קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק החינוך הבלתי-פורמלי לילדים ונוער, התשס"ט–2009 [הצעת חוק פ/121/18; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת יואל חסון) היו"ר ראובן ריבלין: הצעת חוק החינוך הבלתי-פורמלי לילדים ונוער, התשס"ט–2009 – נא להצביע; לא, נא להציג. יואל חסון (קדימה): נא להתנהג בהתאם, אדוני היושב-ראש. היו"ר ראובן ריבלין: הצעת חוק החינוך הבלתי-פורמלי. חבר הכנסת הנכבד, יושב-ראש ועדה לענייני ביקורת המדינה, יואל חסון המציע. בבקשה, אדוני. יואל חסון (קדימה): תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, שרי הממשלה, הצעת חוק החינוך הבלתי-פורמלי היא בעיני הצעת חוק חשובה ומשמעותית. הצעת החוק הזאת עברה בכנסת הקודמת ברוב קולות וזכתה לתמיכת הקואליציה הקודמת. לצערי, לא הספקנו, בגלל פיזור הכנסת, לסיים את תהליך החקיקה של הצעת החוק החשובה הזאת. החינוך הבלתי-פורמלי, שאולי מעטים מכם יודעים שאני בא מתוכו ואני הייתי חלק ממנו תקופה משמעותית בחיי, כולל, למעשה, את כל המסגרות הבלתי-פורמליות המשמעותיות, כמו תנועות הנוער, כמו המתנ"סים, כמו כל פעילות אחר-הצהריים שאמורה להשלים את החינוך הפורמלי. יש לנו היום, למעשה, חוק לימוד חובה, שמחייב חינוך פורמלי על כל המשמעויות שלו. בתחום הבלתי-פורמלי אין חובה. למעשה, אנחנו נמצאים היום במציאות שבה החינוך הבלתי-פורמלי הוא חינוך תלוי מוטיבציה של ראש הרשות ושל הרשות המקומית; לא רק מוטיבציה אלא גם אפשרויות כספיות ותקציביות. המצב היום, חברי חברי הכנסת, הוא שיש ערים בישראל שיש בהן חינוך בלתי פורמלי מושקע, רחב, משמעותי. מטפלים בילדים שלנו בשעות אחר-הצהריים במסגרות שונות ורחבות. אבל יש מסגרות אחרות, רשויות מקומיות אחרות שבגלל בעיות תקציב או בגלל סדרי עדיפויות אחרים אין אותה רמה של חינוך בלתי פורמלי. אני רוצה לומר לכם שגם לפי דיווחי משטרת ישראל, במקומות שיש חינוך בלתי פורמלי מושקע, במקומות שבהם תנועות הנוער, המתנ"סים, החוגים – שלום ליושב-ראש החדש – המתנ"סים והחוגים פעילים, ופעילים בצורה משמעותית, יש פחות אלימות בקרב בני-נוער, יש פחות מקרי פשע בקרב בני-נוער, יש יותר חברה תורמת, חברה מעורבת מצד בני-הנוער. אני מבקש בהצעת החוק הזאת, חברי הכנסת, למעשה לעגן את הסטנדרד הסביר והטוב של חינוך בלתי פורמלי. אני אומר לכם, זה דבר חשוב. מדינת ישראל יש לה באמת, מצד אחד, הישגים רבים מאוד בתחום החינוך הפורמלי – יש לה גם בעיות – אבל בתחום הבלתי-פורמלי אין הסדרה. אין הסדרה של הנושא הזה. כל מי שעוסקים בחינוך בלתי פורמלי, משנה לשנה נלחמים על הקיום שלהם, גם מול השלטון המרכזי וגם אל מול השלטון המקומי. רק עכשיו, היום, היה דיון בוועדת החינוך, בראשות חבר הכנסת מילר, בנושא קריסתם של המתנ"סים במדינת ישראל. היום היה דיון על המתנ"ס בקריית-שמונה, נכון, אדוני היושב-ראש? ויש מתנ"סים אחרים. אני אומר לכם, חברי חברי הכנסת, אם לא נסדיר