קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 20) (בית-דין לזרים), התשע"א–2010 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/550).] (קריאה ראשונה) היו"ר מגלי והבה: חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים, לפי סדר-היום שלנו, להצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 20) (בית-דין לזרים), התשע"א–2010, קריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק שר הפנים אלי ישי. לאחר מכן, אם אין רשומים להתדיינות, נעבור להצבעה. אם יש – – – שר הפנים אליהו ישי: אדוני היושב-ראש, מי יש, הרב זאב? מוותר. אתה יכול לשבת פה עוד הרבה שעות, לי יש עוד הרבה אירועים. אפשר לדון בזה בהמשך, בוועדות. אני מכיר את החוק הרציני הזה – – – היו"ר מגלי והבה: גם דב חנין פה. שר הפנים אליהו ישי: מטרת החוק המוצע להקים בית-דין לזרים, אשר ישמש כערכאה לקיום ביקורת שיפוטית על החלטות הרשויות המוסמכות בענייני הגירה, כניסה לישראל, יציאה ממנה וקבלת אזרחות ישראלית, ואשר יהווה ערכאה ייחודית ומקצועית בתחום זה. חשיבות העניינים הנדונים והאינטרס הציבורי הכרוך בהם מצד אחד, והצורך להקל על העומס המוטל על מערכת השפיטה מאידך, מצדיקים כי הביקורת השיפוטית בעניינים אלה תופעל בידי ערכאה ייחודית, בהליך שיפוטי יעיל ומהיר. ענייני ההגירה והכניסה לישראל כוללים גם נושאים רגישים ומורכבים כמו קורבנות סחר בבני-אדם, עבדות ועבודת כפייה, אשר מצריכים התייחסות מיוחדת ומעמיקה. הקמת ערכאה ייחודית לעניינים אלה תאפשר פיתוח מומחיות ומקצועיות באותם עניינים. העברת נושאים אלה לסמכות בית-המשפט לעניינים מינהליים וכן תהליכים חברתיים שהתרחשו בשנים האחרונות בישראל ובעולם, אשר הגדילו את מספר הזרים השוהים בישראל, הובילו לכך שנוצר גידול ניכר במספר העתירות המוגשות לבתי-משפט לעניינים מינהליים. כמות זו יצרה עומס רב הן על מערכת בתי-המשפט והן על פרקליטות המדינה על מחוזותיה. הקמת ערכאה ייחודית, כמוצע בהצעת חוק זו, שתוסמך לקיים ביקורת שיפוטית על החלטות הרשויות בנושאים דנן, תביא לטיוב ההחלטות המינהליות, לחיסכון משמעותי בזמן שיפוטי יקר ולחיסכון במשאבי הפרקליטות, על כל הכרוך בהם. במיוחד בימים אלה – אני לא רוצה להיכנס לנושא שביתת הפרקליטים. בכל מקרה, הנושא המורכב הזה – אני רוצה לענות כבר עכשיו לשאלות שאולי יישאלו, הרב זאב – עד היום אנחנו נתקלים ותקועים בעשרות, אם לא יותר, פסיקות של בתי-משפט, עומס על בתי-המשפט. כתוצאה מכך הדבר הזה לא מגיע לדיון ולהכרעה ובינתיים אנחנו נאלצים לעשות דברים שלא היינו רוצים לעשות אותם, אפילו לוותר על עצירים וכדומה. ההצעה הזאת גם תייעל וגם תזרז וגם תמקצע את אותם שופטים שידונו בזה. הנושא הזה יקבל עדיפות גבוהה, דיון מהיר, התייחסות נכונה, ונתמודד גם מול עתירות בעתיד, כי כרגע לא פעם אנחנו נופלים בעתירות בבג"ץ, כי אין מספיק מקצועיות אצל אותם אנשים שמטפלים בזה. אני מבקש את תמיכת חברי הכנסת. