קטע מדברי הכנסת

DOC 8,172 תווים המסמך המקורי ↗
הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – בדיקת ילד אצל רופא), התש"ע–2009 [הצעת חוק פ/1708/18; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר ראובן ריבלין: רבותי, אנחנו עוברים להצעת חוק של חבר הכנסת סעיד נפאע, הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – בדיקת ילד אצל רופא). בבקשה. ישיב כבוד שר הבריאות, השר ליצמן, שאנחנו קוראים לו "סגן שר" בעיוות פרלמנטרי מובהק. סעיד נפאע (בל"ד): כבוד היושב-ראש, תודה רבה, סגן השר הרב ליצמן, מטרתו של החוק הזה, בכמה מלים, היא גילוי מוקדם של גורמי סיכון אצל ילדים שמנים. ואחד הממדים לאיתור מוצלח של סיכון להתפתחות מחלות הוא בדיקת משקל הילד ומקומו בסקאלת המשקל ביחס למשקל התקין הרצוי. על כן התיקון המוצע לחוק קובע כי על רופא ילדים לשקול כל ילד שנכנס למרפאתו לביקור ולבדוק את מקומו באחוזונים. למעשה אין מחלוקת בין הצעת החוק הזאת לעמדת משרד הבריאות. ואני, בהזדמנות זו, באמת רוצה להודות למשרד הבריאות, שלכל הפחות הראה התייחסות רצינית להצעה הזאת, ושלח לי מכתב התייחסות להצעה. וברישא של המכתב הזה משרד הבריאות אומר: אנו מקדמים בברכה כל הצעה לקידום בריאותם של ילדים ומניעת מחלות. מכאן – אני אמרתי ואני חוזר ואומר, שלמעשה אין מחלוקת בין הצעת החוק מבחינה עקרונית לבין עמדת משרד הבריאות. אלא מאי, ואיפה כן נפלה המחלוקת? יש עמדות רבות של מומחים לגבי הנושא הזה, של השמנת יתר אצל ילדים, עד כדי כך שהשמנה בכלל נקראת מגפת המאה. אני רק אצטט, כדי לסבר את האוזן, שאחד המומחים אומר שהשמנת יתר בילדים היא תופעה בעלת חשיבות חברתית עליונה, לאור העובדה שהסיכוי היחסי של ילד שמן להפוך למבוגר שמן הוא פי-שישה עד פי-שבעה לעומת ילד רזה. לכן קיימת סכנה ממשית המצדיקה את כינוי השמנת היתר כמגפה של המאה. היו"ר ראובן ריבלין: אני עד גיל 50 הייתי ילד רזה, אני מוכרח לומר לכם. פשוט הייתי גם מעשן, אבל הייתי ילד רזה, ופתאום הפסקתי לעשן, התחלתי לאכול. סעיד נפאע (בל"ד): טוב, זאת אמירה מסוכנת. היו"ר ראובן ריבלין: נכון, בשני המקרים. רוני בר-און (קדימה): אין דבר כזה השמנת יתר, כל יום משמינים עוד. היו"ר ראובן ריבלין: דבר אחד ברור, שתפוח-אדמה לא משמין, כפי שדניאלה שמי היתה אומרת. רק מי שאוכל אותו משמין. סעיד נפאע (בל"ד): בכל אופן, המחקר הזה ממשיך ואומר שילדינו הם העתיד – וגם על זה אין מחלוקת – ולכן הצלחת הטיפול בהשמנת ילדים עשויה לשמש למניעת הפיכתם למבוגרים שמנים. אבל יותר חשוב מזה, שהשמנה למעשה היא מפתח גם למחלות מסוכנות. אני התייעצתי עם אחד מחברי הרופאים, ד"ר עפו, ולזכותו ייאמרו הדברים האלה, והוא אמר לי שהשמנת יתר יכולה להיות מפתח למחלות סמויות, כגון מחלות בלוטות, ובמיוחד בלוטת התריס, ונוסף על כך – למחלות נרכשות נדירות, כגון פגיעה במערכת העצבים, וזה שכיח בחברות סגורות כמו דרוזים, חרדים, ושתי אלה גורמות לנכות בגיל צעיר. כך לפי חוות דעת המומחים. ובכל מקרה – – – היו"ר ראובן ריבלין: דרך אגב, יש בעולם דבר דומה? סעיד נפאע (בל"ד): יש, יש. כן, יש. אני תיכף גם אתייחס. היו"ר ראובן ריבלין: בדיקה שנתית? סעיד נפאע (בל"ד): כן, כן. היו"ר ראובן ריבלין: בבתי-הספר אני יודע – כשהיו אחיות בתי-ספר. סעיד