קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מאסר מינימום בשל הפקרת אדם שנפגע בתאונה ואיסור עריכת הסדר טיעון עם הנאשם בעבירה), התשע"א–2010
[הצעת חוק פ/2626/18; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי, אנחנו עוברים להצעת החוק הפרטית האחרונה והיא הצעתו של חבר הכנסת זאב בילסקי, אשר מבקש להציע את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מאסר מינימום בשל הפקרת אדם שנפגע בתאונה ואיסור עריכת הסדר טיעון עם הנאשם בעבירה), התשע"א–2010. בבקשה.
זאב בילסקי (קדימה):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה, אדוני ראש הממשלה, אני קודם כול רוצה לבקש סליחה. אני רוצה לבקש סליחה ממוניקה בלחסן, שהבן שלה אמיר נפגע בתאונת פגע וברח – מאז הוא צמח; מרות ומישאל חשין, שהבן שלהם שניאור נהרג בתאונת פגע וברח, ומעוד 240 אנשים שמתחילת השנה נפגעו בתאונות פגע וברח.
אני סברתי לתומי שהכנסת, שרוצה לנסות ולהרתיע אנשים במקום שצריך, תיקח את עצמה בידיים ותתמוך בהצעת חוק שדורשת להחמיר עם נהגי פגע וברח. אבל כשהגשתי את הצעת החוק, אדוני היושב-ראש, אני בדקתי, כפי שעושים חברי כנסת מלומדים, אולי הציעו את זה כבר לפני כן. לכן אני רוצה גם להתנצל בפני גלעד ארדן וגם שלום שמחון, ששניהם בטח ייכנסו לפה עוד מעט, יצביעו נגד הצעת חוק שהם הציעו. אז אם זה היה טוב אז, מה קורה שעכשיו זה לא טוב?
אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש. זה לא ייאמן. איך תופעה שהפכה למכת מדינה – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
באותה מידה, חבר הכנסת שטרית אז הצביע נגד ועכשיו יצביע בעד, על הצעת החוק של חבר הכנסת בילסקי – אתה תצביע בוודאי בעד. כמו שאני הצבעתי כשישבתי איפה שאתה יושב בעד החוק שאתה התנגדת לו.
זאב בילסקי (קדימה):
אדוני היושב-ראש, אני חושב שההתערבות שלך מפריעה לי. אתה יודע, אני מפתח איזה קו – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מתנצל בהתנצלות רבה, אני רק רציתי לעזור לך.
זאב בילסקי (קדימה):
אני יודע, אבל בדבר הזה, יש דברים שהם ברורים, לא צריך להגיד את הכול.
אדוני היושב-ראש, זאת באמת מכת מדינה. 240 תאונות מתחילת השנה עד היום, זאת באמת סיבה טובה כדי שממשלת ישראל תתחיל להילחם בנגע הזה של תאונות דרכים. אני רוצה לספר לך, אדוני היושב-ראש, שלפני כחודש נשלח אדם בשם שוויש סלימאן למאסר של פחות משלוש שנים, לאחר שהורשע בגרימת מותה של הולכת רגל בת 90; אשה בת 90 שהוא דרס אותה, הפקיר אותה והמשטרה תפסה אותו. אתה יודע, אדוני היושב-ראש, מה הם מצאו כשתפסו אותו? מצאו שהאדון שוויש, בגיליון ההרשעות שלו, יש לו 120 עבירות תחבורה. אתה יודע מה, אדוני היושב-ראש? את המעשה שהוא ביצע הוא ביצע כשרשיונו אינו בר-תוקף. הוא קיבל פחות משלוש שנים, ואני לא רוצה להשוות לגבי אנשים שזורקים נעליים, מה הם מקבלים.
אני רוצה לספר לכם על ידידה בשם מוניקה בלחסן. אני לא משתחרר מזה, אדוני היושב-ראש, מאז אותו יום מר ונמהר שהבן שלה נסע על קורקינט ממונע ביהוד ונדרס, והשאירו אותו מדמם על הכביש. אני הגעתי לבית-החולים יומיים אחרי כן. הייתי אתם בבית-החולים ונקשרתי למשפחה הזאת. נקשרתי למשפחה, כי אני ראיתי איך האמא, שלושה חודשים לא הלכה הביתה, החליפה בגדים בבית-החולים, הביאה לו את החברים שלו, השמיעה לו מוזיקה. אמיר לא התעורר מאז. לפני כחודשיים חגגו לו את בר-המצווה בשוהם, בשבת, כאשר אמיר, ספק אם הוא יודע שהוא עלה, הגיע למצוות.
