חומר רקע
1
"ח כ בניסן התשפ"ג
19
באפריל2023
אל: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
סעיפים45
עד47
להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי
התקציב לשנות התקציב2023
ו-
2024), התשפ"ג-
2023
פרק ט': מיסים–
חובות דיווח של גופים פיננסיים לרשות המיסים (סעיף141
)ג המוצע;
דרישות מידע של רשות המסים מגופים פיננסיים (סעיף141ד המוצע)
במסמך זה יובא רקע כללי תמציתי ונושאים
מוצעים לדיון בנוגע לתיקונים המוצעים. בהמשך, לקראת
המשך דיוני הוועדה בפרטי ההצעה יופץ לחברי הוועדה מסמך הכנה נפרד שיתייחס לסוגיות הנקודתיות
.המתעוררות בכל אחד מהתיקונים המוצעים
התיקונים המוצעים
התיקו
ן המוצע
:הצעת החוק כוללת שני תיקונים שונים, הנוגעים למידע פיננסי שרשות המסים מבקשת לקבל
(1
)
חובות דיווח של גופים פיננסיים (סעיף141ג
)המוצע –
"מוצע להטיל על "גופים פיננסיים ,(בנקים
)'חברות ביטוח, גופים סולקים וכו חובה לדווח
לרשות המסים ,
מידע פיננסי ביחס לכל"
החשבונות
"העסקיים
של לקוחותיהם (חשבון של תאגיד
)"או חשבון שמוגדר על ידי הגוף הפיננסי כ"חשבון עסקי .
יודגש, כי מדובר ב דיווח שוטף שאינו מותנה בקיומו של
חשד קונקרט י ביחס
ל
לקוח.
לפי המוצע, פעם
,בחצי שנה יידרשו הגופים הפיננסיים לדווח
לרשות המסים , על סך הסכומים שהתקבלו וסך הסכומים
שהוצאו בחשבון העסקי של הלקוח בחצי
ה שנה שקדמה
ל
דיווח,
את פרטי הזיהוי של הלקוח והאם קיים
.נהנה בחשבון
(2
)
דרישת מידע מגופים פיננסיים (סעיף141ד
)המוצע –
מוצע להסמיך את מנהל
רשות המסים
(להלן–
)המנהל
לדרוש מכל גוף פיננסי להעביר לרשות המסים מידע פיננסי
לגבי קבוצ
ת
לקוחות בעלי
מאפיינים כלכליים
משותפים שיוגדרו על ידיו ,. לפי המוצע
ה מנהל יהיה מוסמך ,לדרוש מידע כאמור
" אם יש לו יסוד סביר להניח" כי הלקוחות שבקבוצה הפרו הוראה מהוראות חוקי המס, באופן שיש
בו כדי "לפגוע בגביית מס בהיקף שאינו מבוטל."
"יסוד סביר" כאמור יתבסס על
סממנים כללים,
שעניינם: ה ,היקף
ה אופן או
ה
תדירות שב
הם הופקדו סכומים בחשבון הלקוח או נמשכו ממנו;
מאפייני
הגורמים שהסכומים נמשכו או הועברו אליה
ם; היקף לא סביר של יתרות בחשבון; הא ו ופי של הפעילות
שהתבצעה בחשבון, לרבות פעילות עסקית בחשבון פרטי ופעילות במדינת חוץ .
לפי המוצע, גוף פיננסי
שקיבל דרישת מידע כאמור, יידרש, בתוך15
ימים מקבלת דרישת
המידע, למסור למנהל את פרטי
הזיהוי של הלקוח והאם קיים נהנה בחשבון, את סך הסכומים שהתקבלו וסך הסכומים שהוצאו
בחשבון, וכן את יתרות הפתיחה ויתרות הסגירה בחשבון, לגבי שנת המס שקדמה לדרישת המידע,
ביחס
לכל אחד מהלקוחות הכלולים
ב
קבוצה שאליה התייחסה דרישת המידע .
,יודגש, כי בניגוד להסדר המוצע בנוגע לחובות הדיווח השוטף דרישת המידע יכולה להיות מופנית גם
כלפי חשבונות פרטיים לגמרי .
רקע
הצעת החוק
דומה בעיקרה
נדונה בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת (להלן–
הוועדה או ועדת
החוקה), במשך מספר ישיבות במהלך השנים2015
ו-
2016
. ההצעה הובאה לוועדה
לאחר שפוצל
ה
מחוק
2
ההסדרים שנדון בכנסת
ב-
2015
.
