קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק מגן-דוד-אדום (תיקון מס' 6) (אגרות בעד שירות הסעת חירום), התשע"א–2010
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/551).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר מגלי והבה:
הצעת חוק מגן-דוד-אדום (תיקון מס' 6) (אגרות בעד שירות הסעת חירום), התשע"א–2010 – קריאה ראשונה. יציג לנו את החוק סגן שר הבריאות, חבר הכנסת יעקב ליצמן. בבקשה.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, סעיף 7א לחוק מגן-דוד-אדום, התש"י–1950, נועד להסדיר את קביעת הסכומים ואופן הגבייה של תשלום בעד שירותים שמד"א מספק, באמצעות הגדרתם כ"אגרות", ומתן סמכויות גבייה למד"א בהתאם לפקודת המסים (גבייה). צורת הסדרה זאת על מאפייניה המיוחדים ומתן סמכויות הגבייה למד"א לפי פקודת המסים (גבייה), מתאימים במיוחד למצבים של הסעת חירום בניידת. במקרה כזה, מד"א מנוע מלהתנות השירות בתשלום ואינו יכול להסדיר גביית התשלום מראש, בניגוד למצב הדברים הרגיל. במקרה של אספקת שירות בין "קונה מרצון" ל"מוכר מרצון". לאור האמור, יש חשיבות מיוחדת לתת למד"א כלי אכיפה יעילים כלפי מקבלי שירות סרבני תשלום.
לא כך הדבר לגבי שירותים אלקטיביים. שירותים כאמור רשאי מד"א, ככלל, להתנות בתשלום באופן המייתר את הצורך בהקניית סמכויות גבייה למד"א בהתאם לפקודת המסים (גבייה), והם מתקיימים על-פי רוב בתנאי תחרות ההופכים את צורת ההסדרה הנוקשה יחסית של אגרות ומידת הגמישות הצרה יחסית שיש לגורם הגובה אגרה להתאים את סכומה למציאות שוק דינמית, לבעייתית ובלתי מתאימה לעניין.
לנוכח פסק-דינו של בית המשפט העליון בעניין מטה הרוב, בג"ץ 2557/05, שבו נפסק כי הוראת סעיף 7א חלה גם על שירותים שמספק מד"א ושאינם הסעת חירום בניידת, באותו עניין – הצבת אמבולנסים וכבאיות בהפגנה, נדרש תיקון סעיף 7א, כך שיחול רק על הסעות חירום בניידת.
הגבלת תחולתו של סעיף 7א לפי האמור אינה שוללת את סמכות הממשלה להסדיר את המחירים בדרכים מתאימות אחרות כפי שתראה לנכון, בכלל זה על-ידי החלת פיקוח לפי חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו–1996. אני מבקש לאשר, אדוני היושב-ראש.
היו"ר מגלי והבה:
תודה לסגן שר הבריאות. היו כמה מתדיינים שלא נמצאים כאן ולא נרשמו. חבר הכנסת נסים זאב מתעקש?
נסים זאב (ש"ס):
לא מתעקש, רוצה לדבר.
היו"ר מגלי והבה:
אבל למה אתה נרשם בדקה התשעים? אני מוותר לך הפעם.
נסים זאב (ש"ס):
נרשמתי מההתחלה.
היו"ר מגלי והבה:
בסדר. בבקשה, חבר הכנסת נסים זאב.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כבוד סגן השר, הבעיה, כאשר אדם למשל מזמין אמבולנס למישהו אחר בכלל, לשכן שנפגע, שואלים: מי המזמין? והמזמין חייב בתשלום בסופו של דבר. לוקחים את תעודת הזהות שלו, את מספר הטלפון שלו.
היו"ר מגלי והבה:
הכול בטלפון?
נסים זאב (ש"ס):
והכול בטלפון, ונשלח לו אחר כך חשבון לתשלום. הוא עשה חסד מצד אחד, הוא הזמין את האמבולנס כי היה צורך, אבל בסופו של דבר הוא צריך להתמודד עם התשלום. איך זה בא לידי ביטוי בחוק הזה? זה דבר ראשון.
דבר שני, אנשים בתום לב חושבים ששירות מד"א הוא שירות כאילו של המדינה שניתן בחינם בעקבות תאונת דרכים או כל דבר. אז אם זה תאונת דרכים אז יש את הביטוח של הרכב וכו', שבסופו של דבר הוא נושא באחריות, אבל מי שמשלם בראשונה זה הנפגע עצמו, הוא צריך לשלם.