אני רוצה לצטט מדבריה של מוניקה בלחסן: לו יכולתי להיות אני השופטת, הייתי מטילה על דורסיו של אמיר מאסר זהה לעונש שהוא קיבל. אמיר הוא רק גוף, לא פוקח את עיניו, לא מדבר, לא הולך, לא מודע לסביבה, הוא כלוא בתוך הגוף שלו ואנחנו הוריו בכלא יחד אתו.
אני הייתי שם בחנוכה, הדלקנו נר של חנוכה. עכשיו מוניקה מסתכלת עלינו ואני מסביר לה שוועדת השרים, אף-על-פי ששר התחבורה הגיש ערעור וביקש: בואו נלך עם החוק הזה קדימה – אני ביקשתי משר המשפטים, לאחר שהבנתי כי עוד מעט בטח מיקי איתן ישיב בשם הממשלה, והוא יסביר לי שלפי סעיף 94 – שעוד כמה חודשים הממשלה תדבר על קצובת עונש – אמרתי: אני גם כן בפנים. אני מוכן. אתם לא אוהבים עונשי מינימום? בסדר, בואו נלך על קצובת עונש, בואו נחשוב על הסדרי טיעון. איך אתם יכולים לעשות הסדר טיעון מעל הראש של מוניקה בלחסן כשהיא בתוך הכלא עם הבן שלה עכשיו, מי יודע לכמה שנים. תדברו אתה, תשאלו אותה. היא לא מבינה כמו שאתם מבינים במשפטים? היא תבין. לפחות תשמעו את דעתה, אתם לא חייבים להתחשב בזה.
מה ביקשתי פה, בהצעת החוק? שלא לעשות עסקאות טיעון מעל הראש של אותם אנשים שמשלמים את המחיר. זה שעושה את עסקת הטיעון הוא פרקליט שאחרי חמש דקות הוא הולך לעסקה הבאה.
היו"ר ראובן ריבלין:
ההתנגדות של הממשלה נובעת רק מזה שהיא הולכת לחוקק חוק? שתסכים הממשלה להעביר את זה ואתה תצמיד את זה. אם הם יגישו את זה באמת עד המועד הקבוע, אתה תצמיד את זה.
זאב בילסקי (קדימה):
יש שופט בבית-משפט, שופט אמיץ בשם גורפינקל, שהטיל 20 שנה על זה שדרס את מיטל אהרונסון, זכרה לברכה, בחורה שכל חטאה היה שהיא יצאה בתל-אביב מאיזה מקום בלילה ושני עבריינים עם אוטו כזה גדול, מפה ועד הודעה חדשה, דרסו אותה. עזבו אותה, דיממה בכביש, מתה מפצעיה, וחברה שלה נפצעה קשה. ועוד אחר כך התחילו לנסות להטיל האחד על השני כדי לברוח מהעונש.
אני רוצה להקריא לכם מה אמר השופט האמיץ, השופט גורפינקל: יש מקום להחמיר בענישה במקרים כאלה, והגיע הזמן להתייחס למי שנוהג לאחר ששתה אלכוהול כאל מי שיורה בנשק ללא הבחנה. תקשיבו טוב מה אמר השופט גורפינקל: אין צידוק למעשה הנפשע ואין מקום להקל בעונשו, קבע השופט.
השר זאב בנימין בגין:
מה זה קשור להצעתך?
זאב בילסקי (קדימה):
זה קשור, חבר הכנסת בגין, להצעתי, מכיוון שאני אולי לא משפטן גדול אבל אני אדם שמבין בבני-אדם ועוסק בעבודה ציבורית למעלה מ-20 שנה. כשאתה רוצה להרתיע עבריינים אתה צריך להוציא מסר מפה שעבירה של פגע וברח היא עבירה שמשלמים עליה את המחיר.
בוא תבין גם ממה מגיע "פגע וברח". בדרך כלל אלה, תופסים אותם, אומרים להם: תקשיב, למה ברחת? הוא אומר: אני קפאתי, אני לא הבנתי, אני לא ידעתי. אבל אני אספר לך, חבר הכנסת בגין, שכשתופסים אותם ובודקים מה הם עשו 12 שעות לאחר שהם ברחו: הוא רחץ את האוטו, הוא נסע למסעדה בראשון, הוא התקשר לסוכן ביטוח וגם הוא התקשר לערוץ-2 כדי לתאם אתו שהוא יהיה ראשון בגרסאות.