עקב הקשיים הגדולים שההצעה מעוררת ונוכח התנגדות גדולה של
חברי הכנסת מכלל סיעות הבית–
הוועדה לא אישרה את הצעת החוק
לקריאה השנ
י
יה ו לקריאה
השלישית, וחדלה מלדון בה.
להש
ל
מת התמונה יצ
ן וי , כי בשנת2013
,, אישרה הכנסת, כחלק מחוק ההסדרים של אותה השנה תיקון
לפקודת מס הכנסה שהטיל על חלפני כספים חובה לדווח לרשות המסים על כל פעולה שביצע לקוח שלהם
בסכום העולה על50,000
₪
(להלן–
תיקון
חלפני הכספים .)
תקנות להפעלת התיקון הובאו לוועדת
החוקה רק בשנת2018
, ולאחר שאושרו על ידי ועדת חוקה נכנסו התקנות והתיקון לתוקף בנובמבר2019
,
כהוראת שעה לשלוש שנים. לפני מספר חודשים אישרה הכנסת תיקון שהפך את הוראת השע ה להוראת
.קבע במסגרת הדיונים בוועדה, טענו נציגי הממשלה כי
ההצדקה להסדר החריג
שבו גורם פיננסי מדווח
באופן שוטף
על לקוחותיו , נעוצה במעורבות הגבוהה של מגזר חלפני הכספים
בעבירות כלכליות
(טיעון
שעליו חזרו אך לאחרונה במסגרת הפיכת הוראת השעה להוראת קבע) .
חובות דיווח של גופים פיננסיים (סעיף141ג
)המוצע –
נושאים מוצעים לדיון
,בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב, כי תכלית התיקון המוצע היא "להילחם בהון השחור להעמיק את
גביית המס ולצמצם
העלמת הכ"נסות בידי עברייני מס .מעבר לדברים כלליים אלה, דברי ההסבר להצע ה
אינה מפרטים כיצד ההסדרים
אותם מוצע לקבוע, יקדמו בפועל את ה תכליות
האמורות.
(1
) פגיעה בפרטיות
כנגד התכלית של מלחמה בהון השחור, ניצבת,, בין היתר
הפגיעה בפרטיות
הלקוחות .
חרף העובדה
שמדובר בעסקים שחייבים בדיווח לרשות המסים ושהמידע המדווח
הוא מידע "עסקי" ולא מידע
,""פרטי
מוצע לוועדה לתת את דעתה
על שני היבטי פרטיות :
ראשית ,
היקף
הפגיעה בפרטיות שעשו
הי להיגרם כתוצאה
מעצם
מסירת המידע ,
ביחס למידע מהסוג
המבוקש .
האם קיומן של חובות דיווח על בעל עסק כלפי רשות המסים, זהה–
מבחינת היבטי הפגיעה
ב פרטיות שבה– לקיומו של משטר דיווחים שוטף
החל על צדדים שלישיים
ביחס לאותו בעל עסק?
שנית ,ה יבטי הפרטיות הנוגעים לשמירת המידע
ולאופן ה
שימוש בו.
בעניין זה, מוצע לוועדה לתת את
דעתה על
ההסדר המוצע ביחס לאופן ש
מירת המידע והשימוש בו
, שמאפשר גישה ישירה ו שימוש יחסית
נ רחב
במידע על ידי בעלי התפקידים הרלוונטי
ים ברשו
ת המסים , אל מול ההסדרה ההדוקה יותר
ש אותה
מוצע לקבוע בחלק
השני של ההצעה
)(ושנקבעה גם בתיקון בעניים חלפני הכספים , לעניין דרישת מידע
( מגופים פיננסיים סעיף141ד המוצע) (
לעניין זה, ראו גם.)בהמשך
נוכח האמור, מוצע לוועדה לדון באיזון שבין התכליות של התיקון המוצע ובין ה
יקף ה פגיעה בפרטיות
הלקוחות
שההסדר המוצע חל
לגביהם.
(2
)מטרת קבלת המידע
ב דברי ההסבר להצעת החוק נטען באופן כללי כי מטרת ההצעה היא "להילחם בהון השחור, להעמיק את
"גביית המס ולצמצם העלמות הכנסות בידי עברייני מס , אך אין הסבר מפורט
כיצד
המידע המדווח עשוי
לסייע בקידום המטרות האמורות .
