קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס על משקאות, מוצרי מזון, תכשירים וטיפולים רפואיים ושיעור מס מופחת על צריכת תרבות, עיתונים וספרים,
מכירה והתקנת מתקנים לצמצום צריכת האנרגיה), התש"ע–2010
[הצעת חוק פ/2604/18; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מזמין את חבר הכנסת אילן גילאון לעלות לדוכן ולהציג את הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס על משקאות, מוצרי מזון, תכשירים וטיפולים רפואיים ושיעור מס מופחת על צריכת תרבות, עיתונים וספרים, מכירה והתקנת מתקנים לצמצום צריכת האנרגיה), התש"ע–2010. ישיב השר יצחק כהן, סגן שר האוצר.
אילן גילאון (מרצ):
אדוני היושב-ראש, רבותי, גברתי השרה, חברי הכנסת, ככה, בדרך לפה, שאלתי את עצמי, אדוני, מתי יגיע היום שאני אוכל – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
יושב-ראש ועדת הכספים ושר האוצר לשעבר, שר האוצר הנוכחי לא מפריע לחבר הכנסת, למה יפריעו הלשעברים? בבקשה.
אילן גילאון (מרצ):
– – – חשבתי, מתי אני אזכה לקבל הנמקה מהמקום פעם אחת, כדי שזה יהיה קרוב למושב שלי, ואז אני אגיד "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". זה כמובן שוב חוק שהממשלה מתנגדת לו.
היו"ר ראובן ריבלין:
איך היו הנביאים כותבים ספרים נפלאים כאלה, דברים שהפכו להיות חלק מההיסטוריה, אם היו מסכימים אתם?
אילן גילאון (מרצ):
אם הם היו צריכים לעבור את ועדת השרים לענייני חקיקה שום ספר לא היה נכתב, אדוני, וחבל. אבל זה בהחלט מאבק בין הנביאים לממסד הכוהני, אני חושב. המאבק ההיסטורי הזה נמשך מאז מלכות יהודה ועד עצם היום הזה, והיום העניין שלנו הוא מס ערך מוסף.
מס ערך מוסף, שהוא בהחלט כלי רגולטורי לגמרי, מכשיר טוב לעודד דברים בחברה, במשק, זה חלק מהמרקם של אותו ביטחון, נקרא לו ביטחון מדיני, ביטחון אזרחי, שבו אתה יכול לכוון דברים. האמת היא שלשון החוק כתובה לא נכון, אדוני, משום שכתוב קודם כול "משקאות", ולאחר מכן "מזון", ולאחר מכן "תרופות וטכנולוגיות רפואיות", אבל דווקא החוק הזה מתחיל, אדוני, בעניין המיסוי על תכשירים רפואיים – טכנולוגיות רפואיות, תרופות – דברים שבסל של האזרח הממוצע, ובוודאי של האזרח מהשכבות היותר חלשות, הם חלק מאוד נכבד מהסל.
תמיד, כאשר אנחנו מדברים במובנים של סובסידיה למצרך, ולא לנצרך, תמיד אומרים לי: מה אתה רוצה, שיולי עופר ייהנה מן הלחם הזה שאנחנו מסבסדים? או שמישהו ייתן לתרנגולות את האוכל הזה? אצל יולי עופר בסל הלחם הזה מהווה קמצוץ של פרומיל מסך כל סל הצריכה שלו. לכן, בגדול, המס על הוצאה הוא רגרסיבי, אלא אם כן מדובר בהוצאות שאנחנו רוצים לצמצם – אני יודע שלא אחת מטילים על סיגריות את המסים הללו ומעלים כל מיני מסי בלו על דברים כאלה ואחרים, ובסופו של דבר פוגעים באותן שכבות ובאותן אוכלוסיות.
