חומר רקע
1
"ח כ ב ניסן
ה
תשפ"ג
19
ב אפריל2023
אל: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
מסמך הכנה לדיון בוועדת החוקה ביום
20.4.23
בהצע
ה
לתיקון
חוק הירושה ,
במסגרת הצעת חוק התוכנית
הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב2023
ו-
2024
), התשפ"ג–
2023
–
)(סימן א': ירושה לפרק י"א: הפחתת רגולציה
במסגרת חוק ההסדרים לשנת התקציב2023
ו-
2024
,
מוצע לערוך
מספר
תיקונים
בחוק ה
ירושה ,התשכ"ה-
1965, שאלו עיקרם :
האחד ,עניינו ב העברת סמכויות מבית המשפט לענייני משפחה
ל
ידי ה
רשמים לענייני ירושה
כך שהרשמים
יוכלו לתת
צו ירושה או צו קיום צוואה במקרים
מסוימים שאינם מצויים בסמכותם
יום כ ;
השני ,עניינו ב מתן הקלות ביחס
ל דרכי
ה הוכחה
של צוואות שהמקור להן חסר משום ש המקור מצוי בערכאה
שיפוטית בחו"ל ,בו
הסמכת
הרשם לענייני ירושה לתת צו קיום
צוואה
גם
על סמך תחליף צוואה שאינו המקור
-
עניין שלפי הדין הקיים היום
מסור לבית המשפט בלבד ;
השלישי ,עניינו ב ביטול חובת הפיקוח השוטף של
האפוטרופוס הכללי על מנהלי עיזבון
תוך הותרת הפיקוח
בידי היורשים
, למעט ב מספר מקרים חריגים שאותם
מוצע להותיר בפיקוח האפוטורופוס הכללי .
ראו להלן
פירוט ביחס לתיקונים המוצעים ו
מספר שאלות
.לדיון בכל אחד מנושאים אלו
א .
העברת סמכויות
ל
מתן צווי ירושה או קיום לרשמים לענייני ירושה
(סעיף44
(1
)) להצעת החוק:
67
.א
)(א
על אף האמור בסעיף66(א), בקשה לצו
ירושה או לצו קיום שהוגשה לרשם לעניני
:ירושה תועבר לבית המשפט בכל אחד מאלה
(1)
;הוגשה התנגדות לבקשה
(2)
;המדינה או מוסד ממוסדותיה הם צד לבקשה
(3)
היועץ המשפטי לממשלה או בא-
כוחו ראו לנכון ליזום הליך לענין הבקשה או
;להצטרף להליך
(4)
האפוטרופוס הכללי מייצג בב קשה אדם שרכושו מנוהל על ידי האפוטרופוס
הכללי שמונה לו אפוטרופוס, קטין;או נעדר
(5)
הצוואה נושא הבקשה היא צוואה בעל פה כמשמעותה בסעיף23
;
(6)
בצוואה נושא הבקשה קיים פגם או חסר כמשמעותו בסעיף25
;
(7)
;על הירושה חלות הוראות הפרק השביעי
(5
8)
הרשם לעניני ירושה
.ראה לנכון להעביר את הבקשה לבית המשפט
)(ב
בקשה שהדיון בה הועבר לבית המשפט לפי סעיף קטן (א), יראו אותה כתובענה לפי
סעיף1 לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-
1995
, ובית המשפט רשאי להצהיר
על זכויות היורשים כאמור בסעיף66
.
)(ג נתן בית המשפט צו ירושה או צו קי ום לפי סעיף זה, יועבר העתק הצו לרשם לעניני
ירושה לשם רישום לפי סעיף73
.ד
2
התיקון המוצע
מוסד הרשם לענייני ירושה באגף האפוטרופוס הכללי
הוקם לראשונה 'בעקבות תיקון מס7
לחוק הירושה
משנת1997
.
1
בתיקון זה הועברו עניינים פשוטים שהיו נתונים להכרעת בית המשפט לידי הרשמים לענייני
.ירושה, וזאת בכדי להקל על העומס בבתי המשפט ולקצר את משך הטיפול בענייני ירושה2
עם זאת, נקבעו
בהסדר חריגים מסוימים שבהם נקבע שהרשם יידרש להעביר את הנושא להכרעתו של בית המשפט . זאת
,נוכח היותו של הרשם גורם מנהלי, והתפיסה שיש לצמצם את תפקידו לעניינים שההכרעה בהם פשוטה
ושאופייה השיפוטי מינימאלי. יוסבר, כי להבדיל מרשמים בבתי המשפט שהנם שופטים, רשמים לענייני
ירושה הנם עורכי דין הכשירים להיות שופטי שלום, קרי, בעלי ותק מקצועי של חמש
שנים לפחות ו שאינם
שופטים .