לכן, תאונות פגע וברח – זה הפך למכת מדינה, ומישהו באיזה מקום צריך לשלוח את המסר כדי שבתת-הכרה של אותו נהג, הוא, לפני שהוא עוזב את אמיר בלחסן מדמם על הכביש – אני אגיד לך עוד דבר: אולי אם האמבולנס היה בא עשר דקות לפני כן, כי אף אחד – אנחנו לא יודעים מתי הגיע אמבולנס – אולי אמיר בלחסן היה היום ביציע, מסתכל עלי, מתאמץ לשכנע את הממשלה. גם את זה ממשלת ישראל לא מוכנה לקבל.
השר זאב בנימין בגין:
תרשה לי לחלוק עליך – – – אני חושב שאנחנו עומדים בפני שיטפון – – – לוועדת השרים לחקיקה, שהעלאת רף הענישה, עונשי מינימום, בכל שבוע – – – ללא תועלת, שהביאה בעשור האחרון למצב הבא: תקופת הכליאה הממוצעת בבתי-הסוהר שלנו עלתה בעשור האחרון מתשע שנים לעשר, או משש לשמונה. פירוש הדבר – או מארבע לחמש – פירוש הדבר שצופפנו את בתי-הכלא ב-25% – – –
רוחמה אברהם-בלילא (קדימה):
בגלל זה – – –
זאב בילסקי (קדימה):
אני רוצה להגיד לך – ידידי ומכובדי חבר הכנסת בגין, בוא אני אספר לך למה אני לא מגזים במה שאני אומר לך.
קריאה:
השר.
זאב בילסקי (קדימה):
השר, סליחה. צודק, צודק. אוי.
השר זאב בנימין בגין:
קודם כול הוא חבר הכנסת.
היו"ר ראובן ריבלין:
אין חובה שהשר בגין יהיה חבר הכנסת, אבל הוא חבר הכנסת.
זאב בילסקי (קדימה):
בוא נגיד ככה: קודם כול הוא חבר, אחר כך הוא חבר הכנסת ואחר כך הוא שר.
אבל עכשיו תרשה לי לחלוק עליך. מה שאני הצעתי פה, בהצעת החוק הצנועה שלי, הצעתי מינימום שנה. שנה. מינימום. עכשיו, בוא אני אקריא לך, כי הבנתי משר המשפטים, הבנתי שהטיעון הוא לא נגדי, חס וחלילה, אין פה אף אחד – למה שיהיה פה למישהו נגדי, אפילו אם אני באופוזיציה? לא משנה, זה לא עניין אישי. זה עניין משפטי. ואז, העניין המשפטי – בוא אני אקריא לך מה רף הענישה בעבירות, כפי שנקבעו על-ידי שופטים. ואז נשאלה השאלה: האם בנסיבות שבהן נעברה עבירה של הריגה בתאונת דרכים, חייב העונש לכלול רכיב של מאסר בפועל?
בתי-המשפט – ואני יכול לתת לך הרבה מאוד פסקי-דין – החליטו: "בנסיבות של תאונה כזאת, חייב העונש לכלול רכיב של מאסר בפועל למשך זמן ממושך ומשמעותי. שכן רק בדרך של הטלת עונשים מהותיים ומשמעותיים" – –
רוני בר-און (קדימה):
אין בעיה.
זאב בילסקי (קדימה):
רוני, תן לי.
רוני בר-און (קדימה):
אין בעיה.
זאב בילסקי (קדימה):
רוני, אתה רוצה לעזור לי?
רוני בר-און (קדימה):
כן.
זאב בילסקי (קדימה):
תודה. – – "דוגמת מאסר בפועל, ניתן יהיה להעביר מסר הרתעתי תקיף וברור לציבור הנהגים".