בהקשר זה מוצע לוועדה לשמוע את אנשי
ה מקצוע
הרלוונטיים (
רואי
חשבון', יועצי מס וכו) ,כדי להבין מהם
מהו היחס שבין המידע המבוקש(
סכומים"שהתקבלו" בחשבון
וסכומים ש"הוצאו" מהחשבון,)
לבין המידע
שבעל העסק נדרש לד ווח לרשויות המס באשר
3
"ל
הכנס
תו"
?
מה מידת הרלוונטיות של נתונים אלה, והאם
נ יתן להסיק מהן מסקנות לא נכונות ביחס
ל
הכנס ה
החייבת בדיווח?
,כך, למשל האם יש "תנועות שיסומנו כ"תקבולים בחשבון ,(קבלת הלוואות
העברות כספים שונות וכו') שלא אמורות לבוא לידי ביטוי ב"הכנסות"
עליהן נדרש בעל העסק לדווח
לרשות המסים ?
(3) הקמת משטר דיווחים נוס
ף
בצד זה הקיים לפי
חוק איסור הלבנת הון ללא האיזונים שנקבעו בו
חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-
2000
, מחייב גופים פיננסיים לדווח לרשות לאיסור הלבנת הון באופן
שוטף על פעילויות פיננסיות שונות של לקוחותיהם. הדיווחים נאספים במאגר מידע שמנהלת הרשות
.לאיסור הלבנת הון הרשות לאיסור הלבנת הון הוקמה, בכוונת מכוון, כרשות מודיעינית שאינה בעלת
סמכויות חקירה,
מתוך
מחשבה שהרשו
ת תשמש כ
חיץ
בין הסקטור הפיננסי לרשויות החקירה, דבר
שאמור להבטיח
הגנה על הפרטיות ועל סודיות המידע התמים המדווח , ולאפשר להעביר רק מידע
פיננסי איכותי
.לידי רשויות האכיפה
לכן , רשויות החקירה השונות (ובכללן רשות המסים) אינן מקבלות
גישה ישירה למידע שבמאגר שמנהלת
הרשות , אלא נדרשות להגיש בקשה לקבלת מידע מהמאגר
שבניהולה (וכן הרשות רשאית להעביר להן מידע.)בהתקיים תנאים שנקבעו בחוק
הטלת חובה על הגופים הפיננסיים לדווח באופן ישיר לרשות המיסים וניהול מאגר
דיווחים על ידה,
מקימה משטר דיווחים נוסף
בצד זה הקיים
פי ל חוק איסור הלבנת הון,
ללא האיזונים שקבע המחוקק
בחוק איסור הלבנת הון .
,כך, בשונה מההסדר שלפי חוק איסור הלבנת הון ההסדר המוצע
מבטל את
החיץ בין
הגוף המודיעיני לגוף החוקר ,
באופן שרשות המסים היא גם הגוף שמקבל את המידע ומנהל
אותו וגם הגוף החוקר
והאוכף שע
ו
שה שימוש במידע .ביטול החיץ מוביל לכך, ש בשונה מההסדר שבחוק
איסור הלבנת הון
שם הגוף החוקר מקבל
מידע נקודתי לגבי חקירה קונקרטית
שקיים בה חשד לביצוע
עביר
ה פלילית ,, לפי ההסדר המוצע רשות המסים תקבל באופן שוטף את
מכלול המידע ,
ללא סינון
המידע או צורך ב
חשד קונקרטי , והשימושים שניתן יהיה לעשות במידע יהיו גם
שימושים אזרחיים.
נוכח האמור, מוצע לוועדה לדון ב
שאל ת היחס שבין
משטר הדיווחים שבחוק איסור הלבנת הון ל
משט ר
הדיווחים
המוצע , והאם השוני
ב
זהות הלקוחות והעובדה ש כאן מדובר
ב"חשבו "נות עסקיים שחייבים
בדיווח
לרשות המסים, מצדיקה יצירת משטר דיווחים
חדש ו
נפרד.