,ההצעה מבקשת לבטל חלק מהחריגים הללו וכתוצאה מכך
להרחיב את סמכויות הרשם לענייני ירושה
לתת
צו ירושה או צו קיום צוואה
כך שיחולו גם במקרים שבהם כיום נדרשים הרשמים להעביר את הבקשה לבית
.המשפט לענייני משפחה שלושה מקרים אלו הם (לפי מספר החלופות :)בסעיף
כשניתנה צוואה בעל-פה (
סעיף
()קטן (א5)
;צוואה שיש בה פגם או חסר
()(סעיף קטן (א6)
;ו
צוואה שחלות עליה הוראות הפרק השביעי ,
קרי :מקום המוריש מצוי מחוץ לישראל ועל הצוואה חל הדין הזר
()(סעיף קטן (א7
)).
בנוסף מוצע( תיקון של ס"ק4)
המתייחס למקרים שבהם האפוטרופוס הכללי מייצג בבקשה חסוי, קטין או
נעדר :
,לפי דברי ההסבר ,בפועל האפוטרופוס הכללי אינו מייצג קטינים או חסויים, אך כן מוסמך לנהל רכוש
של נעדרים בהתאם להוראות חוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח–
1978
.
3
התיקון מבקש להתאים את נוסח
הסעיף למציאות בפועל, כך שהדיון יתקיים בבית משפט בזמן שאחד היורשים או הזוכים הוא נעדר או
.שרכושו מנוהל על ידי האפוטרופוס
:ביסוד הכללתם של חריגים אלה בנוסח החוק המקורי הייתה התפיסה כי יש בהם מורכבות מסוימת ,כך
( צוואה שבעל פה לפי פסקה5
) עשויה לעורר שאלות עובדתיות שאינן פשוטות כגון אם היה המצווה"
שכיב
מרע"
,; אם הייתה גמירות דעת בדבריו; אמינות העדים שעפ"י רוב הנם בעלי עניין; דיוק בפרטים שחסר
ומהספרות עולה כי צוואות רבות בתצורה זו אינן זוכות לאישור בית המשפט4
;
בצוואה שיש בה פגם או חסר
תיתכן מורכבות למשל בהתחקות אחר רצונו המדוייק של המצווה; ובצוואה בה מושבו של המוריש מחוץ
לישראל, יש לקבל חוות דעת על הדין הזר ולפסוק על פיו, וגם שם תיתכן מורכבות כפי שבאה לידי ביטוי
באחת ההחלטות שבחנו5.
למקרים שמוצע להעביר להכרעת הרשם לענייני ירושה ,כפי הגדרתם בחוק הירושה – ראו נספח
,לצד האמור מבדיקה שערכנו עולה כי
הוצע
בעבר כבר מספר פעמים
לבטל את הצורך
בהעברת הבקשות
לבית המשפט
:בעניינים המדוברים
לעניין צוואות שניתנו בעל-
( פה
ס "ק)(א(5)) ו
מקרים
( בהם מקום מושבו של המוריש אינו בישראל
ס "ק)(א(7
))
–
ועדת טירקל שהמלצותיה משנת2004
עוגנו
בהצעת
החוק הממשלתית רחבת ההיקף שעסקה במכלול
היבטים של הדין האזרחי (הצעת
חוק
,דיני ממונות
התשע
"א–
2011
) ,הציעה
לשנות מהוראות
חוק הירושה ,
1
'ה"ח התשנ"ז, עמ452
.
2
דברי הכנסת, ישיבה218
של הכנסת ה-
14
(
22.6.1998
.)
3
)(באר שבע59944
ש.מ נ'
(החלטה מיום06.12.2021
.)
4
,שילה פרשנות לחוק הירושה, ב 'עמ209
5 בר"ע (תל אביב-
)יפו07
-
1655
( אשכנזי נ' היועץ המשפטי לממשלה28.08.2007
.)