מקובל בעולם שבמס הזה משתמשות ממשלות ומשתמשים משרדי אוצר כדי לכוונן ולכוון ולעשות רגולציה בצריכה במשק. במדינת ישראל, אדוני, למעט פירות וירקות מצד אחד ויהלומים מן הצד השני, אין שום דבר פטור ממס, והמס הוא אחיד לגבי כל המצרכים שאנחנו רוכשים. ובכל זאת, משום שיש הבדל מהותי בין צריכת תרופה או טכנולוגיה רפואית – אגב, אני לא מכיר, אדוני, אף אחד שלתאווה משתמש בטכנולוגיה רפואית, או מנתח את עצמו, או אוכל תרופות בתיאבון, למעט אולי אשה אחת שאני כן מכיר אותה ככזאת, אבל זו אחת מתוך מיליונים – למעשה, זהו כורח שהוא בלתי נסבל. לא ייתכן שעל תרופות ועל טכנולוגיות רפואיות במדינת ישראל האוצר ייקח מסים, ייקח מס ערך מוסף. זה לא מתקבל על הדעת. אם היינו רוצים לכוון – מקובל במדינות אחרות, נניח באנגליה, ובמקומות אחרים במערב, מס ערך מדורג, או דיפרנציאלי, על מצרכים שונים.
לכן מה שהחוק בא לעשות זה לעשות קצת מן הצדק, כדי שלא נהיה גם לא צודקים וגם טיפשים, בסופו של דבר, וקצת מן הצדק, באמצעות המכשיר הזה, שנקרא מס ערך מוסף – לבטל אותו לחלוטין על מצרכים שמהווים היום אחוז מאוד גבוה מתוך סל הצריכה, החל בתכשירים רפואיים, תרופות, טכנולוגיות רפואיות – היום אדם שצריך להתאשפז לפרוצדורה רפואית משלם עוד 15.5% מס ערך מוסף. זה לא מתקבל על הדעת. זה משהו שצריך להוריד אותו לחלוטין, ולעומת זאת אולי לייקר על מצרכים אחרים – משקאות אלכוהוליים, מכוניות פאר – דברים שמעודדים מהם קידום של ענייני סביבה, מצרכים חסכוניים, שחוסכים במים ובאנרגיה, שאנחנו רוצים לעודד אותם, אם באמת אנחנו רוצים לכוון איזו מדיניות.
ומשום שאצלנו בכל זאת המדיניות הכוללת במערכת המסים, גם העקיפים וגם הישירים, היא מערכת שבתוכה מעטים מקבלים הרבה ורבים מקבלים מעט, יש סיבה לעיקרון שבו הממשלה מתנגדת גם להצעת החוק הזאת, משום שיהיו לה פחות הכנסות מאותם דלים ואותם אביונים. שוב, כבשת הרש, טיפול בכבשת הרש.
ולכן, מיניה וביה, דחתה ממשלת ישראל – ועדת השרים – את הצעת החוק הזאת בלי לבחון בה, למשל – גם אני למדתי כמה דברים – ואם היו באים ואומרים לי: אתה יודע מה, תסיר – כבוד סגן השר כהן, כבוד סגן השר כהן, אתה כרגע מבקש כאילו את הרשות מהאוצר להצביע בעדי?
סגן שר האוצר יצחק כהן:
אני מברר – – –
אילן גילאון (מרצ):
אתה מברר אם אתה יכול לתמוך בהצעת החוק. אז תגיד להם בטלפון שאני אומר – שחבר הכנסת גילאון אומר שאנחנו מוכנים להוריד את כל הסעיפים, למעט הנושא של התרופות, התכשירים הרפואיים – – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
– – –
אילן גילאון (מרצ):
מה הם אומרים? אז אולי אנחנו באמת נמתין, יכול להיות – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אס.אם.אס מותר, אסור טלפון. כבוד השר, אין לי אפשרות, אני חייב להוציא אותך – לפי התקנון. לפעמים אני לא רואה, אבל מה אני אעשה שפתאום אני רואה את זה בטלוויזיה מולי? כל פעם מצלמים אתכם כשאתם מדברים בטלפון.
