קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור פרסום מודעות המציעות שירותי זנות), התש"ע–2010
[הצעת חוק פ/2214/18; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
חברת הכנסת אורית זוארץ, בבקשה.
אורית זוארץ (קדימה):
כבוד היושבת-ראש, כבוד השר, סגנית השר לענייני נשים – אני מקווה מאוד שתהפכי לשרה במהרה בימינו אמן – חברי וחברותי חברי הכנסת, הצופים והצופות שלנו בבית, אנו מציינים השבוע את המאבק באלימות נגד נשים ואלימות במשפחה.
לאלימות פנים רבות. אלימות פיזית – 19 נשים נרצחו; כ-20,000 פניות ותלונות מוגשות מדי שנה; אלימות מילולית; אלימות והתעללות נפשית ורגשית; אלימות מינית; אלימות כלכלית; אלימות באמצעי התקשורת, עיתונים, שילוט חוצות, פרסומות, פורנוגרפיה, פדופיליה וזנות. רק לאחרונה נחשפנו לפרסומת שבה עומד אדם בגיר, וילדה בערך בת 10–12 עומדת לצדו חצי עירומה – פרסומת לביגוד. איזה מסר אנחנו מעבירים לחברה כשאנחנו נותנים יד לפרסום הזה? חובה עלינו, כחברה מתוקנת, לקחת אחריות ולפעול כדי למגר את כל התופעות הבזויות של האלימות, באמצעות חינוך, פעילות מניעה החל מהגיל הרך, הרחקה וטיפול בגורם האלים – לא הרחקה וטיפול בנשים – אכיפה, הגברת פעולות אכיפה של גורמי החוק, משטרת ישראל ומערכת המשפט. והציר המשלים לשינוי החברתי – חקיקה. החמרת ענישה, הרחקת הפוגע, ובמקרה שלנו – איסור פרסום פוגע ומנצל.
הצעת החוק שאני מעלה כאן היום נתמכת על-ידי 36 חברי כנסת וחברות כנסת מהבית הזה, חברים וחברות מכל סיעות הבית. מטרתה למגר ציר מרכזי באלימות כלפי נשים בחברה – איסור פרסום מודעות המציעות שירותי זנות. אלימות זו מתרחשת לנגד עינינו מדי יום בעיתונים המרכזיים ברחבי הארץ כעניין שבשגרה. מוצעים בכל "פיצוצייה" מגזינים המציעים שירותי מין, והמטרד הקשה שאליו אנו נחשפים ביתר שאת ובעל כורחנו – כרטיסי ביקור המציעים שירותי מין, המוצמדים לשמשות המכוניות בחנייה לעיני העוברים והשבים, תופעה שהתרחבה מתל-אביב ואילת לכל הארץ. אין דין ואין דיין. עלינו כחברה – – –
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
לעיני ילדים קטנים.
אורית זוארץ (קדימה):
לעיני כל עובר ועוברת, כמובן גם ילדים וקטינים שניגשים לרכב.
עלינו כחברה לומר "לא" לכל אותו פרסום פורנוגרפי וזנות. הצעת חוק זו היא חלק ממאבק חברתי כולל על צביונה ודמותה של החברה הישראלית. לא מדובר פה רק בהגנה על רגשות הציבור, אלא בהגנה על הקורבנות שעומדים מאחורי המודעות – הנשים, הגברים, הנערים, הנערות, הקטינים שמנוצלים למטרות זנות. עלינו כחברה להגן גם עליהם, לתת להם טיפול ומענה, סיוע, שיקום אישי ותעסוקתי ושילוב בקהילה.
בישראל הזנות כשלעצמה אינה אסורה על-פי חוק, אך הסרסרות לזנות, סחר בבני-אדם לזנות ועצם החזקתו של מקום לשם זנות הם עבירה פלילית. תפקידן העיקרי של מודעות שמציעות שירותי זנות הוא להגביר את הביקוש לזנות. בהקשר רחב יותר, מודעות המין הן חלק ממסחור היחסים בין המינים, ובכלל זה הנצחת גישה מנוכרת למין, לגוף האשה והתייחסות אליה כאל חפץ. מעדויות של סרסורים עולה כי פרסום בעיתונים תורם כלכלית לפיתוחה של תעשיית המין שהם עומדים מאחוריה.
