קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור לתאגיד לתעסוקת נכים ומוגבלים), התשס"ט–2009
[הצעת חוק פ/541/18; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור לתאגיד לתעסוקת נכים ומוגבלים), התשס"ט–2009, של חבר הכנסת מוחמד ברכה. יעלה ויבוא אדוני על מנת להציג בפני חברי הכנסת את הצעתו. להצעה הזאת אין הסכמת ממשלה בשלב זה, ולכן לרשותך עשר דקות תמימות.
מוחמד ברכה (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, מדי שנה אנחנו מלווים, כנבחרי הציבור, את זעקות השבר של הנכים וארגוניהם בכל מה שקשור לתנאי מחייתם ולקצבאות. אני חושב שהגיע הזמן – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי חברי הכנסת, מי שלא רוצה לשמוע את דבריו של חבר הכנסת ברכה ובכל זאת להצביע, יצא החוצה. נא לא לקיים דיונים כאן. כבוד שר המשפטים, אדוני יושב-ראש ועדת הבית, אני מקיים את התקנון שאתה מצווה עלי. בתקנון כתוב: צריך לתת לחברי הכנסת אפשרות לדבר.
מוחמד ברכה (חד"ש):
אני חושב שהגיע הזמן שהכנסת תעשה צעד משמעותי לפתרון יסודי יותר. לא לדון מדי שנה ומדי פעם, מדי תקציב, על הקצבאות ומידת הקצבאות, אלא לנסות להציע לאותם אנשים מוגבלים תעסוקה, שהם יפרנסו את עצמם. ואני חושב שכל אחד בתחומו ולפי יכולותיו יכול לתרום תרומה משמעותית, גם לעצמו ולמחייתו ולפרנסת משפחתו וגם לכלכלה ולחברה, כחבר בונה ועושה בחברה הזאת.
הצעת חוק שאני מביא בפני הכנסת היום מציעה לתת פטור לתאגיד לתעסוקת נכים ומוגבלים שיש לו הכנסה שלא הושגה מעסק שהוא עוסק בו, או מדיבידנד או מריבית או מהפרשי הצמדה ששולמו על-ידי חבר בני אדם שבשליטתם העוסק בעסק.
היום במדינת ישראל כרבע מהאוכלוסייה הם נכים. רבע מהאוכלוסייה של מדינת ישראל הם נכים. בסקר שנערך לפני כמה שנים הסתבר ש-85%, אדוני, 85% מהמעסיקים בישראל אינם מעסיקים אנשים עם מוגבלות, 36% מהם חושבים שעובדים עם מוגבלות פוגעים בעסק, ו-23% הצהירו שהם אינם מוכנים להעסיקם כלל. מטרת הצעת החוק היא לתת תמריצים למעסיקים כדי לקלוט אנשים נכים על-פי יכולתם במקומות העבודה.
תבוא הממשלה ותגיד שזה כרוך בהוצאה כספית ניכרת. אני אומר, להיפך, רבותי – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
כבוד שר התקשורת הנכבד, הנמצא היום בעין הסערה. רבותי, נא לא לקיים דיונים כאשר חבר עומד על הדוכן ומציג את הצעותיו. בבקשה.
מוחמד ברכה (חד"ש):
יבואו ויגידו באוצר שיש עלות תקציבית להצעת החוק. אני אומר שהעלות לעומת התועלת היא בלתי ניתנת להשוואה. זאת אומרת, להוציא אנשים עם מוגבלות לעבודה ולהיות בונים ויוצרים זה יחסוך פעמיים – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
על איזו עלות מדובר פה?
מוחמד ברכה (חד"ש):
אני באמת לא יודע.
