קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – שילוב קייסים במועצה דתית), התש"ע–2010
[הצעת חוק פ/2233/18; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת שלמה מולה)
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מזמין את חבר הכנסת שלמה מולה לעלות ולהציג את הצעת החוק אשר הוא מבקש להגיש למליאת הכנסת, הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – שילוב קייסים במועצה דתית), פעולה שעליה עמל עמל רב חבר הכנסת, בזמנו יושב-ראש מפלגת מרצ, יוסי ביילין, ואני עזרתי לו באותה ועדה בעניין זה.
שלמה מולה (קדימה):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בכנסת הזו זאת הפעם השנייה – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
רגע, איפה כבוד השר מרגי? חברי הכנסת, השר נהרי, השר מרגי לא נמצא פה והוא צריך – – –
קריאה:
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
השר נהרי משיב במקומו? תודה רבה. השר נהרי משיב.
שלמה מולה (קדימה):
מאה אחוז.
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מגיש את הצעת החוק הזו פעם שנייה בכנסת הזו. אני – אף-על-פי שהממשלה גם מתנגדת להצעת החוק הזו, ככה אני יודע, ככה נמסר לי – אני אמשיך להציג את הצעת החוק הזו כל עוד יאפשר לי תקנון הכנסת לעשות זאת.
אני אנסה לנמק, אדוני היושב-ראש, מדוע הצעת החוק הזו חשובה. בעצם, מעמד הקייסים, המנהיגים הרוחניים של יהדות אתיופיה – אותם אנשים שמרו דורי-דורות את יהדות אתיופיה מפני התבוללות וקשיים רבים שהיו בפני קהילת יהודי אתיופיה שבאתיופיה. הם היו שומרי הסף של היהדות באתיופיה. הם הגיעו לכאן, אדוני היושב-ראש, ואף אחד לא מוכן להכיר בהם כמנהיגים רוחניים גם בישראל. דווקא בארץ הקודש – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי, השרים כץ, סגן ראש הממשלה מרידור, חבר הכנסת שי, עומד חבר הכנסת מולה להסביר את קורותיה של העדה האתיופית והמעמד החשוב של הקייסים, ואתם עומדים עם גבכם אליו. זה לא יכול להיות.
שלמה מולה (קדימה):
אני רוצה לשאול, אדוני היושב-ראש, את חברי הכנסת ונציגי העם כאן: אילו היתה קבוצה של רבנים מסוריה או מפרס או מפולניה או מארגנטינה, היו באים ואומרים להם: אף-על-פי שאתם מנהיגים רוחניים בארצכם, אתם לא תהיו מוכרים כאן בארץ הקודש; מה היה קורה, אדוני היושב-ראש? באיזה מקום זה קיים שאומרים – אנחנו לא נכיר במנהיגותם הרוחנית של יהודי אתיופיה. באיזה קבוצה אתנית או group של עם בישראל באים ואומרים: לכם לא ניתן, לא נכיר בכם כמנהיגים רוחניים – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת מולה, צריך לעשות חסד עם כל ממשלות ישראל.
שלמה מולה (קדימה):
אני עושה.
היו"ר ראובן ריבלין:
כי הרי הקייסים מוכרים.
שלמה מולה (קדימה):
לא.
היו"ר ראובן ריבלין:
השאלה היא על הקייסים – – –
שלמה מולה (קדימה):
אדוני היושב-ראש – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אני אתך, אני אתך, אבל – – –
שלמה מולה (קדימה):
אני רוצה לבוא ולהגיד: הקייסים, נותנים להם משכורת. באותה ועדה שיוסי ביילין היה יושב-ראש שלה כשר המשפטים, נדמה לי, או השר לשירותי הדת, נתנו אפשרות לתת להם משכורת, שישתקו, אבל שום סמכות לא ניתנה להם. מה הם יעשו במשכורת שהם מקבלים? הם לא משולבים במועצות הדתיות, אין להם שום say במה שקורה מבחינה סטטוטורית לגבי היכולת שלהם להשתלב, לתת שירותי דת במלוא מובן המלה.