אילן גילאון (מרצ):
אדוני, משום שזה כנראה פיקוח נפש, והוא באמת הולך לקבל אישור לנסות לקדם את הצעת החוק הזאת, שמתוכה, חבר הכנסת אלקין, אני מוכן להסיר את כל הסעיפים שנוגעים למזון, למשקאות, אף שאני חושב שזה מוצדק, ולהותיר רק את התרופות ואת הטכנולוגיות הרפואיות. אחרת ידע כל עם ישראל שממשלת ישראל לוקחת מס ערך מוסף על כורח של הצלת חיים, והוא מתבטא בצורה החריפה ביותר אצל המסכנים ביותר ואצל החלשים ביותר. הוא מתבטא בצורה החריפה ביותר באותו סל צריכה של המדינה שבה ההוצאה לצורכי בריאות – ההוצאה הפרטית לצורכי בריאות – היא הגבוהה בעולם כולו.
אז לאן אנחנו באים? לכן אני אומר, בואו נלך על איזה לוח דיפרנציאלי. אני בהחלט מוכן להסיר את הדברים הללו ולהתקדם בנושא של התרופות, ולאחר מכן לראות מה כן ומה לא.
אני יודע שזה תמיד נשמע מיושן כשאני אומר את הדברים האלה, אבל היה היגיון פעם, במיושנות, כאשר דיברו על סובסידיה למצרך, ולא לנצרך, מתוך שיקול של כמה זה מהווה בתוך סל הצריכה, מתוך מי צורך את זה, מתוך יצירת חוסר סטיגמות נגד אוכלוסיות מאוד חלשות, וחלשות ביותר – – –
רחל אדטו (קדימה):
תגביל את זה רק למצילות חיים ואז זה עוד יותר מצמצם לך את הפער בין – – – תגיד שאתה רוצה נישה מסוימת – – –
אילן גילאון (מרצ):
תמיד טוב שיש רופא על-יד, אני תמיד אומר עליו את זה. אני תמיד אומר את זה, כן. אני מוכן גם לזה, כבוד סגן השר – על טכנולוגיות ותרופות מצילות חיים. תודה, יקירתי. אני מוכן אפילו לזה, ובתנאי שהממשלה – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
כשאתה אומר "לזה" – –
אילן גילאון (מרצ):
כן, תראה כמה אני ספונטני. חברת הכנסת רחל אדטו – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
– – חברי הכנסת והצופים בבית לא שמעו. תאמר מה אמרה רחל אדטו.
אילן גילאון (מרצ):
חברת הכנסת רחל אדטו, שתמיד מסייעת בידי ואני תמיד אומר שכיף לי להסתובב אתה, מכל הסיבות, אבל גם כי היא רופאה והיא עוזרת לי תמיד, ומה טוב יותר לאדם חולה מאשר רופא לידו.
הנה, אני מוכן לצמצם, לא רק לדבר על טכנולוגיות ותרופות, לדבר רק על טכנולוגיות ותרופות מצילות חיים. ולפחות זה, ואז יצא שכרי בהפסדי, מה שנקרא.
כבוד סגן השר, אני יודע שאתה בדעתי ואני מקווה שגם קיבלת אישור לדעתך ממשרד האוצר בטלפון שטלפנת. אדוני, שייעשה הצדק פעם אחת ואני גם אזכה להעביר חוק, בדל של חוק.
היו"ר ראובן ריבלין:
אם הממשלה תתנגד, תוכל להשיב. כבוד השר יצחק כהן, סגן שר האוצר, בבקשה – שמבקשים ממנו על בריאות.
קריאות:
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
אבל באמת, כל שרי האוצר לדורותיהם, ההצעה של חבר הכנסת גילאון היא כל כך הגיונית – בתיקון – כמובן – של חברת הכנסת אדטו. תרופות מצילות חיים, אנשים הרי גם מקבלים את זה כתרומה או כסיוע. מדוע באמת הדבר הזה לא יהיה דבר שהוא פטור?
סגן שר האוצר יצחק כהן:
אני אציע בסוף.