3
כך שבשני סוגי המקרים
האמורים
לא יהיה צורך בהעברה אוטומטית של הדיון בבקשה לבית המשפט, וזאת
.נוכח הניסיון המלמד כי מרבית העניינים הבאים בגדרי מצבים אלו פשוטים להכרעה
ו
לעניין מקרים בהם
( ישנם בצוואה פגם או חסר
"ק ס
)(א(6) הנ"ל )
– יצוין כי
בהחלטות שונות,של הרשם לענייני ירושה
מצאנו
קריאה
להסיר חלופה זו
.מרשימת המקרים המועברים לבתי המשפט
כך, באחת מהחלטות הרשם לענייני
ירושה נכתב כי אין היגיון שלא להסמיך את הרשם ליתן צו לקיום צוואה פגומה במקרים שבהם ישנה
ה
סכמה של כל הנוגעים בדבר6; ו
בהחלטה אחרת נכתב,
כי על מנת ליישם את מטרות הקמת מוסד הרשם
לענ ייני ירושה–
שהן, מניעת טיפול כפול, ומתן טיפול יעיל ומהיר בבקשות לצווי קיום צוואה-
ראוי
שהמחוקק יבטל את סעיף67
()א(א6
) לחוק הירושה כך שרק בעת מחלוקת בין הצדדים–
יועבר הדיון בבקשה
.לבית המשפט7
בהקשר זה יצוין כי אכן, כל בקשה שהוגשה לה התנגדות עוברת להכרעת
בית המשפט לענייני משפחה לפי
( ס"ק1
), וכי ישנה לרשם הסמכות להעביר כל בקשה שבפניו להכרעת בית המשפט אם מצא זאת
לנכון –
כך
( לפי ס"ק8
.)
לדיון:
1.
נוכח האמור, ובמיוחד מכיוון ש מדובר במתן סמכויות שנגרעו מהרשם בכוונת מכוון בהליך החקיקה
המקורי, מוצע לשמוע ביתר הרחבה על
מהות ההליכים שמוצע להעביר מבית המשפט לרשמים –
האם
אכן?מדובר במקרים שההכרעה בהם היא טכנית ופשוטה או שהיא דורשת שיקול דעת שיפוטי
2.
מוצע
לדון
באופן הפעלת שיקול הדעת של הרשמים בהעברת עניינים
להכרעתו של בית המשפט
לפי ס"ק
)(א(8).
מוצע לבחון, אם בצד הרחבת הסמכויות, ישנו מקום להכווין את שיקול דעת הרשמים בעניין
המקרים אותם נכון יהיה
להותיר
.בכל זאת להכרעת בית המשפט
3.
סעיף25
לחוק הירושה שעניינו בצוואה שנפל בה פגם או חסר מתייחס במפורש להכרעתו של בית
המשפט
בעניין. כיצד נוסח זה מתיישב עם התיקון המוצע בסעיף67
א שמאפשר גם לרשם לענייני ירושה
?לקבל את ההכרעה
?האם יש צורך לערוך התאמות בעניין זה
4.
מוצע
לקבל התייחסות
להיקף
המספרי
של
הבקשות לצווי ירושה ולצווי קיום צוואה שמוצע כעת
להעביר לרשמי הירושה ,וה
משמעות
של
התיקון
המוצע
מבחינת העומס שיוסר מבתי המשפט .
5.
מוצע
לקבל התייחסות
לאופן שבו ה תיקון המוצע()בס"ק (א4
)
משליך על
קטינים ,חסויים ונעדרים . מה
הדין הקיים היום באשר לבקשות לצווי ירושה או קיום צוואה
ביחס לאוכלוסיות אלו ,והאם התיקון
המוצע עתיד לשנותו ?
.ב
הוכחת צוואה ללא מקור
68
.
)(א
עובדת מותו של אדם וזמן מותו טעונים הוכחה בתעודת מוות או בהצהרת מוות, זולת אם
התיר בית.המשפט או הרשם לעניני ירושה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להוכיחם באופן אחר
)(ב צוואה, למעט צוואה בעל-
פה, טעונה הוכחה בהגשת המקור; הוכח שהמקור נשמד בדרך
או בנסיבות שאין בהן כדי לבטל את הצוואה, או שאי-
אפשר להגיש את המקור, רשאי בית
המשפט או הרשם לענייני ירושה
.להתיר הוכחת הצוואה בהגשת העתק או באופן אחר
ואולם , היה המקור מחוץ לישראל ולא ניתן להגישו, וניתן צו קיום על ידי ערכאה שיפוטית
או רשות מוסמכת מחוץ לישראל–
לא תהיה הצוואה טעונה הוכחה בהגשת המקור לפי
סעיף זה אם הוכח צו הקיום האמור בדרך של הוכחת תעודת חוץ לפי
סעיף30
לפקודת
הראיות [נוסח חדש], התשל
"א-
1971
;
6
)(באר שבע62280
עזבון המנוחה---
ז"ל נ ' (החלטה מיום06.03.2022
.)
7
32895
'ע.א נ
(החלטה מיום07.04.2014
.)
4
.כיום, כל בקשה לקיום צוואה שאינה במקור מוגשת לבית המשפט בדברי ההסבר
נכתב
כי ישנם מקרים
רבים בהם
ישנה הסכמה שהמקור אינו בהישג יד ויש להסתפק בתחליף למקור, ועל כן אין הצדקה שבקשה
להוכחת צוואה שלא במקור תוגש לבית המשפט
באופן אוטומטי .