ככל שתחליט הוועדה שקיימת הצדקה
כאמור ,ובהמשך להיבטי הפגיעה ה אפשרית בפרטיות עליהם
,הצבענו לעיל
מוצע לוועדה
לשקול את האפשרות לאמץ גם כאן את ההסדר אותו מוצע לקבוע בחלק
השני של ההצעה (ושנקבע גם בתיקון בעניי
ן
)חלפני הכספים( , לעניין דרישת מידע מגופים פיננסיים סעיף
141ד המוצע). מנגנון זה
יוצר
חיץ פנימי בתוך רשות המסים
בין הגורמים שחשופים לדיווחים שבמאגר
,לגורמים העוסקים בחקירות ובשומות קובע גורמים ומטרות מוגדרות שלהם ניתן יהיה להעביר את
.המידע מהמאגר, ועוד
(4
)השלכות הרגולציה הנוספת על ה
גופים הפיננסיים
במצב
,הקיים
קיימת
)(לכל הפחות רגולציה כפולה
על הגופים הפיננסיים: ראשית, לכל אחד מהגופים
הפיננסיים יש רגולטור
ייעודי
(המפקח על הבנקים–
,לבנקים, וכן הלאה), שמוסמך לפקח על הגוף. שנית
כל הגופים הפיננסיים חייבים בדיווח ל
רשות לאיסור הלבנת הון
שמפקחת על קיום משטר הדיווחים
ומוסמכת להטיל עליהם
עיצומים כספיים . על
הגופים המוגדרים כ
חלפני כספים,
קיימת רגולציה נוספת
של חובות דיווח
לרשות המסים על
פעולות מסוימות
של לקוחותיהם .
על רגולציה כפולה ומשולשת ,זו
מוצע כעת להוסיף רגולציה
נוספת של רשות המ
יסים, ש הגופים הפיננסיים יחויבו לדווח לה באופן שוטף
4
על
סך התקב
ולים ו סך ההוצאות של.לקוחותיהם
הצורך של אותו גוף פיננסי להתמודד עם כמה
רגולטורים שונים בעת ובעונה אחת ,, שלכל אחד מהם דרישות וסמכויות שונות עלול להכביד בצורה
ממשית ולייצר עלויות גבוהות (שבסופו של חשבון עלולות להיות מגולגלות .)על הלקוח
כדי לברר את המשמעויות של
ה רגולציה
הנוספת אותה מוצע להטיל על הגופים הפיננסיים ,
מוצע כי
הממשלה תציג בפני הוועדה את דו"ח ה-
RIA
שנערך ביחס לתיקון המוצע , ואם לא נערך–
מוצע לבקש
מהממשלה
שתכין ו תגיש לוועדה דו"ח שיפרט את המשמעויות של הרגולציה הנוספת על הגופים
הפיננסיים
, ומהן החלופות שנבחנו.
,כך, למשל
האם נשקלה האפשרות ש במקום להקים משטר דיווחים
חדש שיחול על הגופים הפיננסיים ,
תוטל על
בעל העסק עצמו
חובה לדווח גם על סך התקבולים וסך
ההוצאות בחשבון העסק שלו , כחלק מהמידע שהוא נדרש לדווח
לרשויות המס?
(5
) נתונים
כדי שהדיונים בוועדה יתבססו על תמונה מעודכנת של המציאות, ויהיה ברור לחברי הוועדה מה היקף
הדיווחים שיועברו לרשות המיסים, והאם ועד כמה המידע המדווח אכן יש בו כדי לסייע במלחמה
בהעלמות מס , מוצע לבקש מרשות המסים
את הנ:תונים הבאים
)א "המספר הכולל של "גופים פיננסיים
שיש כיום בישראל וכמה לקוחות הם משרתים ;
)ב מספר בעלי חשבונות עסקיים
ש יש כיום בכל אחד
מהגופים הפיננסיים ;
)ג שיעור תיקי
ה
חקירה בעבירות מס, בכל אחת מ-5
השנים האחרונות, שבהם עשו
החוקרים שימוש ב מידע של סך כל הסכומים שהתקבלו וסך כל הסכומים שהוצאו מחשבון עסקי של
חשוד
לצורך
חקירתם ;
