קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק להרחבת ייצוג הולם לבני העדה האתיופית בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה), התש"ע–2010 [הצעת חוק פ/2039/18; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר ראובן ריבלין: רבותי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לסעיף הבא, והוא הצעת חוק של חבר הכנסת ציון פיניאן, אשר ינמק מהמקום את הצעת חוק להרחבת ייצוג הולם לבני העדה האתיופית בשירות הציבורי. ציון פיניאן (הליכוד): תודה. אדוני היושב-ראש, מכובדי השרים, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק להרחבת ייצוג הולם לבני העדה האתיופית בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה), התש"ע–2010, הצעת החוק שיוזמיה יחד עמי הם חבר הכנסת יעקב אדרי, חבר הכנסת אופיר אקוניס וחבר הכנסת אברהם מיכאלי. קהילת יוצאי אתיופיה בארץ מונה כ-120,000 איש. כ-4% מהם אקדמאים, ואלפים נוספים רוכשים בימים אלה את השכלתם. הרצון לעבוד בקרב יוצאי אתיופיה הינו מהגבוהים ביותר. השתלבותה של העדה האתיופית בחברה הישראלית רצופה קשיים, וזאת גם בשל דעות קדומות המונעות מהם להתקבל למשרות הולמות. על כן זה מכבר נקבע מיקומה של אוכלוסייה זו בין הקבוצות הזכאיות להעדפה מתקנת. ייצוגה של קהילת יוצאי אתיופיה במגזר הציבורי הינו דל מאוד: כ-74% מהאקדמאים יוצאי אתיופיה משתכרים מתחת לשכר הממוצע במשק. קרוב לשליש מהמועסקים מקרב האקדמאים יוצאי אתיופיה עובדים בפרויקטים שנועדו עבור בני קהילתם, בין באופן ישיר ובין באופן עקיף. לאור ייצוגם הדל של בני הקהילה בקרב עובדי המגזר הציבורי כולו, ובייחוד בתפקידים שבהם קיים אופק תעסוקתי, ובמטרה להיטיב בצורה משמעותית את שילובם בחברה, דבר העשוי לתרום לכלל החברה הישראלית, כולה, מוגשת הצעת חוק זו, בתקווה לתיקון העוול שנגרם להם ובתקווה לפתיחת דף חדש, להתערותם בחברה ולצמצום הפערים העמוקים בחברה בכלל. ההצעה מוגשת בסיוע ובשיתוף האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה. ושוב, תודה ליוזמי ההצעה, חברי חברי הכנסת אופיר אקוניס, יעקב אדרי ואברהם מיכאלי. תודה. היו"ר ראובן ריבלין: תודה. השר יצחק כהן, סגן שר האוצר, יבוא וישיב. יש רצון, חבר הכנסת מולה, לעזור לעדה, אבל לפעמים יוצרים סטיגמה. בימים שבהם יש לנו כבר טייסים אתיופים, כשמיטב קצינינו הם אתיופים, כשיש לנו חבר כנסת מצטיין אתיופי. בבקשה. סגן שר האוצר יצחק כהן: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת חוק להרחבת ייצוג הולם לבני העדה האתיופית בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה), של חבר הכנסת ציון פיניאן ואחרים. הצעת החוק מבקשת לקדם ייצוג הולם של בני העדה האתיופית בשירות הציבורי, לרבות בחברות הממשלתיות, עיריות ורשויות מקומיות. ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בהצעת החוק כפוף לתיאום הליכי החקיקה עם משרדי המשפטים, הפנים והאוצר, נציבות שוויון הזדמנויות ורשות החברות הממשלתיות. אדוני המציע – – – היו"ר ראובן ריבלין: רק לתאם עם כל הגורמים האלה ייקח קדנציה שלמה. כן, טוב. חבר הכנסת ציון פיניאן, שמעת את – – – סגן שר האוצר יצחק כהן: התנאי? היו"ר ראובן ריבלין: אתה מסכים לתנאי? ציון פיניאן (הליכוד): כן. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה. אוקיי. סגן שר האוצר יצחק כהן: תודה, אדוני. היו"ר ראובן ריבלין: תודה. הואיל וחבר הכנסת פיניאן הסכים להתניות הממשלה, הממשלה מודיעה שהיא מסכימה, ולכן קמה זכות לחבר כנסת להתנגד – התנגדות אמיתית. חבר הכנסת גפני מבקש להתנגד. ההתנגדות היא שלוש דקות, מכאן. בבקשה, אדוני. משה גפני (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, רבותי השרים, ידידי הטוב חבר הכנסת ציון פיניאן הציע הצעה מאוד טובה, שאני לא אוכל לתמוך בה. מובן שאנחנו בעד שילוב העולים מאתיופיה במערכות הציבוריות כולן, אבל אני רוצה לומר לכנסת: אנחנו בסיעת יהדות התורה כבר שנים רבות, מאז שהחלו החוקים של העדפה מתקנת במשרדי הממשלה, ברשויות השונות, בתאגידים הממשלתיים, אנחנו כל הזמן תמכנו; אנחנו תמכנו באפליה מתקנת לנשים, תמכנו באפליה מתקנת לעולים חדשים, תמכנו באפליה מתקנת לאנשים עם מוגבלות. קריאה: העדפה מתקנת. משה גפני (יהדות התורה): העדפה מתקנת. מה אמרתי? לא חשוב. העדפה מתקנת. זאת האמת. סיעת יהדות התורה תמכה כל הזמן, בכל החוקים האלה. אנחנו סבורים שצריך שיהיה שוויון. העדפה מתקנת לנשים אכן הועילה, הנשים השתלבו במערכות הציבוריות – להוציא את הדרגות הבכירות, ששם לא, אבל המערכת הזאת – העדפה מתקנת לערבים – תמכנו כל הזמן, עד שבשלהי הקדנציה הקודמת, כשהיתה הצעת חוק של חבר הכנסת אחמד טיבי ושל חבר הכנסת אופיר פינס, ובאתי ואמרתי: צריך להכניס בחוק. הרי מה אומרים כל הזמן? – החרדים לא רוצים לעבוד, לא רוצים להשתלב בעבודה. אמרתי: אני מייצג את הציבור החרדי; אנחנו מבקשים, מתחננים, להשתלב בעבודה. על מה אנחנו מדברים? אנחנו מדברים על כך שיש שני מועמדים לחברה ממשלתית, או לחברה עירונית, או לתאגיד ממשלתי, לשניהם יש תעודה אקדמית, לשניהם יש אותה השכלה, שניהם באותה רמה מבחינת ההשכלה שלהם; מה יותר נכון, מבחינה לאומית, מלעשות העדפה מתקנת לחרדים? לא מדברים על מישהו שאין לו התארים. הרי זה הפרינציפ של העדפה מתקנת: שני מועמדים, אחד חרדי, אחד איננו חרדי, כולם באותה רמה, שניהם נמצאים במידה שווה – למה לא העדפה מתקנת לחרדים? ישבתי בוועדת הפנים ובוועדת החוקה, בקדנציה הקודמת, ואמרתי: למה לא לשלב? אופיר פינס, כיושב-ראש ועדת הפנים, כמציע החוק, הכניס את זה – להכניס גם חרדים – בדברי ההסבר לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. בא נציג משרד המשפטים ואמר: לא. החרדי הוא לא גזע. הוא לא מין. הוא לא דת. אי-אפשר לזהות אותו. אי-אפשר לזהות את החרדי. אז אמרתי בוועדה, גם בוועדת החוקה וגם בוועדת הפנים: מי שהכי דפוק במדינה הוא חרדי. אי-אפשר לזהות את החרדי. דוד רותם (ישראל ביתנו): הוא לא דת. משה גפני (יהדות התורה): הוא לא דת. כל היום עומד העניין הזה, של שילוב חרדים בעבודה. כשמגיע רגע האמת, כשצריך לעשות מעשה ולהגיד: בואו ניתן העדפה מתקנת לחרדים, פתאום באים ואומרים: לא. לא מכירים בחרדים. פשוט – הכול צביעות. הרי אני לא ביקשתי פריווילגיה; לא אמרתי: תקבלו חרדי שלמד בישיבה ואין לו תואר ואין לו השכלה. אני אומר אותו דבר: באים שני אנשים, אחד חרדי ואחד איננו חרדי, שניהם באותה מידה מתאימים לעניין, מכל הבחינות – העדפה מתקנת, כמו של הערבים, כמו של האתיופים וכמו של העולים החדשים. אורי אורבך (הבית היהודי): עדה ודת זה לא בחירה. להיות חרדי זו בחירה – – – משה גפני (יהדות התורה): אז הבנתי. אמרת את זה בתור בדיחה, ואתה צודק – – אורי אורבך (הבית