קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק אחריות מזמין שירותי קבלן לזכויות העובדים, התש"ע–2010
[הצעת חוק פ/2330/18; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר אחמד טיבי:
אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חוק אחריות מזמין שירותי קבלן לזכויות העובדים, של חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה, אדוני. עשר דקות. עד עשר דקות.
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה, אדוני ראש הממשלה, רבותי השרים, עמיתי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת את אחד החוקים החברתיים החשובים ביותר שעומדים על סדר-יומנו, והוא חוק אחריות מזמין שירותי קבלן לזכויות העובדים. זו הצעת חוק ששותפים לה חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה – חברת הכנסת מירי רגב, אנוכי עבדכם הנאמן, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, חבר הכנסת יעקב אדרי, חבר הכנסת ניצן הורוביץ, חבר הכנסת דוד אזולאי, חבר הכנסת דניאל בן-סימון – כפי שאתם רואים, עמיתי חברי הכנסת, קשת רחבה של חברי כנסת ממגוון סיעות, כולנו מחויבים לטיפול ולהסדרה של אחד התחומים הקשים והבעייתיים ביותר במערכת החברתית שלנו, נושא עובדי הקבלן.
עמיתי חברי הכנסת, דרך ההעסקה הבלתי ישירה, מה שקרוי אצלנו עובדי קבלן, הפכה, בחברה הישראלית, למכת מדינה. חמישית מהעובדים במשרדי הממשלה הם היום עובדי קבלן. המתכונת הזו, של העסקה לא ישירה, הולכת והופכת ליותר ויותר רווחת, והיא הולכת והופכת ליותר ויותר רווחת מכיוון שהיא דרך קלה ונוחה למעסיקים להתחמק מהאחריות שלהם ומהחובות שלהם לעובדים שעובדים אצלם.
כאשר אדם עובד במקום עבודה, יש לו, כמובן, תנאים של שכר, של זכויות סוציאליות, אבל כאשר הוא עובד באמצעות קבלן, המזמין תמיד יכול לומר: אני לא אחראי. אני לא אחראי, לא לשכר, לא לתנאים ולא לזכויות הסוציאליות של אותו עובד.
ולכן, עמיתי חברי הכנסת, דרך ההעסקה הזו היא דרך שמשתלמת למעסיקים, בדיוק מכיוון שהיא פוגעת בעובדים. מכיוון שזו הדרך הקלה והפשוטה להתחמק מהחבויות, כולל מהחובות החוקיות, מהחובות שבחוקי המגן, מהחובות שבהסכמים קיבוציים, הסדרים קיבוציים; דרך קלה, פשוטה וזולה להתחמק מהחבויות האלה ולהתחמק מהאחריות לעובדים.
עמיתי חברי הכנסת, אותה בעיה של עובדי קבלן, כמובן רלוונטית לציבור גדול, שהוא גם ציבור גדל והולך בחברה הישראלית, אבל היא לא רלוונטית רק לציבור הזה. העובדה שכל כך הרבה עובדים בישראל עובדים במתכונת העסקה לא ישירה בעצם גורמת לכך שכל שוק העבודה בישראל יורד למטה מבחינת תנאי העבודה ותנאי השכר. תמיד אפשר לבוא לעובדים ולהגיד להם: אם אתם לא תתפשרו, אם אתם לא תוותרו על תנאים, אם אתם לא תוותרו על מעמד, אם אתם לא תוותרו על זכויות, אנחנו נפטר אתכם, ובמקומכם ניקח עובדי קבלן. ולכן, כשאנחנו מגינים על עובדי קבלן, עמיתי חברי הכנסת, אנחנו לא מגינים רק על עובדי הקבלן, אלא על כל ציבור העובדים במדינת ישראל.
הצעת החוק הזאת, עמיתי חברי הכנסת, התחילה את דרכה עוד בקדנציה הקודמת. קבוצה גדולה של חברי כנסת, אני הייתי אחד מהם, חברת הכנסת ליה שמטוב היושבת אתנו גם כן היתה שותפה, חברי כנסת נוספים – קידמנו הצעת חוק מאוד מאוד דומה לזו שאנחנו מביאים היום בפני מליאת הכנסת.
