שעות עם משקיעים, עם מנפיקים ועם עורכי-דין משוק ההון, ועמלה רבות לקידום הצעת החוק. וכן לצוות הוועדה – המנהלת וילמה מאור, המזכירות אתי, ענת ומעיין, וכמובן לעוזרי הפרלמנטריים – אילת השחר ואילן, על עבודתם המסורה והחרוצה. הצעת החוק מוגשת ללא הסתייגויות. אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בנוסח שאישרה הוועדה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה לחבר הכנסת חיים כץ, יושב-ראש הוועדה. אנחנו ניגשים להצבעה בקריאה שנייה. הצבעה מס' 18 בעד סעיף 1 – 11 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. היו"ר גאלב מג'אדלה: בעד – 11, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה שנייה. אנחנו ממשיכים בהצבעה – הצבעה בקריאה שלישית. בבקשה. הצבעה מס' 19 בעד החוק – 11 נגד – אין נמנעים – אין חוק ניירות ערך (תיקון מס' 44), התשע"א–2011, נתקבל. היו"ר גאלב מג'אדלה: הצעת החוק עברה – 11 בעד, אין נמנעים, אין מתנגדים. חוק ניירות ערך (תיקון מס' 44), התשע"א–2011, נכנס לספר החוקים של המדינה. חברי חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שלישי, כ"ח בטבת התשע"א, 4 בינואר 2011, בשעה 16:00. הישיבה נעולה. תודה רבה.