היו"ר ראובן ריבלין:
איזה detour יכול להיות פה? איזה מעקף? איזה ניצול?
סגן שר האוצר יצחק כהן:
אני אציע בסוף איזה הצעה – לא במנגנון הזה.
מאיר שטרית (קדימה):
– – – מע"מ על מוצרי מזון בסיסיים – – – עושים בשכל. במקום להוריד מס הכנסה – – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
אז למה לא עשית את זה כשהיית שר האוצר?
היו"ר ראובן ריבלין:
מוצרי מזון בסיסיים – – –
קריאות:
– – –
סגן שר האוצר יצחק כהן:
למה?
היו"ר ראובן ריבלין:
אחד מחברי הפרלמנט שהיה גם שר פעמים רבות – מוצרי מזון בסיסיים נותנים לי יתרון; כי כשאני קונה לחם, נותנים לי יתרון. לא. באים ואומרים: לעניים אנחנו נותנים סיוע נקודתי – לנצרך ולא למצרך. מדוע שהורוביץ ואני ניהנה ממה שאדם שהוא זקוק או קשה יום ייהנה? לא. אתה בא ואומר: אני נותן סובסידיה לנצרך ולא למצרך, אבל תרופות מצילות חיים – אני באמת לפעמים לא מבין.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
אני תוהה, אדוני היושב-ראש – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
מה ההיגיון באוצר? זה הצעה כל כך – – – בבקשה, כבוד השר.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
לפעמים אני תוהה איך ההארה מגיעה לחברים דווקא כשהם נמצאים באופוזיציה – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת גילאון, אל תאשים אותו.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
לא, לא את גילאון, את ידידי וחברי מאיר שטרית – הוא פתאום מקבל הארה כשהוא באופוזיציה. כשהוא היה שר האוצר – – –
על כל פנים, אין ספק – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
היית שר מצוין, לא היה נשאר שום תקציב למדינה, הכול היית נותן לנצרכים – –
מאיר שטרית (קדימה):
יצחק כהן, היית אתי בקואליציה.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
– – – באופוזיציה.
היו"ר ראובן ריבלין:
– – אני בטוח במאה אחוז.
סגן שר האוצר יצחק כהן:
על כל פנים, אדוני היושב-ראש, ידידי חבר הכנסת אילן גילאון, הצעת החוק שלך, מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס על משקאות, מוצרי מזון, תכשירים וטיפולים רפואיים ושיעור מס מופחת על צריכת תרבות, עיתונים וספרים, מכירה והתקנת מתקנים לצמצום צריכת האנרגיה), של חבר הכנסת גילאון ואחרים.
כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אילן, הממשלה מתנגדת להצעת החוק, מהנימוקים הבאים – אני מקווה שאני אשכנע אותך, אבל בסוף יש איזה הצעה.
מס ערך מוסף הוא מס עקיף המוטל בשיעור אחיד על הצריכה, וחל על כל המוצרים והשירותים ועל כל הצרכנים במשק. כדי לשמור על עיקרון זה של כלליות ואחידות המס, חוק מס ערך מוסף אינו קובע שיעורי מע"מ מיוחדים או פוטר מוצרים או צרכנים מתשלום מס. אי-שמירה על העיקרון הזה, אדוני היושב-ראש, של אחידות המס, תביא לפריצת סכר ולגל של בקשות מצד סקטורים נוספים במשק לחיוב שונה במע"מ, דבר שאנו מתנגדים לו נחרצות.
יש לציין כי עיקר הפטורים ממס ערך מוסף המעוגנים בסעיף 30 לחוק עניינם עסקאות יצוא, וזאת מן הטעם שיצוא אינו מהווה צריכה בישראל, ועסקאות שאין בהן ערך מוסף כלכלי אמיתי, כגון מכירת נכסים מעסק לחברה בתמורה לאמצעי שליטה בחברה, וכיוצא בזה.