)ד
שיעור שומות מס, בכל אחת מ-5
השנים האחרונות, שבהם נדרש עשו
פקיד
י
השומה
שימוש ב מידע של סך כל הסכומים שהתקבלו וסך כל הסכומים שהוצאו מחשבון עסקי של
הנישום לצורך עריכת השומה ;
)ה מידת התרומה שהיתה למידע כאמור בתיקי חקירה או בשומות מס
שבהם נעשה בו
שימוש, ל.העלמות מס
(6) התשתית הטכנולוגית הנדרשת לביצוע הצעת החוק
הצעת החוק מחילה חובות דיווח
דו-
שנתיות על
כמות גדולה של
גופים פיננסיים במשק, ביחס לכל
החשבונות .העסקיים של לקוחותיהם
מדובר ב עשרות או מאות אלפי דיווחים
ב
כל שנה , אם לא למעלה
מכך
. האם הוקמה תשתית טכנולוגית עדכנית שתאפשר קליטה של מידע בסדר גודל כזה? אם לא –
תוך
כמה זמן צפויה התשתית להיות מוכנה? מה התקציב שהוקצה לכך? כמה תקני כוח אדם?הוקצו לכך
חובות דיווח של גופים פיננסיים (סעיף141ד
)המוצע–
נושאים מוצעים לדיון
ההסדר המוצע
מסמיך את מנהל רשות המסים
להפעיל סמכות שלטונית פולשנית לא על בסיס חשדות
קונקרטיים כלפי אדם מסוים, אלא
על יסוד השתייכות
ו לקבוצה
בעלת
מאפיינים כלכליים
,מסוימים
שבהתבסס על
נתונים סטטיסטיים ומודלים טיפולוגיים של רשות המסים, מקימים
"יסוד סביר להעלמת
.מס" לגבי חברי הקבוצה
בדיונים שהתקיימו בוועדת החוקה ב-
2015
ו-
2016, הדוגמה שחזרה וניתנה על ידי נציגי רשות המסים,
כדוגמה לקבוצה שמעוררת "יסוד סביר להעלמת מס", היא קבוצת האנשים שמעבירים כספים בסכומים
גדולים לחשבונות באיי קיימן. ואולם, כפי שהתברר
ב ,דיונים נוסח ההסדר המוצע מאפשר,באותה מידה
לדרוש מידע גם לגבי קבוצות ,פחות "דרמטיות" מזו שבדוגמה הנ"ל :כגון כל מקבלי קצבה מסוג מסוים
מביטוח לאומי, כל נבחרי הציבור
ברמת בכירות מסוימת
או כל האנשים שמשתייכים
לקבוצה מגזר
י ת
5
מסוימת, של חשבונם הועברו
כספים מעל סכום מסוים.
,למעשה מדובר בכלי שמאפשר לבצע
,"פרופיילינג", כלומר לאפיין קבוצות מסוימות
כ"חשוד
ות ," בביצוע עבירות על יסוד קיומם של נתונים
סטטיסטיים ומודלים טיפולוגיים הנוגעים
לאותה קבוצה.
(1) הקשיים ב
קבלת מידע על קבוצ
ו ת""חשודות
על בסיס מידע סטטיסטי ומודלים טיפולוגיים
)א
פגיעה בפרטיות :בשונה מ השאלה שנדונה לעיל ביחס לחובות דיווח
לע חשבונות עסקיים , שם היבטי
הפרטיות הנוגעים לעצם מסירת המידע
היו מרוככים יותר ,
ההצעה לאפשר למנהל רשות המסים להפנות
"דרישות מידע" בנוגע ל מידע פיננסי
רגיש ש ל
חברים ב"קבו "צה כלשהי שתוגדר על,ידיו
מהווה פגיעה
של ממש בפרטיות
ם.
,בהקשר זה מוצע לחברי הוועדה לתת את דעתם :על ההיבטים הבאים
דריש
ו ת
המידע יכולה להתייחס ל קבוצות
גדולות של אנשים
(אין כל
מגבלה לגודל ה)קבוצה ;
העדר דרישה
לקיומו של חשד קונקרטי
;כלפי מי מחברי הקבוצה
והעיקר, כפי ש ,כבר נאמר שדרישת המידע יכולה
להתייחס גם ל
אנשים פרטיים שלא חלה עליהם חובת דיווח.