הצעת החוק ההיא עברה דרך ארוכה בכנסת הקודמת. היא עברה בסופו של דבר, אחרי הרבה מאבקים, בקריאה טרומית, עברה אחרי מאבקים רבים גם בקריאה ראשונה, ולמעשה, אדוני היושב-ראש, הגיעה כמעט לסוף דרכה בכנסת, כאשר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת בעצם השלימה את הכנתה לקריאה שנייה וקריאה שלישית. אם היינו משלימים את המהלך בכנסת הקודמת, היינו היום נמצאים במצב חקיקתי הרבה יותר טוב, הרבה יותר פשוט, בכל מה שקשור לעובדי קבלן. למרבה הצער, הכנסת הקודמת התפזרה לפני שהספיקה להשלים את החקיקה בהצעת החוק ההיא, וכך אנחנו נותרנו בעצם במצב הבעייתי שאנחנו נמצאים בו כרגע.
הרעיון המרכזי בהצעת החוק הזאת הוא הטלת אחריות מקבילה לכל זכויות העובד גם על מי שמזמין את שירותיו, מי שבעצם מזמין את הקבלנים לעבוד אצלו. אם יש עובדות ניקיון שעובדות באוניברסיטת תל-אביב, לא רק החברה הקבלנית שמבצעת את עבודות הניקיון האלה תהיה אחראית לשכרן, לתנאיהן, לזכויותיהן, אלא גם מי שהזמינה את השירות הזה, כלומר בדוגמה הזאת – האוניברסיטה.
עמיתי חברי הכנסת, ברור שמנגנון כזה בעצם יאפשר לנו להתמודד עם אותו תמריץ מבני שהיום מעודד להעסיק עובדים במתכונת העסקה בלתי ישירה. אותו מנגנון של אחריות מקבילה, שמאפשר לעובד לבוא ולדרוש את זכויותיו לא רק מקבלן השירותים או מחברת כוח-האדם, אלא לבוא ולדרוש את זכויותיו גם מהמעסיק האמיתי שלו, זה שנהנה מעבודתו, זה שהעובדה נעשית בחצריו – אותו מנגנון יאפשר בעצם להתגבר על האינסנטיב – על התמריץ – שמעודד היום את העבודה במתכונת העסקה בלתי ישירה.
עמיתי חברי הכנסת, העסקה בלתי ישירה מעמיקה את העוני ואת הפערים החברתיים. עובדי קבלן נמנים בדרך כלל עם הקבוצות החלשות בחברה. גם כאשר הם עושים את אותה עבודה עצמה, מחקרים מראים ששכרם נמוך יותר משכר עובדים אחרים שעוסקים באותה עבודה. אבל מתכונת ההעסקה הבלתי-ישירה הזאת הולכת ומתפשטת ומגיעה לתחומים רבים ונוספים של החיים החברתיים שלנו; אנחנו לא עוסקים רק בעובדות ניקיון או בעובדי שמירה, אנחנו מדברים היום גם על עובדי קבלן שהם אחיות בתי-ספר, וגם על עובדי קבלן שהם מורים, וגם על עובדי קבלן שהם רופאים. המתכונת הזאת, המחלה הזאת, הולכת ומתפשטת.
אם אנחנו לא נדע, כחברה, לתת לתופעה הזאת פתרון מערכתי – והפתרון המערכתי חייב להתמודד – להתחיל בהתמודדות – עם הסיבה להעסיק במתכונת בלתי ישירה, והסיבה היא אותם אינטרסים, אותה כדאיות כלכלית, אותה יכולת להתחמק מזכויותיו, משכרו, מתנאיו של העובד כאשר עושים את זה בצורה הבלתי-ישירה. זה האינטרס שגורם, עמיתי חברי הכנסת, לבעיה הקיימת, ואם אנחנו רוצים להתמודד אתה אנחנו חייבים לעשות זאת בדרך של התמודדות עם האינטרס עצמו.