קביעת שיעור מס ערך מוסף שונה למוצרים שונים מחייבת הרחבת הפיקוח והמעקב מצד רשות המסים אחר הטובין לצורך מניעת דיווחים כוזבים בדבר סיווג המוצרים הנמכרים, דבר הדורש הוספת כוח-אדם וכרוך בעלויות רבות. כמו כן צפוי שהיא תגרום חיכוכים נרחבים בין העוסקים לרשות המסים ביחס לסיווג המוצרים לצורך קביעת שיעור המע"מ המוטל עליהם.
ולגבי חזונו של חבר הכנסת גילאון, אדוני, כדי להגשים אותו ואת המטרות שביסודו של החוק, לסייע לשכבות החלשות תוך ניצול אופטימלי של תקציב המדינה, יש לבחור במנגנון של תמיכה ישירה באוכלוסייה החלשה, מאחר שפטור או הפחתה בשיעורי המס המוטלים על מוצרים מהווה הטבה לכלל האוכלוסייה, לרבות השכבות החזקות.
אדוני היושב-ראש, העובדה שיש מדינות בעולם העושות שימוש בשיעורי מע"מ דיפרנציאליים אינה רלוונטית לשיטת המס שלנו, הדוגלת במס אחיד, שכן שיטת המיסוי הנהוגה באותן מדינות שונה מהשיטה הנהוגה בארץ, והיא דיפרנציאלית. שיטת המס בישראל קובעת מס ערך מוסף בשיעור אחיד לכלל המוצרים, ולכן אין כוונה להרחיב את רשימת הפטורים ושיעורי המס המיוחדים.
בשנת 2005, ידידי אילן גילאון, החלה ועדה משותפת למינהל הכנסות המדינה ולרשות המסים לגבש תוכנית מסים רב-שנתית להמשך הרפורמה במערכת המסים. מסקנות הוועדה היו שאין מקום לשנות את שיטת המע"מ האחיד בישראל, בשל היתרונות התפעוליים של השיטה הקיימת והתאמתה למדיניות של פשטות ואחידות העומדת ביסוד המלצות הוועדה.
נוסף על כך, מדינות רבות המיישמות את שיטת שיעורי המס הדיפרנציאליים אינן ממליצות על אימוץ השיטה האמורה, בשל כל הקשיים ביישום השיטה והפיקוח עליה.
על כל פנים, סעיף הפטור על משקאות ומוצרי מזון, למעט מכירתם באמצעות שירותי הסעדה, בהכרח יגרום לאפליה בין העוסקים השונים. אותם משקאות או מוצרי מזון הנמכרים על-ידי קפיטריה או מסעדה בפועל יחויבו במע"מ לעומת פטור ממע"מ שיינתן על אותם מוצרים שייקנו בחנויות אחרות, המנויות בהצעת החוק שלך, ידידי. נוסף על כך, הענקת הפטור בלתי אפשרית במקרים מסוימים, לדוגמה: תחנות רענון שכוללות בתוכן גם חנות רגילה וגם קפיטריה והתשלומים מבוצעים באותה קופה.
אובדן ההכנסות הצפוי למדינה מיישום החוק מוערך ב-3.2 מיליארד ש"ח בשנה.
לאור האמור לעיל אבקש מחברי חברי הכנסת להסיר את הצעת החוק מסדר-היום, ולגבי הגשמת החזון שלך ושל רבים מחברי הכנסת החברתיים – יש לשקול את הסיוע לשכבות החלשות בדרך אחרת, בסיוע ישיר. תודה, אדוני.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לשר יצחק כהן, סגן שר האוצר. חבר הכנסת גילאון, בבקשה.
אילן גילאון (מרצ):
אדוני היושב-ראש, ונניח שגם אם החרגנו, בלשון החוק, את שירותי ההסעדה, ודיברנו על מוצרי המזון הבסיסיים, והנה אני מעל במה זו, בנוכחות ראש הממשלה, כאן, אומר – מוכן להסיר את הכול ובלבד שתרופות מצילות חיים יהיו פטורות, תרופות וטכנולוגיות מצילות חיים יהיו פטורות ממס הכנסה?