היהודי): לא, ברצינות. משה גפני (יהדות התורה): – – מה שהם רוצים זה שלא יהיה חרדי, שאדם לא יבחר להיות חרדי. זאת המטרה הסופית. היו"ר ראובן ריבלין: טוב. אני מאפשר – – – משה גפני (יהדות התורה): לכן, אדוני היושב-ראש, אני תומך בחבר הכנסת ציון פיניאן, חברי הטוב, אני תומך באתיופים, אני חושב שצריך לשלב אותם. אני לא יכול לתמוך בחוק הזה. אני דורש ואני אדרוש גם בוועדה, העדפה מתקנת לחרדים. ואם כנים דבריכם, כל הדברים שאתם אומרים בתקשורת, שצריך לשלב חרדים – הנה שעת המבחן. תודה רבה. היו"ר ראובן ריבלין: אני מבקש רק לא להצביע בעד החוק. אם אדוני רוצה לא להצביע נגד, הוא יכול לשבת על מקומו. אבל הואיל והתנגדת, אין להצביע בעד החוק. רבותי חברי הכנסת, האם רוצה חבר הכנסת פיניאן להשיב? חבר הכנסת פיניאן, אתה רוצה להשיב לו? סגן שר האוצר יצחק כהן: – – – ציון פיניאן (הליכוד): לא. היו"ר ראובן ריבלין: תודה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק להרחבת ייצוג הולם לבני העדה האתיופית בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה), התש"ע–2010. נא להצביע. מי בעד? מי נמנע? מי נגד? נא להצביע. בבקשה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 56 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק להרחבת ייצוג הולם לבני העדה האתיופית בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה), התש"ע–2010, לדיון מוקדם בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: 56 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. רוני בר-און (קדימה): הצבעתי בכיסא שליד. לא ידעתי שהחליפו אותי. היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת רוני בר-און לא שם לב שהחליפו שם את סדרי הישיבה והוא פשוט ישב על כיסאו של זאב בוים. אני מבטל את הצבעתו של זאב בוים, שכן לא היה נוכח, אבל אני לא יכול לצרף את חבר הכנסת רוני בר-און להצבעה. זה לא משנה. אני מציע: כבר חבר הכנסת אדרי ישב על כיסאו של בילסקי – חברי כנסת, תיזהרו איפה שאתם יושבים. יעקב אדרי (קדימה): לא, ישבתי בכיסא שלי, ורק – – – היו"ר ראובן ריבלין: לא, ברור לי, היו שינויים בהיערכות כתוצאה – חבר הכנסת בר-און, פשוט קידמו אותך. רוני בר-און (קדימה): בנסיבות שבהן קודמתי אני מוותר על הקידום. אבל אמרתי לך – אתה לא סופר את ההצבעה שלי. היו"ר ראובן ריבלין: אני מצטער. חבר הכנסת בר-און – – – מינהליים. 56 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק להרחבת ייצוג הולם לבני העדה האתיופית בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה), התש"ע–2010, שיצאה מתחת ידו של חבר הכנסת ציון פיניאן, עברה בקריאה טרומית ותועבר לוועדת – – ציון פיניאן (הליכוד): העלייה והקליטה. היו"ר ראובן ריבלין: – – הקליטה? יושב-ראש ועדת החוקה, המלצת הייעוץ המשפטי היא שהדבר עובר – וכל העדפה מתקנת – לוועדת החוקה. מבקשים להעביר את זה לוועדת העלייה והקליטה. האם אדוני יש לו – – – יושב-ראש ועדת העלייה והקליטה. דוד רותם (ישראל ביתנו): כן. היו"ר ראובן ריבלין: אוקיי. אין הצעה אחרת חוץ מההצעה לוועדת העלייה, לכן זה יידון בוועדת העלייה. תודה רבה. זה עבר לוועדת העלייה והקליטה. משה גפני (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, לא הצבעתי. היו"ר ראובן ריבלין: ראיתי. אתה לא הצבעת. אם היית מצביע הייתי מעיר את הערתי.