היו"ר ראובן ריבלין:
הרבה יותר מ-5 מיליון, כך שנצטרך, אם הממשלה לא מסכימה – – –
מוחמד ברכה (חד"ש):
לא, אני לא אומר. בשלב של קריאה טרומית, אנחנו עוד לא הגענו, לאחר מכן.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, ברור שגם אם זה מאות מיליונים – – –
מוחמד ברכה (חד"ש):
קודם כול, זה ראוי. זה ראוי חברתית וגם ראוי כלכלית, כי זה יוריד מהנטל של הקצבאות, זה יוסיף לצמיחה. זאת אומרת, גם מהכיוון הכלכלי הכללי של המקרו וגם מהמיקרו של אותו אדם, אני חושב שזה מועיל והתועלת היא מעל ומעבר. אבל בעיקר בעיקר – אני חושב שהמדינה חייבת לאנשים האלה, גם מהיבט חברתי.
לכן אני רוצה לראות מצב שמדינת ישראל, ביחסה למוגבלים ולנכים, לפחות תימצא במקום יותר טוב בהשוואה למדינות אחרות. מתוך סקר שנעשה ב-17 מדינות, אדוני, לרבות ארצות-הברית, יפן ומדינות מערב-אירופה, ישראל היתה במקום הלפני-אחרון בהשוואת הכנסתם של נכים. קוריאה, דרום-קוריאה, במקום האחרון, וישראל לפניה. זה דבר שאני חושב שהוא בלתי נסבל.
יתירה מזו, הכנסתם של ישראלים עם מוגבלות נמוכה ב-34% מהכנסתם הממוצעת של ישראלים בלא מוגבלות, ואילו במדינות אחרות המשכורת או ההכנסה של המוגבלים נמוכה ב-15% מהממוצע הכללי. אצלנו – 34%, פי שניים ומשהו. זה דבר שהוא לא מתקבל על הדעת.
לכן אני חושב שההצעה הזו היא הצעה שמתחייבת. זו גם אמירה חברתית אבל זו גם אמירה כלכלית, זו גם אמירה שיכולה לתרום לצמיחה הכוללת של המשק.
על כן אני מבקש שהכנסת וחברי הכנסת יתמכו בהצעת החוק, שהיא הצעה שלא אמורה להיות עליה מחלוקת. כל שנה אנחנו מתחרים האחד בשני מי יעמוד לצד הנכים ומי ידבר בשמם, כאן מתבקשת לחיצה על הכפתור כדי לעשות משהו צודק. תודה רבה, אדוני.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת ברכה. ישיב השר יצחק כהן, סגן שר האוצר. בבקשה, אדוני. או שר האוצר ירצה?
חבר הכנסת ברכה, האם כתוצאה מכך שזה בדרגת ההכנסה במקום האחרון – דרגת התמיכה של הציבור, של הקופה הציבורית יותר גבוהה? פה ובדרום-קוריאה?
מוחמד ברכה (חד"ש):
פחות.
היו"ר ראובן ריבלין:
הגמלאות, אני מדבר. אם נותנים לגמלת נכים, יבוא בטח השר ויאמר שהואיל והגמלאות שלנו יותר גבוהות אנחנו לא יכולים לסבסד על-ידי כך שאנחנו נתמוך במעסיקים על מנת שיקבלו חסרי ישע או מוגבלים. למה חסרי ישע? – מוגבלים הם לא חסרי ישע. נהפוך הוא. חבר הכנסת מוץ מטלון יוכיח שהטובים ביותר הם אנשים עם מוגבלויות כאלה ואחרות, אבל לא מחויב שהם חסרי ישע. אם רק ייתנו להם את ההזדמנות. טוב, נשמע את השר.
מוחמד ברכה (חד"ש):
לא מדובר על מימון התעסוקה, אלא מדובר על – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
ברור, ברור. עידוד יצירת מקומות עבודה.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת מוחמד ברכה, בדברי ההסבר אתה כותב: "מטרת התיקון המוצע היא לאפשר לשר האוצר לקבוע בצו פטור לתאגיד לתעסוקת נכים ומוגבלים שיש לו הכנסה שלא הושגה מעסק שהוא עוסק בו, או מדיבידנד, או מריבית, או מהפרשי הצמדה ששולמו על-ידי חבר בני-אדם שבשליטתם העוסק בעסק".