עכשיו, בוא אני אגיד לך עוד דבר: למדתי להביא פסקי-דין, כי אצל המשפטנים חשוב שתבין מה היה לפני כן. היה ערעור של אחד בשם אבו טריף נגד מדינת ישראל, ערעור פלילי 11786/04, ואומר השופט: "אין ספק שכליאתו של אדם שעד כה התנהלו חייו באפיק נורמטיבי כרוכה בייסורים לו ולמשפחתו" – אתה צודק, השר בגין – "וכאלה הם חלק הארי של עברייני התנועה. אבל אין מנוס" – והלוואי שאתם, ממשלת ישראל, הייתם עומדים פה במקומי, ואני הייתי שמח להצביע יחד אתכם איך להרתיע את אלה שעוזבים את אמיר בלחסן וחבריו מתבוססים בדמם. ואם לא יצא מפה מסר שממשלת ישראל לוקחת ברצינות את הנושא של פגע וברח, אני אעמוד פה בשנה הבאה ואני אספר שפעם גלעד ארדן, פעם שר החקלאות דהיום, פעם אנוכי, פעם אחרים, ניסו וניסו, ואז יהיו 500 ו-1,000 תאונות פגע וברח. כי היום זה שפוגע ובורח, השר בגין, עושה את זה כי יש לו סיבה; או שהוא שתה, או שהוא התרשל, לכן הוא בורח. בדרך כלל אלה שעשו את התאונות שיכולות לקרות לא בורחים. ומשהו צריך לבוא ולהרתיע.
השר זאב בנימין בגין:
אם אפשר – רק הערה אחת לתזכורת: שבוע לפני כן – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
כבוד השר בגין, אתה יכול להשיב לו.
השר זאב בנימין בגין:
– – – קצר: לפני שבועיים, בניגוד לדעתי, ועדת השרים לחקיקה אישרה הצעת חוק פרטית שעל-פיה הורם רף הענישה המרבי משבע שנים ל-20 שנה. נאמר שהמציע מוכן להתפשר על 12 שנים. זה כבר עבר – – –
רוחמה אברהם-בלילא (קדימה):
השר בגין, זה היה חבר כנסת מהקואליציה? האם הצעת החוק המדוברת היתה של חבר הכנסת מטעם הקואליציה?
זאב בילסקי (קדימה):
אני אעזור לחברת הכנסת רוחמה אברהם. מציע החוק הזה, שדיברת עליו עכשיו, הוא ידידי הטוב מטלון, שגם חתום יחד אתי על הצעת החוק הזאת – –
היו"ר ראובן ריבלין:
צודקת חברת הכנסת אברהם.
זאב בילסקי (קדימה):
– – ואני שמחתי מאוד – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אם לא היה מהקואליציה, לא היה עובר.
זאב בילסקי (קדימה):
– – שמחתי מאוד שהצעתו של חבר הכנסת מטלון עלתה. והאמת היא שאם חברתי רוחמה לא היתה מעלה, לא הייתי נכנס לזה. כי אני אגיד לך, השר בגין: אני פשוט חושב שאני מוריד את עצמי אם אני נכנס ומספר לך מה הולך פה – למה הצעת חוק אחת, שהיא משפטית באותה מידה שזאת משפטית, היא בסדר, ואחרת לא. אבל אתה יודע מה? לא רוצה להיכנס לזה. ההרגשה שלי, השר בגין, היא שאם ממשלת ישראל, ששר התחבורה עומד יחד אתי ועושה – מבקש – להעביר הצעה – הלוא במילא – אתה יודע יותר טוב ממני שהצעה כזאת – זאת רק קריאה טרומית, ואחר כך יש – ומעבירים.
אני הודעתי מראש שאני מוכן לקצובת עונש. קיבלתי שיעור במשפטים מיושבת-ראש המפלגה שלנו, ציפי לבני, ומרוני בר-און, שהוא משפטן – כפי שאתה יודע – גם כן, שיודע קצת. קיבלתי שיעור, מה ההבדל בין עונשי מינימום וקצובת עונש. אז אמרתי: אתה יודע מה, אדוני היושב-ראש? הנה, בואו נלך על קצובת עונש. הלוא הממשלה אומרת שאו-טו-טו היא מביאה את זה. ציפי לבני, כשהיתה שרת המשפטים, התחילה מזה. אז תחשוב כמה זמן לוקח לממשלות – – –
ציפי לבני (קדימה):
הבניית ענישה.
זאב בילסקי (קדימה):
הבניית ענישה. שתהיי לי בריאה. הבניית ענישה. כשאני אלמד משפטים יורידו לי שליש על התנהגות טובה.