נפאע (בל"ד): גם פה יש, אבל תיכף אני אתייחס לזה, כבוד היושב-ראש. גם פה יש. מה המחלוקת, למעשה, בין הצעת החוק הזאת לעמדת משרד הבריאות? אני אקדים ואומר, קטונתי מללמד את ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, אבל בהתייחסו להצעת החוק הוא כאמור הצביע על הנהלים הקיימים במשרד הבריאות, שכן מבוצעות בדיקות כאלה לילדים עוד בטיפות-החלב. יש, על-פי הנהלים האלה, גם הוראות מפורשות לרופאים, שאם יתגלה לרופא, בבדיקה מסוימת, שיש סממנים של השמנת יתר, הוא צריך להפנות את הנבדק לבדיקות מתאימות. אבל על-פי הסקרים מתברר שעל אף קיום הנהלים האלה – ואני מניח שכן מבוצעים הנהלים האלה, אלא שהאחוז הוא בעלייה. אם הסקר שהיה ברקע הצעת החוק הזאת דיבר על 15%, ובסקר שנתיים יותר מאוחר מתברר שהשיעור הזה עלה ל-25%, ולכן – השאלה הנשאלת היא אם אין מן הדין להעלות גם את המצב הקיים מדרגה, בכך שנעלה את העניין הזה מחובה על-ידי נהלים לחובה על-פי חוק. זו למעשה נקודת המחלוקת שהיתה בין הצעת החוק הזו לעמדת משרד הבריאות. מה עוד, כבוד השר, שהנהלים, ועל-פי המכתב ששלחתם לי, הם למעשה – אם יתגלה לרופא, אגבית, שיש איזה סימן. הצעת החוק מדברת על חובה יזומה של הרופא, כדי לבדוק את הגורמים הנחבאים – יש רופאים כאן, האם השתמשתי במינוח הנכון – שמצריכים בדיקה ייחודית כדי לגלות את אותן מחלות נרכשות, או אותם סיכונים שיגרמו למחלות האלה. זה ההבדל בין הצעת החוק לבין הנהלים הקיימים, לכן השאלה, אם באמת לא הגיע הזמן שנעלה דרגה ונעלה את הנהלים האלה לחקיקה. אבל נראה שסל השירות כנראה שמן יותר מדי, והיות שהממשלה נגד השמנת יתר, היא לא רוצה להשמין אותו יותר, לכן משום מה הוועדה התנגדה. קריאה: איזה שר? סעיד נפאע (בל"ד): איזה שר? לא, אני אומר סל הבריאות, כנראה שהוא שמן יותר מדי, להכניס עוד – – – שלי יחימוביץ (העבודה): זה האיש השמן, זה סל הבריאות. סעיד נפאע (בל"ד): בכל אופן, יצא לי – – – רוני בר-און (קדימה): זה סל הבריאות הכי יפה, של כמעט 420 מיליון ש"ח לשלוש שנים. שלי יחימוביץ (העבודה): אני יודעת, כי אנחנו עזרנו לבנות אותו. רוני בר-און (קדימה): הממשלה שאת תומכת בה קיצצה אותו ב-85 מיליון ש"ח. סעיד נפאע (בל"ד): יצא לי במושב הזה להעלות שלוש הצעות חקיקה, ולצערי הרב, גם כשאחת ההצעות היתה למעשה גילום המלצות מבקר המדינה, אומנם בנושא אחר, גם אז הוועדה לענייני חקיקה התנגדה. רק אתמול, או השבוע, למדנו מה המשמעות של אי-כיבוד המלצות המבקר. בכל אופן, נראה שזה גורלן של ההצעות שלנו. שמעתי גם היום את זעקתו של חבר הכנסת בילסקי בנושא הזה, ואני תקווה שאולי בעתיד לבוא ישתנה הדבר. אבל בכל אופן, אנחנו מתנחמים בדרך כלל בכמה מילות עידוד מיושב-ראש הכנסת, בהצעות מסוימות. בלית ברירה, היות שנגזר למעשה גורלה של ההצעה, כמו הצעה משותפת, יחד עם הצעת חברת הכנסת סולודקין, שזכתה לאותו גורל, לא היתה לי ברירה אלא לקבל את הגזירה המרה, חבר הכנסת אלקין, לפנות אליך ולקבל על עצמי להפוך את ההצעה הזו להצעה לסדר-היום. היו"ר אורי מקלב: חנוכה זה חג של נסים. סעיד נפאע (בל"ד): כן? היו"ר אורי מקלב: גם הנס הזה לא קרה. סעיד נפאע (בל"ד): אני לא רואה, אין סימן שזה יקרה, אבל בכל אופן להעביר את זה לוועדה, ואולי תוך כדי הדיון בוועדה יצא משהו. תודה