המנגנון שאנחנו מציעים בהצעת החוק, אגב, הוא מנגנון מאוד מאוזן. אנחנו מאפשרים לעובדים לפנות לקבלנים, אנחנו מציעים אחריות של המזמין, שהיא בעצם באה בשורה השנייה, כאשר המערכת איננה נותנת תשובה באמצעות הקבלן או חברת כוח-האדם. ההסדר שאנחנו מציעים, עמיתי חברי הכנסת, נוגע לא רק בחובה לשלם שכר מינימום, אלא בכל תשלום שכר, בזכויותיו הבסיסיות של עובד קבלן כוח-האדם, או קבלן השירותים. התוצאה של קבלת ההצעה הזאת, עמיתי חברי הכנסת, תהיה בעצם מניעה – בעתיד – של מתכונת ההעסקה המלאכותית באמצעות חברות הסוחרות בכוח-אדם בכל אותם מצבים רבים ומגוונים שאין שום צורך בכך, אין שום הצדקה לכך, כאשר המטרה האמיתית היחידה היא אותה מטרה עסקית לא לגיטימית של התחמקות מיחסי עובד-מעביד, של התחמקות מעמידה בזכויותיו של העובד ובחובותיו של המעביד.
עמיתי חברי הכנסת, הסוגיה הזאת, שאני מניח היום על שולחנה של הכנסת, היא סוגיה בעלת חשיבות עקרונית חברתית ומוסרית ממעלה ראשונה. אנחנו לא יכולים לאפשר שהכנסת הזאת תהיה פחותה מהכנסת הקודמת בנושא של עובדי קבלן. בכנסת הקודמת השגנו התקדמויות בנושאים של עובדי קבלן. התקדמויות כאלה אנחנו צריכים וחייבים – קודם כול לעצמנו, אבל גם לחברה הישראלית – לייצר גם בכנסת הנוכחית. תודה רבה.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה. בבקשה, סגנית השר אורית נוקד.
סגנית שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אורית נוקד:
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק שלפנינו מבקשת להטיל אחריות בגין הפרת זכויות עובדים באופן גורף וללא התחשבות בסוג השירות שניתן, ללא הבחנה במקורה ובמעמדה של זכות העובד שעליה אנחנו מבקשים להגן, ובלי לבחון את אופי היחסים בין מזמין השירות לבין העובד.
הממשלה החליטה להתנגד להצעת החוק שלפנינו, כיוון שיש הצעת חוק ממשלתית בנושא שגובשה בשיתוף כלל הגורמים הרלוונטיים, לרבות ההסתדרות – הסתדרות העובדים הכללית החדשה – לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, משרד האוצר, משרד המשפטים ומשרד התמ"ת.
הצעת החוק הממשלתית מבקשת לתחום את אחריות מזמין השירות בשלב ראשון לענפי הניקיון, השמירה, האבטחה והמסעדנות. כידוע, הפגיעה העיקרית בזכויות עובדי הקבלן נעשית בענפים אלה, אשר מספקים מקומות עבודה לעובדים החלשים ביותר במשק. כמו כן, חלק גדול מהעובדים בהם מועסקים במשרות חלקיות, ותחלופת העובדים בענפים אלה גבוהה בהרבה מאשר בענפים אחרים.
על-פי הצעת החוק הממשלתית תוסר ההגנה ממזמין שירות שחתם על חוזה הפסד, כלומר חוזה שתעריפי השכר הנקובים בו לא יאפשרו לקיימו בלי לפגוע בזכויות העובדים, ובכך למעשה הצעת החוק מטילה אחריות מוגברת על מזמין השירות. אבל במקרים שבהם מזמין השירות ביטל את חוזה ההתקשרות עם הקבלן לאחר שנודע לו על ההפרה, או שמזמין השירות הסתמך על בדיקות תקופתיות של בודק שכר עבודה מוסמך, עיסוק המוסדר לראשונה בהצעת החוק, ייהנה מזמין השירות מההגנה על-פי הצעת החוק הממשלתית.
אני מקווה שהמחלוקת בין ועדת העבודה לאוצר תיפתר במהרה, ויהיה אפשר להאיץ את תהליכי החקיקה של הצעת החוק הממשלתית. לאחרונה שלח שר התמ"ת מכתב לשר האוצר בנושא, ואני מאמינה שהפערים יהיו ניתנים לגישור.