בעניינים שרשאי לטפל הרשם, וישנה הסכמת היורשים מוצע כי גם הרשם לענייני ירושה יוכל לדון בהתאם
.לחלופה למקור
בהקשר זה יוזכר
כי
כאשר ישנה התנגדות של מי מהיורשים או בעל עניין -
מצווה הרשם
להעביר
את הדיון לבית המשפט לענייני משפחה לפי סעיף67
()א(א1).
בנוסף מוצע לקבוע כי כאשר
הסיבה שבעטיה חסר המקור היא שניתן צו קיום צוואה בחו"ל,
והמקור מוחזק
בערכאה שנתנה את הצו–
,לא ידרשו היורשים להגיש בקשה לקיום צוואה שאינה במקור ובית המשפט או
הרשם לפי העניין יהיו רשאים
להסתמך על צו הקיום הזר כראיה לכך שהצוואה המקורית מצויה שם -
וזאת
ככל שהצו הזר הוכח
כנדרש לפי סעיף30
לפקודת הראיות (
שעניינו הוכחת תעודת חוץ, ולפיו מסמך שנעשה
בחו "ל בעניינים אזרחיים, ניתן להוכיחו באישור הצדדים שהוציאו את המסמך או בהצהרה של אחד מעדי
האימות בפני.)נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי
:לדיון
1.
על פני הדברים, במקרים בהם מדובר
בתחליף צוואה, ישנה רגישות מיוחדת ופרצה למניפולציה.
מוצע לבחון קיומו או העדרו
של יתרון ל ,בית המשפט על פני הרשם בבחינת צוואה שלא עפ"י המקור
.הן במישור הענייני והן משיקולי הרתעה מוצע לשמוע דוגמאות לנסיבות בהן הדבר מתבקש, וכן
?מוצע לבחון מהי כמות התיקים בהם מבוקש לדון שלא עפ"י המקור, שלא מהסיבה של צו קיום זר
2.
ביחס להוכחת קיומה של הצוואה המקורית בערכאה בחו"ל באמצעות צו קיום זר, מוצע לבחון
האם
מדובר במסמכים פשוטים, ש לרשם.ישנה המיומנות להכריע בהם
3.
,כמו כן ,האם ככלל צווי הקיום הזרים הם צווים שיפוטיים או ?צווים של גורמים מנהליים זרים
היש מקום להבחין בין אלו לאלו בכל הנוגע לסמכות הרשם לענייני ירושה?לפסוק אחריהם
.ג
ביטול פיקוח האפוטרופוס הכללי על מנהלי עזבון
לרשם הירושה או לבית המשפט נתונה הסמכות למנות מנהל עיזבון. סמכות המינוי הנתונה לרשם מוגבלת
לאחד משני מצבים: האחד כשישנה הסכמה של כל הנוגעים בדבר, והשני אם מינה את מנהל העיזבון שצוין
,בצוואה. מכל מקום לאחר מינויו, מנהל העיזבון כפוף לפיקוחו של בית המשפט–
אף אם מונה בידי הרשם
–
.ופעולות משמעותיות שברצונו לבצע טעונות גם הן את אישורו של בית המשפט
ככלל, מנהל
העזבון מכנס את כלל הנכסים ורושם אותם בפרטה
(הצהרת הון ראשונית אודות נכסיו של
)אדם ,
אחר כך מסלק חובות לפי סדר קדימויות של נושים, ואת היתרה מחלק בין היורשים. על פי הדין
הקיים, הפיקוח על מנהלי עיזבון מתבצע ע"י האפוטרופוס הכללי
)(אפ"כ
באמצעות הגשת פרטה ודוחות
כספיים. האפ"כ נדרש לבדוק,מסמכים אלו
.ולהודיע לבית המשפט על תקינותם
לפי המודל המוצע, הפיקוח על מנהלי העזבון יתבצע ע"י הצדדים להליך ולא יתבצע עוד פיקוח על-
ידי
האפוטרופוס הכללי . בדברי ההסבר,נכתב
כי במקום שבנוסף לבית המשפט ישנם יורשים בגירים המסוגלים
לבחון את התנהלות מנהל העיזבון ולדאוג לעניינם בהליך, אין הצדקה לפיקוח של גורם מדינתי נוסף בדמות
האפ"כ , וזאת למעט
ב ארבעה סוגי מקרים המנויים בתוספת השנייה, שעניינם במי שאינם יכולים לדאוג
לענייניהם ;; כשהירושה מקדמת עניין ציבורי או יוצרת הקדש ציבורי וישנו חשש לניגוד עניינים של היורשים
5
חוסר מעש מצדו של מנהל העזבון (הזמני בדרך כלל) למשך למעלה מששה חודשים; וכן סעיף סל המאפשר
התערבות האפ"כ ,לפי בקשתו .אם נודע לו שיש בכך צורך להגנת זכותו של יורש בהליך
לד
יון:
באופן כללי ,
מוצע לדון בשינוי המודל ולבחון אם אכן
ניתן לי
י
תר את פיקוח
האפ"כ על מנהלי העיזבון כפי
.שנעשה כיום
יובהר,
כי בהיבט זה מדובר בגריעת שירות שניתן כיום לאזרח, וזאת בעיקר משיקולי הקצאת
.משאבים
יצוין כי
בעבר
בית המשפט הוא שפיקח על מנהל העיזבון ונמצא כי אין לו כלים מספיקים לעשות כן. על כן
הוכנס האפוטרופוס הכללי כגורם מפקח
'(ר' תיקון מס7
.)לחוק הירושה ודברי ההסבר לתיקון האם קושי
זה שהתעורר בעבר אינו צפוי להתעורר שוב נוכח התיקון המוצע
? האם בידי בית המשפט יש את
הכלים
המספקים
כדי למלא את החסר ש
י
יווצר?