השר זאב בנימין בגין:
הבניית ענישה נמצאת בוועדה בדיוק.
היו"ר ראובן ריבלין:
טוב, רבותי, רבותי, אחת משתיים: או שזה יעבור או שזה לא יעבור. אם זה יעבור יהיה בוודאי דיון בוועדה היעודה.
ציפי לבני (קדימה):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
בהחלט זה ראוי להיות נדון.
זאב בילסקי (קדימה):
אני מאוד אשמח אם הצעתה של חברת הכנסת ציפי לבני תתקבל. להעביר את זה בטרומית. אנחנו מתחייבים שזה יצטרף לאותה הצעת חוק ממשלתית.
היו"ר ראובן ריבלין:
ודאי.
זאב בילסקי (קדימה):
אפשר לעשות את זה כבר.
היו"ר ראובן ריבלין:
זה מה שאמרתי בתחילת הנאום שלך: אם אכן הממשלה מתכוונת – אני לא מדבר לכל מרכיבי החוק – היא מתכוונת להביא חוק כזה, נעביר בקריאה טרומית – כי אין פה עניין פוליטי – –
אברהם דיכטר (קדימה):
כבר שבע שנים – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
– – נעביר בקריאה טרומית כמסר, כאיזו אמירה של הכנסת, והוא יצטרף לחוק של הממשלה, ובלבד שהממשלה תגיש אותו עד המועד שייקבע.
רוני בר-און (קדימה):
– – –
רוחמה אברהם-בלילא (קדימה):
– – – להקשיח את לבו של אלקין.
היו"ר ראובן ריבלין:
משרד המשפטים לא מסכים, אבל אנחנו יכולים לשמוע להצעת – – –
השר זאב בנימין בגין:
– – – משרד המשפטים. זו החלטה של ועדת השרים לחקיקה – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אה. אז אתה אומר שאתם מתנגדים. זאת אומרת – – –
השר זאב בנימין בגין:
כך הוועדה החליטה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אבל אם הממשלה – יש אפשרות, אני לא בא – אני גם ממלא אחר מצוות הקואליציה.
רוחמה אברהם-בלילא (קדימה):
אדוני היושב-ראש, לא פעם, בכנסת הקודמת – – – אבל כאשר נראה בבירור שיש שתי הצעות חוק מאוד דומות, אי-אפשר לקבל אחת כי היא מהקואליציה ואחת לא לקבל כי היא מהאופוזיציה.
היו"ר ראובן ריבלין:
את צודקת. גם אני הייתי כאן בכנסת השש-עשרה, כאשר היו שתי הצעות דומות שלא שתיהן אושרו – –
רוחמה אברהם-בלילא (קדימה):
אגב, ממש לא דומות, אדוני היושב-ראש.
היו"ר ראובן ריבלין:
– – אחת של הקואליציה – שלי, ואחת של האופוזיציה, ולא אישרו את ההצעה של האופוזיציה. הצעת החוק שאישרו היתה הצעת חוק של בת סיעתי.
השר זאב בנימין בגין:
אבל לא קיבלנו את הצעת החוק של שר התחבורה.
רוחמה אברהם-בלילא (קדימה):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי, חבל על הזמן. חבל על הזמן. צודקת חברת הכנסת רוחמה אברהם, בשביל זה הציבור שופט ומפעם לפעם מעניש כנסת זאת או אחרת. הנה, אז, הלכתם מצוין, בכנסת השבע-עשרה, ובכל זאת באה הכנסת השמונה-עשרה ושינתה את המערך. זאת אומרת: לפעמים הציבור לא שם לב, וטוב שישים לב.
זאב בילסקי (קדימה):
אדוני היושב-ראש, אני אסיים, אני הבנתי – – –
רוני בר-און (קדימה):
הלוואי שהייתי מאמין שאתה אומר את זה בציניות. אני יודע שזה בוער בעצמותיך שהממשלה, במקום לעבוד בשביל הכנסת, הכנסת עובדת בשביל הממשלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
כל הממשלות.
רוני בר-און (קדימה):
אני יודע שזה כואב לך.
היו"ר ראובן ריבלין:
כל הממשלות. כל הממשלות, אפילו – אני אומר לך, אפילו – בציניות או לא בציניות, גם הממשלה, גם הממשלות הבאות.
זאב בילסקי (קדימה):
אני – – –
רוני בר-און (קדימה):
לא, לא בכל הממשלות. ככה לא היה אף פעם. ככה לא היה אף פעם.
