קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010) (תיקון מס' 5), התשע"א–2010 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/548).] (קריאה ראשונה) היו"ר מגלי והבה: אנחנו ממשיכים בסדר-היום, חברי חברי הכנסת. הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010) (תיקון מס' 5), התשע"א–2010 – קריאה ראשונה. יציג את החוק סגן שר האוצר, חבר הכנסת יצחק כהן. בבקשה. מי שרוצה להירשם לדיון – בבקשה. כמובן יש רשומים, אבל אני מתכוון לנוספים, כי אחרי דברי סגן השר אני רוצה לנעול את הרשימה. בבקשה. סגן שר האוצר יצחק כהן: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, תיקון החקיקה המונח לפניכם נועד לדחות בשנה את מועד תחילתו של סעיף 2ג לחוק הפיקוח על קופות גמל – מ-1 בינואר 2011 ל-1 בינואר 2012. בשנים האחרונות עבר שוק החיסכון הפנסיוני כמה רפורמות ששינו אותו ללא הכר. משרד האוצר מתכנן רפורמות נוספות במטרה להגביר את שכלול ופישוט שוק החיסכון הפנסיוני והגברת התחרות בו. בעקבות המשבר הכלכלי העולמי, שלא פסח על ישראל, איתר משרד האוצר כשלים בשוק החיסכון הפנסיוני שדרשו טיפול ועיצוב מחדש של מבנה השוק, לרבות התאמת רמת הסיכון של המוצר הפנסיוני לגילו של החוסך ולמאפייניו – מה שמכונה המודל החכ"מ או בשמו הקודם "המודל הצ'יליאני" – פישוט המוצר הפנסיוני והגברת השקיפות ביחס לחוסך. לצורך השגת חלק מיעדים אלה שונה סעיף 2 לחוק הפיקוח על קופות הגמל הקובע כי חברה מנהלת תנהל לכל היותר קופת גמל אחת מכל סוג. חקיקתו של סעיף זה נבעה מהעובדה כי בשוק החיסכון הפנסיוני יש מספר רב של קופות גמל, כך שבידי הגופים המוסדיים יש מספר קופות גמל אשר אין הבדל ביניהן, בפרט בכל הנוגע למדיניות ניהול ההשקעות של קופות אלה. מקורה של תופעה זו הוא בעיקרו עסקאות למכירת קופות הגמל בניהולם של הבנקים לחברות מנהלות של קופות גמל שאינן בבעלות תאגידים בנקאיים. קיומן של קופות גמל זהות בשוק החיסכון הפנסיוני גורם לבלבול בקרב החוסכים, משבש את יכולתם של החוסכים לבצע השוואה נאותה בין מוצרי החיסכון ולקבל החלטה מושכלת לגבי קופת הגמל המתאימה להם. לצורך יישומו של סעיף 2ג נדרשות החברות המנהלות לבצע תוך פרק זמן קצר, בין היתר, מספר רב של מיזוגים בין קופות גמל מאותו סוג המנוהלות על-ידן. מיזוגים אלה הם הליכים ממושכים ומורכבים, וזאת, בין היתר, בשל הצורך לוודא כי לא תחול כל פגיעה בזכויות העמיתים. בבדיקה שנערכה על-ידי אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, התברר כי נוכח מורכבות ההליכים למיזוג קופות הגמל, כאמור לעיל, קיים צורך בפרק זמן נוסף. לאור האמור לעיל אני מבקש מכם, חברי הכנסת, לאשר בקריאה ראשונה את הצעת החוק המאריכה בשנה את תחילתו של החוק האמור ולהעבירה לוועדת הכספים להכנה לקריאה שנייה ושלישית. תודה, אדוני היושב-ראש. היו"ר מגלי והבה: תודה לסגן השר יצחק כהן. נרשמו כמה חברי כנסת לדון בהצעת החוק. אני אקריא את הרשימה: חבר הכנסת אורי אריאל – לא נמצא כאן; חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה – לא נמצא כאן; חבר הכנסת מיכאל בן-ארי – לא נמצא כאן; חבר הכנסת יעקב כץ – לא נמצא כאן; חבר הכנסת חיים אורון – נמצא כאן. אחריו – אחרון הדוברים שנרשמו, חבר הכנסת אחמד טיבי. אני נועל את הרשימה. חיים אורון (מרצ): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אנחנו נצביע בעד הצעת החוק הזאת. היא ביסודו של דבר מהלך נכון ביסודו המאפשר שנה נוספת לבצע את מה שנדרש ממי שרכשו את קופות הגמל או את המנגנונים השונים. עליתי לדוכן לא בשביל לומר את האמירה הזאת, אלא בשביל לומר אמירה שבעיני היא הרבה יותר משמעותית: הבעיה הגדולה היום של קופות הגמל והחיסכון הפנסיוני היא לא בעובדה שיש ריבוי חברות, ובזה צריך לטפל; הבעיה הגדולה היא, וכל מי שמצוי בנושא אומר שהיא קיימת – שרמת הפיקוח על החיסכון ארוך הטווח בכל המנגנונים הקיימים בו היא נמוכה הרבה יותר מרמת הפיקוח על המערכת הבנקאית. בלי להטריד בשעה הזאת את הכנסת בוויכוח