,באופן פרטני יותר:להלן הנוסח המוצע ולצדו שאלות שמוצע לדון בהן
הסבר ו
נקודות לדיון:
נוסח משולב של התיקון:
78
.
)(א
בית המשפט רשאי, לפי בקשת
מעונין בדבר, למנות, בצו, מנהל
.עזבון
לפי סעיף77
בהתאם לבקשת צד מעוניין או
בית המשפט עצמו, רשאי בית המשפט
למנות מנהל עזבון
זמני.
ואילו מנהל עיזבון
קבוע רשאים למנות הן הרשם, והן בית
.המשפט
הסעיף המוצע
מוסי ף כי גם לרשם תהיה
סמכות.למינוי מנהל עיזבון זמני
על מנת לעמוד על משמעות ההצעה מוצע
לשמוע מה מהות תפקידו של המנהל
הזמני, מתי עולה צורך למנותו, והאם אין
הבדל רלוונטי בין בית המשפט לב ין הרשם
.לעניין מינויו של בעל תפקיד זה
)(ב
היתה הבקשה בהסכמת כל הצדדים
הנוגעים בדבר, תוגש הבקשה לרשם
,לעניני ירושה; הוגשה בקשה כאמור
רשאי הרשם לעניני ירושה למנות
בצו מנהל עזבון
לרבות מנהל עזבון
זמני לפי סעיף77
, ויהיו לו, לענין
המינוי, הסמכויות הנתונות לבי ת
המשפט לפי סעיף89
.
הסעיף מציע כי פרטה של נכסי העזבון
שעד היום היתה עובר ת לאפ"כ לבחינה
ופיקוח, ת ועבר מעתה
ליורשים עצמם .
האם אין מקום לקבוע כי העתק הדיווח
יועבר לאפ"כ לצורכי תיעוד?
84
.
)(א
בהקדם האפשרי ולא יאוחר מששים
יום לאחר מינויו יגיש מנהל העזבון
לאפוטרופוס הכללי
ליורשים
פרטה
של נכסי העזבון ושל חובותיו ויאמת
בתצהיר שלפי מיטב ידיעתו הפרטה
.שלמה
)(ב
הוגשה פרטה ולאחר מכן נתגלו
נכסים או חובות נוספים, יגיש מנהל
העזבון, תוך ארבעה עשר יום מן
היום שנתגלו, תוספת פרטה ויאמתה
.)כאמור בסעיף קטן (א
נוכח ביטולו המוצע של פיקוח האפ"כ, בין
היתר, הסמכות למתן ארכות למנהל
.העיזבון עוברת בעיקרה לבית המשפט
)(ג
האפוטרופוס הכללי רשאי, אם ראה
את
להאריך
מצדיקות,
סיבות
התקופות להגשת פרטה או תוספת
.פרטה
6
נוכח ביטולו המוצע של פיקוח האפ"כ ,
מוצע כי שומת נכסי העיזבון, אם קבע בית
המשפט שהיא נדרשת, תועבר.ליורשים
בית המשפט רשאי להורות–
(1)
שמנהל העזבון יגיש ליורשים
לאפוטרופוס הכללי ,, במועד שקבע
שומת נכסי העזבון ערוכה לתאריך
;שקבע בית המשפט
(2)
שהשומה האמורה תיערך על ידי
שמאי או על ידי אדם אחר שקבע בית
.המשפט
הסעיף המוצע מורה למנהל העיזבון להגיש
את הדוחות בענייני העיזבון
ליורשים , ולא
.לאפ"כ כפי שקיים היום
כמו כן, אין קביעה
.של מסגרת הזמן להגשת דוחות ליורשים
עוד
מוצע כי השר יקבע בתקנות את דרכי
.הדיווח של מנהל העיזבון ליורשים
האם יש מקום, לצורכי תיעוד ,לחייב
את
,מנהל העיזבון בדיווח כפול
הן ליורשים
והן לאפ
"כ ,מבלי שהאחרון יחוייב
בפעולות נוספות בעניין?