)ב
הפיכת אדם לחשוד לא מכוח מעשיו אלא מכוח השתייכותו לקבוצה :
נוסף על
כך ש במקרים מסוימים
הגדרת הקבוצה "כ"חשודה עשויה לעלות כדי
הפליה ופגיעה בשוויון
(בשל אכיפה מוגברת כלפי קבוצות
,)מיעוט ומגזרים שונים מוצע לחברי הוועדה לתת את דעתם על כך ש ההסדר המוצע גם
מאפשר
להפוך
"קבוצות שלמות של אנשים לחשודים בביצוע עבירה, או, למצער, ל"טעוני בדיקה,
שיידרשו לשכנע
מדוע הם אינם אשמים
בהעלמת מס חרף השתייכותם לקבוצה
ה""חשודה , וכל זאת ללא שיש בסיס
ל חשד אישי.קונקרטי כנגדם
הדבר אף עלול לשמש
כסוג ש ל"אות קין" ביחס לאותה קבוצה ,
באופן
ש פוגע
בכבודם.
לכאורה, ניתן היה לטעון (וכך אמנם טענו נציגי רשות המסים בדיונים בוועדה
ב-
2015
ו-
2016
)
כי רשות
,המסים רשאית לערוך ביקורת ולבדוק את תיק המס של כל אדם, גם ללא קיומו של חשד קונקרטי נגדו
ולכן אין בכך כל פגיעה אלא רק מתן כלי לרשות המסים למקד את הביקורות שהיא עורכת. אנו סבורים
.כי טיעון זה אינו משכנע ההבדל בין
הסמכות לבדוק את תיק המס של אדם מסוים,
לבין
ה סמכות
להגדיר קבוצ
ו ת שלמות של אנשים
כ חשודים בביצוע עבירה ועל יסוד זה לדרוש מידע לגביהם, הוא
הבדל מהותי ועקרוני ולא הבדל טכני.
)ג
השלכות אפשריו
ת :
הקונספציה שרשות אכיפה יכולה לדרוש מידע מגופים פרטיים לגבי קבוצות
" שלמות של אנשים על בסיס
פרופיילינג" של אותן הקבוצות ,אינה מובנית מאיליה .
,נוכח האמור בבואם
להחליט אודות אימוץ ,ההסדר המוצע
מוצע לחברי הכנסת
לשקול גם את ההשלכות העתידיות
האפשריות שעשויות להיות לאימוץ הסדר
מעין זה, ביחס ל רשויות.אכיפה אחרות
(2
") טיבם של הסממנים לקיומו של "יסוד סביר להעלמת מס
סעיף141ד (ד) המוצע, מונה מספר "סממנים", שלפי התפיסה העומדת ביסוד הצעת החוק יש בהם כדי
לבסס
.""יסוד סביר להעלמת מס :חשוב להבהיר לעניין זה שני דברים
ראשית , בניגוד למה שעשוי
להשתמע מהנוסח
לא מדובר ב
חשד קונקרטי
להעלמת מס
נגד אדם מסוים, אלא ב חשדות שנוצרים כלפי
אדם על יסוד
נתונים סטטיסטיים
הנוגעים
לקבוצה אליה הוא מ
שתייך .שנית ,
הסממנים המוצעים
משקפים דפוסים רחבים ,
שמנהל רשות המסים הוא זה שיוצק בהם
את פרטי התוכן
ביחס לקבוצה
הספציפית
. כך, המנהל
הוא זה שייקבע ביחס לקבוצה מסוימת, האם הסממן שמקים לגביה "יסוד סביר
להעלמת מס" הוא
היקף הפקדות
של5,000
₪
או של20,000
,₪תדירות הפקדות
של פעם בחודש או
פעמיים בשנה, או
אופן הפקדה
.של מזומן או העברה בנקאית
6
רשימת הסממנים המוצע ת, כמו גם התפיסה העומדת ביסוד רשימה זו
מעורר
ים שאלות:
.א סממנים שספק אם יש ,בהם, כשלעצמם יסוד סביר
להעלמת מס :
סעיף141
()ד(ד1) ו-(2)
המוצע
קובע ,
כי "בהתבסס על
מאפייני הגורמים שהסכומים נמשכו או הועברו אליהם
" המנהל יכול לקבוע כי "
יש
."יסוד סביר להעלמת מס
,כך ,למשל לפי המוצע המנהל יהיה מוסמך לקבוע כי המאפיינים של הקבוצות
הבאות מקימים לגביהן :""יסוד סביר להעלמת מס נותני שירותים מסוימים שנטען לגביהם שהם