היו"ר ראובן ריבלין:
נכון, נכון, ככה לא היה אף פעם. אף פעם לא עמדה הכנסת, כמו שהיא עומדת הפעם, מול הממשלה. זה נכון. אף פעם לא היה.
רוני בר-און (קדימה):
לא מול הממשלה – –
היו"ר ראובן ריבלין:
כן כן, אני יודע מה שאתה אמרת. אני רק אומר מה אני אומר.
רוני בר-און (קדימה):
– – אצל הממשלה. אסקופה נדרסת של הממשלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני רק אומר מה אני אומר – נכון, נכון, כל מה שאני אומר דברי הבל, אבל זה אני אומר, לא אתה אומר. בבקשה.
זאב בילסקי (קדימה):
אני רוצה לסיים ולומר כך: קודם כול אני רוצה עוד פעם לשוב ולהתנצל – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אשכרה.
זאב בילסקי (קדימה):
– – כי מוניקה בלחסן מסתכלת עלינו. אני מתנצל בפנייך, בפני בעלך, בפני אמיר, על זה שאנחנו הולכים עכשיו לראות איך קואליציה הולכת ומכשילה הצעת חוק כזאת.
רוני בר-און (קדימה):
– – – הקואליציה הזאת – פגע וברח, אני אומר לך, בילסקי, הם פוחדים מאוד – – – זאת קואליציה של פגע וברח. הם פוחדים מעונש מינימום – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת בר-און. חבר הכנסת בר-און, אתה רוצה שאני אכריז על הפסקה?
יצחק וקנין (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, יש לי הצעה, אולי לא נצביע על הצעת החוק הזאת?
קריאות:
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
כל אחד יודע את כללי המשחק. קודם כול, הממשלה עוד לא השיבה. היא יכולה לא להשיב, אז אפשר לדחות את ההצבעה, אם היא מסכימה. אם היא משיבה, כבר הכנסת צריכה להחליט – אם היא מסכימה.
קריאות:
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
כן, בהחלט, בבקשה, אם יש הצעה של הקואליציה אני אשמח מאוד. אני לא רואה בהצעת החוק הזאת איזו הצעה פוליטית, אבל משפטית כן, יש השגות.
זאב אלקין (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, אדוני חבר הכנסת בילסקי, מציע הצעת החוק, ההבדל בין הצעת החוק שאתה הצעת לבין הצעת חוק של מוץ מטלון שהיתה כאן בשבוע שעבר הוא גישה משפטית אחרת, כפי שכבר הבהיר השר בגין. אם אתה מוכן להגיד שאתה מוכן לאמץ ולהצטרף להצעת החוק של חבר הכנסת מוץ מטלון, עם כל המגבלות שיש עליה, לגישה המשפטית שהצעת החוק שלו מייצגת, אני אבקש ממך שנסכם – כאשר תסיים להציג את הצעת החוק, אנחנו נבקש מוועדת שרים לחקיקה ביום ראשון לשנות עמדה, ובשבוע הבא נצביע בעד. אבל בהנחה שאתה מוכן ללכת על אותו עיקרון משפטי, כי זו דרישה של משרד המשפטים.
זאב בילסקי (קדימה):
ידידי אלקין, קודם כול אני מוכן, ואני אעשה את זה מהר לפני שתשנו את דעתכם. דבר שני, חבר הכנסת מטלון חתם על ההצעה הזאת, אז אני בטח אחתום על ההצעה שלו, ובאותם תנאים אני מוכן שזה יעבור. אני מודה לך, אדוני היושב-ראש. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. רבותי, הואיל והממשלה לא השיבה, היא מבקשת לשקול, לראות אם היא תשנה, לאור אמירותיו והודעותיו של חבר הכנסת בילסקי – הצבעה ותשובת הממשלה נדחות לשבוע הבא על מנת שהממשלה תביע את דעתה. תודה רבה. זה בוודאי בהסכמת המציע, על-פי הסכמת המציע. ודאי, בלי הסכמת המציע אנחנו לא יכולים שלא להצביע. תודה רבה לכם.
אני מבקש מחברתי, סגנית היושב-ראש רוחמה אברהם-בלילא, לבוא ולהחליף אותי. אנחנו נעבור להמשך סדר-היום בנושא של הצעות החלטה של הסיעות השונות.