הצעת החוק הממשלתית היא מאוזנת יותר מזו שמונחת לפנינו, ונותנת מענה על הבעיות האמיתיות שנתגלו בהעסקת עובדי קבלן בענפים המוכרים כענפים בעייתיים, ולכן הממשלה החליטה להתנגד להצעת החוק. עם זאת הבינותי, חבר הכנסת חנין, שאתה מוכן להעביר את הנושא להצעה לסדר-היום, אז – אנחנו מסכימים. תודה.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
בבקשה, אדוני. חמש דקות, בבקשה.
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, עמיתי חברי הכנסת, אני מודה לסגנית השר על תשובתה, ואני רוצה לנצל את ההזדמנות כדי להציג בפני הכנסת בקצרה את ההבדלים בין הצעת החוק הממשלתית והצעת החוק הפרטית, ששתיהן מונחות על שולחנה של הכנסת.
אתחיל בברכה. בעקבות הלחץ של הצעת החוק הפרטית, שהגשנו בכנסת הקודמת, וזה בהחלט היה לחץ אינטנסיבי, אחרי שההצעה עברה קריאה טרומית ואחרי שההצעה עברה קריאה ראשונה אכן הממשלה, אחרי דרישה חוזרת ונשנית של ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, עמדה בהתחייבותה והגישה לנו הצעת חוק שעוסקת בסוגיה, בין היתר, של אחריות המזמין לעובדי הקבלן שנמצאים בחצריו.
אלא, עמיתי חברי הכנסת, כמו שאומרים אצלנו, אלוהים והשטן לעתים נמצאים בפרטים. והצעת החוק הממשלתית – ופה אני נאלץ לחלוק בצער על דבריה של סגנית השר – איננה נותנת איזון מתאים בין שני הצדדים. ההצעה הולכת הרחק לטובתם של מזמיני השירות ויוצרת מנגנונים שבסופו של דבר לא יאפשרו לעובדי הקבלן את ההגנות ואת היכולת להגיע למזמיני השירות בכל המצבים שהם נדרשים להגיע למזמיני השירות.
הרי צריך להבין, עמיתי חברי הכנסת, עובדי קבלן לא ששים להגיש תביעות. עובדי קבלן הם הציבור המוחלש ביותר בחברה הישראלית, והעובדים האלה, כאשר הם כבר תובעים את הקבלן, עד שהם מגיעים לתבוע את הקבלן, זה כבר בשבילם דרך ארוכה. עכשיו, מה שאנחנו בסך הכול מאפשרים זה ערוץ נוסף. אם התביעה נגד הקבלן היא בעצם תביעת סרק, אנחנו מאפשרים לתבוע גם את מזמין השירות. זה לא מצב שהתביעות האלה יהיו כל כך שגורות, יום-יום.
כאשר יוצרים שורה ארוכה של יוצאים מן הכלל, של מצבים שבהם למזמין השירות יש בעצם חסינות, וחסינות מוחלטת, אנחנו בסופו של דבר, עמיתי חברי הכנסת, פוגעים בעובדי הקבלן, פוגעים בקבוצה הכי מוחלשת, ולא מגיעים למטרה שאותה רוצים לקדם.
עמיתי חברי הכנסת, המטרה היא לא שבספר החוקים של הכנסת יהיה חוק, שיהיה כתוב, חוק אחריות המזמין לעובדי קבלן. לא זו המטרה. המטרה היא שיהיה בספר החוקים הסדר אמיתי, שייתן תשובה אמיתית על הבעיות של עובדי הקבלן וייתן להם הגנה אמיתית. על זה הוויכוח.
אחד ההבדלים הגדולים בין הצעת החוק הממשלתית לבין הצעת החוק הפרטית נוגע למנגנוני האכיפה. אומר המשרד להגנת הסביבה – סליחה, אני תמיד מתווכח עם המשרד להגנת הסביבה, הפעם זה משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. אומר המשרד: יש לנו פקחים. הלוואי. יש פקחים, אבל יש מעט פקחים. אנחנו, בהצעת החוק הפרטית, למשל מייצרים מנגנונים מאוד חזקים של אכיפה עצמית, הן באמצעות זכות תביעה של העובד עצמו וכמובן איגוד עובדים שמייצג אותו, אבל אפילו מעבר לזה – אנחנו מציעים גם לאפשר מעמד וזכות עמידה לעמותות או ארגונים שעניינם טובת העובד. כי שוב, עמיתי חברי הכנסת, בסופו של דבר החוק הזה חייב לתת תשובה לאנשים אמיתיים, שכולנו מכירים אותם – ואנחנו יכולים אפילו, אדוני היושב-ראש, להסתובב בכנסת ולראות כאלה עובדי קבלן, פה אצלנו בכנסת.