מה אני בא ואומר? הנה לכם, האנשים האלה למדו באתיופיה, אדוני היושב-ראש, שבע שנים, 12 שנים, כדי להיות קייס. אתה יודע, כדי ללכת עם הכובע, לא כל אחד מקבל סמכות כזאת. אבל אני רוצה להגיד לך, התחושה היא תחושה של התנשאות כלפי הקייסים, כלפי הקהילה. באים אומרים: מה שאתם הבאתם לא חשוב. אנחנו זורקים את מה שאתם הבאתם. תהיו אתם – כאן, בישראל, לא מכירים, רק אנחנו לוקחים את הקהילה, אתם תאמצו את המסורת של כלל ישראל. זה בסדר גמור, אבל שהכלל הזה יחול על כולם, לא רק על יהודי אתיופיה, לא רק על המנהיגות של יהודי אתיופיה, בטח לא על המנהיגות הרוחנית של יהודי אתיופיה.
אז העניין הוא, אדוני היושב-ראש, מאוד עמוק. אני רוצה לומר לך יותר מזה: הקייסים זה דבר קטן יחסית, אבל כל יהודי אתיופיה לא מוכרים כיהודים כאן. הצעירים שלנו לא יכולים להתחתן בכל מקום. יש להם רק הרב הראשי ליהודי אתיופיה, שבכלל זה המצאה, זאת אומרת, עשו אותנו עוד הפעם עדה נפרדת, קבוצה נפרדת. יש רב ראשי ליהודי אתיופיה. על-פי החוק, דרך אגב, יש רק שני רבנים.
היו"ר ראובן ריבלין:
הוא מטעם העדה, לא מטעם – – –
שלמה מולה (קדימה):
רק שני רבנים ראשיים בישראל. ראשי עדות – ספרד ואשכנז. עכשיו הוסיפו משהו מיוחד, את הרב הראשי של יהודי אתיופיה, הרב הדנה יוסף. איזו איוולת זו. אנחנו נלחמים כאן כדי להשתלב, אבל לא כדי להיות שונים, כדי שיבדילו אותנו. אם כך הדבר, אילו היו נותנים למנהיגות הרוחנית של יהדות אתיופיה את אותן סמכויות, גם את הסאגה הזאת כנראה יכולנו לחסוך. הנה, אפילו אנחנו מביאים הצעת חוק, גם כדי שיהיה ויתאפשר לצעירים בישראל – יוכלו להתחתן כמו כל אזרח בישראל. הרי זה דבר שבו – הדבר היסודי ביותר של כבוד האדם וחירותו, שכל אחד יוכל להתחתן בכתובת שלו, במקום מגוריו. למה כשמדובר ביהודי אתיופיה זה משהו שונה? רק קבוצה של אנשים, כאילו מצורעים, חס ושלום.
ואני רוצה להגיד לך, אדוני השר, אני יודע שאתה תעלה לכאן עכשיו, תיתן נימוקים מכאן עד הודעה חדשה ותגיד: אנחנו משלמים לקייסים, נותנים להם סמכויות, וכו' וכו'. אני רוצה לומר לך: זה לא, ולא ולא.
עכשיו, אדוני היושב-ראש, בעצם יש מין תחושה של אי-נוחות ביחס הניתן ליהודי אתיופיה לא רק בעניין של הקייסים, בכלל, בקבלת יהודי אתיופיה ובשילובם בחברה הישראלית. לפני דקות אחדות עברה הצעת חוק שמעודדת את עולי אתיופיה להשתלב בעולם העבודה. האמת היא, בעולם אידיאלי לא היה צריך את החוק הזה. לא היה צריך את החוק הזה. אבל כנראה יש קשיים, אני יכול להבין, אבל הבעיה העיקרית, אדוני היושב-ראש, זה לא רק שילובם של עולי אתיופיה בתעסוקה; הדבר הראשון, שאתו אנחנו באנו לכאן, זה השילוב הרוחני, הדתי, הכרה מוחלטת ביהודי אתיופיה כיהודים, ולא שאלה, ולא סרק, ולקבל את המנהיגות של יהודי אתיופיה כמנהיגים. השאלה הזאת – זאת השאלה האמיתית, אדוני היושב-ראש.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני, בעניין זה, לא יכול לעזור לך. כבוד השרה, אם תואילי לשבת ליד חבר הכנסת אורון.
יואל חסון (קדימה):
אדוני היושב-ראש, אנחנו משוכנעים כבר. תמיכתנו נתונה לחוק.