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת אלי ישי, סגן – שר הפנים, כמובן. התכוונתי להגיד: סגן ראש הממשלה. חברי חברי הכנסת, אלה שנרשמו להתדיין ונמצאים כאן: חבר הכנסת דב חנין, בבקשה. אורי אריאל לא נמצא כאן, שלמה מולה לא נמצא כאן ויעקב כץ לא נמצא כאן. חיים אורון לא נמצא כאן, וגאלב מג'אדלה לא נמצא כאן. חבר הכנסת ניצן הורוביץ יהיה פה, וחבר הכנסת נסים זאב, ויריב לוין. אלה שנרשמו להתדיינות – הרשימה סגורה. דב חנין (חד"ש): אדוני היושב-ראש, תודה רבה, רבותי השרים, עמיתי חברי הכנסת, שוב אנחנו מגיעים להצעת חוק בעייתית, הצעת חוק גרועה, הצעת חוק מסוכנת. עמיתי חברי הכנסת, בואו ניזכר שבעבר הלא-רחוק סמכות הביקורת השיפוטית על החלטות בנושא מינהל האוכלוסין היתה נתונה לבית-המשפט העליון. אלה היו הימים בעבר. החלטות בעניינים שהיום מבקשים למסור לאותו בית-דין לזרים, שאני מייד אומר עליו כמה מלים, היו החלטות שבית-המשפט העליון היה בוחן אותן. אנחנו נמצאים היום בדרגה הנמוכה ביותר; מציעים לנו כאן להקים בית-דין מיוחד לזרים. רק הביטוי הזה, רק השם הזה, כבר היה צריך לצלצל בקול פעמוני אזעקה. אנחנו בונים קטגוריה שענייניה יגיעו לבית-דין מיוחד, נחות יותר ובעייתי יותר מאשר כל בית-דין אחר. אגב, זה לא בית-דין למשמורת, זה בית-דין לזרים. בית-דין לזרים, אפילו אם רק השם היה הבעיה, מספיק היה כבר על בסיס השם הזה להתנגד לחוק כולו. אבל מובן שהשם מבטא תוכן, והתוכן מבטא מנגנון מיוחד, ספציפי, שנועד להתמודד או להתייחס לאותם "זרים", ולתת להם מענה. ומה הוא הפתרון? הפתרון הוא בית-דין שימונה על-ידי ועדה מיוחדת, שתורכב משלושה אנשים – לא ועדה למינוי שופטים, שאנחנו מכירים אותה, שיש בה איזון ונציגי בית-המשפט, הכנסת, הרשות המבצעת. פה יש ועדה מיוחדת למינוי, שחבריה יהיו מנכ"ל משרד המשפטים, עובד המדינה שהוא משפטן, שימנה היועץ המשפטי לממשלה, ומשפטן מקרב הציבור, שימנה נציב שירות המדינה. שלושה נציגים של המערכת המבצעת יקבעו מי הם האנשים שישבו באותו בית-דין לזרים. בכלל, אם כך, אפילו השם בית-דין הוא מיותר, ואפשר היה לקרוא לזה טריבונל שדה של הרשות המבצעת. אבל כמובן, עמיתי חברי הכנסת, הליקויים והפגמים שיש בעבודתו של בית-הדין הזה הם רבים ומגוונים. אני אתן דוגמאות מעטות בלבד: אפשר לבקש מבית-הדין לזרים לקבל מידע חסוי, הוא יכול לקיים את הדיונים שלו שלא בנוכחות הזרים, אפילו בלי לגלות לזרים האלה מה תוכן הדיונים; בית-הדין הזה רשאי לעיין במידע חסוי ולקבל פרטים נוספים לעניין המידע הזה שלא בנוכחות הזרים, לא בנוכחות באי-כוחם של הזרים האלה. הוא יכול להחליט לקיים דיונים, כפי שאמרתי, לא בנוכחות הזרים, לא בנוכחות באי-כוחם ואפילו בלי לגלות להם את תוכנו של המידע החסוי שעל בסיסו מקבלים החלטות לגביהם. עמיתי חברי הכנסת, כל החוק הזה הוא חוק בעייתי, הוא חוק מסוכן, הוא חוק פסול. לא נכון להקים בית-דין לזרים. לא נכון להפקיע את הסוגיה הזאת או את הסיטואציה הזאת מרשויות המשפט של מדינת ישראל. יש במדינת ישראל רשויות משפט, יש עדיין שופטים בירושלים, בואו ניתן להם קצת לעבוד, גם בסוגיות מסובכות, ואולי במיוחד בסוגיות מסובכות, ניתן לשופטים להחליט, ולא נחליף אותם במנגנונים כל כך בעייתיים. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת דב חנין. חבר הכנסת ניצן הורוביץ, ואחריו – חבר הכנסת נסים זאב. אחרון – חבר הכנסת יריב לוין. ניצן הורוביץ (מרצ): אדוני היושב-ראש, תודה, חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת, החל בשמה וכלה בפרטים שלה ובתוכנה, היא עוד חוליה במסע של דה-הומניזציה שעושים לאותם אנשים שעובדים קשה מאוד במדינה הזאת, מטפלים באמא ובאבא הזקנים שלנו, באח הנכה שלנו, עובדים בשדות שלנו, עובדים בכבישים, באתרי הבנייה, במטבחים, וכמעט כולם, חשוב לזכור, באו הנה על ויזה דרך נמל התעופה בן-גוריון, כדי לעבוד כאן ולתרום לרמת החיים של כולנו, כך שהכינוי הזה, בית-דין לזרים, הוא כינוי פסול בעיני. אלה בני-אדם. אבל כאמור, הכינוי משקף מדיניות מסוימת. זאת הצעת חוק פסולה, שמעבירה סמכות ביקורת על גורלות של בני-אדם לאיזה מין טריבונל משונה ונחות מבחינה משפטית. זה בכלל לא בית-דין, דהיינו גוף של רשות שופטת, אלא גוף ממשלתי, פקידותי, ואני חושב שטעות חמורה להוציא את זה מידי בית-המשפט. חברי חברי הכנסת, במדינת ישראל אין מדיניות הגירה מסודרת, הכול נקבע בנהלים או בחצי-נהלים או בכל מיני סידורים פנימיים, ועכשיו גם במין סוג של טריבונל, שממונה על-ידי השר, יאריכו את כהונתו, את כהונת הדיינים, באופן כזה. סדרי הדין הם סדרי דין בעייתיים. הדיונים יכולים להתקיים ללא העובד הזר, תוך כדי שימוש בראיות חסויות. אגב, זה מתחבר לדיון הקודם שלנו, ששם שללו זכויות בסיסיות מעצורים ביטחוניים, וכאן בעצם שוללים את הזכויות הללו ממה שמכונה זרים. אבל שוב, גם שם וגם פה מדובר בבני-אדם, ואם אתם חושבים שהדברים האלה לא נוגעים לכם, אלא לאיזשהן קבוצות רחוקות כאלה, נידחות, דחויות, אתם טועים. אני רוצה שוב להדגיש: אנחנו עומדים עכשיו מול מסע תעמולה בעניין הזה, של הזרים כביכול, בין היתר אלה שעוברים הנה מגבול מצרים, ואני רוצה לשוב ולהזכיר לחברי הכנסת שהרוב הגדול, הגורף, יותר מ-90% של האנשים שנמצאים כאן, בארץ, במעמד בלתי חוקי, הגיעו על ויזה דרך נמל התעופה בן-גוריון, ומסיבות שונות ומשונות פקע המעמד החוקי שלהם. אלה לא מה שקוראים "מסתננים". אדוני היושב-ראש, אני חושב שצריך לדחות את העניין הזה. יש לנו בתי-משפט טובים, ראויים. אומנם אותם אנשים שבהם מדובר מכונים כאן זרים, אבל הם בני-אדם בדיוק כמוני וכמוך וכמו חברי הכנסת ושאר התושבים כאן, ועניינם יכול לבוא בפני בתי-משפט. אני רוצה לומר שמדובר כאן באמת בגורלות של בני-אדם, לשבט או לחסד, בדבר החיים שלהם, הרכוש שלהם, מקום המחיה שלהם, ולא צריך לזלזל בזה. אני מבקש לדחות את החוק. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת ניצן הורוביץ. חבר הכנסת נסים זאב. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לחזק את השר אלי ישי, שהביא את הצעת החוק הזאת, הצעה ממשלתית. סוף-סוף אפשר לומר שמנסים לעשות קצת סדר בכל ההפקרות ומה שקורה במדינה הזאת. סיפר לי השבוע, כבוד השר, מנהל חברת כוח-אדם – הוא אומר לי: אתה לא יודע כמה יהודים נכנסו רק בחודש האחרון לעבודה במקום אריתריאים ובמקום כל מיני אנשים שמבחינת החוק פג התוקף של הרשיון שלהם, כי הוא פוחד – הוא אומר: אגיד לך את האמת, לפני שנה ולפני שנתיים החזקתי כמה שיכולתי, והיה משתלם לי. היום לא משתלם לי להחזיק, כי אני יודע שהקנס שאני אקבל יעלה לי בשביל כל הרווח שלי של כל השנה עבור אותו עובד, ולכן אני עושה את החשבון נפש מראש. מה המשמעות? בגלל שקוראים לזה בית-דין לזרים, מה זה, בית-דין שדה? מה, לוקחים אותם לתלייה? אז מה