אני אפתח ואומר שוועדת השרים לענייני חקיקה המליצה לממשלה להתנגד להצעת החוק, מהנימוקים הבאים: תאגידים לתעסוקת נכים ומוגבלים נכללים במרבית המקרים בהגדרת "מוסד ציבורי" כמשמעותו בסעיף 29(ב) לפקודת מס הכנסה. תאגיד כאמור זכאי להטבות הקבועות בסעיף.
הצעת החוק מחריגה – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
נגיד שזה לא יינתן לתאגיד, אדוני השר? אני לא שמתי לב לדבר הזה. צודק משרד האוצר, צודקת ועדת השרים. אבל נגיד שחבר הכנסת ברכה אומר: לא לתאגיד. חוק שיבוא וייתן עידוד למעסיקים להעסיק נכים. בלי תאגיד.
מוחמד ברכה (חד"ש):
בוא נקבל את העיקרון ואחר כך ננסח.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
אני חוזר ואומר, אדוני היושב-ראש: ההצעה מחריגה את התאגיד האמור מ"מוסד ציבורי", כך שלא יחולו עליו התנאים החלים על מוסד ציבורי. תנאים אלה נועדו להבטיח שהטבות המס שלהן זכאי המוסד הציבורי ישמשו, אדוני היושב-ראש, למטרת הקמתו של המוסד הציבורי. אתה ודאי תומך בזה.
היו"ר ראובן ריבלין:
כן, כן. בזה אני מסכים אתך.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
ההצעה, ידידי חבר הכנסת מוחמד ברכה, יוצרת אפליה בין תאגיד לתעסוקת נכים למוסד ציבורי למטרות חשובות אחרות.
אילן גילאון (מרצ):
מוסד ציבורי חייב להעסיק נכים – – – עושה את זה – – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
חבר הכנסת גילאון, בהצעת החוק, ואקרא אותה שוב, לטובתך, הוא אומר, ידידי חבר הכנסת ברכה, שההרחבה הזו נועדה להקל על "כלל התאגידים לתעסוקת נכים ומוגבלים" – ככה שזה סותר את מה שאתה אומר – "שעונים על הגדרת החוק, לגייס תרומות ומענקים שאינם מעבודתם, ולאפשר פיתוח מקורות תעסוקה לנכים ומוגבלים. מצבה של החברה הישראלית" וכו', בדברי ההסבר הוא מרחיב שם. והממשלה ומשרד האוצר אומרים לך שהצעת החוק מחריגה את התאגיד כך שלא יחולו עליו התנאים החלים על מוסד ציבורי. זו כבר החרגה מפלה.
מוחמד ברכה (חד"ש):
איך שלא יהיה הממשלה משוכנעת – – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
אתה תשמע אותי עד הסוף ותשתכנע גם כן. אני בטוח אשכנע אותך.
קריאות:
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
ברמה האישית או הפוליטית יכול להיות שהוא תומך בך. דרך אגב, הוא יוכל לעשות את זה הרבה יותר טוב ממך. לנצל את החוק לטובת העניין.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
אני אסביר, ואתה גם תבין אותי. ההצעה יוצרת אפליה בין תאגיד לתעסוקת נכים ומוסד ציבורי למטרות חשובות אחרות. בהצעת החוק צוין כי היא נועדה בין היתר להקל על תאגידים לתעסוקת נכים לגייס תרומות ומענקים. אולם תאגיד לתעסוקת נכים ומוגבלים העונה להגדרת "מוסד ציבורי" וקיבל אישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה – התורמים לו זכאים לזיכוי מס, כאמור בסעיף 46 לפקודה, ואין בתיקון המוצע כדי להגשים את המטרה שהוזכרה. ולכן אין צורך בתיקון המוצע כדי לקיים גיוס תרומות ומענקים כאמור. זה ניתן להם בתוך תיקון סעיף 46.
הצעת החוק מעניקה פטור בין היתר גם על הכנסותיו של תאגיד, תאגיד עסקי למטרות רווח, אשר 85% מעובדיו הם נכים ומוגבלים – דבר המהווה פתח לתכנוני מס לא רצויים וניצול לרעה, חלילה.