היו"ר ראובן ריבלין:
יש גבול שאני לא עובר. בגבול שלך אני עובר, אין בעיה. באהבה וברצון בשביל שנינו.
שלמה מולה (קדימה):
אדוני היושב-ראש, אני חוזר עוד פעם ואומר: העלייה מאתיופיה והתפארת שבה – זה באמת לכבוד הציונות.
מאיר שטרית (קדימה):
– – – בהבאת הפלאשמורה, הם לא מוכנים להכיר בקייסים שלהם. להם זה לא טוב. זה טוב רק לעשות עם זה תעמולה.
שלמה מולה (קדימה):
עם ישראל – מדינת ישראל יכולה להיות גאה בכך שהיא הביאה אנשים בעלי צבע כהה, שחור, ואפשרה להגיע לכאן, להשתלב כאן. אבל זה לא יכול להיות השתלבות בתנאי. זאת אומרת, אותם חיילים – אתה יודע, הבוקר אני התראיינתי ב"גלי צה"ל" – כשדני לימור, מי שהיה שליח המוסד, פגש אותנו במחנה הפליטים בסודן, כמה זה היה קשה, מפרך, לבוא ברגל, לעבור בכלא, ובסופו של דבר אתה נפגש עם אותו שליח של המוסד במחנה הפליטים, והוא בא ואומר: אני רוצה אתכם כי אתם אחינו היקרים. מגיעים לכאן – כשאתה מגיע לכאן, דווקא פה, בישראל, אומרים לך: לא, לא לא, אנחנו לא מכירים אותך, אתה בסימן שאלה; יהדותך נתונה בסימן שאלה. אדוני היושב-ראש, זה לא מוסרי. זה לא ערכי.
אני אומר לבני הקהילה בישראל: אנחנו ניאבק, כי זה הבית שלנו. לא נוותר, עד שגם הקייסים, אדוני השר, יגיע הזמן ויכירו בהם. לא יעזור לכם שום דבר, כי הם היו מנהיגים 2,500 שנה, ויישארו מנהיגים. אנחנו גם נמצא את הזמן לתקן את החוק.
האמת היא, אני לא מבין את רכיבי הממשלה – את מפלגת העבודה, הליכוד הגדול – איך אתם יכולים, באמת, לתת לדבר הרע הזה להימשך בשם הקואליציה? אני חושב שזה לא נכון, לא חכם. אני חושב שהרוב יסכימו שהצעת החוק הזאת היא צודקת; מה שמונע ממנה לעבור, כנראה, זה ההסכמים הקואליציוניים. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת מולה. ישיב בשם שר הדתות השר נהרי. בבקשה, אדוני.
חבר הכנסת מולה, יש גם יהודים לבנים שעולים לארץ ולא נותנים להם להתחתן כל כך מהר. אז אני מבקש בעניין זה לא לייחס – לגבי הקייסים אדוני צודק. לגבי הסמכות להשיא ולגרש – היא סמכות – – – השאלה מי יהודי היא שאלה מאוד רחבה.
נחמן שי (קדימה):
רע אחד לא מצדיק רע אחר.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא אמרתי, אבל חבר הכנסת מולה דיבר כאילו אנחנו מבקשים מיהודי אתיופיה לעלות ואחר כך אנחנו ממדרים אותם. בכל מה שקשור לקייסים אני מסכים אתו, אבל. בבקשה, כבוד השר.
השר משולם נהרי:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת מולה, אני חייב לומר שאני כל פעם מתפעל מהלהט והטיעונים שלך, שכשאני בודק אותם מול המציאות – הם שונים תכלית השינוי, וטוב שהזכרת לא רק את הקייסים, אלא גם את הצרכים השניים של יהודי אתיופיה.
היו"ר ראובן ריבלין:
נא לצלצל. מייד בתום דיבורו של השר, ואם חבר הכנסת מולה לא ירצה להשיב, אנחנו עוברים להצבעה. לצלצל.
השר משולם נהרי:
מה שאתה מבקש, חבר הכנסת מולה, זה לשנות את המצב המשפטי היום בהרכב המועצות הדתיות ולשלב קייסים כחברי מועצות דתיות; אם אני לא טועה – אם זה מה שאתה מתכוון.