אני זוכר שאז ירדנו במעלית, כל סיעת ש"ס, מישהו הזמין אמבולנס ואני נכנסתי לאמבולנס כדי לבדוק רק את הלחץ דם. שלחו לי לשלם 660 שקלים. זוכר את זה חבר הכנסת מיכאלי. כמה שניסינו להסביר שמה פתאום אני צריך לשלם את זה באופן אישי – ואני שילמתי את זה בסוף, אתה יודע. שלחו לנו עוד הפעם מכתב, ועוד מכתב.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
ולא הזמנת.
נסים זאב (ש"ס):
מה?
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
ולא הזמנת.
נסים זאב (ש"ס):
אני לא הזמנתי. האמבולנס היה שם, ואמרו לי: אולי אתה רוצה להיבדק בדיקת לחץ דם? בדקו לי בדיקת לחץ דם בסך הכול. כמה יכולה לעלות בדיקת לחץ דם, תגיד לי, אדוני סגן השר? אני יכול לבדוק את עצמי כל חמש דקות, לא יעלה לי כסף.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
אם לא הזמנת אתה – – –
נסים זאב (ש"ס):
מה?
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
אם לא הזמנת אתה – – –
נסים זאב (ש"ס):
אני גם לא – – –
היו"ר מגלי והבה:
או הסיעה ביקשה ממנו שישלם עבור – – –
נסים זאב (ש"ס):
לא – – –
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
יש לי הרושם, אדוני היושב-ראש, שזה בגלל שהוא מש"ס.
נסים זאב (ש"ס):
בגלל שאנחנו מש"ס שמו אותנו במעלית שבאמת מלכתחילה היה בה אולי סיכון מסוים, כי עובדה שהכבלים שם נקרעו ואנחנו כולנו נפלנו. נס גדול היה לנו, ברצינות.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
– – –
נסים זאב (ש"ס):
מה?
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
היה בקואליציה – – –
נסים זאב (ש"ס):
אני לא זוכר. אבל לומר לך שזה היה מתוכנן או מכוון – לא.
אבל עוד דבר, וזה הדבר החשוב שבו אתה נגעת, אדוני סגן השר. הנושא של השירות, הטיפול הרפואי. כשאדם בא למד"א ולא יודע, ולפעמים יש לו איזה קרע מסוים, ומנתחים אותו שם במקום, הוא לא יודע את העלויות, ואחר כך נשלח לו גם כן תעריף, מחיר שהוא לא חושב שהוא צריך לשלם. לכן, אולי צריך מראש – – –
ליה שמטוב (ישראל ביתנו):
– – – כמה חודשים.
נסים זאב (ש"ס):
מה?
ליה שמטוב (ישראל ביתנו):
אחרי כמה חודשים.
נסים זאב (ש"ס):
לפעמים אחרי כמה חודשים. אבל הוא לא יודע אפילו על מה הוא צריך לשלם, וזאת הבעיה, שהאזרח הפשוט לא מבין שהוא צריך, שהשירות הוא בכלל בתשלום.
היו"ר מגלי והבה:
אוקיי, תודה, יפה. הוא יענה לך.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן:
– – –
נסים זאב (ש"ס):
אז בוא תגיד פה.
היו"ר מגלי והבה:
בבקשה, אוקיי. תודה, חבר הכנסת נסים זאב.
נסים זאב (ש"ס):
אני רק נתתי את הדוגמאות – – –
היו"ר מגלי והבה:
– – – לקריאה שנייה ושלישית.
נסים זאב (ש"ס):
בסדר, אבל אנחנו עכשיו מדברים על העניין.
היו"ר מגלי והבה:
בסדר, אוקיי.
נסים זאב (ש"ס):
פרסומי ניסא, כמו שאומרים.
היו"ר מגלי והבה:
אם אדוני רוצה להתייחס, בבקשה. אם לא – אני מניח שבדיון לקריאה שנייה ושלישית, מי שהחוק חשוב לו יבוא ויהיה נוכח בוועדה ויצביע על מה שנוח לו ומה שטוב לאזרחים.
חברי חברי הכנסת, אנחנו, אם כך, עוברים להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק מגן-דוד-אדום (תיקון מס' 6) (אגרות בעד שירות הסעת חירום), התשע"א–2010.
הצבעה מס' 29
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 14
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק מגן-דוד-אדום (תיקון מס' 6) (אגרות בעד שירות הסעת חירום), התשע"א–2010, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר מגלי והבה:
בעד – 14, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כך, אני קובע שהצעת מגן-דוד-אדום (תיקון מס' 6) (אגרות בעד שירות הסעת חירום), התשע"א–2010, עברה בקריאה ראשונה, ותעבור לוועדת הבריאות, כמובן ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, להכנתה לקריאה שנייה וקריאה שלישית.