על-פי רוב לא מוגשים כתבי אישום נגד עיתונים ומקומונים המפרסמים שירותי זנות. הנחיית פרקליט המדינה משנת 2006 בנושא מדיניות אכיפת עבירות של עיסוק בזנות מתייחסת גם למודעות המין. לפי ההנחיה, יש לבצע פעולות משטרתיות יזומות לטיפול בתופעה של הפצת עלונים, כרטיסי ביקור ומודעות. הדבר מהווה עבירה על סעיף 205ג לחוק העונשין.
סעיף 6ב לחוק שיווי זכויות האשה קובע: לכל אשה זכות להגנה מפני אלימות, הטרדה מינית, תקיפה מינית, ניצול מיני וסחר בגופה. האיסור על פרסום מודעות מין בחקיקה, משנת 1998, אוסר פרסום מודעות מין, בכפוף לכמה סייגים שמאפשרים את זה ופורצים את הדרך.
החוק הקיים מבוסס על מוסרניות. אין כל התייחסות לשאלת רצונן או הסכמתן של נשים למתן שירותי זנות. הגשת כתבי-אישום נמצאת בסמכות משטרת ישראל, וסמכות השיפוט נתונה בידי בית-משפט השלום. החוק בדרך כלל לא נאכף. הפרסום הולך וגדל עם השנים, ולא נעשה דבר כדי למנוע אותו. הסמכויות שניתנו מעולם לא הופעלו. העיתונים ממשיכים לפרסם ללא שינוי, בטענה שהחוק מעורפל.
הצעת החוק המוצעת קובעת את הסנקציה בגין פרסום מודעות המציעות שירותי זנות, מסבירה מהם שירותי מין ומבהירה כי הניסוחים המעורפלים שבהם משתמשים מפרסמי הזנות – אירוח, עיסוי וכל מיני הגדרות אחרות – מהווים פרסום אסור. כך, לא יכולים המפרסמים להסתתר מאחורי ניסוחים מכובסים, שיכשירו מבחינה משפטית את שירותי המין.
על-פי הצעת החוק, העונש על מפרסם שירותי מין יהיה מאסר, ויוטל עונש מחמיר עוד יותר על פרסום בנסיבות מחמירות של קטין, קטינה, קורבן סחר וגבר או אשה המשתמשים בסמים. זאת, לעומת חצי שנה, כפי שקבוע היום.
נוסף על עונש המאסר החמור, בחוק מוצע להטיל קנסות על מפרסמי שירותי המין. החוק החדש מתייחס לניצולן של הנשים שפורסמו במודעות, כמו גם לרווחי העתק שמרוויחים המפרסמים על חשבונן. כל זה בניגוד לחוק הקיים, אשר מדגיש את הפגיעה ברגשות הציבור וכלל לא מתייחס לחומרת מצבן של הנשים נפגעות הפרסום – פגיעה בכבודן ובפרטיותן – ולאופן ניצולן.
הרציונלים שמשמשים בבסיסו של חופש הביטוי – וזו הטענה המרכזית שמופנית כלפינו – הם מימוש הדמוקרטיה, גילוי האמת והגשמה עצמית. שלושת הרציונלים האלו אינם נמצאים בבסיסו של חופש הביטוי הפורנוגרפי. הוא סותר ומבטל אותם. הביטוי הפורנוגרפי הוא ביטוי מסחרי מובהק. ככזה, הוא זוכה להגנה פחותה במשפט הישראלי. יתירה מזאת, בפורנוגרפיה אין כדי לאפשר שיח דמוקרטי פתוח, שעל בסיסו יכולים הפרטים השונים לקבל החלטות מושכלות בנוגע לחייהם, אלא ההיפך הוא הנכון: פורנוגרפיה משתיקה באופן אלים נשים, מציגה אותן כפיסת בשר המותרת לכול. בכך היא פוגעת בחופש הביטוי במובנו הדמוקרטי. חופש ביטוי מעין זה מעמיד על נס את הזכות לאוטונומיה של אחד לפגוע בזכותה לאוטונומיה של האשה, האחרת. מחקרים רבים מדגימים באופן חד וברור – –
נסים זאב (ש"ס):
מה קורה אם אשה היא – – –
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
לא, לא. אתה לא מפריע לה. אתה לא מפריע לה.