האם אין מקום לקבוע דרישה להגשת
,דוחות עתית ליורשים בדומה לחוק הקיים
שבו חוייב מנהל העיזבון להגיש לאפ"כ
דוחות כאמור פעם בשנה לפחות וכן
בפקיעת משרתו .
האם אין מקום משיקולי בהירות וודאות–
לקבוע
בסעיף גופו
את דרכי הדיווח
?ליורשים
86
.
)(א ,מנהל עיזבון חייב, בכל ענייני העיזבון
,לנהל חשבונות להגיש לאפוטרופוס הכללי
ליורשים
דין וחשבון כפי שיורה ולפחות אחת
לשנה ובפקיעת משרתו
ולמסור לאפוטרופוס
הכללי להם ידיעות מלאות
לפי דרישתו
כפי
.שקבע בית המשפט
)(ב ,השר רשאי לקבוע תקנות בעניין חשבונות
מסמכים ודוחות (בסימן זה–
דוחות) שעל
מנהל העיזבון להגיש ליורשים, ובכלל זה
צורתם, האופן והמועדים של עריכתם
.והגשתם
בסעיף מוצע כי ב מקרים המנויים בתוספת
השנייה ,האפ"כ יוסיף לפקח
וזאת בשל
רגישותם :כשמדובר ב ,חסרי ישע
ב צוואות
המותירות רכוש לצרכי ציבור, חלפו6
חודשים ממינוי מנהל עיזבון וטרם נעשה
דבר
, וכן מקרים שהאפ"כ מוצא לנכון
להתערב בהם מטעמים אחרים.
בס"ק (ב) מוצע לקבוע כי השר יוכל לשנו ת
את המקרים המנויים בתוספת בצו; ובס"
ק
(ג)
מוצע ליתן סמכות לשר להתקין תקנות
בדבר אופן בדיקתו של האפ"
כ את
המסמכים, לרבות פטור מבדיקתם בתנאים
.שיקבעו
מכיוון שמדובר בעניין מהותי–
סיווג
המקרים שבהם עולה צורך מיוחד בפיקוח
(למשל, כשעלולות להיפגע זכויותיהם של
,קטינים
או נכסים שהורישו אותם לטובת
)הציבור–ע מוצ לוועדה
לבחון אם יש מקום
לקבוע את הסיווג המהותי
בחוק גופו
ולא
.בתוספת
87
.
(א) במקרים
המנויים בתוספת השנייה וכל עוד
מתקיימות הנסיבות המפורטות בהם, יגיש
מנהל עיזבון את הפרטה, השומה והדוחות
האמורים בסעיפים84
,
85
ו-
86
, בהתאמה, גם
.לאפוטרופוס הכללי
)(ב
שר המשפטים רשאי ,בצו ,לשנות את
התוספת השנייה.
)(ג
שר המשפטים רשאי
באישור ועדת החוקה
חוק ו
משפט של הכנסת
להתקין תקנות בדבר
אופן בדיקת הפרטה והדו"חות בידי
האפוטרופוס הכללי ורשאי הוא לקבוע סוגי
דוחות שהאפוטרופוס הכללי יהיה פטור
.מבדיקתם, בתנאים שייקבעו
7
מ וצע לשמוע מנציגי הממשלה מה
ההצדקה לקבוע בתוספת את סוגי המקרים
שבהם יהיה פיקוח של האפ"כ, והאם אין
מקום לקבוע בתוספת רק את האפשרות
להוסיף מקרים לפיקוחו של האפ"כ ולקבוע
? את המקרים שהוזכרו לעיל בחוק עצמו
)ביחס לס"ק (ב) ולס"ק (ג-
מוצע לשקול
האם יש עדיין הצדקה להותיר סמכות לשר
המשפטים לפטור או לתת הקלות מבדיקה
במצב שבו ממילא הרוב המכריע של
?המקרים נותרים ללא פיקוח של אפ"כ
מכל מקום, ככ ל שהוועדה תבקש להותיר
סמכות זה, מוצע לקבוע כי התקנת התקנות
.והצווים תיעשה רק באישור ועדת החוקה
סעיף89
מאפשר לבית המשפט לדרוש
ממנהל עיזבון להפקיד ערבון להבטחת
,מילוי חובותיו
והאפ"כ הוסמך לייצג את
.היורשים בכל הנוגע למימוש הערבון
בהמשך לביטול המוצע של חובת הפיקוח
על מנהל העיזבון, מוצע כי ערובה זו תופקד
לזכות היורשים, והם שיהיו מוסמכים
.לפעול למימושה לפי הוראות בית המשפט
מדובר במקרים בהם מנהל העיזבון חטא
לתפקידו ולא ניהל את נכס .י העזבון כדין
במקרה כאמור מוצע
לדון ב ייצוג היורשים
.בכל הנוגע לזכאותם לערבון בידי האפ"כ
מכיוון שעל-
פי המוצע נותרים מקרים
שבהם יש פיקוח של האפ"כ על מנהלי
העזבון, מוצע כי
במקרים אלה ,הערבון
יהיה
גם לטובת האפ "כ
והוא שיוסמך לפעול
למימושו לטובת הזכאים.