רגילים לעבוד"ב"שחור וללא דיווח ,
אנשים השייכים למגזר שהנוהג לעבוד בו במזומן רווח יותר, סוגים
מסוימים של נבחרי צ יבור
ש ,חשופים מעצם תפקידים לשחיתות שלטונית או כל קבוצה אחרת שלפי
המידע הסטטיסטי
המקצועי שברשותו ,
מאפייניה מקימים .""יסוד סביר להעלמת מס האמנם מוצדק
לקבל את ההנחה העומדת ביסוד סממן זה, ולפיה
ה ,שיוך קבוצתי, כשלעצמו ללא כל התנהגות נוספת
?"(היקף הפקדות, תדירות הפקדות וכו'), יכול להקים, מיניה וביה, "יסוד סביר להעלמת מס
נראה כי
.הנחה זו מעוררת קושי
,נוכח האמור
מוצע לחברי הוועדה לבחון היטב את כל אחד מהסממנים המוצעים ,
לשקול את תוקף
ההנחות הע.ומדות ביסוד הסממנים המוצעים, והאם יש הצדקה לאימוצם
.ב
רוחב הסממנים יכול להפוך כל פעילות פיננסית לחשודה : הסממנים המוצעים מנוסחים בצורה
עמומה ,ו
מאפשרים
למנהל רשות המסים לקבוע אינספור מתווים אפשריים
ש מקימים "יסוד סביר
"להעלמת מס ,. כך, למשל יכול המנהל לקבוע כל ""היקף ההפקדה(
5,000
,₪
50,000
,₪
500,000
₪
או
5
מיליון ,)₪
כל ""אופן ההפקדה)(מזומן, שיק או העברה בנקאית,
כל ""תדירות ההפקדה שיחליט (כל
)חודש, כל רבעון, כל חצי שנה, כל שנה , וכל "פעילות" שהיא, שביחס לקבוצה מסוימת שיגדיר תיחשב
ככזאת שמקי" מה"יסוד סביר להעלמת מס.
,נוכח האמור מוצע לחברי הוועדה לשקול את המשמעויות, ההשלכות והקשיים שמעוררת הענקת
סמכות כה רחבה למנהל רשות המסים, על יסוד סממנים
עמומים.
כן מוצע לחברי הוועדה לשקול
חלופה אפש
רית , ולפיה יצומצמו
ואולי
אף יבוטלו חלק מהסממנים
,המוצעים ובמקביל ייקבע רף גבוה יותר להוצאת דרישת
מידע. כך , ניתן להציע כי הוצאת דרישת מידע
תתאפשר ב רק" מקרים בהם הסממנים מקימים ,יסוד להניח
ברמה גבוהה של ודאות"
קיומה של העלמת
מס ,
ורק אם מדובר
בפעילות שהיא מעל ל
סכום מסוים
(או
צמצומים אפשריים נוספים.)
(3
) טיבה של הפגיעה הפוטנציאלית בגביית המס
על פי המוצע, ה"יסוד סביר להעלמת מס"
צריך להיות כזה, שיש בו "כדי לפגוע בגביית מס בהיקף שאינו
מבוטל". דרישה זו:מעוררת קשיים שונים ראשית ,מדובר ב דרישה
עמומה
שלא ברור מה טיבה וכיצד
יש לפרשה :
האם
ה"היקף שאינו מבוטל"
נמדד ביחס לכלל גביית המסים בישראל? ביחס לנישומים
א חרים עם מאפיינים דומים? ביחס לנישום עצמו? על פי שיקול דעתו של המנהל? יוער, כי לא מצאנו
ביטוי דומה בחקיק
ה אחרת .שנית ,
לא ברור האם הפגיעה היא של
כל אחד מחברי הקבוצה
או של כלל
חברי הקבוצה? ככל שהכוונה היא לאפשרות השני
י ה הרי שכל דרישת מידע לגבי קבוצה שכוללת מספר
רב של אנשים ,, גם אם היא שולית ביחס לכל אחד מחברי הקבוצה ,תוביל
ברמה גבוהה של ודאות ,
ל פגיעה
מ צרפית בהיקף
לא מבוטל.
נוכח האמור, מוצע לחברי הוועדה לשקול להבהיר את יסוד הפגיעה
הפו טנציאלית בגביית המס, למשל, על דרך של קביעת סכומי מינימום לחשד
להעלמת מס
, ו הבהרה
שהכוונה היא לפגיעה בגביית מס
של כל אחד מחברי הקבוצה.