אם אנחנו רוצים לתת להם תשובה, התשובה הזאת חייבת להיות תשובה אמיתית. היא לא יכולה להיות תשובה של איזה איזונים משפטיים, כאילו הכנסת, מצד אחד, ועובדת המזנון שנמצאת מהצד השני, כאילו הם שניהם באותו כוח ובאותו מעמד, ו"אנחנו צריכים גם להגן על הכנסת וגם להגן על עובדת המזנון". עובדת המזנון לא נמצאת באותו מצב, לא נמצאת באותו מעמד, ולכן אנחנו צריכים לתת לה הגנה ואנחנו צריכים לתת לה ערוץ אמיתי של תביעה, ולא צריכים לשריין את המזמין במערכת שלמה של הגנות וחסינויות ויוצאים מן הכלל, שבעצם ימנעו את ההגנה האמיתית הזאת בפועל.
לכן, עמיתי חברי הכנסת, אכן, אנחנו בוועדת העבודה, הרווחה, הבריאות והפנסיה – אדוני, יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה, הבריאות והפנסיה, הוא נמצא אתנו – – –
היו"ר גאלב מג'אדלה:
איזו פנסיה? תקציבית או צוברת?
דב חנין (חד"ש):
לא, זו כל פנסיה. הלוואי תקציבית. חבר הכנסת כץ, אני רוצה לתת לך מחמאה בהזדמנות זו, אז רק תקשיב לה ואחר כך תוכל להמשיך את השיחה החשובה.
ועדת העבודה, הרווחה, הבריאות והפנסיה של הכנסת היא ועדה שעושה את מלאכתה כמו שצריך ולא חותמת כחותמת גומי על כל הצעה ממשלתית ועל כל מנגנון שהממשלה החליטה שהוא מאוזן. ובין היתר, הוועדה הזו – גם בקדנציה הקודמת – מתגייסת להגן על זכויותיהם של עובדים, ולכן יש ויכוח. יש בהחלט ויכוח בין עמדת הוועדה לבין עמדת הממשלה. אני מנצל את ההזדמנות, סגנית השר, שאני יודע שאת בהחלט מחויבת לנושא הזה של זכויות עובדים, כדי שתשכנעי את הממשלה להקשיב לקולות האלה שבאים מן הכנסת, כי הם לא באים סתם.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
מה מציע אדוני?
דב חנין (חד"ש):
אני, אדוני, כיוון שההצעה הזו כבר עברה לא רק קריאה טרומית אלא גם קריאה ראשונה וכבר עומדת בפני החלת דין רציפות, אני מסתפק בהעברת הנושא כהצעה לסדר-היום לוועדת העבודה, הרווחה, הבריאות והפנסיה, כדי שתדון בסוגיה. נבחן, נשמע את עמדת הממשלה בעניין החלת דין רציפות על ההצעה ונראה איך להמשיך ולהתקדם.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
תודה, אדוני. גברתי סגנית השר, מקובל עלייך?
אנחנו מצביעים בעד העברת הנושא כהצעה לסדר-היום לוועדה. מי שבעד מצביע בעד הצעה לסדר-היום.
הצבעה מס' 10
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 23
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר גאלב מג'אדלה:
כבוד שר התחבורה, אנחנו נצרף אותך. אנחנו מצרפים את שר התחבורה ואת ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט. בעד – 23, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. זה יועבר לוועדה. בצירוף שני החברים, שר התחבורה ויושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט.
לפני שנתקדם בסדר-היום עם חוק ביטוח בריאות ממלכתי של חבר הכנסת חיים אורון, אני רוצה בשם כולם, כולל ראש הממשלה והשרים, לברך את התלמידים שלנו ביציע. תהיו ברוכים, תרגישו בבית-המחוקקים בית של כולם, כל אזרחי ישראל.