אבל צריך להבין דבר אחד, ואולי – שיעור קטן לגבי נושא של מסים עקיפים וישירים; הנימוק האחרון שיכול לשכנע זה "כי ככה זה מקובל", או "כי ככה זה נקבע". אני אומר שבכלכלה לעומתית כמו כלכלתה של מדינת ישראל – שבסופו של דבר בנויה על אי-אמון בין מוסדות המדינה לבין האזרחים – ודאי שככה מקובל. מה יוצרת השיטה הזאת, של מסים ישירים שהם נמוכים, ואנחנו רוצים להנמיך אותם? למה למשל לא ילכו במסים הישירים במדרגות מס אחרות?
ומי שמרוויח למשל מיליון ו-800,000 שקל בחודש – יש כאלה – מתוך מיליון השקל ו-800,000 שהוא ישלם מסים במדרגה של עד 80%? מה קרה? האם הנזק שיקרה לו הוא אותו דבר כמו לאותו אדם שבמס העקיף צריך לשלם עבור טיפול בסרטן או עבור תרופות במחלות שהמרפא שלהן הוא קשה ויקר את המס-ערך-מוסף הזה?
אדוני אמר שכאשר אנחנו מדברים על סובסידיה למצרך, ולא לנצרך, אדוני נהנה מזה. את הדבר הזה מאזנים באמצעות המסים הישירים? ההיפך. וגם אצל אדוני, מרכיב הלחם, שהוא נהנה ממנו, בסך הכול, בסל הצריכה שלו, הוא נמוך ביותר לעומת משפחה אחרת.
היו"ר ראובן ריבלין:
ברור.
אילן גילאון (מרצ):
ולכן יש מנגנוני איזון. אני אהיה האחרון שיאמר פעם, כי אדוני אמר שאם הייתי שר היה נגמר כל הכסף במדינה ביום אחד – ואני רוצה להגיד לך שמעולם לא הצגתי כאן הצעה שלא יכולתי בשלוש דקות, בדקה, להוכיח מהם מקורות המימון שלה. מעולם לא ניסיתי להיות פופוליסט בדברים האלה.
אני אומר את זה באומץ. אני חושב שצריך לקחת סיכונים לפעמים, ולקנות פחות מטוסים ויותר תרופות, משום שסטטיסטית, יותר אנשים מתים כאן בגלל מחלות ולא בגלל הגרעין האירני, אבל עם הגרעין האירני אנחנו תמיד מתכסים, ולא שהסכנה אינה קיימת, אבל מעניין מה ראש הממשלה חושב על הדבר הזה.
אדוני ראש הממשלה, אדוני ראש הממשלה, תראה, אנחנו דנים פה בעניין של מס ערך מוסף לגבי תרופות מצילות חיים. זה מה שאני הותרתי – אני נוהג כמנהג חוק ההסדרים והממשלה; לקחתי הצעת חוק רחבה מאוד, ביקשתי פטור ממס ערך מוסף על מוצרי מזון, משקאות, ירדתי מהכול, ואני רוצה להישאר בפטור ממס ערך מוסף רק על תרופות וטכנולוגיות מצילות חיים. האם לדעת אדוני זה מקובל שאדם שהולך לטכנולוגיה מצילת חיים או לתרופה מצילת חיים צריך לשלם מס ערך מוסף למדינה, ולעומת זאת ביהלומים אין מס ערך מוסף כזה?
ראש הממשלה בנימין נתניהו:
– – – תשובת הממשלה.
אילן גילאון (מרצ):
התשובה היתה שהממשלה מתנגדת, שרוצים לשמור על העיקרון של אחידות לגבי הנושא של המסים העקיפים. אני חושב שכאן זאת הבעיה – שזה מס שיכול להיות מאוד רגולטורי בידי הממשלה – לעודד מצד אחד דברים מסוימים, לפטור מצד אחד דברים אחרים, ולכוון איזו מדיניות קצת יותר צודקת.