רבה. היו"ר אורי מקלב: תודה רבה לכם. לא בטוח שהצעתו של יושב-ראש הקואליציה זו גם הצעתו של סגן השר יעקב ליצמן. נראה מה הסגן אומר. אני לא בטוח שהכול מחייב אותך. נשמח לשמוע את דברי התשובה שלך. סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת סעיד נפאע, קודם כול אני מסכים להעביר את ההצעה, להפוך את זה להצעה לסדר-היום, כי הממשלה התנגדה שזה יהיה בחוק. אבל אני רוצה להעיר לך כמה דברים. א. השמנה – אני לא מתערב בוועדת הסל, אבל בפתיחה של דיוני ועדת הסל אני הצעתי להם לבדוק אפשרות גם לגבי השמנה, מניעת ההשמנה, אם יש דברים כאלה, שייכנסו לתוך הסל. זה פותר חלק מהבעיה. היו"ר אורי מקלב: השמנה אצל ילדים? סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: כן, כן. לא, רגע, השמנת ילדים – – – היו"ר אורי מקלב: הוא דיבר על השמנה בשולחן הממשלה. סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: אני מדבר על בכלל. ב. השמנת ילדים – משרד החינוך נותן חינוך, הדרכה וסיוע למניעת השמנה אצל ילדים. פניתי בכתב לשר החינוך שיכלול גם את מוסדות החרדיים, שלא היו כלולים, שגם אצלם יהיה אותו דבר. אם לא, אז משרד הבריאות יצטרך לחפש פתרון גם לזה. אבל אני לא חושב שצריך להיות הבדל בין ילדים לילדים. היו"ר אורי מקלב: שם אולי יש בעיה של תת-תזונה. סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: של מה? היו"ר אורי מקלב: תת-תזונה. גם את זה צריכים לבדוק. סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: אולי זה פתרון לכל ההשמנה. היו"ר אורי מקלב: אני מקווה שלא. סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: חבר כנסת רוני בר-און, אני רוצה להעיר לך משהו. אמרת קודם ביקורת על הממשלה, שהיום יש 300 מיליון ש"ח, ואצלך, בממשלה הקודמת, היה 420 מיליון ש"ח. זה נכון, זו עובדה, אבל אני חייב להגיד לך ש-420, 400 מיליון שהיו, זה היה בניגוד לממשלה, כי אנחנו בוועדת הכספים, אני, רובי ריבלין, שלי יחימוביץ, בעיקר חיים רמון – עשו פיליבסטר, הוציאו בכוח את כל התקציב בניגוד לאוצר, וזו היתה פשרה, עם כל הכבוד. אז אל תיקח את זה לממשלה הקודמת. עם כל הכבוד, הממשלה הקודמת לא רצתה לתת את זה, ואנחנו בוועדת הכספים עשינו פיליבסטר לכמה דברים ובאנו עם זה בניגוד לה. רוני בר-און (קדימה): זו דמגוגיה, לא משנה, שילמנו את זה? שילמנו. סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: אני שמח שאתה מקיים חוק. תודה רבה. אז מהיום כל מי שמקיים חוק נגיד לו תודה רבה. היו"ר אורי מקלב: הקרדיט הוא לוועדת הכספים. רוני בר-און (קדימה): אתם גנבתם את הכסף הזה, דחפתם את זה בשוליים. רחל אדטו (קדימה): על חשבון תרופות מצילות חיים. היו"ר אורי מקלב: חבר הכנסת רוני בר-און, אנחנו מבקשים לעבור להצבעה. העברנו את הצעת החוק להצעה לסדר-היום, בהסכמת המציע. מי שבעד הוא בעד דיון בוועדה, מי שנגד – זו הורדה מסדר-היום. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 29 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. היו"ר אורי מקלב: בעד – 29, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך אני קובע שהצעה זו לסדר-היום תידון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, ואנחנו נעבור להצעת החוק הבאה.