נסים זאב (ש"ס):
בדברי ההסבר חשוב שנתייחס לזה. מה קורה אם האשה מפרסמת את עצמה?
אורית זוארץ (קדימה):
– – את הקשר בין פורנוגרפיה לבין אלימות פיזית ומינית כלפי קטינים. זכותם וזכותן לביטחון, שלמות הגוף – – –
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
אבל האם יש התייחסות בחוק – חבר הכנסת נסים זאב – –
אורית זוארץ (קדימה):
אני אענה גם לחבר הכנסת בסוף דברי.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
– – צודק.
נסים זאב (ש"ס):
אשה שמפרסמת את עצמה. – – –
אורית זוארץ (קדימה):
בסוף דברי, חבר הכנסת זאב.
זכותם של קטינים וקטינות, נשים וגברים, לביטחון, לשלמות הגוף, לחירות ולאוטונומיה של ציבור, גוברת על הזכות המפוקפקת לצרוך ולפרסם מוצרים פורנוגרפיים.
חברה שבה הדמויות הנשיות המוצגות בפנינו – בפתחי הקיוסקים בעיר, בכרטיסי ביקור על מכוניות ובשלטי חוצות – הינן של נשים כנועות, המשמשות כלי שרת בידי אחרים, ללא רצון, חירות מינית משל עצמן, הינה חברה המעוותת תפיסות עולם של גברים ונשים כאחד, ופוגעת בכולנו. חופש הביטוי אינו נועד לפגוע, לדכא ולשבש. חופש הביטוי נועד לשחרר ולאפשר חברה דמוקרטית וצודקת.
לסיום, רצוני להודות לעורכת-דין נעמי לבנקרון על ניסוח הצעת החוק, לזהבה גלאון, חברת הכנסת לשעבר, שניסתה לקדם את הצעת החוק בכנסת הקודמת, לחברי וחברותי חברי הכנסת על תמיכתם בהצעת החוק, וכמובן, לחברי ועדת השרים לענייני חקיקה, שתמכו פה אחד בשינוי החברתי המוצע ובהצעת החוק.
אני מבקשת את תמיכתכם בהצעת החוק לאיסור פרסום מודעות המציעות שירותי מין – ואם יורשה לי, אני אשיב גם לחבר הכנסת.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
במשפט קצר, כי כבר נגמר הזמן.
אורית זוארץ (קדימה):
איסור פרסום שירותי מין חל על כל אדם, או אשה, המפרסם שירותי מין, לרבות נשים שמסרסרות, ונתקלנו גם בתופעות האלה.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
וגם שמפרסמות את עצמן?
אורית זוארץ (קדימה):
כשאנחנו מדברים על איסור פרסום שירותי מין, אנחנו מדברים על איסור פרסום גורף. לא מדובר פה באיסור – – –
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
אוקיי.
נסים זאב (ש"ס):
אם היא מפרסמת את עצמה, חל עליה החוק או לא? אני רוצה לדעת.
אורית זוארץ (קדימה):
אני עדיין לא פגשתי הרבה נשים שמפרסמות את עצמן. מרבית הנשים שמפרסמות, עומד מאחורי מספר הטלפון גבר, שמפנה אותך למקום.
נסים זאב (ש"ס):
את לא נתקלת, אבל אני שואל אם חל החוק.
אורית זוארץ (קדימה):
לא, אני רק אומרת: הנושא הזה מטופל במסגרת החוק.
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
טוב. תודה רבה.
קריאה:
במסגרת התיקון, תכניס תיקון שגם. מה אתה רוצה?
נסים זאב (ש"ס):
– – –
היו"ר רוחמה אברהם-בלילא:
תודה רבה.