90
.
ערובה לפי סעיף89
תינתן לזכות
היורשים
והם מוסמכים לפעול למימושה בהתאם
.להוראות בית המשפט ,האפוטרופוס הכללי
והוא מוסמך לייצג את הזכאים בכל הנוגע
למימושה.
תיקון טכני הנובע מהוספת התוספת
השנייה
125
.א
בסימן זה–
...
""רשות–
גוף שהוא נושה של מוריש, המנוי
בתוספת הראשונה , לרבות המרכז לגביית
;קנסות, אגרות והוצאות
...
כנ"ל
160
.
...
)(ג
שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק
,ומשפט של הכנסת ,רשאי, בצו
לשנות את התוספת הראשונה ;
'הוראות סימן ה1
בפרק השישי יחולו
בתוספת
המנויות
רשויות
על
הראשונה
שלוש שנים מיום שנקבעו
בחוק זה או לפיו, בתוספת הראשונה ,
ושר המשפטים רשאי להאריך בדרך
האמורה את התקופה, לעניין רשות
מסוימת, לתקופה אחת נוספת של
.שלוש שנים
8
כאמור התיקון ככלל מבטל את פיקוחו
.השוטף של האפ"כ על מנהלי העיזבון
בתוספת מנויים ארבעה מקרים בהם יוסיף
האפ"כ לפקח, והם בקצרה: נעדר או חסר
ישע; צוואות המייעדות רכוש לקידום עניין
ציבורי; חלפו6
חודשים ממינוי מנהל
עיזבון וטרם נעשתה פעולה בתיק; לבקשת
האפוטרופו ס הכללי אם מצא שפיקוחו
.דרוש להגנת עניינו של יורש
כאמור לעיל, מדובר בעניין מהותי שיש
לשקול אם מקומו הטבעי בתוספת ולא
בחוק גופו. (ר' הערה לסעיף87
)
בנוסף,, כאמור לעיל
נראה כי אם נדרשת
גמישות בשינוי שבעטיה עוגנו המקרים
בתוספת–
יש לוודא כי ניתן יהיה רק
להוסי
ף מקרים לפיקוחו של האפ "כ בדרך
של תיקון התוספת, וכל גריעה תחייב
.חקיקה ראשית בלבד
ס"
ק4
לתוספת מאפשר פיקוח האפ"
כ
לבקשתו, אם מצא שהדבר נדרש להגנת
.זכותו של יורש בהליך מוצע לשקול
להוסיף כי בית המשפט עצמו רשאי להורות
לאפ"
כ לפקח במקרה
ש
ראה הוא צורך בכך
אף מבלי שהאפ"כ ביקש זאת.
ת
וספת שנייה
(סעיף87
))(א
מקרים שבהם חלה חובת דיווח של מנהל עיזבון
לאפוטרופוס הכללי
(1)
היה בין היורשים נעדר ,או מי
שאינו יכול דרך
קבע או דרך ארעי לדאוג לענייניו, כולם או
מקצתם, ובלבד שאין גורם המוסמך על פי דין
;לדאוג לענייניו
(2)
הייתה בצוואה הוראה על הקמת הקדש ציבורי
או המייעדת את נכסי העיזבון ,כולם או חלקם ,
לקידום עניין ציבורי ,כאמור בסעיף
26
לחוק
הנאמנות ,התשל
"ט-
1979
, והכול כל עוד לא
נרשם ההקדש הציבורי ולא מונה
לו נאמן
כאמור באותו חוק;
(3)
חלפו 6 חודשים מיום מינוי מנהל עיזבון ,טרם
ניתן צו ירושה או צו קיום ,ולא הוגשה
התנגדות לבקשה לצו ירושה או צו קיום;
(4)
מצא בית המשפט ,לבקשת האפוטרופוס
הכללי או מי מטעמו ,כי הגשת המסמכים
לאפוטרופוס הכללי נדרשת לשם הגנה על
זכותו של יורש בהליך.
נספח –
:סעיפי חוק רלוונטיים
צוואה שבעל-
:פה
23
.