אם בית-דין לזרים; כן, בית-דין לזרים. כשבאים זרים לפה, במקום לקחת אותם למערכת משפטית רגילה שעמוסה גם ככה, ואין יכולת בכלל להתמודד עם מה שקורה, קטסטרופה, הרי מדובר כמעט ב-100,000 לא חוקיים – אז תגיד לי, לאיזה בתי-משפט תפזר אותם? מי ידון בהם בכלל? אין להם מה לעשות, בתי-המשפט? לכן הרעיון להקים בית-דין לזרים – זה אנשי מקצוע, גם אם לא שופטים. אני מבין שהם לא שופטים בפועל, אבל סך הכול זה נושא מינהלי. מה, אי-אפשר לדעת אם פג התוקף של הוויזה, ועל איזה בסיס הוא נשאר בארץ? לכן אני חושב שהעניין הזה גם יכול לפתור את הבעיה גם של אלה שבאים מהצד הדרומי, שלצערי הרב הולכים ומתרבים באלפים וברבבות. אנחנו גם נצטרך לעשות פעם איזשהו חשבון נפש איך להחזיר אותם. על-פי חוק, לדעתי מדינת ישראל לא צריכה להתמודד ברמה הבין-לאומית, מכיוון שהם באים דרך מצרים, ועל-פי חוק הפליט לא נקרא פליט אם הוא עבר מדינה אחרת עד שהוא בא למדינה שלנו. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת נסים זאב. חבר הכנסת יריב לוין – הוא האחרון. ולאחר מכן אנחנו עוברים להצבעה. יושב-ראש ועדת הכנסת וגם חבר שלי. יריב לוין (הליכוד): אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חברות וחברי הכנסת, אדוני שר הפנים, ביקשת שאני אקצר, אז אני אומר שבכל אופן אני רוצה לברך אותך. נדמה לי שהמאבק העיקש שאתה מנהל סביב הנושא הזה ושמשרד הפנים מנהל סביב הנושא הזה מתחיל לתת את פירותיו ואת תוצאותיו. מדובר בבעיה קיומית אמיתית, וכשמדובר בבעיה קיומית צריך לפעמים לנקוט גם צעדים דרסטיים, ואני בהחלט מוכרח לומר גם לחבר הכנסת חנין וגם לחבר הכנסת הורוביץ, שאלה בהחלט צעדים דרסטיים. בעניין הזה אני בהחלט מסכים אתכם. אני רוצה להעיר הערה אחת נוספת. אני חושב שהרכב הוועדה שעליה דיבר חבר הכנסת חנין, בעיני לפחות הוא מחייב שינויים. אני חושב שוועדה שכולה מורכבת מאנשי הרשות המבצעת – זה לא דבר נכון, אבל אני חושב שהמגמה נכונה מאוד. אני הייתי מציע שאנחנו נקים כאן את הוועדה הזאת ואולי נעתיק את הדגם הזה גם לבחירה של שופטים בערכאות אחרות. יכול להיות שנגיע לתוצאה הרבה יותר מאוזנת מהתוצאה הלא-מאוזנת שיש לנו היום, כאשר לרשות השופטת יש משקל יתר. אדוני שר הפנים, אני מברך אותך, צריך להמשיך במאבק הזה וראוי שהכנסת תתגייס כדי לסייע להעביר את החוק הזה במהירות האפשרית. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת יריב לוין. חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה על חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 20) (בית-דין לזרים), התשע"א–2010. הצבעה מס' 28 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 13 נגד – 2 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 20) (בית-דין לזרים), התשע"א–2010, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד – 13, שני מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה ראשונה ותעבור לוועדת הפנים והגנת הסביבה להכנתה בקריאה שנייה. דוד רותם (ישראל ביתנו): להקים בתי-דין ובתי-משפט לוועדת הפנים? ניצן הורוביץ (מרצ): – – – היו"ר מגלי והבה: אדוני, הוועדה המוסמכת לדון בהצעת חוק זו לפי תקנון הכנסת היא ועדת הפנים והגנת הסביבה.