ראוי לציין שסוגיית העסקת נכים ומוגבלים ונושא עידוד הנתינה וקידום הפילנתרופיה נמצאת על סדר-יומו של צוות השולחן העגול, הכולל נציגי ממשלה, משרד ראש הממשלה, משרד האוצר, משרד המשפטים ונציגי המגזר השלישי.
על כן אבקש מחברי חברי הכנסת להסיר את הצעת החוק מסדר-היום. אני, אדוני היושב-ראש, אמשיך לדון בעניין עם חבר הכנסת ברכה, אבל כרגע, להסיר ולהצביע נגד.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. בבקשה, חבר הכנסת ברכה. לרשותך חמש דקות להשיב לשר. חמש דקות, הוא לא חייב לנצל את הכול. ברגע שהוא יורד יש הצבעה, אדוני סגן ראש הממשלה.
מוחמד ברכה (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, רואים שהתשובה של סגן השר היתה משהו כדי לצאת ידי חובה ולספר כל מיני סיפורים על מוסד ציבורי ועל פטור ממס הכנסה. עסק שמעסיק 85% נכים – הרי זה דבר מצוין, שיכול דווקא לעודד קליטת נכים אחרים למעגל העבודה. בעצם, זו התזה של ראש הממשלה, שרוצה להכניס – וזו אפילו הדרישה של ה-OECD, שרוצים להכניס כל מיני מגזרים למעגל העבודה, אם ערבים ואם חרדים. אבל פה מדובר בנכים, שהם נכים של כל האזרחים, שיכולים להימנות עם כל מגזרי האוכלוסייה.
אדוני סגן השר, העמדה של הממשלה היא עמדה קטנונית. הרי מה יכולת להגיד? דבר יותר פשוט: שהרעיון הוא רעיון נכון, צריך לעודד העסקת נכים, ואני מציע לקבל אותו, אבל המשך קידום החוק יהיה בהסכמה. ואני אגיד לך: אני מסכים. אבל, אתה לא עשית את זה, אלא התחלת לחפש, או שכתבו לך, כל מיני דרכים עקיפות כדי להתחמק מהעיקרון הבסיסי שטמון בעצם הצעת החוק והוא לקדם תעסוקת נכים – שלא יהיו סמוכים על תשלומי ההעברה, על קצבאות למיניהן, אלא שיחיו בכבוד מתוך עבודתם ומתוך פרנסתם.
אני יכול לעשות, בעצם, שני דברים. הדבר הראשון הוא לפנות לכל חברי הכנסת להצביע בעד הצעת החוק הזאת, שאין צודקת ממנה. הדבר השני, אני רוצה לקחת את פלט ההצבעה, ואני לא יכול לבקש הצבעה שמית עכשיו, כי גם אין לי החתימות, שיישלח לכל ארגוני הנכים, כדי שכל אחד ידע איך מתנהגים בכנסת הזו בשעת מבחן. מוכרים להם מלים, כמה הם דואגים וכמה לבם נכמר על מצוקתם, אבל כשבאים כדי לקדם משהו ממשי, באים ולוחצים על הכפתור הלא-נכון.
אני מבקש מכל חברי הכנסת להצביע בעד הצעת החוק. הצעת החוק הזאת היא צודקת, ואין צודקת ממנה. אדוני, תודה רבה.
קריאה:
אני בעד.
רונית תירוש (קדימה):
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת ברכה. רבותי, נא לשבת. ברגע שחבר הכנסת ברכה יגיע למקומו, אנחנו עוברים להצבעה. ההצבעה היא על הצעת החוק לתיקון פקודת מס ההכנסה (פטור לתאגיד לתעסוקת נכים ומוגבלים), התשס"ט–2009.
רבותי חברי הכנסת, נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 2
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 16
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 51
נמנעים – אין
ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור לתאגיד לתעסוקת נכים ומוגבלים), התשס"ט–2009, נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
בעד – 16, נגד – 51, ואין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה, שיצאה מתחת ידי חבר הכנסת ברכה וקבוצת חברי כנסת, לא קיבלה את הרוב ולכן הוסרה מסדר-היום.