שלמה מולה (קדימה):
אתה בא להשיב – – –
השר משולם נהרי:
אני גם הייתי בוועדת השרים, ושמעתי את הדברים, שמעתי את שני הצדדים, ואני רוצה לומר לך, חבר הכנסת מולה, שש"ס דאגה לעדה האתיופית לא מהיום, וכולנו יודעים את ההיסטוריה – מי עודד ומי ביקש; אפילו שחבר הכנסת שטרית חושב שזה מס שפתיים, מי שמכיר יודע את העבודה שנעשתה ואת הליווי ואת המלחמה כדי להכיר ביהדותם של יהודי אתיופיה וכדי לאפשר את הקליטה שלהם.
אבל בואו נתייחס קודם כול לגופו של עניין לגבי הקייסים. קודם כול – לשנות את ההרכב המשפטי של המועצות הדתיות, ולתת ייצוג; למה לא לתת לתימנים, לתוניסאים, למרוקאים? נהפוך את המועצה הדתית לאיזו מועצה של עדות – עדות ישראל – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
יחד כולם שבטי ישראל.
השר משולם נהרי:
כן, יחד שבטי ישראל; אנחנו נשארנו בודדים, נשארנו מפולגים, אין עם אחד, אלא – בוא נהפוך את זה למועצה של עדות, וניתן ייצוג לכולם, לא כמו היום, שזה מייצג את פני העיר, את פני התושבים, אלא נהפוך את זה למשהו עדתי. אבל נניח שכן; אני חושב שחבר הכנסת מולה בא להזיק בהצעת החוק לקייסים – לא להועיל להם, אלא להזיק. ביקש לעשות קרניים וניטלו אוזניים. מפני שאתה יודע שחבר מועצה דתית לא יכול לקבל שכר – נכון? אם הוא חבר מועצה דתית והוא קייס, הוא צריך להתפטר. הוא לא יכול לקבל שכר כשהוא חבר מועצה דתית.
מאיר שטרית (קדימה):
הרבנים לא מקבלים שכר?
השר משולם נהרי:
הוא לא יכול. הוא לא יכול. הכסף שמשלמים לקייסים, הכסף משולם על-ידי המועצה הדתית ועל-פי החוק – – –
מאיר שטרית (קדימה):
– – –
השר משולם נהרי:
הוא לא יכול. חבר מועצה דתית יצטרך להתפטר מלהיות קייס כדי להיות חבר שם. אז בעצם אתה מזיק לו. זה המצב המשפטי.
מאיר שטרית (קדימה):
– – –
השר משולם נהרי:
הוא לא יכול לקבל, זאת חוות הדעת המשפטית, הוא לא יוכל לקבל.
מאיר שטרית (קדימה):
תרשה לי לתקן אותך, רבנים רבים חברי מועצה דתית מקבלים שכר מהמועצה הדתית. אם אתה רוצה – – –
השר משולם נהרי:
ברגע שהמועצה הדתית היא המעסיקה – תקשיב, ברגע שהמועצה הדתית – רב זה נבחר, זה משהו אחר. אבל ברגע שהמועצה הדתית היא המעסיקה שלו, הוא יצטרך להתפטר מהמועצה הדתית. אבל הוא נבחר, רב זה נבחר, זה משהו אחר.
מאיר שטרית (קדימה):
מה משהו אחר?
השר משולם נהרי:
משהו אחר. אני אומר לך את המצב המשפטי, תבדוק את זה, תבדוק אם זה לא נכון.
לגבי שאר הדברים, אני רוצה לומר לך, חבר הכנסת מולה, דווקא היום קיבלתי מהסוכנות היהודית פנייה לגבי תוכנית קדמ"א, שזה קידום מוכנות אישית. שם כתוב כך: "מאות צעירים עולים מאתיופיה עומדים להיקלט בישראל בחודשים הקרובים. חלק גדול של צעירים אלו חסרי השכלה ובעלי השכלה מועטה, עובדה שלא תאפשר להם קליטה תעסוקתית הולמת בחברה הישראלית".
מאיר שטרית (קדימה):
אני רוצה לשאול אותך שאלה.
השר משולם נהרי:
תן לי רק לסיים. אני רוצה דווקא לדבר לא על הקייסים, כי בקייסים אין לו case. אין לו case בקייסים, זה לא לטובתם.