הגדול, מהם כלי הפיקוח ההכרחיים כדי לקיים את הביטחון לחיסכון הפנסיוני או החיסכון ארוך הטווח, שבסופו של דבר הוא המאגר המרכזי גם של החיסכון וגם של הבטחת זכויותיהם של החוסכים בעתיד, אני חושב שבעניין הזה הממשלה נכשלת וחוזרת ונכשלת בחוסר יכולת לקבל החלטה מהו המנגנון הרצוי. הוקמו כבר שתי ועדות שלא סיימו את תפקידן, משום שהמערכת נמצאת במחלוקת בין האוצר ובנק ישראל, בתוך האוצר ובמקומות נוספים – מהו המנגנון הראוי. ורק מה שקרה, בין השאר, בימים האחרונים – ואני קושר בין הדברים, אדוני היושב-ראש – בקריסה של הרכבת הקלה בתל-אביב, שקרסה, כאשר היזם הפרטי – שכמובן יודע הכול הרבה יותר טוב מהמדינה – 13 שנה לא הצליח להרים את הפרויקט, כי הוא נכשל במימון. ואני אומר לך, אדוני שר הרווחה, המימון קיים. המימון הפנסיוני, לו היה מקור להשקעה בתחום הזה כאשר המדינה היתה נותנת ערבות על השימוש בו, היינו משיגים את שני הדברים יחד: גם היה מקור מימון יותר זול, גם היתה ערבות מדינה על החיסכון הפנסיוני של כולנו, וגם יכול להיות שמערכות הפיקוח היו רבות יותר. אני ניצלתי את ההזדמנות לדבר על החוק הזה כדי לחזור ולהעלות את הנושא הזה. אוי לנו אם נגיע לנקודה שבה יתברר שחיסכון ארוך טווח מושקע במקומות וביעדים שאף אחד מאתנו לא היה רוצה שכספי הפנסיה שלו יהיו מונחים שם. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת חיים אורון. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. כמובן – אחרון הדוברים. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): תודה, אדוני. גם אני, כמו חברי חבר הכנסת אורון, אתמוך בהצעת החוק, אך אני רוצה להתייחס להחלטה של בג"ץ לדחות את הפנייה של חברות הסלולר, אדוני; הן כשלו בבג"ץ היום. אני מברך על הכישלון הזה. אני חושב שהדאגה של חברות הסלולר לצרכן, לזה הזקוק לשירותים של חברות הסלולר, צריכה להיות בראש מעייניהן, והיא לא כך. ולכן, הנטל הכספי על האזרח בגלל שימוש בניידים הוא גדול, ונטל הרווחים הוא גדול מאוד, הוא עצום. זה המקום לפרגן לשר התקשורת, למרות שאנחנו באופוזיציה. הוא עושה מעשה חשוב למען האזרחים ולמען הצרכנים – גם ביטול קישוריות, גם הודעה אחרי 75% מהצריכה, והוא ממשיך. אני רוצה לתת לך דוגמה. אתה יודע, אדוני, רבותי חברי הכנסת, כמה עולה, למשל, כשאתה בחו"ל, לשלוח אם.אם.אס. – תמונה בטלפון – כמה עולה? אדוני השר, אתה יודע? דוד רותם (ישראל ביתנו): מי עוד חוץ ממך שולח לחו"ל? אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): לא, כשאני נכנס למוזיאונים ורואה ציורים שלך אני נפעם ושולח אותם מייד לאזרחים המשתוקקים לראות את תמונתך ואת ציורי השמן שלך. היו"ר ראובן ריבלין: כמה זה עולה? אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): 25–30 שקל. אפשר לבקש ציור שמן במקום, אדוני. אני זרקתי את זה בפני שר התקשורת עכשיו. אתה היית שר תקשורת מצוין. יש לי הרגשה שזה לא יישאר באותו מחיר אחרי שהשר ידע על כך. זה מחיר מופקע. זה ניצול לרעה של דברים – לפעמים חבר הכנסת רותם צריך לשלוח אם.אם.אס. למה למנוע ממנו? אזרח פשוט מצטלם ליד מקום יפה, רוצה לשלוח תמונה של אשתו, תמונה של הבן, של הבת, למשפחה, בכל זאת. ולכן אני קורא לשר התקשורת להמשיך במה שהוא עושה – והוא עושה עבודה מצוינת, והוא עושה את זה בשם כל האזרחים. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת אחמד טיבי, ואנחנו מצטרפים לברכות. אמרנו שהוא אחרון הדוברים. חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010) (תיקון מס' 5), התשע"א–2010. מצביעים. הצבעה מס' 12 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 17 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010) (תיקון מס' 5), התשע"א–2010, לוועדת הכספים נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד – 17. אם כך, הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה, ותועבר להכנתה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הכספים.