)(א שכיב מרע וכן מי שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות, רשאי לצוות בעל-
פה
בפני שני עדים
.השומעים לשונו
)(ב
דברי המצווה, בציון היום והנסיבות לעשיית הצוואה, יירשמו בזכרון דברים שייחתם בידי שני
העדים ויופקד על ידיהם אצל רשם לעניני ירושה; רישום, חתימה והפקדה כאמור ייעשו ככל
.האפשר בסמוך לאחר שניתן לעשותם
)(ג צוואה בעל-
פה בטלה כעבור חודש ימים לאחר שחלפו הנסיבות שהצדיקו עשייתה והמצווה
.עודנו בחיים
:צוואה שיש בה פגם או חסר
25
.
)(א
,התקיימו מרכיבי היסוד בצוואה
ולא היה לבית המשפט ספק
כי היא משקפת את רצונו החופשי
והאמיתי של המצווה, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת, לקיימה אם אף נפל פגם בפרט מן הפרטים
או בהליך מן ההליכים המפורטים בסעיפים19
,
20
,
22
או23
או בכשרות העדים, או בהעדר
.פרט מן הפרטים או הליך מן ההליכים כאמור
9
)(ב
:בסעיף זה "מרכיבי היסוד בצוואה" הם
(1)
בצוואה בכתב יד כאמור בסעיף19
;הצוואה כולה כתובה בכתב ידו של המצווה
(2)
בצוואה בעדים כאמור בסעיף
20
–
;הצוואה בכתב והמצווה הביאה בפני שני עדים
(3)
בצוואה בפני רשות כאמור בסעיף22
–
,הצוואה נאמרה בפני רשות או הוגשה לרשות
;על ידי המצווה עצמו
(4)
בצוואה בעל פה כאמור בסעיף23
–
הצוואה נאמרה על ידי המצווה עצמו בפני שני
עדים השומעים את לשונו בעת שהיה שכיב מרע או בעת שראה את עצמו, בנסיבות
.המצדיקות זאת, מול פני המוות
:מקום המוריש אינו בישראל
פרק שביעי:משפט בין-לאומי פרטי
135
.
בפרק זה "מושב" של אדם– המקום בו נמצא מרכז חייו; קטין, פסול-
,דין ואדם שמונה לו אפוטרופוס
חזקה עליו שמושבו הוא במקום מושבו של ,נציגו כמשמעותו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות
תשכ"ב-
1962
., כל עוד לא הוכח שמרכז חייו נמצא במקום אחר
136
.
בית משפט בישראל מוסמך לדון בירושתו של כל אדם שמושבו ביום מותו היה בישראל או שהניח נכסים
.בישראל
137
.
על הירושה יחול דין מושבו של המוריש בשע ת מותו, חוץ מן האמור בסעיפים138
עד140
.
138
.
.נכסים העוברים בירושה לפי דין מקום המצאם בלבד, יחול על ירושתם אותו דין
139
.
.על הכשרות לצוות יחול דין מושבו של המצווה בשעת עשיית הצוואה
140
.
)(א
,צוואה כשרה מבחינת צורתה אם היא כשרה לפי הדין הישראלי
לפי דין מקום עשייתה, לפי דין
מקום מושבו או מקום מגוריו הרגיל או לפי דין אזרחותו של המצווה בשעת עשייתה או בשעת
מותו, ובמידה שהצוואה נוגעת למקרקעין–
.גם לפי דין מקום הימצאם
)(ב לענין החלתו של דין זר לפי סעיף זה יראו את הכשרות הדרושה למצווה או לעדי הצוואה כ ענין
.שבצורה
141
.
לענין קביעת הסמכות והדין לפי הסעיפים136
עד140
.תהיה לכל מונח המשמעות שיש לו בדין הישראלי
142
.
על אף האמור בחוק זה, כשחל הדין של מדינה פלונית ואותו דין מפנה אל דין-
,חוץ, אין נזקקים להפנייה
אלא יחול הדין הפנימי של אותה מדינה; אולם
כשהדין של אותה מדינה מפנה אל הדין הישראלי, נזקקים
.להפנייה ויחול הדין הפנימי הישראלי
143
.
על אף האמור בחוק זה, כשחל דין-
חוץ, אין נזקקים לו במידה שהוא מפלה מטעמי גזע, דת, מין או לאום
.או סותר תקנת הציבור בישראל
144
.
על אף האמור בחוק זה, דין-חוץ המקנה ז כויות ירושה על פי דין למי שאיננו קרוב למוריש קרבת דם או
קרבה של נישואין, חיתון או אימוץ, אין נזקקים לו אלא במידה שאותו דין-
חוץ מכיר בזכויות ירושה
.כאמור המוקנות בדין הישראלי