מאיר שטרית (קדימה):
אני רוצה לשאול משפטית. רבים מהקייסים מקבלים שכר אבל רובם לא במועצות הדתיות, הם מקבלים ממשרד הדתות. אפשר להעביר קייסים שעובדים במשרד הדתות למועצות הדתיות.
השר משולם נהרי:
אבל הם לא חברי מועצה דתית.
מאיר שטרית (קדימה):
יש קייסים שעובדים במשרד הדתות, תיקח אותם – – –
השר משולם נהרי:
אני אומר, במצב על-פי החוק – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
זאת היתה הצעה של ביילין בזמנו, שאני תמכתי בה, מה שאתה מביא. אבל הוא מרחיב. הוא בא ואומר שכל הקייסים ייכנסו למועצות הדתיות. אני בעד שיכירו בקייסים חדשים.
השר משולם נהרי:
זאת הצעת החוק, כדי לשלב אותם במועצות הדתיות כחברים, זאת הצעת החוק. בסדר, זאת ההצעה. לא כתוב כולם או לא כולם, כתוב לשלב אותם במועצות הדתיות.
אבל מה שחשוב, ואני רוצה לומר לך, חבר הכנסת מולה, דווקא הסוכנות פנתה אלי בתוכנית רחבה לצעירים יוצאי אתיופיה. לא פנו אלי כמשרד אלא פנו אלי אישית בנושא הזה. אני רוצה לומר לך שאנחנו הולכים לתקצב אותם ולסייע בתוכנית הזאת שתביא לקידום הצעירים. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת מולה, האם אדוני רוצה להשיב? בבקשה.
שלמה מולה (קדימה):
אדוני היושב-ראש, האמת היא, לא ידעתי מה לענות לשר נהרי. קודם כול אתה לא עשית שיעורי בית. שלחו אותך, מרגי שלח אותך לתת תשובה, זה גם בסדר. אבל הצעת החוק יש בה שני פנים. פן אחד שבא ואומר, הקייסים חייבים, צריכים, חשוב שיהיו משולבים במועצות הדתיות, שייתנו שירותי דת. נוסף על זה גם תיתנו להם סמכויות. אבל הם ישתלבו במועצות הדתיות. תדע לך, יכול להיות שבסופו של דבר אחד יהיה למשל אחראי לענייני קבורה בעיר. אבל הם לא מוכנים לתת את זה, הם לא מוכנים לשלב אותם. הסיבה האמיתית היא באמת שלא רוצים להכיר בהם. איך יכול להיות שמתוך 80, 90 – או באמת, כמה קייסים יכולים לחתן ולגרש? כמה? כמה? תגיד לי כמה. אתה לא אומר אמת.
השר משולם נהרי:
זה לא נכון.
שלמה מולה (קדימה):
אתה לא יודע. תאמין לי, כמה קייסים יכולים להיות משולבים, יכולים לקחת אחריות, לחתן ולגרש? אין כלום, אתם לא מצביעים. מה זה הדבר הזה בכלל?
זה לא רק זה. מדברים על מאבק של 30 שנה. זה לא רק אתמול, זה לא רק שלשום, זה גם כנראה לא יהיה האחרון. אנחנו נמשיך להיאבק.
דבר נוסף, אדוני היושב-ראש. יש פה הרבה דיסאינפורמציה. הבעיה האמיתית היא באמת לא מה שאתם אומרים. אף אחד לא לקח את הזכויות של הרב עובדיה, אדוני השר, ואת הקביעה שלו לגבי עלייתם של יהודי אתיופיה. הנה אני אומר לך, הרב עובדיה, אף אחד לא נטל את הזכות הזאת, היא מגיעה לו, כל הכבוד. אבל הבעיה היא, שאחרי שהם הגיעו לכאן, אתם, בשם היהדות, לא מוכנים להכיר בהם. זאת הבעיה. לא הרב עובדיה, דווקא אתם, העסקנים, הבעיה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. רבותי, אנחנו עוברים להצבעה, נא לשבת.
הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – שילוב קייסים במועצה דתית), התש"ע–2010, של חבר הכנסת שלמה מולה – נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 7
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 25
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 47
נמנעים – אין
ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – שילוב קייסים במועצה דתית), התש"ע–2010, נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
25 בעד, 47 נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק ירדה מסדר-היום, לא נתקבלה.