ראש הממשלה בנימין נתניהו:
אני מבין שאתה קובל על כך שיש יוצאים מן הכלל – – –
אילן גילאון (מרצ):
אני קובל על כך שזו מדיניות בלתי ראויה, בלתי צודקת וגם לא חכמה; לא ייתכן שאדם ישלם על טכנולוגיה רפואית – ישלם על זה מס ערך מוסף למדינת ישראל, בעוד שבמסים הישירים אנחנו לא מאזנים את הדבר הזה. זה מה שנראה לי.
שר האוצר יובל שטייניץ:
אני רק רוצה להבהיר: הממשלה משקיעה כמה שהיא משקיעה – מאות מיליוני שקלים – בסל התרופות – – –
אילן גילאון (מרצ):
אדוני השר, ההוצאה הפרטית על בריאות במדינת ישראל היא הגבוהה בעולם, ולי כבר נמאס לשמוע את הפזמון הזה פה.
היו"ר ראובן ריבלין
חבר הכנסת גילאון, יושב-ראש תנועתך, חבר הכנסת חיים אורון, כיושב-ראש הלובי לבריאות בכנסת ישראל בארבע הכנסות האחרונות עשה רבות להכנסת תרופות מצילות חיים לסל הבריאות.
אילן גילאון (מרצ):
תודה לאל שחבר הכנסת אורון קיים, כי אחרת המצב היה עוד הרבה יותר גרוע. אבל אתה יודע מה – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
יש היגיון גדול בהצעה שלך, השאלה – – –
אילן גילאון (מרצ):
– – – מה שיש בו היגיון וצדק, וצריך להתעמת עם הדבר הזה. וכל הטענה שכך צריך לנהוג כי כך אנחנו נוהגים, כי אנחנו לא רוצים לחרוג ממס אחיד, ואנחנו עושים אותו דיפרנציאלי, איננה אומרת כלום, עד שגם סגן האוצר לא מאמין במה שהוא אומר. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה, ובכל זאת אנחנו צריכים מטוסים כדי שיהיה שלום. אני מאפשר לחבר הכנסת אילן גילאון להגיע למקומו. הוא ענה לך, כבוד סגן השר. אתה רוצה משהו – להסכים אתו?
סגן שר האוצר יצחק כהן:
– –
היו"ר ראובן ריבלין:
לא לא לא, הוא לא היה בקואליציה. מי, אילן גילאון?
סגן שר האוצר יצחק כהן:
לא, מרצ – – –
היו"ר ראובן ריבלין:
מרצ הצביעה בקואליציה נגד חוק כזה ב-2006? ב-1992?
קריאות:
ב-2000.
שר האוצר יובל שטייניץ:
– – – ומרצ הצביעה נגדה.
היו"ר ראובן ריבלין:
2000 לא היה – – ממשלת ברק, נכון. הם היו בממשלה בממשלת רבין.
קריאות:
– – –
היו"ר ראובן ריבלין:
טוב, תודה רבה. נא לשבת. אנחנו עוברים להצבעה. הדיון היה מעניין, קיבלת תשובה מראש הממשלה, הוא בדרך כלל – הצעת חוק מס ערך מוסף, תיקון. את כל הפטורים הוא השאיר, רק את הפטור על תרופות מצילות חיים, וצמצם את החוק שלו, ועל כך הוא מבקש להצביע, מתוך הודעה שהוא מוותר על כל שאר הדברים.
אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע.
הצבעה מס' 5
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 23
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 48
נמנעים – אין
ההצעה להסיר מסדר-היום הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס על משקאות, מוצרי מזון, תכשירים וטיפולים רפואיים ושיעור מס מופחת על צריכת תרבות, עיתונים וספרים, מכירה והתקנת מתקנים לצמצום צריכת אנרגיה), התש"ע–2010, נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
בעד – 23, נגד – 48, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק המצומצמת גם היא ירדה מסדר-היום, שכן היא לא נתקבלה.