בחוק סטנדרד מינימלי לחינוך בלתי פורמלי, אנחנו נהפוך את החינוך הבלתי-פורמלי קודם כול רק לעשירים, ואנחנו בוודאי נצמצם אותו ברוב הרשויות במדינת ישראל. אני רוצה ליצור בהצעת החוק, חברים, כפי שאמרתי, סטנדרד. את הסטנדרד הזה צריך לעשות גם בשילוב השלטון המרכזי וגם בשילוב השלטון המקומי, שהיום לוקח על עצמו את רוב הנטל – את רוב הנטל – של קיום חינוך בלתי פורמלי, בעניין הזה. אני העליתי את החוק הזה, כמקובל, לוועדת שרים לחקיקה, ולצערי, ועדת השרים לחקיקה מתנגדת לחוק. הסיבה העיקרית שנאמרה היא שהממשלה רוצה להוביל הצעת חוק יזומה מצדה לנושא הזה, לטיפול הזה. אני, בתחילת הקדנציה הזאת, פגשתי את שר החינוך גדעון סער, שוחחתי אתו על העניין הזה. זו פגישה שהתקיימה לדעתי לפני שנה, אולי יותר משנה. אמר לי שר החינוך גדעון סער שהוא מקדם הצעה כזאת, שהוא שוקל בחיוב, הוא חושב על זה, הוא מאמין בזה, אבל אמר לי עוד פעם, שהממשלה היא זאת שצריכה להוביל את זה, וכך גם נאמר בוועדת השרים השבוע. אני ביקשתי מיושב-ראש הקואליציה, חבר הכנסת אלקין, להעלות את הצעת החוק הזאת ולאפשר לי הצבעה במועד אחר, כדי באמת לתת לממשלה הזדמנות לקדם את הצעת החוק הזאת. אני מודיע כאן על בימת הכנסת: אני מוותר על הקרדיט בהצעת החוק הזאת. אני מוותר על הקרדיט – שעל שמי תירשם הצעת החוק הזאת. הלוואי שהיא תירשם על שמו שר החינוך גדעון סער. מראש אני מוכן שזה יהיה כך. יותר מזה: אני מוכן ומקבל ומאחל ומייחל שהצעת החוק הזאת תירשם לזכותה של ממשלת נתניהו. לכן אני ביקשתי לאפשר לי דחייה בהצבעה על ההצעה הזאת, ואני אמתין עד – באמת – יוזמה שתבוא מצד הממשלה. אני סיכמתי גם עם יושב-ראש הקואליציה שההעלאה להצבעה תהיה בהסכמה, אבל אני אומר, יחד עם זאת: אני חושב שיותר מחמישה חודשים אין צורך לתת לממשלה. הממשלה עסקה בזה, הממשלה הקודמת הסכימה לחוק הזה, מנגנוני משרד החינוך מכירים את החוק, מכירים את המערכת, אין צורך ביותר מחמישה חודשים, מעבר לחמישה חודשים. לכן, מבחינתי, אני אביא את הצעת החוק בהסכמה במושב הבא להצבעה, אם משרד החינוך עד אז לא יביא הצעת חוק ממשלתית ברוח הדברים של קידום החינוך הבלתי-פורמלי בישראל, ואז תחליט הממשלה אם היא תומכת או לא תומכת. אני אומר עוד פעם: אני מקווה שבתוך חמישה חודשים נתחיל את המהפכה הזאת, של הסדרת החינוך הבלתי-פורמלי בישראל, של הסדרת החינוך בשעות שבית-הספר מסתיים וצריך להתחיל לטפל בילדים מעבר לשעות בית-הספר. זה סטנדרד מחייב, זה סטנדרד שצריך לקיים אותו והוא חייב להיות בחוק. לכן אני מצפה שהממשלה בתוך חמישה חדשים תביא הצעת חוק ממשלתית בנושא. אם לא – אני מקווה שזה לא יקרה, אבל אם לא – במושב הקיץ אביא את הצעת החוק הזאת להצבעה, ואז הכנסת תצטרך לקבל את ההחלטה שלה. מי ייתן ונצביע עוד במושב הזה או בתחילת המושב הבא על הצעת חוק ממשלתית ברוח הדברים הללו. תודה רבה. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. תשובה והצבעה במועד אחר.